במשטרת ישראל מבקשים מבית המשפט העליון לא לדון כלל בהרחבת החיסיון העיתונאי על רקע המקרה של עמרי אסנהיים ואלי פלדשטיין, בטענה כי כך או כך על העיתונאי להעביר את חומרי הגלם לידיה.

אסנהיים ערער לעליון אחרי שגם בית משפט השלום וגם בית משפט המחוזי חייבו אותו להעביר למשטרה חומרי גלם של ראיון שקיים עם פלדשטיין, דוברו לשעבר של ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו, הנאשם בעצמו בפרשת ההדלפה הכוזבת לבילד.

בראיון עצמו פרש פלדשטיין בהרחבה את גרסתו לאירועים הפליליים שבהם היה מעורב וחלקו של נתניהו בהם, והרחיב בין היתר על פגישה לילית אליה זומן בדחיפות על ידי ראש הסגל של ראש הממשלה, צחי ברוורמן, ואשר לפי החשד נועדה לשבש את החקירה לחשיפת מקור ההדלפה ל"בילד".

בעקבות שידור הראיון נפתחה חקירה נגד ברוורמן, החשוד כעת בשיבוש חקירה.

עוד בעקבות שידור הראיון, יונתן אוריך, הדובר המקורב ביותר של ראש הממשלה הנאשם נתניהו ומי שנאשם בעצמו בהטרדת עד ועומד בפני כתב אישום בפרשת ההדלפה ל"בילד" ובפרשת קטאר-נתניהו, הגיש בקשה לבית המשפט לקבל לידיו את כל החומר הגולמי של הראיון.

אוריך טען כי הוא זקוק לחומר הגלם לצורך הגנתו. הוא עשה זאת באמצעות עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין, המייצגים במקביל את ראש הממשלה הנאשם נתניהו ודמויות נוספות במעגל הקרוב לנתניהו שהסתבכו בפלילים.

בנוסף, משטרת ישראל הגישה, באמצעות עו"ד גיל ראכלין, בקשה לקבלת חומר הגלם המלא של הראיון, בטענה כי היא זקוקה לו לחקירת הפרשות הפליליות שלשכת ראש הממשלה טובעת בהן בימים אלה.

השופט מנחם מזרחי, שהחלטותיו בהליכים הנוגעים לפרשות הפליליות של לשכת נתניהו נוטות פעמים רבות לטובת החשודים ופעמים רבות גם מתהפכות בערעורים לביהמ"ש המחוזי, החליט (25.1) לקבל את הבקשה של משטרת ישראל ולהורות לאסנהיים להעביר לידיה את חומרי הגלם מהראיון.

אסנהיים, באמצעות עו"ד ליאת ברגמן, הגיש ערעור על החלטת השופט מזרחי. להחלטה לחייבו להעביר חומרי גלם, טען, יש "השלכות רוחב על מקצוע העיתונות, על זכות הציבור לדעת, ועל עצם היכולת לקיים עיתונות חוקרת חופשית, עצמאית ובלתי-תלויה במדינה דמוקרטית".

השופטת שרון גלר דחתה (17.2) את ערעורו של אסנהיים. היא אמנם פסקה כי חיסיון עיתונאי עשוי לחול גם על חומר גלם עיתונאי, ככל שמקור הבהיר לגביו כי הוא "לא לציטוט", אך הורתה להעביר למשטרה כל חומר אחר. בנוסף, גם לגבי החומר שפלדשטיין הבהיר שאינו לציטוט, הורתה השופטת גלר כי אסנהיים יעביר אותו לעיונה והיא תחליט אם להעבירם למשטרה.

אסנהיים הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה.

אלי פלדשטיין ועמרי אסנהיים (צילומי מסך, כאן 11)

בערעורו לעליון העלה אסנהיים טענות דומות לאלו שנדחו בערעורו למחוזי בדבר הפגיעה האפשרית בחופש העיתונות. בנוסף ביקש מהעליון להכיר בחיסיון עיתונאי גם על תוכן המידע ולא רק על מקורו, כפי שקבעה השופטת גלר - אך בלא מתווה העיון של בית המשפט שהציעה שופטת המחוזי.

לעמדה זו הצטרפה גם מועצת העיתונות ולפני ימים אחדים הגיש ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל עמדה משלו, שתומכת אף היא בהרחבת החיסיון העיתונאי.

"יש להחיל את החיסיון העיתונאי על כל מידע או חומר אחר מכל סוג, שאוסף עיתונאי במסגרת עבודתו, זאת ללא כל אבחנה ביחס למידת הסיכון הקיימת לחשיפת זהות המקור, אם החומר יימסר", טען ארגון העיתונאים באמצעות עו"ד אמיר בשה. "אבחנה כזאת איננה רצויה ואיננה אפשרית".

