יום החקירות האחרון במשפט המו"לים סיפק לסנגור של בנימין נתניהו ב"תיק 2000", עו"ד עמית חדד, הזדמנות להטיח על הקיר את סבך תיאוריות הקשר שבאמצעותן הוא מנסה לחלץ את הלקוח שלו מהתיק – ולבדוק מה נדבק. לתפקיד הקיר הפעם לוהק רב פקד רוני לוי, חוקר מיחידת להב 433 שכלל לא נטל חלק בחקירת תיק שיחות השוחד של נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס. לאורך הדיון שלף הסנגור עוד ועוד שברי מידע ותרחישים שלגישתו מפלילים את מערכת אכיפת החוק ומוכיחים שלנתניהו נתפר תיק על לא עוול בכפו – אבל לא הצליח לגרום לעד לחבר עבורו את הנקודות ולהוכיח את קיומה של הקנוניה.

רפ"ק לוי זומן להעיד במשפט משום שהוא היה החוקר שאיתר את ההקלטות שמתעדות שתיים מתוך שש השיחות שקיימו נתניהו ומוזס. בעסקה שהונחה על השולחן, מוזס אמור היה לרתום למען נתניהו את הסיקור המערכתי ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet – ונתניהו אמור היה לקדם חקיקה שתפגע במתחרה העיקרי של מוזס, החינמון "ישראל היום". מוזס, שעומד לדין בגין הצעת שוחד, הבטיח שאם יגיעו להסדר – הוא ידאג שנתניהו ישמור על כיסאו כמה זמן שירצה. שני הצדדים ביצעו פעולות שהמחישו שהם ערוכים להתקדם עם העסקה, שמעולם לא הושלמה.

לוי כלל לא חקר את נתניהו ומוזס. הוא היה חבר בצוות שחקר את ארי הרו, ראש הסגל של נתניהו, שהקליט למענו את שתי השיחות המפלילות מ-2014. הרו, כיום עד מדינה במשפט המו"לים, נחקר בכלל בפרשה שאינה קשורה לנתניהו, שבמרכזה עומדת חברת ייעוץ בשם 3H Global. הרו היה אחד מבעלי החברה, וכשהחל לעבוד בשירות המדינה נדרש למכור את חלקו בה. במקום לעשות זאת, הוא ביצע מכירה פיקטיבית של המניות ושמר על זיקה לחברה ולתזרים הכנסותיה.

לאחר שהחל לעבוד בלשכת ראש הממשלה אִרגן הרו פגישה בין נתניהו לנשיא מדגסקר דאז, הרי רג'ונאריממפיאנינה. מהחקירה עלה שחברת 3H קיבלה עבור התיווך 124 אלף שקל מגוף עסקי – סכום שחלק ממנו אמור היה להיכנס לכיסו של הרו. לאחר שהתגלו הממצאים שהפלילו את הרו, הוא גילה לחוקרים שבחומר הדיגיטלי שהם העתיקו מהטלפון הסלולרי שלו כלולות גם שתי השיחות שקיימו נתניהו ומוזס. לאחר מכן חתם הרו על הסכם עד מדינה, בתמורה להקלה בעונש.

מבחינת הסנגור של נתניהו, עו"ד חדד, החקירה של הרו נולדה בראש ובראשונה כדי להפליל את ראש הממשלה ולהפילו מהשלטון. "ארי הרו נסחט כדי להפוך לעד מדינה", הכריז אתמול (3.5) באולם בית-המשפט, רגע אחרי שהגדיר את פרשת 3H כ"תיק פיקטיבי שלא היה שום דבר מאחוריו" – זאת אף שהרו הודה במסגרת ההסכם עם הפרקליטות בעבירות מרמה והפרת אמונים שבגינן ייענש בתשלום קנס של 700 אלף שקל וירצה שישה חודשי עבודות שירות.

חדד לא נכנס לפרטי התיק, או לחקירות של הרו. במקום זה הוא ניסה למצוא חורים ב"תיק 2000". רובם ככולם עסקו בהיבטים טכניים, ובשום שלב הספקות שהציג לא הצטברו לכדי מאסה קריטית שתוכיח את התזה.

בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, עם נשיא מדגסקר הרי רג'ונאריממפיאנינה, בפגישה שבגינה עומד לדין ארי הרו. ירושלים, 8.6.2014 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, עם נשיא מדגסקר הרי רג'ונאריממפיאנינה, בפגישה שבגינה עומד לדין ארי הרו. ירושלים, 8.6.2014 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

במקרה אחד ניסה עו"ד חדד לטעון שהתמלילים הציגו תמונה מעוותת. הסנגור הציג עמוד מתוך גרסה מוקדמת של תמלול שיחות "תיק 2000", מ-2016, והצביע על שורה שנפתחת במילים "הערת חוקר". "מי זה החוקר הזה, שמכניס שם הערות? הערות שגויות אגב, הפוכות לתוכן", אמר חדד בלעג שכוון אל העד. "אני חושב שהחוקר הזה הוביל את כל מערכת אכיפת החוק לבלבול, דבר די נורא".

לוי השיב שאין לו מושג במי מדובר. "אני לא עשיתי דבר כזה, לא זוכר פעילות כזאת", אמר. לאחר שעיין בתמליל ונוכח שנתניהו מכונה בו "ביבי", השתכנע עוד יותר שאין לו קשר למסמך. "'ביבי' זו לא מילה שאני אכתוב, אני הייתי כותב 'מר נתניהו' או 'ראש הממשלה'".

"רוני, אין עוד חוקר מלבדך", התעקש עו"ד חדד, אבל העד חזר ואמר שלא מדובר בו. לחדד לא היו הוכחות שיראו אחרת, והוא המשיך הלאה.

מטא-דאטה של שוחד

אחד הטיעונים שעליהם חזר עו"ד חדד שוב ושוב היה שהקלטות "תיק 2000" עברו "טיפול" כלשהו. הוא לא אמר מי לדעתו טיפל בהן, ובאיזה אופן. האם הושמטו חלקים שהיו עשויים לזכות את הנאשמים? האם קבצי השמע עברו עריכה שהוציאה את התוכן מהקשרו המקורי? האם ייצרו סגמנטים מזויפים באמצעות בינה מלאכותית? חדד לא התעקב על התרחישים, אבל התעקש שנעשה כאן עוול חמור.

אחת ההוכחות, לשיטתו, היא רשימה בלתי מזוהה שהציג במהלך הדיון. הרשימה הזאת, טען, מציגה את שמות הקבצים של שתי השיחות המוקלטות – ואלו, התלונן, כוללים את המילה האנגלית filter, שלא מופיעה בשמותיהם המקוריים של הקבצים. מה פשר הדבר? לעו"ד חדד לא היה שום ספק. "פילטר, זה אומר שזה עבר בפילטר מסוים", אמר. רפ"ק לוי אמר שאין לו שום מידע בנושא, ושניתן להשוות את הקבצים שבידי הסנגור לקבצים המקוריים, ששמורים בשרתי יחידת להב 433.

לוי הסביר שאי-אפשר לבצע השוואה שכזו משמיעה בלבד: "ברשותכם, אני אגיד דבר אחד. אנחנו מדברים על שרשרת של מוצג. אנחנו מדברים על מוצג שהוא קובץ מחשב, במקרה הזה קובץ אודיו. זה לא מוצג פיזי כמו בקבוק שנמצא בזירת פשע. בקובץ מחשב, גם אם תראה לי אותו עוד פעם ועוד פעם, ברמה התיאורטית אני לא אוכל להגיד בוודאות מוחלטת שזה אותו דבר ואין שינוי. זה בלתי אפשרי ולא אנושי. למה דומה הדבר? לכך שאראה מכונית מסוג מסוים ומצבע מסוים, ואז יראו לי אותה שוב אחר-כך. אם יש שינוי כלשהו באלטרנטור או בפלאג – אני אף פעם לא אוכל לדעת. ברמה התיאורטית, אין אפשרות לעולם להגיע למצב שאני אדע בדיוק ואזכור כל אות ומילה".

"אדוני יכול לשלול שהיו בשיחה המקורית חלקים שלא נכללו בקבצים שהוגשו?", תהה השופט משה בר-עם.

"לא יכול לשלול, לא יכול לאשר", השיב לוי.

עו"ד עמית חדד, סנגורו של בנימין נתניהו ב"תיק 2000", בפתח אחד הדיונים במשפט המו"לים. בית-המשפט המחוזי בירושלים, אוקטובר 2022 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד עמית חדד, סנגורו של בנימין נתניהו ב"תיק 2000", בפתח אחד הדיונים במשפט המו"לים. בית-המשפט המחוזי בירושלים, אוקטובר 2022 (צילום: יונתן זינדל)

התשובה הזאת לא הניחה את דעתו של הסנגור. "כבודכם, כתוב פילטר!", קרא הסנגור אל עבר השופטים. "בקבצים כתוב פילטר! אנחנו יודעים שנעשתה מניפולציה". מיד לאחר מכן הוסיף: "אנחנו רק לא יודעים מה המניפולציה שנעשתה".

