צרכני חדשות אובססיביים שעוקבים אחרי כל בדל דיווח ושבריר ניתוח על משפט המו"לים ודאי שמו לב לתופעה: ככל שההליך הולך ומשתרך אל מישורי הגרבג'-טיים והתקשורת המרכזית מאבדת עניין, במעגלים הביביסטיים מעמיק השכנוע ש"תיק 4000" קורס.

למעשה, לפי תיאוריית הקשר התורנית, קריסת התיק היא הסיבה לכך שהסיקור העיתונאי מצטמצם. התקשורת השמאלנית (ולפי גרסאות מסוימות גם מדינת העומק), שסוף-סוף הצליחה במזימתה והפילה את בנימין נתניהו מכס ראש הממשלה, מעוניינת כעת להסתיר מהציבור שכל האישומים הולכים ומתפוררים בבית-המשפט, ושכפי שטען נתניהו – מדובר בתיק תפור.

בפועל, כמובן, התיק רחוק מקריסה בדיוק כשם שהוא רחוק מסיום, שבקצב הזה יגיע רק עוד כמה שנים. עד כה נחקר בבית-המשפט רק הראשון מבין עשרות עדי התביעה ב"תיק 4000", מנכ"ל "וואלה" לשעבר אילן ישועה. הסנגורים של נתניהו ושל בני הזוג איריס ושאול אלוביץ', בעלי בזק ו"וואלה" לשעבר, לא הצליחו להפריך את החלק מכתב האישום (הכולל גם שתי פרשיות נוספות) שעליו העיד ישועה – אבל צברו כמה הישגים טקטיים.

ההישג הבולט מביניהם הוא החלטה של הרכב השופטים מהשבוע שעבר, שמתחה ביקורת על הפרקליטות והורתה לה למסור לנאשמים מידע נוסף מתוך מכשיר הטלפון ותיבת האימייל של ישועה – החלטה שתביא לעיכוב קל של המשפט, שיוצא כעת להפסקה של כשבועיים.

בעיני מי שסבור שמערכת אכיפת החוק תפרה לבנימין נתניהו תיק, החלטת השופטים לגבי החומרים שנמצאו בטלפון של אילן ישועה היא עוד אקדח מעשן: מדוע הסתירו אלפי פריטי מידע שעשויים לסייע להגנה? המציאות, כמובן, מורכבת יותר וקונספירטיבית פחות

בעיני מי שסבור שמערכת אכיפת החוק תפרה לנתניהו תיק על לא עוול בכפו, החלטת השופטים היא עוד אקדח מעשן: אם לא תפרו, מדוע הסתירו אלפי פריטי מידע שעשויים לסייע להגנה? המציאות, כמובן, מורכבת יותר וקונספירטיבית פחות. הפרקליטות לא הסתירה את החומרים של ישועה אלא צירפה אותם, בטעות, לחומר שנמסר להגנה (שכך בדיוק למדה עליו). עו"ד יהודית תירוש, שמובילה את "תיק 4000" מטעם הפרקליטות, אמרה שהיא ואנשיה לא התעמקו בחומרים הללו משום שהם סווגו כלא רלבנטיים על-ידי חוקרי המשטרה.

ההתנהלות המבולבלת של פרקליטות המדינה, שטענה בפני בית-המשפט שאין לה את הכלים והידע למיין את הר פריטי המידע, מלאכה שבדרך כלל נעשית בידי הגוף החוקר, תרמה לאשליית הניצחון. אתמול (15.6), ביום העדות ה-25 של ישועה, ישראלים שרוצים להאמין שנתניהו נפל קורבן לקנוניה אפלה קיבלו עוד חיזוק לפנטזיה. עם קצת עזרה מאנשיו של נתניהו, כמובן.

זה קרה סמוך לשעה 11:00 בצהריים. סנגורו של נתניהו, עו"ד בעז בן-צור, ביקש מאילן ישועה להיזכר בפגישותיו עם חוקרי המשטרה. "בחקירה שלך אמרו לך שאסור לך לדבר עם אף אחד על נושא החקירה, חתמת גם על הצהרת סודיות", ציין עו"ד בן-צור. הוא הזכיר לישועה שבשלב מסוים, המידע הגולמי שהעביר לחוקרים הוחזק רק בידי שני גורמים. "אתה יודע אצל מי?", שאל עורך-הדין.

