מדינת ישראל ירדה ארבעה שלבים נוספים במדד חופש העיתונות של ארגון עיתונאים-ללא-גבולות (RSF) לשנת 2024, זאת בהשוואה למיקומה בשנת 2023, והגיעה למקום ה-101 מתוך 180 מדינות וטריטוריות. זהו המקום הנמוך ביותר אליו הגיעה ישראל מאז 2016, אז דורגה גם כן במקום ה-101. עמותת "העין השביעית" מסייעת ל-RSF במידע על חופש העיתונות בישראל.
בשל הירידה למקום ה-101 במדד, ב-RSF שינו לרעה את הגדרת מעמד חופש העיתונות בישראל. בשנה שעברה הוגדר חופש העיתונות בישראל "בעייתי", כעת מצב חופש העיתונות בישראל מוגדר "קשה". הירידה במדד הובילה גם לשינוי בתואר מובילת חופש העיתונות באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה. את ישראל, שהחזיקה בתואר זה בשנים האחרונות, עקפה השנה קטאר, שעלתה 21 שלבים בדירוג עד למקום ה-84.
מדד חופש העיתונות אינו מדע מדויק, אולם הקביעה כי חופש העיתונות ברודנות קטאר גדול מזה שבישראל מעוררת תמיהה ביחס לשיקול הדעת של עורכיו. "פרידום האוס", המפרסמת את מדד החירות העולמי, מעניקה לקטאר ציון של 25 מתוך 100 (ישראל, לשם השוואה, זכתה לציון 74) והיא מקבלת ציון נמוך ביותר (1 מ-4) בפרמטר חופש הביטוי.
ב"פרידום האוס" מציינים כי העיתונות בקטאר נשלטת על-ידי המדינה ונתונה לצנזורה שלטונית. גם ארגון אמנסטי קובע כי בקטאר השלטון מגביל את חופש הביטוי ומשתיק קולות ביקורתיים, בין היתר על-ידי עונשי מאסר - כולל מאסרי עולם. חוק הסייבר הקטארי מאפשר לשלטונות להשליך לכלא ולהטיל קנסות כבדים על מי שמפרסם "תוכן שיכול לפגוע במדינה", לפי שיקול דעתו של השלטון.
ממשלת נתניהו וחופש העיתונות
המדד, שמסכם את מידת חופש העיתונות ברחבי העולם, מציין ביחס לישראל כי הממשלה שנבחרה בסוף 2022 הובילה מדיניות פוליטית שמרנית וכי מאז פרוץ המלחמה בעזה ב-7.10 גבר הלחץ על עיתונאים הפועלים בישראל. עוד מוזכר כי הציבור נתון למסעות השפעה וחקיקה המגבילה את חופש הביטוי. בהקשר זה מזכירים ב-RSF את התיקון לחוק הטרור, שמעניק סמכות לפעול נגד מי שצורך באופן קבוע שידורים מסיתים, וכן את "חוק אל-ג'זירה", שמאפשר להגביל שידורי ערוצים זרים הפוגעים בביטחון המדינה.
מלבד עלייתו של ערוץ 14, המשרת את ראש הממשלה בנימין נתניהו, ב-RSF כותבים כי מאז תחילת המלחמה מרבית התקשורת בישראל נסמכת על מסרי התעמולה של הממשלה וקשה יותר למצוא קולות ביקורתיים. בהקשר זה מוזכר כי עיתונאים ישראלים מורשים להיכנס לרצועת עזה רק בחסות צה"ל.
נתון נוסף שבגינו הגיעה ישראל לשפל במדד נוגע לביטחון העיתונאים הפועלים בשטחה. ב-RSF מזכירים כי האלימות המשטרתית גברה תחת השר איתמר בן-גביר וכן את הריגתו של עיתונאי בעת מילוי תפקידו במהלך תקיפת חמאס ב-7.10. שמו של העיתונאי אינו מוזכר בדו"ח אך הכוונה היא לצלם ynet רועי עידן, שתיעד את כוחות חמאס פולשים לקיבוץ כפר-עזה שבו חי ואשר בו נרצח על ידי החמאס.
מבנים הרוסים מהפצצות חיל-האוויר, רפיח, 5.5.24 (צילום: עבד רחים כתיב)
"פלסטין", הקטגוריה שלפי RSF כוללת את האזורים שבשליטת הרשות הפלסטינית בגדה המערבית ואת רצועת עזה, הפכה לארץ המסוכנת ביותר לעיתונאים בשנה החולפת. לפי נתוני RSF, למעלה ממאה עיתונאים נהרגו ברצועת עזה מאז פרוץ המלחמה, כולל 22 בשל מילוי תפקידם. במקביל, ההגבלות שמטיל צה"ל על פעילות עיתונאים פלסטיניים בגדה המערבית גברו מאז ה-7.10.
מתקפות ישראל הרסו את מרבית תשתיות התקשורת בעזה, נכתב בדו"ח, ומאות עיתונאים הפכו עקורים, כמו 80% מתושבי הרצועה. "לכודים במובלעת, לעיתונאים בעזה אין מחסה והם זקוקים לכל, כולל מזון ומים", מצוין בדו"ח. למרות הידרדרות המצב בגדה ובעזה מאז ה-7.10, פלסטין ירדה בשנה החולפת שלב אחד בלבד במדד והגיע למקום ה-157 מתוך 180 מדינות.
RSF: העולם אדיש להגנה על עיתונאים
באופן כללי, מציינים ב-RSF, בשנה החולפת בלט הלחץ הפוליטי של ממשלות על עיתונאים הפועלים בשטחן. במקום למלא את תפקידן לייצר סביבת עבודה המבטיחה את זכות הציבור לקבל מידע אמין, עצמאי ומגוון, מדינות וגורמים פוליטיים ברחבי העולם הגבירו את המגבלות המוטלות על עיתונאים וכלי התקשורת. השנה החולפת, כותבים ב-RSF, בולטת בכך שהקהילה הבינלאומית לא מגלה כל רצון פוליטי לאכוף את עקרונות ההגנה על עיתונאים.
למעלה ממחצית מאוכלוסיית העולם חיה כיום ב-31 מדינות או אזורים שבהם מצב חופש העיתונות מוגדר "קשה מאוד", כך לפי RSF, מקומות שבהם עצם העיסוק בעיתונות עלול להיות מסכן חיים. בין המדינות גם הודו וסין, שתי המאוכלסות ביותר בעולם. יחד עם פקיסטן, בנגלדש ורוסיה הגיעו חמש מתוך עשר המדינות המאוכלסות בעולם לתחתית מדד חופש העיתונות.
בהודו צפויות להיערך בחירות השנה, מזכירים ב-RSF, ובכל ארבעת המדינות האחרות שהוזכרו לעיל נערכו בחירות בשנה החולפת, כשהמנהיג שמוביל את דיכוי חופש העיתונות נבחר פעם נוסף לשליט.
בראש מדד חופש העיתונות ניצבת גם השנה נורבגיה, ואחריה דנמרק ושבדיה. בתחתית המדד נמצאת אריתריאה, מעליה סוריה ואפגניסטן. זו האחרונה הידרדרה 26 מקומות בשנה החולפת בשל יחס שלטון הטליבאן לתקשורת.