לערוץ אל-ג'זירה יש מערכת יחסים עם חמאס ש"אינה מתמצה בקשרי עיתונות, ראיונות ומסירת מידע, אלא נושאת גם מאפיינים נוספים שחורגים ממערכת היחסים המקובלת בין ערוץ תקשורת לבין מושאי הסיקור שלו", כך טענה היום (7.5) המדינה בדיון שנערך בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.
הדיון התכנס לצורך אישור צווים שהוציא השבוע שר התקשורת שלמה קרעי להגבלת שידורי הערוץ הקטארי, בהתאם למנגנון שנקבע ב"חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה", שנחקק לאחרונה.
עו"ד שירי רום, סגנית מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, אמרה את הדברים כתיאור תמציתי של חלק מהראיות שהוצגו לבית-המשפט, משום שאלו הוצגו בחלק חסוי של הדיון, במעמד צד אחד ובהשתתפות נציגים של גופי ביטחון.
עוד הוסיפה עו"ד רום, כפרפראזה על הראיות הללו, כי "המדינה סבורה שמדובר בערוץ מוטה, שמשדר תכנים שמסיתים לאלימות, מקדם נרטיבים שקריים ויש לו השפעה משמעותית על הציבור הערבי-ישראלי, המזרח-ירושלמי, הפלשתינאי, ועל הקהילה האזורית והבינלאומית שצורכת את תכניו".
לדברי המדינה, "בין האיומים הבטחוניים שנגזרים מהמשך שידוריו: עידוד לטרור ואלימות נגד ישראלים, בוודאי בהקשר של המלחמה שמתנהלת כיום; הוא נותן במה לדיסאינפורמציה ותעמולה, וגם מספק פלטפורמה לגורמי הטרור להשתמש בדיווחים מהשטח, ללמוד על ההיערכות הצה"לית בשטח, על נקודות התורפה שלה, כשניתן גם להצביע על זהות אינטרסים ועל קשרים בין חמאס לבין אל-ג'זירה. ודבר אחרון – מעורבות של גורמים מטעם אל-ג'זירה בתקיפות טרור".
הדיון היום, בפני השופט שי יניב, נערך על-פי סעיף ב"חוק אל-ג'זירה", כפי שמכונה חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, שמחייב את בית-המשפט לדון בצווים שמוציא שר התקשורת להגבלת שידורי ערוצים.
עו"ד שירי רום, סגנית מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, היום בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (צילום: אורן פרסיקו)
לאחר דברי פתיחה קצרים קיים השופט יניב דיון חסוי שאליו הגיעו ארבעה גברים שצעדו במסדרונות בית-המשפט במסכות רפואיות חד-פעמיות כך שקשה יהיה לזהותם. אחד מהם, שהקפיד גם להרכיב משקפי שמש במסדרונות היכל המשפט וללכת כשראשו מופנה מטה, נשא מזוודה. במהלך הדיון החסוי, כשדלת אולמו של השופט יניב נפתחה מדי פעם, ניתן היה לראות כי אדם זה עמד בפני השופט וקיים עמו דו-שיח.
כאמור, אין לדעת מה בדיוק אמרו נציגי גורמי הביטחון לשופט בדיון החסוי, ואף לא מדוע הראיות בדבר המסוכנות של אל-ג'זירה חסויות. עם זאת, יצוין כי השופט נענה לבקשת באי-כוח הערוץ הקטארי, עורכי-הדין חוסיין אבו-חוסיין, ג'מאל עבדו ורים מסארווה, וקיבל מהם עוד לפני תחילת הדיון החסוי שאלות מטעמם כדי שיוכל להפנותן לנציגי גורמי הביטחון.
"אנחנו מבקשים שבית-המשפט ישמש לנו כסנגור ועין בוחנת", פנה ואמר עו"ד אבו-חוסיין לשופט יניב, "ובמיוחד בשים לב לאיזונים המתבקשים, שמדובר פה בעניין שנוגע לחופש הביטוי ופגיעה בחופש העיתונות ופגיעה מהותית מאוד בזכויות יסוד אלה". עם חידוש החלק הגלוי בדיון הבהיר השופט יניב כי נעזר בשאלות אלו.