"אני מניח שאצלי ואצל הרשות החוקרת", השיב ישועה.

זו בדיוק התשובה שהסנגור קיווה לה. הוא הזכיר שמערכת "המקור", תוכנית התחקירים של רביב דרוקר, החזיקה בידיה שלל הקלטות ומסרונים מתוך המידע הגולמי שהעביר ישועה לחוקרי "תיק 4000". הסנגור הניח בפני מנכ"ל "וואלה" לשעבר את המסקנה המתבקשת: "לכן, כשזה משודר, זה מגיע או ממך או מהרשות החוקרת".

"אני לא יודע", אמר ישועה.

התחקיר הראשון של "המקור" שבו נעשה שימוש בחומרים מתוך הטלפון של ישועה שודר בנובמבר 2018, לפני שהתקבלה ההחלטה הרשמית להעמיד את נתניהו לדין – ולפני שהחומרים הללו נמסרו לידי עורכי-הדין של נתניהו והאלוביצ'ים. "אתה מבין שיש פה קושי אמיתי?", הקשה עו"ד בן-צור על העד.

"ודאי", השיב ישועה.

בשלב הזה הזכיר עו"ד בן-צור מזכר משטרתי מ-23 באוקטובר 2018, כחודש לפני שידור התוכנית, שהתבסס על דברים שמסר עד המדינה ניר חפץ. "חפץ סיפר כי מקור מסר לו שבימים אלה עובדים על הכנת תוכנית 'המקור' בעניין 'תיק 4000', כשאילן ישועה הוא האדם שמספר לברוך קרא את סיפור התיק, ואף מסר לו מסמכים בעניין", נכתב במזכר, שכבר נחשף בעבר. "בהמשך סיפר כי הדברים נאמרו לו על-ידי אילנה דיין".

עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של בנימין נתניהו ב"תיק 4000", עם עו"ד יהודית תירוש, התובעת בתיק מטעם פרקליטות המדינה. בית-המשפט המחוזי בירושלים, אתמול (צילום: יונתן זינדל)

למרות מה שנכתב במזכר על בסיס דבריו של חפץ, בתוכנית עצמה ישועה לא הופיע כמרואיין ולא הוזכר כמקור. כשעו"ד בן-צור ביקש להתעכב על הקשר האפשרי בין ישועה לתוכנית התחקירים, הוא קיבל תשובה שהפתיעה את הנוכחים באולם. "אתה נפגשת או שוחחת עם ברוך קרא?", שאל עורך-הדין.

"כן", השיב ישועה, ופירט: "פגשתי אותו פעם אחת, שוחחתי איתו כמה פעמים. נפגשתי איתו פעם אחת אצלי בבית, לפני התוכנית הראשונה של 'המקור', כשרואיינו בה אנשי 'וואלה'. הוא אמר שהוא ישתתף בדיון פומבי שיתקיים אחר-כך, ורצה לשאול אותי שאלות. אמרתי לו שלא אוכל למסור לו חומרים, אבל שאוכל לענות לו על שאלות".

בתשובה לשאלותיו של עו"ד בן-צור, ישועה ציין שלא סיפר לפרקליטות על פגישתו עם קרא, והוסיף שלא נאסר עליו לשוחח עם עיתונאים – אלא רק להימנע ממסירת חומרי חקירה. "הקפדתי על כך מכל משמר", טען ישועה. לדבריו, קרא בא אליו יום או יומיים לפני שידור התוכנית, כשכל הראיונות עם עובדי "וואלה" כבר צולמו. לדברי ישועה, הוא ניצל את ההזדמנות כדי למסור תגובה קצרה – שאכן שודרה בתום הפרק.

"הוא ניסה לשכנע אותי להתראיין, אבל סירבתי", סיפר ישועה, וטען שהסירוב עורר בקרא מורת רוח. "אם יהיה פלט שיחות שלך ושל קרא, אלו יהיו שיחות לקוניות לא ממושכות?", תהה עו"ד בן-צור. "לא חושב שיהיו שיחות ארוכות, חמש-שש פעמים. עניתי 'אינני יכול', 'אני מנוע' וכדומה", השיב ישועה.