לפי הארגון, "במציאות היומיומית המורכבת שבה פועלים עיתונאים אין אפשרות להבחין בביטחון גבוה בין חומרים שעלולים להביא לחשיפת המקור לבין כאלה שלא".

בנוסף טען הארגון כי מסירת חומרים למשטרה תפגע ביחסי האמון העדינים שנרקמים בין עיתונאי למקור.

יונתן אוריך (מימין) ואלי פלדשטיין בבית המשפט, 2025 (צילומים: יהונתן שאול ויהושע יוסף)

במשטרה, לעומת זאת, מבקשים מבית המשפט לא להכריע כלל בסוגיית הרחבת החיסיון העיתונאי לחומרי הגלם של הראיון בטענה שגם אם החיסיון יורחב, הרי שבמקרה הנוכחי יש להעדיף על פניו את טובת החקירה.

"בית המשפט [המחוזי] לא התעלם מהאינטרס החשוב של חופש העיתונות אלא קבע כי בנסיבות העניין שיקולי החקירה הפלילית גוברים", טוענת המשטרה באמצעות עו"ד יאיר חמודות מפרקליטות המדינה. "[...] עמדת המבקש לא רק יוצרת חיסיון כמעט מוחלט מבחינת עוצמתו של החיסיון, אלא שלשיטתו העיתונאי הוא הגורם הקובע, בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי, את היקף פרישתו של החיסיון, קרי על אילו חומרים הוא חל. כל זאת אף ללא קריטריונים ברורים".

המשטרה מבקשת מהעליון לגלות איפוק ולהימנע מלדון בסוגיית הרחבת החיסיון העיתונאי בין היתר משום שמדובר בחיסיון שכולו יציר הפסיקה. "הרחבת גבולות החיסיון העיתונאי מעבר לתחומים שנקבעו בפסיקה הקיימת מזה ארבעים שנה, הינה מעשה חקיקה שיפוטית עצמאית", טוענת המשטרה.

לפי המשטרה, "חיסיון עיתונאי הוא חיסיון יחסי השייך למקור המידע ואשר חל רק
על זהותו, לרבות תוכן אשר יש בו כדי לגלות את זהותו" ואין להרחיבו לכלל חומרי הגלם של העיתונאי.

עם זאת, מוסיפה המשטרה, במקרה של אסנהיים יש להותיר את סוגיית הרחבת החיסיון בצריך עיון, ולדחות את בקשת רשות הערעור של העיתונאי. "במקרה הנוכחי אין ספק כי שיקולי האיזון מחייבים להורות על מסירת החומר המבוקש", נטען, שכן החומר צפוי לשמש את המשטרה בשלוש פרשות שונות.

עוד טוענת המשטרה כי יש לה צורך לצפות בכל השעות של חומר הגלם כדי ללמוד על הדינימיקה שהובילה את פלדשטיין לחשוף בפני אסנהיים את שמו של ברוורמן כמשתתף בפגישה הלילית.

במשטרה גם דוחים את הטענות לאפקט מצנן כלשהו על מקורות אחרים, אם יחויב אסנהיים להעביר את חומרי הגלם, שכן לטעמם פלדשטיין היה יותר "מרואיין" מאשר "מקור".

"קשה לראות, לדוגמה, כיצד 'גרון עמוק' היה נרתע מלחשוף את פרשת ווטרגייט, בגלל ההוראה שיש להעביר את מכלול התיעוד המוקלט, מראיון שמסר חשוד ונאשם בפרשה פלילית, אשר בחר להתראיין בפנים גלויות באריכות בכלי תקשורת", טוענת המשטרה.

לעמדת המשטרה הצטרף גם אוריך, שעודנו צד להליך אף שבקשתו לקבל את החומרים נדחתה.

מלבד טיעונים פרוצדורליים שלדבריו מחייבים את דחיית הבקשה על הסף, טוען אוריך כי יש לדחות את בקשת אסנהיים גם לגופה. אוריך מזהיר, כי אם תתקבל עמדת העיתונאי תיקבע "הלכה חדשה קיצונית ודרקונית", לפיה יינתן "חיסיון עיתונאי גורף ומוחלט לכל החומר הגולמי של כל ראיון שאי פעם יוענק".

הדיון בבקשת רשות הערעור של אסנהיים צפוי להתקיים ביום שני (30.3) בפני נשיא העליון יצחק עמית, לצד השופטים אלכס שטיין וחאלד כבוב.

83664-02-26