בשלב מסוים במהלך החלק הגלוי של הדיון סובבה עו"ד רום את המחשב הנייד שלה כך שהמסך יופנה לשופט, וצפתה, יחד עם השופט ועורכי-הדין של אל-ג'זירה ושל האגודה לזכויות האזרח, אשר הצטרפה להליך, בסרטון ששודר לפני שבועות אחדים בערוץ הקטארי.
הסרטון, שנושא את הכותרת "טנק המרכבה הישראלי – איך הוא עובד ואיך אפשר להשמיד אותו?", מציג בפירוט את מאפייני הטנק שבשימוש צה"ל ואת נקודות התורפה שלו.
בעוד השופט ונציגי הצדדים צפו בסרטון, עורכת-דין מהפרקליטות תִרגמה את עיקרי הדברים. כשהגיע תורם של באי-כוח אל-ג'זירה להשיב לטיעוני המדינה, השופט הקשה עליהם בעניין הסרטון.
כשטען עו"ד אבו-חוסיין כי אל-ג'זירה נותנת פתחון פה לפוליטיקאים ישראלים, כולל במלחמה הנוכחית, אמר לו השופט יניב: "איך אדוני מסביר שיש סרטון שמראה הדרכה, איך פוגעים בטנק? זה אדוני יסביר".
"אני אגיע לזה, שוואיה-שוואיה", השיב עו"ד אבו-חוסיין, וסיפר על מקרה משנת 2000 שבו ייצג אם וילדים פלסטינים שנטען כי פגעו בטנק ישראלי בעוד שלמעשה היתה לו תקלה בשרשרת. כדי להתכונן לחקירת מפקד הטנק, סיפר עו"ד אבו-חוסיין, הוא ניגש לאינטרנט ומצא מידע על טיבו של הטנק ודרכי פעולתו.
"אבל זה לא מה ששאלתי", קטע אותו בשלב מסוים השופט יניב. "אדוני, בזמן מלחמה מראים סרטון איך פוגעים בטנק, בהדרכה. איך אפשר להגיד שהוא (ערוץ אל-ג'זירה; א"פ) מראה את שר הביטחון נואם וחמש דקות אחר-כך איך הורגים חיילים? איך צריך להתייחס לזה?".
בתגובה טען בא-כוח אל-ג'זירה כי המדינה צריכה להשיב האם הצנזור פנה בעקבות הסרטון לערוץ והזהיר אותו. "נניח שאני רואה את הדבר הזה, אני או כל אזרח אחר שאיננו לוחם", הוסיף עו"ד אבו-חוסיין. "זה משמש לו כמקור מידע כדי לפגוע בטנק? עורבא פרח".
"אבל השאלה היא לא המידע, השאלה מה התכלית של הערוץ", השיב לו השופט יניב.
בשלב זה השיב עו"ד חוסיין לתמצית הטענות החסויות שהעלתה עו"ד רום. לגבי הטענה שמדובר ב"ערוץ מוטה", טען, ניתן "להגיד אותה לגבי כל ערוץ תקשורת". גם את הטענה על הסתה לאלימות של הציבור הערבי בישראל ביטל. "הציבור הערבי גילה במלחמה הזו אחריות מעל ומעבר, אם הוא היה רוצה באמת להיות מוסת היה כבר מוסת, אי-אפשר לקנות את זה".
עו"ד חוסיין אבו-חוסיין, המייצג את אל-ג'זירה, היום בבית-המשפט (צילום: אורן פרסיקו)
אשר לטענה כי הערוץ מעודד טרור, הוסיף עו"ד אבו-חוסיין, "אפשר להגיד שגם הסטודנטים בארצות-הברית מושפעים מאל-ג'זירה, אנחנו חיים בעולם של תקשורת, זה עדיין לא עובר את הרף שמצדיק את הפגיעה בחופש הביטוי ובחופש העיתונות".