בהמשך סיפר שפנו אליו בתקופה ההיא עיתונאים רבים. הוא ציין שלא עדכן בכך את הפרקליטות – לדבריו, משום שלא היה צורך, כי לא מסר מידע על החקירה – אך אמר שכן עדכן בכך את חוקרי המשטרה. לשם המחשה סיפר שנפגש עם פרשן חדשות 12 עמית סגל ועם איתן אבריאל, עורך בכיר ב"דה-מרקר", משום שרצה להסביר להם שהם עושים לו עוול בפרסומיהם.

אילנה דיין (צילום: יוסי זמיר)

לדברי ישועה, עיתונאים שביקשו ממנו להתראיין נענו בשלילה: אילנה דיין, ששידרה ב"עובדה" ראיון ארוך ומעורר מחלוקת עם עד המדינה חפץ, הציעה גם לישועה להתראיין – אך הוא סירב. בהמשך, לקראת תוכנית נוספת של "המקור" על "תיק 4000", פנה אליו גם רביב דרוקר. "שוחחנו פעמיים-שלוש, הוא אמר לי, 'תשמע, יש לי את כל החומרים ממך, אולי תהיה מוכן להתראיין'. אמרתי 'לא'. הוא אמר, 'אולי נצלם אותך רץ ליד הבית?'". ישועה ציין שגם על ההצעה הזאת השיב בשלילה, והוסיף שבעצת עו"ד אייל רוזובסקי הוא הסתפק בשליחת שתי תמונות סטילס של עצמו ("מלפני 20 שנה") לשימושה של מערכת "המקור".

לדברי ישועה, הפגישה שלו עם ברוך קרא התקיימה בסוף נובמבר 2018; ניר חפץ, בשיחה עם חוקריו, דיבר על פגישה או שיחה של ישועה וקרא שהתקיימה לפני 23 באוקטובר באותה שנה. עו"ד בן-צור, שלאורך כל חקירת ישועה הרבה בנסיונות הטעיה, עשה זאת שוב: "מתברר שמה שאומר חפץ נכון", אמר. ישועה ציין שהתאריכים לא מסתדרים, והתעקש שוב שהוא לא חלק עם קרא מידע על החקירה. הסנגור של נתניהו פִקפק. "העד אישר לי שהוא נפגש עם ברוך קרא", אמר לבית-המשפט, והוסיף שסבירות גרסתו תיבחן בהמשך. ראש הרכב השופטים, רבקה פרידמן-פלדמן, ביקשה ממנו להתקדם הלאה.

בשורה התחתונה, סנגורו של נתניהו הצליח להוכיח שישועה נפגש עם ברוך קרא ולא עדכן את הפרקליטות (אך כן עדכן את המשטרה), לא הצליח להוכיח טענה ישנה של ניר חפץ על "ראיון" שקיים ישועה – ואף שמע מישועה שהוא דחה הצעות לראיון בשתי תוכניות התחקירים המובילות בישראל. כך או כך, להתנהלות זו אין ממש משמעות משפטית, אלא בעיקר משמעות תקשורתית. או כפי שפרקליטי ההגנה מכנים זאת: "כותרות".

לעומת זאת, אם ישועה הוא זה שהדליף לקרא ודרוקר את חומרי החקירה של "תיק 4000", הוכחת הפרט הזה תתרום לערעור אמינותו כעד (ואף תעמיד אותו בסכנת העמדה לדין). אלא שההגנה לא הצליחה להוכיח זאת. הסנגורים גם לא הצליחו להוכיח טענה ותיקה אחרת שלפיה ההדלפות הגיעו מהמשטרה או מהפרקליטות. למעשה, התזה זו כבר הגיעה לפתחו של בית-המשפט אך נדחתה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה ואחר-כך על-ידי בית המשפט העליון. אגב כך התברר שבניגוד לקביעתו הנחרצת של בן-צור, לחומרים נחשפו עשרות ואולי אף מאות אנשים.

