"זו היפותזה שהפכה לפיאסקו", הכריז בשלב מסוים עורך-הדין בעז בן-צור, בא כוחו של ראש הממשלה הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים בנימין נתניהו. היתה זו הפעם הראשונה מבין תשע לפחות לאורך הדיון, שבהן הסנגור הבכיר העניק לחקירת תיקי משפט המו"לים את התואר "פיאסקו". בהזדמנות הזו, הראשונה, הוא גם שאל את העדה, חוקרת רשות ניירות-ערך פולינה גובזמן-קריב, האם היא יודעת מה זה "פיאסקו".

"אסון?", ניסתה גובזמן-קריב. "לא!", הכריז עו"ד בן-צור, "פיאסקו זה בקבוק קיאנטי שמתנדנד". מיד בהמשך הוסיף הסנגור: "זה מקבל פרשנות רחבה יותר בהקשרים האלה".

ההקשרים אליהם התייחס עו"ד בן-צור הם החקירות של אחד מעדי המדינה במשפט המו"לים, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה (מומו) פילבר. יום החקירה אתמול (9.1) הוקדש כולו לחקירת החוקרת גובזמן-קריב על החקירות שהיא ועמיתיה העבירו את פילבר עד שהפך לעד מדינה, וגם לאחר מכן.

גובזמן-קריב חקרה את פילבר תחילה ברשות ניירות-ערך במסגרת מה שכונה "פרשת בזק", בחשד לעבירות מרמה והפרת אמונים ביחסיו עם תאגיד הענק בזק. רק בהמשך, כך העידה בחקירתה הראשית, התגלגלה חלק מהפרשה הזו למה שמכונה כיום "תיק 4000", פרשת השוחד במסגרתה פילבר לא היה אלא שלוח של נתניהו, באמצעותו הטיב ראש הממשלה רגולטורית עם בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ' וזאת במענה לפתיחת הדלת של אתר "וואלה", שאף הוא היה בשליטת אלוביץ', בפני נתניהו, משפחתו ומקורביו.

הנאשם בנימין נתניהו בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 16.5.2022 (צילום: יוסי זמיר)

הנאשם בנימין נתניהו בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 16.5.2022 (צילום: יוסי זמיר)

"פיאסקו ופבריקציה זה שמות שאנחנו נזכור אל מול הראיות", הבטיח עו"ד בן-צור בתחילת הדיון, ואכן, מלבד תשע הפעמים לפחות שבהן אמר "פיאסקו", הסנגור אמר "פבריקציה" לפחות שש פעמים לאורך הדיון, כולל פעם אחת שבה שאל את העדה האם היא יודעת מה זה (הפעם גובזמן-קריב העדיפה לא לנחש ופשוט נתנה אישור כללי לידיעתה).

"תקשיבי טוב!", הטיח מדי פעם עו"ד בן-צור בעדה, ושילב בין שאלותיו גם אמירות כגון "את הולכת לאיבוד", "זה יותר מפיאסקו, זו חרפה, תאונת שרשרת מה שקרה כאן" ו"את ממציאה המצאות פרועות!". אחרי שהזכיר כי פילבר כינה את גובזמן-קריב "הזיכרון הארגוני" של החוקרים בתיק, ולאור הפעמים הרבות שבהן השיבה העדה לשאלותיו "לא זוכרת", הקניט אותה עו"ד בן-צור ואמר: "הזיכרון הארגוני שהופך לדמנציה ארגונית זה לא דבר מכובד כל כך".

לאחר עוד שלל תיאורים מבזים של עו"ד בן-צור, אמרה עו"ד תירוש כי היא "מבקשת מבית המשפט להורות לחברי לתבל פחות את השאלות שלו בסרקזם"

ובאמת, העדה גובזמן-קריב הרבתה להשיב ב"לא יודעת" או "לא זוכרת" לשאלותיו של עו"ד בן-צור. לצד זאת הבהירה פעם אחר פעם כי היא לא היתה מעורבת בנושא שעליו נשאלה וכי היתה רק חלק מצוות שלם של חוקרים שעסק בפרשה. לעתים קרובות התנסחה העדה באופן מעורפל שנראה כמו התחמקות, במיוחד לאחר שענתה ברורות לשאלות דומות שהפנו אליה השופטים.

