אל מול אולם כמעט ריק מעיתונאים, ובמענה לשאלות פרקליטים שעד היום טרם קיבלו הזדמנות לחקור במשפט המו"לים, העידו היום בבית המשפט המחוזי בירושלים שפית וסוחר על טובות ההנאה שקיבלו ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשתו שרה ובנם יאיר מזוג המיליארדרים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר.

לפי כתב האישום ב"תיק 1000", שני המיליארדרים הרעיפו על בני-הזוג בנימין ושרה נתניהו מתנות בהיקף של מאות אלפי שקלים, ובכך עבר נתניהו על עבירה של הפרת אמונים. רוב הסכום בכתב האישום מתייחס לסיגרים שניתנו לנתניהו ובקבוקי שמפניה ורודה שניתנו לרעייתו, אך בנוסף העניקו המיליארדרים לראש הממשלה ולרעייתו (ולעיתים גם לבנו יאיר) שירותי הסעדה, ועל כך נדרשה עדותה של השפית.

לימור אלמליח-מרוז, לשעבר דיקובסקי, העידה כי כשעבדה עבור מילצ'ן היו בני-הזוג נתניהו מגיעים לארוחת ערב באחוזת מילצ'ן בבית ינאי כמעט בכל ביקור של המיליארדר בישראל. לדבריה, הארוחות האלה היו חריגות. "זה כלל ארוחת ערב קצת יותר ממלאה", אמרה, "ארוחת ערב לפי דרישה אפשר להגיד, דרישה של הגברת נתניהו. זה כלל ארוחת ערב, שתייה, אלה היו ארוחות מאוד ארוכות שנמשכו המון שעות".

הדס קליין, העוזרת האישית של מילצ'ן ופאקר, היתה מעבירה לה את הטלפון שלה כשבצד השני נמצאת רעיית ראש הממשלה, העידה אלמליח-מרוז. לדבריה, שוחחה באופן זה ישירות כמה וכמה פעמים עם שרה נתניהו וקיבלה ממנה הוראות מה עליה לבשל.

"הייתי צריכה להיערך לכמויות הרבה יותר גדולות של הכל. גם כי קיבלתי הנחיה לארוז אחר כך הכל הביתה, גם כי השעות היו מאוד ארוכות וגם כי היתה דרישה של כל אחד מהם למשהו אחר"

גם הארוחות עם בני הזוג נתניהו בווילת פאקר בקיסריה, הווילה השכנה לזו של משפחת נתניהו, שהמיליארדר רכש לבקשת ראש הממשלה, היו תדירות ולא "שגרתיות", העידה אלמליח-מרוז. "הייתי צריכה להיערך לכמויות הרבה יותר גדולות של הכל. גם כי קיבלתי הנחיה לארוז אחר כך הכל הביתה, גם כי השעות היו מאוד ארוכות וגם כי היתה דרישה של כל אחד מהם למשהו אחר", אמרה. לפי אלמליח-מרוז, פאקר לא נכח בכל הארוחות שבישלה מטעמו למשפחת נתניהו אך ביקש באופן כללי "להכין להם מה שהם רוצים".

פעם אחת בישלה אלמליח-מרוז בבית פאקר ארוחה גדולה שהועברה לבית נתניהו השכן, ופעם אחת בישלה ארוחה בביתה שאף היא הועברה לבני הזוג נתניהו, העידה. כמו כן, היא הגיעה יחד עם מילצ'ן אל בית ראש הממשלה בירושלים כדי להסעיד את ראש הממשלה ורעייתו, אולם לא בישלה שם אלא הביאה עמה את האוכל מוכן (בחקירה הנגדית הסבירה כי המטבח במעון הרשמי בבלפור "לא היה נקי ולא היו תנאים" ולכן הסתפקה רק ב"פינישים וצילחות").

כשעו"ד גל פורה מפרקליטות מיסוי וכלכלה שאלה את אלמליח-מרוז באיזו מידה ידעה על הסיגרים שניתנו לראש הממשלה נתניהו השיבה השפית: "תמיד ניתנו סיגרים בארוחות". לדבריה, "היו נערכים לזה מראש, ידעתי איפה זה מאוחסן בשוטף ומתי זה מגיע".