עד כאן העולם האמיתי. בדרך אל היקום הביביסטי, המציאות המורכבת והבלתי פתורה הזאת הפכה לסדרה של סימני קריאה, בעזרתם של אנשי נתניהו כמובן. עופר גולן, דוברו של נתניהו, הפיץ לתקשורת תוך כדי דיון הודעה שלפיה ישועה בעצם הודה שהוא התראיין לתוכנית "המקור" והסתיר זאת מהפרקליטות. משום שבתוכנית התחקירים מעולם לא שודר ראיון עם ישועה, הפרשנות המתבקשת של הקביעה הזאת היא שישועה שימש כמקור של דרוקר וקרא.

העיתונאים המסקרים באופן שוטף את משפט המו"לים לא נפלו בפח. מי שהחדיר אל מחזור השיח את חדשות הכזב של עופר גולן היה אלי ציפורי, שכלל לא נכח בבית-המשפט. "אילן ישועה מודה על דוכן העדים: הייתי למעשה מקור עיתונאי של ברוך קרא", צייץ אלי ציפורי בטוויטר כמה דקות אחרי הפצת ההודעה. "זה מה שאני כותב מזה זמן רב: ישועה שיתף פעולה עם עיתונאי השמאל בתוכנית שקרית שכל מטרתה היתה לשבש הליכי חקירה ומשפט. איזו חרפה!", הוסיף בפוסט שפרסם במקביל בחשבון הפייסבוק שלו.

למעלה: ההודעה שהפיץ עופר גולן, דוברו של בנימין נתניהו. למטה: הגרסה המקורית של פוסט שפרסם אלי ציפורי בחשבון הפייסבוק שלו

חלק מהפוסט הועתק והודבק מתוך ההודעה של גולן: המשפט המעובד "לא עדכנתי את הפרקליטות" (שלא נאמר בנוסח זה מפי ישועה), למשל, והקביעה שלפיה ישועה "מודה גם ששלח תמונות שלו לרביב דרוקר לצורכי יחסי-ציבור". בערך שעה לאחר פרסום הפוסט של ציפורי, הנוסח נערך מעט באופן שהסווה את מקורו. הביביספירה חיבקה אותו: הפוסט והציוץ גרפו יחד קרוב לאלפיים שיתופים, והניבו כמה פולו-אפים בחשבונות המדיה החברתית של ציפורי ובבלוגו.

ההצעה של רובינשטיין, המיזם של חפץ

העיסוק בקשריו של ישועה עם עיתונאים הוא נדבך נוסף בקו הגנה של נתניהו, שלפיו ראש הממשלה לשעבר הוא קורבן של רדיפה שבמהלכה מערכת אכיפת החוק – יחד עם שותפיה מהתקשורת – רמסה את זכויותיו ועברה על החוק. אם זה נשמע כמו תיאוריית הקשר על מדינת העומק, זה לא במקרה. נתניהו עצמו, רגע לפני שעזב את לשכתו, נקב בשם המפורש (Deep State) והאשים את האחווה הסודית והפיקטיבית באחריות להסתבכויות הפליליות שלו.

עורכי-הדין, באופן טבעי, זהירים יותר בהתבטאויותיהם. בדיון שהתקיים אתמול, הסוגיה היתרגמה למונח המשפטי "הגנה מן הצדק". ז'ק חן, סנגורו של שאול אלוביץ', דיבר על "דברים אבנורמליים" שנעשו עם חומרי החקירה ודרש להתעכב על כך כדי שניתן יהיה להניח את התשתית לטיעון ההגנה מן הצדק. עו"ד בן-צור, מטעמו של נתניהו, הצטרף אליו וקבל על "הדלפות שיטתיות" שזיהמו את הליך החקירה. הדלפות אכן היו, אך בשלב זה ההגנה לא הצליחה לחשוף את מקורן.

אפיק אחר שבו התקדם סנגורו של נתניהו היה הניסיון להוכיח ששניים מאנשי הקשר שחיברו בין נתניהו ל"וואלה" היו סוכנים עצמאיים ולא פיונים שמילאו פקודות של ראש הממשלה ואשתו. השאלות שהציג לישועה לא הצליחו להוכיח זאת, אבל לרגע נדמה שאחת מהן מערערת את שלוות העד. זה קרה כשעו"ד בן צור הזכיר את איש העסקים זאב רובינשטיין, מקורב משותף של נתניהו והאלוביצ'ים, שמילא תפקיד מרכזי בהעברת הבקשות מסביבת ראש הממשלה ל"וואלה".