"בדקה האחרונה ספרתי ארבע פעמים 'לא זוכרת' על דברים שנדמים בעיני די טריוויאליים", העיר באחת ההזדמנויות עו"ד בן צור. בהמשך הוסיף: "נספור בסוף כמה פעמים אמרת 'אני לא זוכרת' או 'אני מניחה'. לדעתי במצטבר נגיע למאות ואני לא בטוח שזה קומפלימנט".

"אתה שואל אותה על דברים שהיא לא עשתה", העירה התובעת עורכת-הדין יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. בחלק אחר של הדיון, לאחר עוד שלל תיאורים מבזים של עו"ד בן-צור, אמרה עו"ד תירוש כי היא "מבקשת מבית המשפט להורות לחברי לתבל פחות את השאלות שלו בסרקזם".

הפרעה טהורה

לבקש מעו"ד בן-צור לחדול מתיבול שאלותיו בסרקזם דומה לבקשה מעקרב שלא לעקוץ. ממילא בית-המשפט לא נענה לבקשת עו"ד תירוש, לא הורה לסנגור לשנות את סגנונו וגם אתמול לא הגביל את החקירה לשאלת שאלות את העדה, אלא איפשר לעו"ד בן-צור להעיר הערות על ימין ועל שמאל לגבי העדה, צוות החקירה המשותף ופרקליטות המדינה כולה.

כבר מתחילת הדיון ניכר היה ששני הצדדים נחו היטב בשבוע הפגרה שנכפתה עליהם (בשל מצבו הבריאותי של קרוב משפחה של אחד הסנגורים), והגיעו לדיון מלאי רוח קרב.

כשעו"ד בן-צור הזכיר את "הפסקת החשמל" שכביכול פגעה בתיעוד אחת מחקירותיו של פילבר העירה עו"ד תירוש "בוא נהדהד את הפייקים". כשהתובעת התנגדה לאחת השאלות של עו"ד בן-צור הוא פלט "זה כל כך מביך, האמת זה אחד הדברים המביכים שהיו".

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן (צילום: אתר הרשות השופטת)

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן (צילום: אתר הרשות השופטת)

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן ניסתה להסות את הצדדים, אולם העימות רק הלך והסלים. "עכשיו חברתי מנסה כטובע שאוחז בקש לחפש שמינית אמירה אחרת?", גער עו"ד בן-צור בתובעת עו"ד תירוש אחרי שזו שוב ביקשה להתנגד לאחת משאלותיו. "זה פתטי", הוסיף. "את מפריעה לי בחקירה שלי".

"אני לא מפריעה, זכותי להתנגד", השיבה עו"ד תירוש.

"זו הפרעה טהורה", החזיר לה עו"ד בן-צור.

לשיאו הגיע העימות כשהעדה גובזמן-קריב נחקרה על הסיבות שבגינן לא הציגה לפילבר בחקירתו את יומנו כמנכ"ל משרד התקשורת, אף שביקש לעיין בו כדי להשיב לשאלותיה במדויק.

לאחר שהעדה אישרה כי חלקה עם הממונים עליה את העובדה כי ביומן של פילבר אין עדות למה שמכונה "פגישת ההנחייה" (זו הפגישה בין נתניהו לפילבר שלפי כתב האישום נערכה בסמוך לאחר כניסתו לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת ואשר בה הנחה אותו נתניהו להיטיב עם אלוביץ') במועד שבו נקב עד המדינה בחקירתו, התנגדה התובעת תירוש לאופן שבו הציג הסנגור את הדברים. בשלב זה החל עו"ד בן-צור להפנות את שאלותיו לתובעת.

"ידעת שאין פגישה בשבוע הראשון?", שאל הסנגור, ותוך כדי שעו"ד תירוש מנסה להמשיך בדבריה שאל את אותה השאלה עוד שלוש פעמים ברציפות. "ידעת והגשת כתב אישום כזה?", הוסיף ושאל עו"ד בן צור. "כן ידעתי, והראיות רק התחזקו מאז", השיבה עו"ד תירוש, מה שהוביל לגיחוכים בספסלי ההגנה.

"שאלה הבאה", הורתה השופטת פרידמן-פלדמן, "סיימנו את השיח הזה". אולם השיח היה רחוק מסיום.