בהנחה שהמוצגים שהציג עו"ד חדד בבית-המשפט אכן מתעדים את נתוני הקבצים הרלבנטיים, לשינוי בשמותיהם עשוי להיות הסבר טכני פשוט: הקבצים המקוריים, אלו שארי הרו הקליט באמצעות הטלפון הנייד שלו, נשמרו בפורמט m4a. לעומת זאת, הקבצים שהעבירה התביעה לסנגורים, אלה שלשמם התווספה המילה filter, הומרו לפורמטים אחרים, ידידותיים יותר לשימוש – mp3 ו-wav.

האפשרות הזאת, כמו האפשרות שהתביעה העבירה להגנה גרסאות שעברו ניקוי שהפך את ההקלטות למובנות יותר, כלל לא עלתה בדיון. בדיוק כמו העובדה שנתניהו ומוזס, שהיו צד לשיחות, יכלו להאזין להן או לקרוא את התמלילים ולהצביע על תוספות, השמטות או אפילו "מניפולציות". במקום לעסוק בתוכן, הסנגור העדיף להשאיר את ההאשמות הקונספירטיביות תלויות בחלל האוויר, ושוב המשיך הלאה.

לאמת יש אופי מעצבן

בחלק אחר של הדיון הציג עו"ד חדד טבלה שלטענתו כוללת מטא-דאטה של הקבצים כפי שהועתקו מהטלפון של הרו: שמותיהם, גודלם, התאריך שבו נוצרו והתאריך האחרון שבו נעשה בהם שימוש. ההקלטות שעומדות בבסיס "תיק 2000" מתעדות שיחות שקיימו מוזס ונתניהו ב-4 וב-13 בדצמבר 2014. החוקרים העתיקו אותן לשרתי להב 433 כעבור שנה, ב-15 בדצמבר 2015, יממה לאחר שחקירתו של ארי הרו הפכה לגלויה. במרץ 2016 איתר אותם רפ"ק לוי בחומר הדיגיטלי.

ובכל זאת, הודיע עו"ד חדד, הטבלה שנמסרה לו כוללת מידע מרעיש: בשדה Accessed, שכביכול מחווה על השימוש האחרון בקבצים, מופיע התאריך 9 במרץ 2015. המשמעות: מישהו כנראה האזין לקבצים הללו כבר אז, הרבה לפני המועד שבו כביכול למדו החוקרים על קיומן של שיחות השוחד, כשהטלפון הסלולרי עדיין היה בחזקתו של הרו. והרו, טען חדד, אמר שלא נגע בקבצים לאחר הקלטתם.

עו"ד אלון גילדין מפרקליטות המדינה בפתח יום עדותה השני של הדס קליין במשפט המו"לים. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 6.7.2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

עו"ד אלון גילדין (צילום: אוליבייה פיטוסי)

"אני אומר לך שהיתה חדירה מרחוק לקובץ הזה, ולכן אנחנו רואים את החיווי הזה בתאריך הזה", אמר עו"ד חדד לעד לוי.

"אני לא יכול להעיד על זה, זה כמו שאני אעיד על קריסת בנקים אזוריים בארצות-הברית", השיב העד.

"מי יידע להסביר את מועד הגישה לקובץ?", חקר חדד.

לוי השיב שזאת שאלה שיש להפנות לאדם שהפיק את הקובץ, שהוא כנראה אחד מעובדי יחידת הסיגינט של להב 433. בשלב הזה התערב בדיון עו"ד אלון גילדין מהפרקליטות, וציין שיש שני הסברים אפשריים לחיווי שעליו הצביע הסנגור: ש"מישהו שהחזיק בטלפון באותו זמן" עיין בקבצים, או שהעיון בוצע "מבחוץ", באמצעות "מערכת" כלשהי. חדד קפץ על ההסבר כמוצא שלל רב. "איזו מערכת?", שאל, ומיד ענה על השאלה של עצמו: "אסור להגיד 'פגסוס', תגיד 'מערכת'".

"בסדר, אלו ראיות נסיבתיות", השיב גילדין.

"לא סביר פגסוס?", התעקש חדד.

"לא, לא היה פגסוס. זה לא סביר בכלל", חרץ גילדין.