עו"ד בן-צור ניסה להוכיח שרובינשטיין וישועה היו חברים אישיים – עם מפגשים משפחתיים והצעה של רובינשטיין שישועה ומשפחתו ילונו אצלו בארצות-הברית, כשיבואו לטקס אקדמי של בנו של המנכ"ל. "לא עשינו את זה", הבהיר ישועה על הצעת האירוח.

"אתה זוכר שהוא הציע לך עזרה לגבי הבן שלך?", חקר עו"ד בן-צור.

בקולו של ישועה ניכר שהוא נלחץ. "יכול להיות, לא זוכר, היה משהו מעורפל, לא עשיתי עם זה כלום", אמר. עורך-הדין ניסה להזכיר לו: רובינשטיין אמר שהוא יכול לסייע לבנו של ישועה לעבוד עם מכר שלו, שהוא בעלים של חברה להרצאות והדרכת מנהלים. "לא היה המשך", אמר ישועה. עו"ד בן-צור לא ניסה להוכיח שהאמת אחרת, והמשיך הלאה.

אילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" לשעבר ועד התביעה המרכזי ב"תיק 4000", אתמול בבית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: יונתן זינדל)

הסנגור של נתניהו ניסה להוציא מישועה פרטים גם על יוזמות עסקיות עצמאיות לכאורה שניר חפץ ניסה לקדם במקביל לעבודתו עם נתניהו. לדברי הסנגור, חפץ ניסה "באופן שיטתי" לגייס ליוזמות הללו את "וואלה" ואת הכסף הגדול שהיה לאלוביצ'ים. "סיפרת בחקירה שלך שהוא שקל להקים חברת מדיה והתייעץ איתך לגבי מי יכול להתאים לתפקיד המנכ"ל. חפץ ניסה לקדם יוזמות עסקיות חוץ מזה?", שאל עו"ד בן-צור.

ישועה השיב שאחת היוזמות של חפץ היתה להקים חברת סקרים, אך היא לא הבשילה. מי שעסק בכך, לדבריו, היה שי מגל, המשנה למנכ"ל "וואלה" דאז. מבנה השותפות שעמד על הפרק מזכיר יוזמות מסחריות שבהן מתמחה חברת קשת בשנים האחרונות: כלי התקשורת מספק בימה פרסומית למיזם, ובתמורה מקבל לא רק תשלום על החשיפה – אלא גם מניות. "לא התעסקתי עם זה בכלל", טען ישועה, "היו עשרות דברים כאלה בתקופה של מגל".

אחד מהמיזמים הללו הוגדר במסרון שנשלח לשאול אלוביץ' כ"פרויקט סודי" להקמת "ערוץ ברודקאסט שחלק מרכזי משידוריו יהיה חדשות". עו"ד בן-צור טען שישועה שלח לאלוביץ' את המסרון, אך ישועה העיר שהוא רק העביר מסר שקיבל מיונה ויזנטל, סמנכ"ל yes לשעבר, שלדבריו היה מעורב במיזם.

לדברי עו"ד בן-צור, אחת האפשרויות שנשקלו אז היתה ש"וואלה" יספק חלק מהתוכן לערוץ. באופן נוח למדי, סנגורו של נתניהו לא ציין כי המיזם נחשף ב-2016 ב"דה-מרקר", ושכבר אז הוא תואר כ"'ישראל היום' בטלוויזיה" – כלומר כמיזם תעמולה שנועד לשרת את נתניהו.

מעורבותו האפשרית של אלוביץ' בערוץ לא דווחה אז, אבל כן דווח שחפץ ניסה לעניין בו את טייקון התקשורת הבינלאומי רופרט מרדוק ואת ארנון מילצ'ן – שלפי כתב האישום סיפק לנתניהו מתנות אסורות ב"תיק 1000" ואמור היה, בסיוע נתניהו, להפוך לבעל מניות מרכזי בגוף טלוויזיה שיוקם ממיזוג של החברות קשת ורשת. מילצ'ן עצמו הכחיש בעבר כל מעורבות במיזם של חפץ, וישועה ציין בעדותו שהיוזמה לא התרוממה. לפי הקלטה של ניר חפץ מ-2018, הסיבה לכשלון המיזם היא חשיפתה המוקדמת ב"דה-מרקר".