"אין גבול", העיר עו"ד ז'ק חן, בא-כוחם של בני-הזוג איריס ושאול אלוביץ', הנאשמים במתן שוחד לנתניהו.

שאול אלוביץ' (מימין) ועורך דינו ז'ק חן, ביהמ"ש המחוזי, 29.3.22 (צילום: אורן בן חקון)

שאול אלוביץ' (מימין) ועורך דינו ז'ק חן, ביהמ"ש המחוזי, 29.3.22 (צילום: אורן בן חקון)

"אין גבול לכם!", השיבה עו"ד תירוש. "אני 25 שנה פרקליטה, אני מעולם לא נתקלתי בסגנון כזה...".

"אני לא נתקלתי בכתב אישום כזה", השחיל עו"ד בן-צור.

"... תמיד זה ענייני ולא בצורה כזו מכוערת", המשיכה עו"ד תירוש.

"את מנסה להסיט את הדיון וחבל", העיר עו"ד בן-צור.

עו"ד חן נעמד והכריז: "אני מבקש לענות".

"סיימנו", הודיעה השופטת פרידמן-פלדמן.

על כך התרעם הסנגור עו"ד חן. "גברתי נתנה לה להצהיר את ההצהרה שלה, אני מבקש לענות", אמר. השופטת פרידמן-פלדמן ניסתה להפסיק את דברי עו"ד חן, אולם הוא המשיך. "גברתי נתנה לה לומר! אני מבקש לעיין מחדש בהחלטה הראשונית לא לתת לי להגיב". "עו"ד חן", ביקשה השופטת פרידמן-פלדמן מהסנגור, פעם נוספת, אך הוא הרים את קולו והרעים: "לא יכול להיות!!!".

"קודם כל אדוני לא יצעק עלי", הורתה בקול מתון השופטת פרידמן-פלדמן. "אדוני יוריד את הטונים, נתחיל מזה".

הנזיפה של השופטת השתיקה בבת אחת את כל הפרקליטים. "אמרה מה שאמרה", המשיכה השופטת. "הגברת נפגעה, אנחנו באולם, אנחנו שומעים את השיח, אנחנו רואים מה קורה. אני חושבת שאנחנו צריכים להתקדם".

"אבל גברתי", המשיך בכל זאת עו"ד חן. "למה לי לומר להפסיק כאשר מי שעשה את השיח זו חברתי!!".

שופטי משפט המו"לים ונתניהו, רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם (צילום: עמית שאבי)

שופטי משפט המו"לים ונתניהו, רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם (צילום: עמית שאבי)

השופטת פרידמן-פלדמן ניסתה להשיב אבל עו"ד חן המשיך: "היא 25 שנה פרקליטה? אני 30 שנה לא נתקלתי בהתנהלות כזו של התביעה! עכשיו אני אגיד את מה שנמנעתי מלהגיד עד היום: זו תביעה שהסתירה, שהצהירה הצהרות לא נכונות בבית משפט מחוזי ועליון. שעשתה תקלה אחר תקלה, אני 30 שנה לא 25 שנה!!".

לאורך כל המונולוג של עו"ד חן ניסתה השופטת פרידמן-פלדמן להשתיקו, אך ללא הצלחה. "עו"ד חן, סיימנו עם זה", הודיעה כשסיים, אך עו"ד חן הוסיף עוד מילה: "שערורייה". "סיימנו עם זה ותפסיקו עם השיח ההדדי, סיימנו", הודיעה פעם נוספת השופטת, אך עו"ד חן המשיך בשלו. "גברתי זה שם!", אמר והצביע על ספסלי התביעה. "אני נמנעתי מלומר את זה עד היום".

"זה משני הכיוונים", ניסתה השופטת להרגיע. "יש אמירות מיותרות כל הזמן".

"אז מדוע הערות בית-המשפט הן רק לצד אחד?", תבע עו"ד חן את עלבונו.

"מה לעשות שאדוני עומד והגברת יושבת?", החזירה לו השופטת בשאלה.

"אני חושב שבהערות של בית-המשפט...", התחיל עו"ד חן ונקטע על ידי אזהרה של השופטת פרידמן-פלדמן לבל ימשיך בדבריו: "אני אעשה הפסקה". עו"ד חן לא שעה והשלים את דבריו: "אני חושב שבהערות בית-המשפט הוא לא מאוזן. ככה אני חושב".