"לאמת יש אופי מעצבן, היא מגלה את עצמה בסוף", הפטיר חדד. הטענה שארי הרו נפל קורבן לשימוש משטרתי ברוגלה של חברת NSO כבר הוצגה על-ידי צוות ההגנה של נתניהו בשנה שעברה, לאחר הסערה הציבורית שעוררה חשיפת "כלכליסט". מעט לאחר מכן טען העיתונאי יואב יצחק כי אכן נעשה שימוש ברוגלה נגד הרו. אלה וגם אלה לא הציגו הוכחות לטענה – ועו"ד חדד לא ניצל את הדיון האחרון כדי להפוך את סימני השאלה לסימני קריאה. במקום לעשות זאת, הוא דילג לתיאוריה הבאה.

שי ניצן פינת רוני ריטמן

לפי התזה של עו"ד חדד, השימוש ברוגלה של NSO נעשה ללא הצדקה וללא אישור, ולכן החוקרים נדרשו "להלבין" את מציאת ההקלטות. הוא טען שרפ"ק לוי הוא האיש שנשלח לעשות זאת, באמצעות בקשת צו משפטי שהתיר למשטרה לבצע עיון חוזר בחומרים שהועתקו מהטלפון של הרו. כאן התווספה לתיאוריית הקשר שכבה נוספת, שמזריקה רכיב פרסונלי לטענות על תפירת התיקים.

עו"ד חדד ביקש מהעד לתאר את המעמד שבו התבקש להסדיר את החיפוש בחומרים הדיגיטליים. "תן קצת צבע – אני יודע שאתה עיוור צבעים, אבל בכל זאת", אמר חדד. "עיוור צבעים חלקי", תיקן אותו לוי בחיוך, וסיפק תיאור תמציתי: הוא נכנס לחדרו של קצין המודיעין קובי זריהן, שמע ממנו על עצם קיומן של ההקלטות, עיין במסמכים עם רקע רלבנטי, ואז התבקש להוציא צו הרחבה שיאפשר את העיון.

אחרי שלוי ציין שהמסמכים שהוצגו לו כללו גם "שני מסמכים חסויים מראשי מערכת המשפט", עו"ד חדד מיהר להכריז: "אחד מראשי מערכת המשפט, אנחנו יודעים – בית-המשפט גילה לנו – זה שי ניצן". נציגי הפרקליטות ניסו להתנגד לציון העובדה הזאת, אך ללא הועיל.

שי ניצן ואביחי מנדלבליט ב-2019, כשכיהנו כפרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה (צילום: אוליבייה פיטוסי)

שי ניצן ואביחי מנדלבליט ב-2019, כשכיהנו כפרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה (צילום: אוליבייה פיטוסי)

מה כל-כך מסעיר בכך ששי ניצן, שהיה אז פרקליט המדינה, ידע על הקלטות "תיק 2000" בשלב כה מוקדם של החקירה? עו"ד חדד, שהעלה את שמו של ניצן בהקשר דומה גם אצל החוקר הקודם שנחקר במשפט, לא מצא צורך להרחיב. נדמה היה ששי ניצן הוא בכלל לא שם של איש, אלא סיסמה שאפשר להפריח לאוויר, שמוכיחה מאליה את פסיפס התיאוריות שפרשו סנגוריו של נתניהו לאורך המשפט, שהשורה התחתונה של כולן היא שמדובר בתיק תפור.

"שי ניצן הוא משום מה מקבל המידע, ומי שנתן את המידע זה רועי בלכר (עורך-דינו של הרו; א"ב) – בהמשך נגלה מה בדיוק קרה שם", הבטיח עו"ד חדד, אבל מיהר להבהיר: "לא בטוח שעם העד הזה".

חדד טען שארי הרו העביר את המידע על קיומן של הקלטות "תיק 2000" לניצן. לגישתו, מדובר במהלך מעורר תמיהה שמצביע על כשל מובהק בתיק. "אתה יודע להסביר לנו למה הרו או מי מטעמו לא פנו ליחידה החוקרת כדי למסור את המידע, אלא לפרקליט המדינה?", חקר את לוי. "לא יודע, צריך לשאול אותם", השיב לוי. כשנשאל האם הוא אישית עמד בקשר עם ניצן, העד השיב בשלילה. לדבריו, גם לא ידוע לו על מגעים של ניצן עם חוקרים אחרים.

