כמה טילים נותרו לאיראן? כמה מיירטים נותרו לישראל? הגורמים החשובים ביותר שישפיעו על משך המלחמה הנוכחית הם מספר המשגרים, הטילים, הכטב"מים והמיירטים שיש לכל הצדדים היורים המעורבים במלחמה – ארצות-הברית וישראל מצד אחד ואיראן וחיזבאללה מצד שני.
ברור שיש עוד משתנים משפיעים כמו מחירי הנפט והגז והשפעתם על כלכלת ארצות-הברית בפרט, מצב התשתיות הקריטיות באיראן - מפעלי תעשייה, תחנות כוח, מפעלי מים, דעת הקהל בארה"ב או טווח הקשב והריכוז של נשיא ארצות-הברית דונלד טראמפ. עם זאת, סוגית הטילים והמיירטים היא חיונית ביותר. אם לצדדים הניצים לא יהיו יכולות לשגר טילים או ליירטם, המלחמה תדעך מעצמה.
זו כנראה הסיבה המרכזית, גם אם לא היחידה, לכך שהצדדים אינם מפרסמים את הנתונים, למרות הרצון הברור להתהדר בהישגים.
גם אם הצדדים אינם יודעים בדיוק את הנזקים שהם גורמים ליריביהם, יש ברשותם הערכות סבירות שקרובות לאמת. אך הם שומרים לעצמם את המספרים מכמה טעמים. ראשית, גופי ביטחון ומודיעין אוהבים תמיד לשמור לעצמם את המידע, שהרי כבר הקלישאה השחוקה קובעת שמידע הוא כוח. שנית, כמובן, כל צד אינו מעוניין שהצד השני יידע על יכולותיו או מה הוא יודע על יכולות יריביו.
סיבה נוספת, שתקפה במיוחד לישראל, היא שאי הוודאות בנוגע למערכה גדולה כל-כך, שמערכת הביטחון, והמערכת הפוליטית שחשופה לנתונים, חוששות להפיץ נתונים ומספרים שיתברר מהר מדי שהיו אופטימיים מדי וידכדכו את הציבור, שגם כך סבלנותו להתמשכות המלחמה הולכת ופוקעת.
במצב זה, היחידים שמסתכנים בפרסום נתונים הם עיתונאים וחוקרים עצמאיים, שניזונים בחלקם מהדלפות חלקיות, לא מדויקות ולעיתים ספקולטיביות. מה עוד שבחלק מהפרסומים הנתונים הנמסרים אינם כל כך רלבנטיים.
כך היה לדוגמא, בדיווח ביום שישי (27.3) של סוכנות הידיעות רויטרס. לפי הידיעה, הנשענת על ארבעה מקורות, המודיעין האמריקאי מעריך כי ארצות-הברית השמידה רק כשליש ממלאי הטילים של איראן. מצבו של שליש נוסף מהטילים אינו ברור, אך ההערכה היא כי התקיפות האמריקאיות גרמו להם לנזק משמעותי, ואף ייתכן שהשמידו חלק מהם. אלא שהידיעה לא מסרה מה המספר הכללי של הטילים שמהם נגזר אותו שליש, וממילא קשה להפיק ממנה מסקנה רלוונטית.
בידיעה גם לא נמסר אם ההערכה חלה רק על הטילים הבליסטיים ארוכי הטווח שמגיעים לישראל ולערב הסעודית, או גם על הטילים קצרי הטווח, כ-300 ק"מ, שאיראן משתמשת בהם נגד מדינות המפרץ. לאיראן יש מלאי עצום של טילים כאלה ומלאי קטן יותר של טילים בליסטיים.
כמובן שטווח השיגור תלוי במיקום ממנו הוא יוצא ובמסלולו, אך בממוצע המרחק המינימלי מהגבול המערבי של איראן לישראל הוא כ-1000 ק"מ ומטהרן לתל-אביב כ-1600 ק"מ. המרחק מנמל בנדר עבאס ובושהר שהותקפו בידי חילות האוויר של ישראל וארצות-הברית, לריאד בירת ערב הסעודית, הוא כ-700 ק"מ.