אחרי התלחשות קצרה בין השופטים הודיעה השופטת פרידמן-פלדמן: "נצא לחמש דקות הפסקה". עם התחדשות הדיון התחדשה גם החקירה של גובזמן-קריב.

למה שיקרת קודם

הדרמה של הפרקליטים, והצעקות על השופטת, תפסו אתמול את מרבית הכותרות על הדיון בבית-המשפט, אך עיקר היום הוקדש באופן טבעי לחקירה הנגדית של גובזמן-קריב.

עו"ד בן-צור עמד על פערים בין הגרסאות שמסר פילבר בתחילת הדרך, לבין אלו שמסר כשהפך לעד מדינה. תוך חזרה שוב ושוב על המילים "פיאסקו" ו"פבריקציה" האשים פרקליטו של נתניהו את חוקרי רשות ני"ע והמשטרה כי הם קדחו לתוך מוחו של פילבר כי נתניהו הנחה אותו להיטיב עם אלוביץ', עד שסיפק להם את הגרסה שביקשו.

"השאלה שלי מאוד ממוקדת", אמר בשלב מסוים עו"ד בן-צור. "האם במסגרת אינספור דיונים שערכתם עלה אי פעם הצורך לעמת את גרסתו החדשה מול גרסאותיו הקודמות? כן או לא?".

"הגרסה שלו נבחנה במסגרת החקירות", השיבה גובזמן-קריב באופן סתום.

פולינה גובזמן-קריב, חוקרת ברשות ניירות ערך, לפני עדותה במשפט המו"לים, בית-המשפט המחוזי בירושלים, 26.12.2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

פולינה גובזמן-קריב, חוקרת ברשות ניירות ערך, לפני עדותה במשפט המו"לים, בית-המשפט המחוזי בירושלים, 26.12.2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

"כשעד נותן שתי גרסאות שהן סותרות אחת את השנייה, קורה?", ניסה עו"ד בן-צור להגיע לתשובה בדרך אחרת. אחרי שהעדה אישרה כי כך קורה לעתים שאל הסנגור: "הוא צריך להסביר את השינוי? מעמתים אותו?". גובזמן-קריב השיבה כי אינה בטוחה בכך, והשופטת פרידמן-פלדמן חיזקה את עמדתה.

"עו"ד בן צור", אמרה השופטת, "זה לא משהו מהותי בעד מדינה. אצל עדי מדינה בודקים את השינוי? מעמתים אותו עם הגרסאות הקודמות?". "כן", השיב בנחרצות עו"ד בן-צור וחברו עו"ד חן הוסיף: "אם מעוניינים לגלות את האמת, גברתי".

השופט משה בר-עם, שהרבה גם אתמול להפנות שאלות לעדה, תהה האם לדעתה, כחוקרת מנוסה, יש מקום לבדוק מדוע החליף העד את גרסתו. גובזמן-קריב הסבירה כי פילבר חתם על הסכם עד מדינה. "האם לשאול אותו למה שיקרת קודם? זו השאלה?", תהתה. "או שהפוך", הציע עו"ד בן-צור, שטוען כי דווקא גרסתו הראשונית היא האמת ואילו גרסתו המפלילה היא השקר. "בתפיסת העולם שלי זה כמו לשאול למה שיקרת קודם", הסבירה גובזמן-קריב. "אני לא יודעת כמה ערך חקירתי אמיתי אפשר להוציא מזה".

חרטוט מארץ החרטוטים

כבר בפתח חקירתה אתמול אישרה גובזמן-קריב כי במסגרת ההכנות לחקירות "תיק 4000" היא הכינה מסמך "מאסטר", מסמך שכלל מתווים כלליים לשאלות שיש לברר ואשר הופץ לכלל החוקרים בתיק. ואולם גובזמן-קריב טענה כי אינה זוכרת האם במסמך הזה נכללו שאלות שנגעו לסוגיית ההנחייה של נתניהו את פילבר להיטיב עם אלוביץ'. רק לאחר שאלות רבות, כולל מצד השופטים, אישרה גובזמן-קריב כי אחת השאלות בחקירה של פילבר היתה לגבי המניע שלו לפעול לטובת בזק, וכי אחד הכיוונים שנבדקו היה האם פעל כפי שפעל לאור הנחייה שקיבל מנתניהו.