רוני ריטמן, ראש יחידת להב 433 לשעבר (צילום: יונתן זינדל)

רוני ריטמן, ראש יחידת להב 433 לשעבר (צילום: יונתן זינדל)

שם אחר שנזרק לחלל האולם הוא ניצב רוני ריטמן, שכיהן כמפקד להב 433 בזמן החקירה ועלה לכותרות בעקבות תלונה של קצינה שטענה שניסה לנשק אותה בניגוד לרצונה. לפי התזה שהציג עו"ד חדד, התלונה שעמה התמודד ריטמן היא המקור לחקירות נתניהו – שהחלו בחקירות של גורמים מסביבתו ולאט-לאט הגיעו אליו. החקירה של הרו, למשל, אבל גם חקירתה של פרח לרנר, יועצת בכירה של נתניהו שנאלצה לפרוש מהתפקיד במסגרת עסקת טיעון. כמו הרו, גם לרנר ניצלה את קרבתה לראש הממשלה להפקת רווח אישי.

"אתה מכיר את החקירה הזאת?", שאל עו"ד חדד.

"זו חקירה שהתנהלה אצלנו במפלג", השיב העד. "השם שלה מוכר לי, אבל אני לא מכיר את הפרטים". לדברי לוי, ייתכן שביצע פעולות מסוימות במסגרת החקירה, אבל לא כחלק מ"הצוות האורגני" שעסק בתיק.

"לימים, פרח לרנר תהיה עדת תביעה בתיק שלנו, 'תיק 2000'", ציין עו"ד חדד. "אתה יודע מי החליט לחקור את גברת לרנר דווקא בזמן הזה?".

"לא", השיב לוי.

"אתה ידעת שבאותם מועדים שבהם להב 433 מגלה עניין מיוחד כל-כך בסביבת ראש הממשלה, ראש היחידה שלכם, רוני ריטמן, מעלה טענות שלפיהן ראש הממשלה תפר לו תיק בכך שהוא שלח קצינה להתלונן נגדו על הטרדה מינית? אתה שמעת על זה?", שאל הסנגור. לוי השיב בשלילה, ואמר שנחשף לפרשה רק דרך הדיווחים העיתונאיים.

פרח לרנר עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו (צילום: מרים אלסטר)

פרח לרנר עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו (צילום: מרים אלסטר)

"אתה מכיר את העובדה שרוני ריטמן – כך פורסם בעיתונות, כך הוא גם אומר בחקירות שלו ואנחנו נראה לו את זה, וגם עורכי-הדין שלו אמרו במכתבים, גם את זה נראה לו – שהוא טוען שראש הממשלה תפר לו תיק כששלח קצינה להתלונן נגדו על הטרדה מינית? אלו דברים שהכרת?", שאל עו"ד חדד. לוי השיב שהוא זוכר במעומעם חלק מהתיאור, ועו"ד חדד המשיך: "לא הטריד אותך שפתאום יש אינפלציה של חקירות בסביבה של ראש הממשלה? פרח לרנר, ארי הרו, ואחר-כך אינספור חקירות שראינו פה, שלא קשורות אליך?".

"לא היה לי מדד לבדוק אם יש אינפלציה. אני לא גורם שמתכלל ומרכז", השיב העד. עו"ד חדד השיב בלעג: "בסדר, כל סביבת ראש הממשלה נחקרת – והוא לא חושב שיש קשר לזה שראש היחידה חושב שראש הממשלה תופר לו תיק". כמו בשאר המקרים, גם כאן לא הוצגו הוכחות כלשהן.

טוויטר שוצף וגועש

בפתח הדיון, לפני תחילת העדות, הצדדים הקדישו זמן לאחת התופעות שמלוות את המשפט מאז ראשיתו: ההדלפות. לטענת עו"ד חדד, גורמים בפרקליטות מפעילים את התקשורת בניסיון להלך אימים על ארי הרו, שצפוי להתחיל את עדותו בשבוע הבא. "אנחנו ערב עדותו של עד המדינה ארי הרו. הוא אמור להעיד ביום שלישי בעזרת השם. וכרגיל בכל פעם כשמגיע עד מדינה – יש הדלפות מהפרקליטות", התלונן חדד. "ההדלפות האלו משבשות לנו את המשפט".