עקב אכילס של בעז בן-צור

רוב הדיון הוקדש למלאכה אפורה וסיזיפית שנמשכת כבר כמה שבועות, בניסיון לחשוף את מה שסנגורו של נתניהו הגדיר כ"בנאליזציה של הדמוניזציה". עו"ד בן-צור המשיך לנסות לצקת תוכן בטיעון שלפיו מערכת "וואלה" התאפיינה בקו שמאלני קיצוני. לפי הגישה הזאת, ההתערבויות התכופות של שאול ואיריס אלוביץ' בסיקור הפוליטי נבעו ממניעים אידיאולוגיים, ולא כחלק מעסקת שוחד עם נתניהו.

בניסיון להוכיח את הנקודה, סנגורו של נתניהו הקריא באולם מסרונים שבהם איריס אלוביץ' התלוננה על מתן חשיפה לזהבה גלאון ולראפר הערבי-ישראלי תאמר נפאר, ועל כתבות של שבתאי בנדט על תנועת "שוברים שתיקה".

ישועה פקפק בטיעון הזה. "אני לא מוצנח עם פינצטה לאיזושהי נקודה, יש היסטוריה, יש תהליך שעוברים", אמר על הסיפורים הספציפיים שעליהם התבקש להגיב. "הטיעונים האידיאולוגיים נאמרו [מפי איריס אלוביץ'], אבל לפעמים הם צחקו על הקטע של שמאל-ימין. מה היא חשבה בדיוק ובאמת אני לא יודע".

בהמשך הוסיף ישועה שהלחץ נגד פרסום תכנים פוליטיים שמאליים החל במקביל להתערבויות למען נתניהו: "אני לא התערבתי בתכנים כאלה של שמאל-ימין לפני שהתחילו עלי לחצים בנושא הזה, ברגע שהחלו הלחצים נהייתי יותר רגיש", טען.

הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ', אתמול בבית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: יונתן זינדל)

ב-17 ביוני 2016 קיבל ישועה מסרון ווטסאפ משאול אלוביץ' בעקבות כתבה שפרסם ב"וואלה" הכתב המדיני אמיר תיבון. הכתבה לא הוצגה בבית-המשפט, אך נראה שמדובר בטור שהמסר המרכזי שלו פוגם בתדמית "מר ביטחון" של נתניהו.

"הכתבה של תיבון חד-צדדית ולא מאוזנת. צומח לנו בן כספית חדש. אין גם מישהו אחר שמאזן אותו, אחד כמו קלמן", כתב אלוביץ'. קלמן הוא קלמן ליבסקינד, עיתונאי "מעריב" ותאגיד השידור הציבורי. שניים מעדי המדינה במשפט המו"לים, שלמה פילבר וניר חפץ, הזכירו את שמו כמועמד רצוי לתאגיד בתקופה שבה עדיין עבדו בצמוד עם נתניהו (ליבסקינד, בתגובה שמסר לאתר "העין השביעית", התנער מהתרחיש). הוא לא גויס ל"וואלה", אבל מהשיחות שנחשפו בתוכנית "המקור" עלה שהאלוביצ'ים וישועה עסקו באופן קדחתני בנסיונות לגייס עיתונאים שיספקו סיקור נוח לנתניהו.

קו ההגנה שמייחס ל"וואלה" שמאלנות רדיקלית התנגש עם קו הגנה אחר שעו"ד בן-צור ביקש לפתח. בהוראת בית-המשפט, פרקליטות המדינה נאלצה להגיש רשימה של אירועים שמעידים לשיטתה על יחסי השוחד שנרקמו בין נתניהו והאלוביצ'ים. הרשימה, שהוגשה כנספח לכתב האישום, כוללת 315 אירועים שבהם "וואלה" שירת לכאורה את נתניהו – בעיקר באמצעות שתילה או הבלטה של כתבות שקידמו אותו ופגעו ביריביו, וקבירת כתבות שנתפסו כמזיקות מבחינתו.