חלק נכבד מיום הדיונים הוקדש לחקירת מהלכי החקירה של פילבר ביחס לאותה "פגישת הנחייה", ובעיקר לפעולות שביצעו ולאלה שלא ביצעו החוקרים כדי לנסות ולמקם את הפגישה על ציר הזמן של הפרשה.

גובזמן-קריב אישרה כי בין חומרי המחשב של פילבר שנתפסו היה גם היומן שלו כמנכ"ל משרד התקשורת. אחרי שעו"ד בן-צור הציג לה קטעים בחקירה שבהם פילבר נשאל על מועד הפגישה עם נתניהו ומבקש לעיין ביומנו טענה העדה כי פילבר הורשה לעבור על היומן שבטלפון שלו כדי לסייע לו בתשובותיו.

עד המדינה שלמה פילבר בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 25.5.2022 (צילום: איתמר ב"ז)

עד המדינה שלמה פילבר בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 25.5.2022 (צילום: איתמר ב"ז)

פילבר, הזכיר לה עו"ד בן-צור, שולל שהראו לו את היומן. "לא יומן", הבהירה גובזמן-קריב, "התכוונתי לטלפונים. את היומן לא יכולתי להראות לו".

"זה במחשב, אי אפשר להדפיס?", תהתה השופטת פרידמן-פלדמן.

גובזמן-קריב הסבירה כי גרסת היומן בטלפון, שהועתקה למחשבי היחידה החוקרת, נראתה שונה מאשר הגרסה במשרד התקשורת ועל כן הוחלט לאפשר לו לעיין במכשיר הטלפון שלו.

"אתם 200-300 חוקרים", הזדעק עו"ד בן-צור "30 פרקליטים, סוגיה קריטית בלב המשפט – מה המועד? אומר פילבר 'יש לי פגישה, אני רוצה לראות את היומן'. לא הצלחתם להפיק, כל מיטב המוחות הבינלאומיים האלה, להפיק יומן?".

"זה לא שלא הצלחנו", השיבה גובזמן-קריב. "הוצג לו הטלפון, אני מניחה שאם עבר על הטלפון וזה מה שסיפק אותו בזה זה נגמר".

"לא נגמר", הודיע עו"ד בן-צור, "לא התחיל אפילו".

השופט בר-עם תהה האם העדה יכולה לאשר כי הנתונים שנשמרו ביומן של פילבר בגרסתו הטלפונית היו זהים לנתונים בגרסתו המשרדית. אחרי שהעדה השיבה כי לא בדקה זאת הזכיר לה השופט בר-עם כי היא חוקרת ראשית ושאל שוב האם היא אינה יכולה להשיב האם היומן שהוצג לפילבר זהה ליומן שהחזיק במשרדו. "אני לא יודעת להשיב", אמרה גובזמן-קריב והשופט בר-עם הביט לשמיים והתלחש עם השופטת פרידמן-פלדמן.

בהמשך הזכיר הסנגור כי היומן של פילבר ממשרד התקשורת נמסר רק לאחרונה לעמותת הצלחה ושב ותהה מדוע לא נענתה גובזמן-קריב בזמן אמת לבקשת פילבר לעיין ביומן שלו ממשרד התקשורת. "אני לא יודעת איזה החלטות התקבלו תוך כדי החקירה שלו", השיבה החוקרת. "לא הייתי מעורבת בקבלת ההחלטות".

"למה לא מציגים לו את היומן?", הוסיף ושאל השופט בר-עם. "יש סיבה?".

"אני יודעת שאדוני לא אוהב את התשובה הזו", אמרה גובזמן-קריב ברומזה אל עו"ד בן-צור, "אבל לא אני עסקתי בחקירה של פילבר באותו זמן, אז אני לא יודעת למה הוחלט מה שהוחלט. אני חושבת שגם היה פה עניין של זמינות של חומרים, הם היו ברשות ני"ע אנחנו היינו בלהב 433". עו"ד בן-צור טען כי תשובה זו "מעליבה" שכן ביום החקירה של פילבר כבר הופקו נתונים מהיומן שלו.