בידיעה של רויטרס לא נכתב גם כמה טילים יורטו וכמה הושמדו על הקרקע, במחפורות, עוד לפני השיגור.
מהדלפות ומתדרוכים של צה"ל לעיתונאים ול"לשעברים" המשמשים פרשנים באולפנים (לכאורה עצמאיים אך בפועל רובם משמשים צינורות של צה"ל להעברת מסריו), עולה כי איראן שיגרה ב-30 ימי המלחמה כ-500 טילים. להערכת אמ"ן, היו לאיראן לפני המלחמה כ-2,500 טילים בליסטיים. כאמור, אנו לא יודעים כמה מהמלאי הזה יורט בידי חיל האוויר האמריקאי, כמה הושמד בידי חיל האוויר הישראלי וכמה יורטו בדרך.
בקיצור, הידיעה של רויטרס לא מחכימה אותנו במיוחד כל הנוגע לנתון המסקרן ביותר: כמה טילים בליסטיים נותרו לאיראן. למרות זאת, מפירורי מידע והצלבות שונות, ועיון בדיווחים נוספים, אסתכן בהערכה משוערת שלי: לאיראן נותרו פחות מ-1,000 טילים. בקצב הנוכחי של שיגור 10-15 טילים ליום, בהנחה שהיא אינה מייצרת טילים חדשים, יש לה מלאי שיספיק (בקיזוז הטילים שיושמדו) להערכתי ל-5-6 שבועות.
כמובן שמפתח ליכולת השיגורים הוא מספר המשגרים שנותרו, וגם זה נתון לא ידוע. בנוגע להשמדת משגרים, צה"ל דווקא משגר מדי פעם מספר, אך גם משנה אותו מדי פעם לכאן או לכאן, והאולפנים מחרים מחזיקים אחריו.
דבר אחד כן אפשר לדעת בוודאות: הערכת המודיעין האמריקאית כפי שדווחה ברויטרס עומדת בניגוד גמור להצהרותיו של טראמפ מאותו יום, שלפיהן לאיראן נותרו "מעט מאוד טילים". לדבריו של נשיא ארצות-הברית, עד כה הושמדו כ-90% ממשגרי הטילים שהיו בידי איראן לפני המלחמה ויותר מ-90% ממלאי הטילים שלה.
עם זאת, מי שמאמין לטראמפ עושה זאת על אחריותו. הרי הצהרותיו מלאות הביטחון של הנשיא אחרי המערכה הקודמת מול איראן התבררו כשקריות לחלוטין.
חבל שבישראל מכוני המחקר או מומחים וחוקרים עצמאיים לא ניסו עד כה לבסס הערכה שתנסה לאלץ את צה"ל לפרסם נתונים שיש ברשותו, או לפחות לאתגר אותו כך שבסופו של דבר גם הוא יגיע למסקנה כי זכות הציבור - שחייו הפכו לרולטה רוסית - לדעת.
עם זאת, לא צריך להיות גאון כדי להבין שמלאי הטילים והמיירטים של כל הצדדים הוא לא אינסופי. גם בלי לדעת מהי מדיניות היירוט של צה"ל – מתי משגרים מול הטילים והרקטות האיראניים, הלבנוניים וכעת גם הח'ותיים - את קלע דוד, חץ 2 וחץ 3 - וגם כיפת ברזל (על טילי חיזבאללה ופצצות המצרר המתפצלות מהטיל המשוגר) – ברור שהמלאי הולך ומתדלדל.
הוא ילך ויתדלדל גם אם התעשיות הביטחוניות של ישראל וארצות-הברית ממשיכות לייצר מסביב לשעון. כך שבסופו של דבר, גם אם הנתונים ימשיכו להיות מוסתרים מהציבור, מלאי החימושים, לצד מחירי הנפט, הם שיקבעו את משך המלחמה, גם אם המנהיגים ירצו להמשיך בה.