כשנשאלה באיזו מידה שותים בארוחות אצל מילצ'ן שמפניה השיבה שכמעט בכלל לא. רעייתו של מילצ'ן, אמנדה, "לעתים רחוקות היתה שותה כוס שמפניה", אמרה אלמליח-מרוז, "וארנון במחווה של ג'נטלמן היה מצטרף אליה אבל הוא לא שותה שמפניה בכלל". כשהתבקשה להעריך מה היקף צריכת בקבוקי השמפניה של בני הזוג מילצ'ן השיבה "אולי בקבוק שניים בשבוע".

איל ההון ארנון מילצ'ן (משמאל) עם בנימין נתניהו בעת שהיה שר אוצר, 28.3.2005 (צילום: פלאש 90)

אחרי העדות הראשית של אלמליח-מרוז, שהלמה בעיקרה את העדות של קליין, הנהג יונתן חסון ואם הבית שני קוסקס, הגיע תורה של עו"ד נעה מילשטיין ממשרדו של עו"ד עמית חדד לחקור את השפית לשעבר מטעם הנאשם נתניהו.

אלמליח-מרוז אישרה לסנגורית כי בישלה מטעם המיליארדרים גם בארוחות שבהם התארחו יאיר לפיד ושמעון פרס, אם כי בהיקף מצומצם בהרבה. אחר-כך נדרשה במשך זמן ממושך יחסית להשיב לשאלות פרטניות על היקף צריכת היין הלבן או הגראפה של מילצ'ן בשבועות מסוימים של קיץ 2013 או בימים מסוימים מחורף 2014. המטרה, כך נראה, היתה לקעקע את הקביעה של אלמליח-מרוז לגבי כמות בקבוקי השמפניה שצרכו בני-הזוג מילצ'ן.

אלמליח-מרוז השיבה כי אין לה כל יכולת להשיב על תאריכים ספציפיים אולם היא מודעת להרגלי השתייה הכלליים של בני הבית, למרות שלא היתה אחראית על רכש המשקאות האלכוהוליים.

כשעו"ד מילשטיין הטיחה בשפית עדות לפיה מילצ'ן היה מארח עם שמפניה ושותה ממנה, הסבירה אלמליח-מרוז: "מר מילצ'ן ופאקר מארחים למופת. כשבאים אורחים שואלים אותם מה הם רוצים לשתות. ומה שהם מבקשים מוזגים להם, וגם אם זה לא לטעמם הם שותים איתם את מה שהאורחים הזמינו לעצמם".

בשלב זה עברה עו"ד מילשטיין למעשים הנוגעים ישירות לאישום הפרת האמונים, אך השפית רק הרחיבה את הגרסה שמסרה בחקירה הראשית.

"את לא ראית את יונתן חסון או הדס נותנים ארגזי שמפניות לבני-הזוג נתניהו", אמרה עו"ד מילשטיין לאלמליח-מרוז.

"לא ראיתי אותם נותנים, ראיתי אותם לוקחים ומובילים את זה לרכב", השיבה העדה.

אלמליח-מרוז הסבירה כי היתה מודעת לנוהג להעביר לבני-הזוג נתניהו קופסאות סיגרים וארגזי שמפניה משום שאותם ביקורים היו "מאוד ארוכים" והיא נהגה לבלות במטבח יחד עם הדס קליין ויונתן חסון

"לא ראית אותם נותנים קופסת סיגרים למר נתניהו", המשיכה עו"ד מילשטיין, ואלמליח מרוז השיבה: "לא ראיתי אותם נותנים את זה למר נתניהו, ראיתי את הקופסה ארוזה".

אלמליח-מרוז הסבירה כי היתה מודעת לנוהג להעביר לבני-הזוג נתניהו קופסאות סיגרים וארגזי שמפניה משום שאותם ביקורים היו "מאוד ארוכים" והיא נהגה לבלות במטבח יחד עם הדס קליין ויונתן חסון, וכך ידעה "על ההיערכות, על הקנייה של זה, וידעתי שיונתן צריך לתת את זה".