בהמשך אישרה גובזמן-קריב כי כמה חודשים לאחר חקירת פילבר עיינה ביומן כדי לנסות לאתר את הפגישה עם נתניהו בשבוע הראשון לאחר כניסתו לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, וראתה כי ביומן לא רשומה פגישה שכזו. בתשובה לשאלות הסנגור והשופטים הוסיפה ואישרה כי חלקה את המידע על כך עם הממונים עליה.

עוד קבל עו"ד בן-צור על כך שגובזמן-קריב, וחוקרים אחרים, נמנעו מלבדוק האם ביומן של ראש הממשלה נתניהו ישנה פגישה עם פילבר במועד שבו טען כי קיבל את ההנחייה להיטיב עם אלוביץ'. איש גם לא בדק את רישומי צוות האבטחה של נתניהו כדי לראות האם פילבר נפגש איתו באותם הימים, ואיש גם לא ניסה לאתר את טופס החופשה שלדברי פילבר נתניהו חתם עליו עבורו באותה פגישה שבה קיבל ממנו את ההנחייה.

"למה?", שאל עו"ד בן-צור. "הדברים הכי אלמנטריים. לא ביקשתי שתיסעו לטימבוקטו ותבדקו איזה רסיס מידע. יומן של ראש הממשלה, יומן של מנכ"ל משרד התקשורת, רישומי ביטחון, טופס חופשה. למה לא נעשה כלום? אפס".

"נעשו פעולות", השיבה גובזמן-קריב ובתגובה הציג לה עו"ד בן-צור תרשים שצייר פילבר בחדר החקירות, מעין יומן מאולתר שצייר כדי לנסות ולמקם את הפגישה עם נתניהו, וזאת חלף הצגת היומן המקורי לנחקר.

"אם יש רישום מזמן אמת פשיטא שזו הדרך", העיר השופט בר-עם. "זה לא קשור", השיבה גובזמן-קריב, "אפשר גם וגם". "אבל יש לנו פה רק ורק. יש לנו את הציור וזהו", העיר עו"ד בן-צור.

"את חוקרת מנוסה", העיר פעם נוספת השופט בר-עם, "וחוקרת את העד באותה נקודת זמן, לא מציגים לו את הסתירה?".

"יכול להיות", השיבה העדה.

"כן או לא? מה זה יכול להיות?", שאל השופט בר-עם.

"אני מניחה שמה שהייתי שואלת אותו זה האם הפגישות חייבות רישום והאם יש פגישות שלא ברישום ואם זה לא ביומן האם זה אומר שזה לא התקיים?".

"אבל אין שאלות כאלה", אמר השופט בר-עם.

"אני לא יודעת", השיבה גובזמן-קריב.

"אין", אישר עו"ד בן-צור, "אפס. חוץ מלצייר ציורים של כיתה ד' 3 שום דבר לא עשיתם. מאן דהוא מהארמדה בדק את האיכונים?".

גובזמן-קריב טענה כי איכוני מיקומו של מכשיר הטלפון של פילבר נבדקו, וכי היתה אינדיקציה כי תיתכן פגישה שלו עם נתניהו ביום כניסתו לתפקיד, ה-7.6.2015. עו"ד בן-צור טען כי צוות הסנגוריה בדק את האפשרות ושלל אותה ("אני מתנצל אבל זה חרטוט מארץ החרטוטים"), אולם חוקרת רשות ני"ע עמדה על כך שבאותו הזמן החוקרים הגיעו למסקנה כי המועד הזה מאפשר פגישה של פילבר ונתניהו בירושלים.

 

חלק נכבד נוסף בדיון אתמול הוקדש לניסיון להוכיח כי חוקרי פילבר הוליכו אותו לספק להם את הגרסה שבה חפצו. "זה כמו טייס שבוי צפון אמריקאי בצפון וייטנאם", הגדיר זאת עו"ד בן-צור ומיד הבהיר: "לא בעינויים, בהולכה הזו".

גובזמן-קריב טענה כי היא ועמיתיה חזרו על שאלותיהם שוב ושוב לא כדי להוליך את פילבר לגרסה מסוימת אלא כדי לקבל תשובה ממצה. "יש לי זכות בחקירה לא לקבל ישר את התשובה שלו וכן להגיד תנסה להיזכר", הסבירה כשנשאלה על חקירת פילבר ביחס לפגישתו עם יועצו של אלוביץ', אלי קמיר. "המטרה שיגיד מה היה בפגישה או שיגיד 'אני לא זוכר', אבל לא להישאר עם 'אני מעריך'".