על המסכים באולם הוצג ציוץ של העיתונאי ברוך קרא, ובו תמצית של דיווח שפִרסם יום קודם לכן בחדשות 13: "בפרקליטות ישנה מחלוקת האם להגיש כתב אישום נגד שלמה פילבר בעקבות הפרת הסכם עד המדינה בעדותו. בפרקליטות יש תמימות דעים כי פילבר הפר באופן בוטה את הסדר עד המדינה". על-פי קרא, אם בפרקליטות יתנו למעשה של פילבר "לעבור בלא כלום", זוהי "אופציה עם מסר בעייתי מאוד".

ארי הרו בכנסת, 2014 (צילום: מרים אלסטר)

ארי הרו בכנסת, 2014 (צילום: מרים אלסטר)

"זו הדלפה חמורה ביותר", טען עו"ד חדד, והדגיש כי אינו חושד בפרקליטים שיושבים משמאלו, שמנהלים את התביעה במשפט המו"לים מטעם המדינה. "זה נועד להפעיל לחץ על העד?", תהתה רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים.

"אין ספק בעניין הזה", השיב עו"ד חדד. "שלמה פילבר סיים להעיד לפני שנה. אם היינו רואים את זה בסיום עדותו – ניחא. או בסוף המשפט – אולי. מה פתאום זה מודלף ערב עדותו של ארי הרו אם לא כדי להגיד לו, 'מר הרו, דיר באלאק – יש לך נתיב שאתה חייב לצעוד בו, ואם לא – אנחנו שוקלים להגיש כתב אישום'".

"אתה אומר שהפרקליטות מדליפה דברים בכוונה לעיתונות כדי להשפיע על העד הבא?", שאלה השופטת פרידמן-פלדמן.

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן (צילום: אתר הרשות השופטת)

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן (צילום: אתר הרשות השופטת)

"לצערי זו לא טענה. לדאבוני, זו עובדה", אמר עו"ד חדד. "אנחנו מבקשים לחקור את ההדלפות האלה – ולא חוקרים". השופט משה בר-עם העיר שבשבוע הבא, ביום שני, בג"ץ אמור לדון בעתירה בנושא שהגיש נתניהו נגד היועצת המשפטית לממשלה. עו"ד חדד אמר שדווקא בשל כך ראוי שגם הרכב השופטים הזה יגנה את התופעה ויבהיר לעד המדינה הרו: "תתעלם מכל הפרסומים, תאמר רק את האמת, לא לפחד ממה שיעשו לך – אם יעשו לך – אם תאמר אמת בבית-המשפט".

פרידמן-פלדמן ציינה שבמקרה של הרו כתב האישום נגדו כבר הוגש מזמן. כאמור, על-פי ההסכם שנחתם עמו, בתום עדותו במשפט המו"לים יודה הרו בעובדות המפורטות בכתב האישום, והצדדים יבקשו מבית-המשפט לגזור עליו את העונש שעליו הסכימו מראש. מבחינת עו"ד חדד, המצב של הרו ממחיש את כוח הסחיטה שהפרקליטות יכולה להפעיל עליו. הרי כתב האישום שלו תלוי ועומד, ומילוי ההסכם "יכול להיעצר אם חלילה לא יעיד בדיוק כפי שרוצים".

לטענת חדד, כשנתקל בדיווח של קרא לראשונה חשב להתעלם ממנו, אך למחרת בבוקר נכנס לטוויטר וראה ש"כולם" פירשו זאת כאיום של הפרקליטות. "הטוויטר שוצף וגועש, בפורומים באינטרנט כולם ברור להם שזה מסר שקוף לארי הרו. זה מה שהוא רואה", טען.

בצד השני, כרגיל במקרים שבהם נידונה סוגיית ההדלפות, הגיבו בגינוי משולב בהכחשה. עו"ד גילדין, נציג הפרקליטות, הצהיר שאין לו מושג מה מקור הפרסום העיתונאי וש"ככל שמקור הפרסום בהדלפה – אנחנו מוקיעים את זה, זה דבר שגורם נזק להליך". השופטת פרידמן-פלדמן הציעה לו "לגשש איפה המידע הזה מסתובב", וכך לגלות את הדליפה. עו"ד גילדין הבטיח שהוא יעביר את המסר ל"גורמים הרלבנטיים".

"זה לא פרסומים טובים", ציינה השופטת, ועמיתה בר-עם הדגיש שההדלפות הללו אכן עלולות להביא לשיבוש המשפט. גילדין הבטיח לדבר עם הרו עוד באותו היום ולהבהיר לו שעליו להעיד אמת.

67104-01-20
38982-08-20

להורדת הקובץ (PDF, 2.15MB)

משפט המו"לים