בהמשך שאלה עו"ד מילשטיין את אלמליח-מרוז על האורחים שהגיעו לדירה של פאקר במלון הדירות רויאל-ביץ' בתל-אביב, שם נהג להתאכסן לפני שרכש את הווילה הצמודה לזו של נתניהו בקיסריה. אלמליח-מרוז השיבה כי בדירה התארחו בת-זוגו דאז הזמרת מריה קארי וידידו איש העסקים והעבריין המורשע ג'ורדן בלפורט. כשנשאלה אם היא זוכרת אורחים נוספים ציינה את שמו של יאיר נתניהו.

"אבל לא הכנת אוכל אם מר פאקר לא היה בדירה", העירה עו"ד מילשטיין, ככל הנראה כדי לעמת את אלמליח-מרוז עם אמירה משלב מוקדם יותר בעדות לפיה היתה מגיעה לדירה ברויאל ביץ' רק כדי לבשל לפאקר ופמלייתו.

"את רוצה להיכנס לזה?", תמהה אלמליח-מרוז.

"לא יודעת", השיבה עו"ד מילשטיין, "אמרת שהיית מכינה אוכל למר פאקר ולאורחים כשהיה בדירה. אני שואלת האם מר יאיר נתניהו היה בדירה עם מר פאקר".

"היו פעמים שהוא היה בדירה עם מר פאקר ובחלק מהפעמים לא", השיבה השפית לשעבר והסנגורית של נתניהו החליפה נושא.

להזרים דם לראש

העד השני, יעקב גרשוני המכונה "קוקי", סיפר על הסיבות לייסוד חנות הסיגרים בהרצליה (למען בנו, שבהמשך נטש את העסק והותיר אותו לבד), ועל היקף המכירות החריג שביצעה הדס קליין.

לפי גרשוני, הרכישות של קליין היו בהיקף גבוה, של כ-10,000 שקלים בכל רכישה, אחת לחודש וחצי חודשיים. בהיקפים כאלה, אמר, רוכשים בדרך כלל רק משרדי עורכי-דין. בהתחלה, הוסיף, רכשה קליין סיגרים לפי המלצתו אבל בהמשך התמקדה בשני סוגי סיגרים, קוהיבה סיגלו 6 ופרטגס E2 (שהוחלף בהמשך באופן איגל).

הסיגרים הללו היו יקרים מאוד, העיד גרשוני, כ-300-350 שקלים לסיגר מסוג סיגלו 6 ("מלך הסיגרים של קוהיבה") וכ-130 שקלים לסיגר מסוג אופן איגל או פרטגס E2.

"על בסיס מה אתה מעריך את סכום הרכישה?", שאלה עו"ד פורה. "על פי הזיכרון", השיב גרשוני. "אני זוכר שכשהייתי מדבר עם הבן, והיה מתקשר ואומר לי שהדס היתה או שיונתן הגיע, והיתה מכירה של 9,000 שקל. אמרתי לו זה 100 אלף שקל בשנה, זה 7% מהמחזור. על סמך הזיכרון".

"יש לי סחרחורת קטנה. אני צריך להזרים דם לראש, במיוחד כשמאשימים אותי בתיאום עדויות. אין שום תיאום ושום עדויות ,לא דיברתי עם הדס ולא עם יונתן ולא עם עינב שהיתה קרובה אלי מאוד. עם אף אחד לא דיברתי. הלאה"

מעבר לזיכרון לא היה לגרשוני מה להציג שכן כלל פלטי המחשב מהקופה שלו אבדו. "אני לא ארכיון", אמר, "היו לי איזה 6 קרטונים, היה לי מחסן ליד חדר הכושר בקיסריה ושמתי אותם שם והיה לי שמה הצפה". ממילא, הוסיף, בפלטי המחשב שיצאו מקופת החנות לא נכלל שם הרוכש. חשבוניות שמיות הוצאו רק לעתים נדירות, לפי בקשת הקונה.