בהמשך הוסיפה חוקרת רשות ני"ע כי פילבר נהג בשלל סוגיות לפתח את גרסתו ולהוסיף עליה פרטים. "זו דרך ההתבטאות שלו", אמרה, "האפשרות של להוציא את הדברים מבפנים החוצה, זה מין מדרגות שהוא עשה". "סטיירווייז טו הבן", לעג עו"ד בן-צור. "לא לכולם זה קל", הסבירה גובזמן-קריב.

גם ביחס לפגישתו הראשונה עם אלוביץ' שינה פילבר את גרסתו לאורך החקירה. תחילה טען כי לא הזכיר כלל את נתניהו ואף הסביר: "אני לא אחשוף בפני הבן אדם, 'תשמע, דיברתי עם ראש הממשלה'". ואולם בהמשך החקירה שינה את גרסתו וטען כי כן אמר לאלוביץ' כי נפגש עם נתניהו ואף עם יועצו קמיר.

בתשובה לשאלת השופט עודד שחם אישרה גובזמן-קריב כי "חל שינוי בגרסה" של פילבר. עו"ד בן-צור טען כי פילבר ביצע "שלוש סלטות מוחלטות" ותהה מדוע החליטה כי גרסה אחת עדיפה על פני אחרת. "לרגע לא היתה לי שום מחשבה או כוונה או רצון לשנות לו את הגרסה", השיבה גובזמן-קריב. גם לאחר שהשופט בר-עם שב והקשה עליה חזרה על תשובתה.

"אני לא זוכרת שראיתי באותו רגע סתירה מבחינתי", הוסיפה העדה בהמשך. "בסוף הוא מספר על הפגישה, אחר כך הוא מכניס תוכן, זה גרסה שהוא מוסר. אני לא ראיתי סתירה".

"כל העולם ראה סתירה, הגברת גובזמן-קריב לא ראתה", סיכם עו"ד בן-צור ועבר לסוגיה נוספת שלגביה שינה פילבר את גרסתו: נסיבות החתמתו של נתניהו על אישור עסקת בזק-yes, עסקה שהניבה לאלוביץ' באופן אישי מאות מיליוני שקלים.

תחילה טען פילבר כי רצה להביא בעצמו את מסמכי ההסכם לנתניהו לחתימה כדי לוודא שהוא אכן יחתום על האישור, אולם גובזמן-קריב תהתה בחדר החקירות כיצד רצון זה מתיישב עם גרסתו לפיה נתניהו עצמו הוא שהנחה אותו לקדם בזריזות את החתימה על האישור.

החוקרים הציעו לפילבר כי רצה "לגזור קופון" ולכן ביקש להביא בעצמו את המסמכים לחתימת נתניהו אך פילבר הכחיש ("אני לא צריך את זה עם ביבי"). רק אחרי שגובזמן-קריב אמרה לו במפורש כי ישנה סתירה בגרסתו נזכר לפתע פילבר כי בכל זאת קיבל פעם עצה לא לתת לאיש מלבדו להיכנס לחדרו של נתניהו.

"הנה, גיהצנו. פתאום זה מסתדר, נכון?", שאל עו"ד בן-צור.

"הוא מסר גרסה, משהו לא הסתדר, שאלתי אותו, הוא מסר גרסה נוספת", השיבה גובזמן-קריב.

"זו לא נוספת", טען עו"ד בן-צור, "כי את ההסבר האווילי הזה, של לגזור קופון, נתתם לו והוא שלל אותו. הוא אמר 'לא נכון, לא רוצה קרדיט'. ופה אחרי שהבין את הקושי, פעם נוספת עם גברת 'לא מסתדר' 'לא מסתדר', הוא חוזר על אותו הסבר ששלל אותו לפני דקות".

"אפשר לדעתי לראות מהפרוטוקול שניסיתי לשאול שאלה, את אותה שאלה שהיתה לי, והוא נתן תשובה", השיבה גובזמן-קריב. "לא ניסיתי להנחות אותו בתשובה. אני לא ניסיתי להטעות אותו, ניסיתי לשאול את השאלה שרציתי לשאול".

היום נמשכה חקירתה הנגדית של גובזמן-קריב.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.77MB)

משפט המו"לים