בדיון אתמול, עו"ד בן-צור טען ש"עשרות רבות" מתוך האירועים הנכללים ברשימה לא יכולים להעיד על יחס חריג, משום שמדובר בסך הכל בהודעות לעיתונות שהופצו בתפוצה רחבה ופורסמו כמעט כמו שהן בשורה של כלי תקשורת. בעוד "עשרות" מקרים, לדבריו, הבקשות נגעו להכנסת תגובה מטעם נתניהו בידיעות שבהן נמתחה עליו ביקורת. לפיכך, הוא האשים את הפרקליטות ביצירת "ריבוי מלאכותי" של אירועים שמכסה על כך שנתניהו בעצם לא קיבל מ"וואלה" יחס מיוחד.

כמה מהפריטים שהציג היו הודעות על פעילותה הציבורית של שרה נתניהו, על אירוע הדלקת נרות עם ניצולי שואה למשל, או על דירוגה במקום הראשון ברשימת הנשים החזקות בישראל של "פורבס". הודעות אחרות שפורסמו כידיעות ב"וואלה" עסקו בין היתר בארוחת ערב של בנימין נתניהו עם הזמרת מריה קארי (עו"ד בן-צור לא ציין שקארי היתה זוגתו של המיליארדר ג'יימס פאקר, דמות מרכזית ב"תיק 1000"), בנסיעה מדינית לאיטליה, בנאום של נתניהו בפני פעילי ליכוד, בטיול מיוחצן של משפחת נתניהו ובעדותה של שרה נתניהו בתביעה שהגיש נגדה מני נפתלי, אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה. ברוב המקרים, אמר ישועה, מדובר במידע שראוי היה לפרסם גם ללא התערבות.

עו"ד בן-צור לא התעכב יותר מדי על המגעים שסבבו כל אחד ואחד מהמקרים הללו. במקום זה, צוות ההגנה של נתניהו הגיש לישועה עוד ועוד דפי נייר שעליהם הודפס נוסח ההודעה לעיתונות – ועוד הרבה דפים שעליהם הודפסו הכתבות שראו אור בגופי תקשורת מכל הסוגים: חברות החדשות של ערוץ 2 וערוץ 10, העיתונים היומיים, האתרים הכלכליים, האתרים החרדיים וכן הלאה. המסר של בן-צור היה פשוט וקולע: אם כל הגופים האלה מצאו לנכון לפרסם ידיעות על בסיס הודעות שיצאו מלשכת ראש הממשלה – מה כל-כך חריג בפרסומן ב"וואלה"?

אם שמים בצד את ההימנעות של עו"ד בן-צור מלדון לעומק במגעים שמאחורי כל אחד מהפרסומים, ואת העובדה שמדובר רק בחלק מה"אירועים" שלטענת הפרקליטות מרכיבים את עסקת השוחד, התזה שלו נשמעת משכנעת. אבל לטענה הזאת יש עקב אכילס: אם "וואלה" אכן היה אתר שמאל קיצוני, עם עיתונאים ועורכים שמתעבים את ראש הממשלה, איזו סיבה יש להם לפרסם ידיעות יח"צ חלולות על מפעלותיה של הגברת נתניהו, או על מפגש של מר נתניהו עם פעילי מפלגתו?

התהייה הזאת מתחדדת כשמתבוננים בכמה מהקרדיטים של הכתבים החתומים על הידיעות היחצניות שהציג סנגורו של נתניהו: גלי גינת, אמיר תיבון, עמרי נחמיאס, דנה ירקצי. כל העיתונאים הללו הוזכרו בשלב כלשהו במשפט על-ידי ההגנה כשמאלנים שמפרסמים ידיעות עוינות על נתניהו, או משרתים את יריביו. כעת, כנראה, מתברר שמישהו החתים אותם על ידיעות שרק חלקן (בניגוד לטענה של ישועה) ראויות לפרסום בכלי תקשורת מרכזי, ושהבסיס שלהן הוא הודעות לעיתונות שהופצו מטעם נתניהו. מערכת שמאלנית רדיקלית ששמה לה למטרה להפיל את נתניהו מעולם לא היתה עושה דבר כזה. ללא כפייה כמובן.

67104-01-20

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 2.54MB)