עו"ד ישראל וולנרמן, אף הוא ממשרד עו"ד עמית חדד, חקר את גרשוני חקירה נגדית והציג לו כמה וכמה פלטי מחשב שנשמרו בהנהלת החשבונות של מילצ'ן. אף אחד מהם, אישר גרשוני, אינו מתעד רכישת סיגרים בהיקף שזכר או אף קרוב לכך. הרכישות למען מילצ'ן הסתכמו ב-1,180 עד כ-2,500 שקלים.

"לפעמים הראיות מזמן אמת לא תואמות את הזיכרון", העיר עו"ד וולנרמן. "למה?", השיב גרשוני, "אני מעיד על מה שאני יודע. זה מאה אחוז נכון. אם יש עוד קניות שאני לא יודע, זה משהו אחר".

"אני רוצה להגיד את הדברים ברורים", הודיע עו"ד וולנרמן. "מהראיות שיש לנו היה פה תהליך של תיאום עדויות, אתם מציגים עובדות לא נכונות לבית המשפט. שורה של עדים".

"אהממ...", הגיב גרשוני.

"ואני אראה לך את זה, דבר דבר, וצריך לקחת את זה בחשבון", הוסיף עו"ד וולנרמן אך לא הציג לעד כל ראייה לתיאום עדויות אלא רק עוד פערים בין הגרסה שלו ושל קליין לבין המסמכים שאותרו בהנהלת החשבונות של מילצ'ן.

עו"ד וולנרמן הציג, לדוגמה, ראיה לפיה אחרי שמילצ'ן חדל לרכוש סיגרים מהחנות של גרשוני, הוא רכש סיגרים דומים במחירים נמוכים יותר מחנויות אחרות. "יכול להיות שקיבל הנחה", השיב גרשוני.

יעקב "קוקי" גרשוני לפני עדותו במשפט המו"לים, 7.11.22 (צילום: אורן פרסיקו)

בא-כוחו של נתניהו הציג לו גם נתונים של חברת דוידס, היבואנית הרשמית של סיגרים מסוג קוהיבה בישראל, לפיהם מחיר קופסת סיגלו 6 לחנות עמד על 1,139 שקלים בלבד ובכל תקופת 2012-2013 נמכרה לחנות "הקבינט" רק קופסה אחת כזו.

"אין דבר כזה", השיב גרשוני לגבי המחיר, ו"הזוי" לגבי היקף המכירות מדוידס לחנות. עם זאת, מיד בהמשך הוסיף כי "היה לי גם יבוא מקביל והיינו גם קונים בדיוטי פרי".

"אתה בתור חנות סיגרים קונה סיגרים בדיוטי פרי?", שאל עו"ד וולנרמן.

"כן", השיב גרשוני.

"עם פטור ממכס לשימוש אישי?", שאל עו"ד וולנרמן.

"לא לשימוש אישי, בחנות", השיב גרשוני, "ומצהיר על זה בקניות עם החשבונית".

"אתה הצהרת לרשויות המכס?", שאל עו"ד וולנרמן.

"לא", השיב גרשוני.

"כמה פעמים עשית את הדבר הזה?", שאל עו"ד וולנרמן.

"מספר פעמים", השיב גרשוני, "אני טס הרבה".

בשלב מסוים בחקירה, אחרי שעו"ד וולנרמן הטיח בעד עובדות שהוא עצמו העיד עליהן זמן קצר קודם לכן, ככל הנראה כדי להראות על הלימה בין גרסתו לגרסתה של קליין, התיישב לפתע גרשוני והוריד את משקפיו. כשקם אמר: "יש לי סחרחורת קטנה. אני צריך להזרים דם לראש, במיוחד כשמאשימים אותי בתיאום עדויות. אין שום תיאום ושום עדויות ,לא דיברתי עם הדס ולא עם יונתן ולא עם עינב [המוכרת בחנות; א"פ] שהיתה קרובה אלי מאוד. עם אף אחד לא דיברתי. הלאה".

"לסיים", הורתה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, וכך היה.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.09MB)