באשר למתן במה לדיסאינפורמציה ותעמולה אמר עו"ד אבו-חוסיין: "זה לא רציני, כי גם כאשר אני צופה בערוץ 14 אני יודע להבחין בין ערוץ 14 לבין ערוץ 1. אז יש דיסאינפורמציה. מה לעשות, זה עולם התקשורת".
אשר לטענה כי הערוץ נותן במה לגורמי הטרור אמר בא-כוח אל-ג'זירה כי עבור צופים במדינות ערב דווקא מתן במה לגורמים ישראלים הוא טעם לפגם: "השאלה היא למה כאשר גלנט יוצא בערוץ אל-ג'זירה, אי-אפשר לומר אותם דברים על-ידי ערבי שיושב בכוויית או סעודיה, שנותנים לציונים האלה במה כדי להופיע בטלוויזיה הערבית? בוודאי כאשר נותנים לראש חמאס את הבמה, אז מנקודת המבט הישראלית הוא גורם טרור, אבל אנחנו בסכסוך לאומי מר, אי-אפשר להעלים את האויב. הוא קיים".
אשר למעורבות של עיתונאי אל-ג'זירה במעשי טרור אמר בא-כוח הערוץ: "נניח שהיה איזה עיתונאי שסרח, זו סיבה לסגור את כל הערוץ? בוודאי שלא".
"אנחנו לא מדברים כאן על סרטון אחד"
בהמשך הדיון טענה עו"ד הגר שחטר מהאגודה לזכויות האזרח, שהצטרפה להליך כדי לייצג, לדבריה, את הציבור בישראל. "חופש העיתונות הוא לא רק החופש של העיתונאי לשדר, הוא זכות הציבור לקבל מידע רחב ומגוון ככל האפשר", אמרה עו"ד שחטר.
בין היתר העלתה עו"ד שחטר את הטענה כי המדינה יכולה היתה היה לפעול נגד אל-ג'זירה באמצעות הצנזור ומחלקת הסייבר, או להעמיד לדין באופן ישיר "עיתונאי שסרח" במקום "לחסום גישה לערוץ שלם, מתוכניות הילדים ועד תחזית מזג האוויר".
על כך השיבה עו"ד רום מהפרקליטות כי מחלקת הסייבר לא יכולה להסיר כל סרטון שעולה לרשת לפי רצונה, וגם אם הגישה לגוף מסוים בקשה להסרת סרטון והוא אכן מוסר – אין כל מניעה להעלותו מחדש. "ואנחנו לא מדברים כאן על סרטון אחד", הוסיפה עו"ד רום. "אם כל הסיפור היה סרטון אחד לא היינו כאן".
טענה נוספת שהעלו נציגי אל-ג'זירה היתה כי החוק למעשה לא מונע את הפגיעה הנטענת בביטחון. גם אם הממשלה תוציא לפועל את החוק במלואו, כל שהיא יכולה לעשות הוא למנוע את פעילותם של כתבי הערוץ בתוך שטח ישראל ולהגביל את הגלישה לאתר האינטרנט שלו, אולם מלבד זאת שידוריו ימשיכו כרגיל וניתן לקלוט אותו בקלות בישראל במגוון פלטפורמות אחרות.
על כך הקשה השופט ואמר כי הערוץ אינו יכול לאחוז את חבל הטיעון משני קצותיו. אם הצווים המגבילים שיוצאים מכוח החוק אינם אפקטיביים, הרי שהפגיעה בחופש הביטוי אינה משמעותית, וממילא המדינה יכולה לטעון כי היא מידתית.
באת-כוח האגודה לזכויות האזרח הסבירה מדוע יש בכל זאת משמעות לאימפוטנטיות של החוק: "זה מראה שהצווים לא עומדים במבחן החוקתיות במובן הצר, הנזק שלהם גדול על התועלת. לפעולה הזו יש אפקט מצנן, כשעיתונאים יודעים שלמדינה יש אפשרות לסגור ערוצים, שחברי-הכנסת אמרו בדיונים על חקיקת החוק שזה רק שלב ראשון ושבהמשך ייסגרו גם ערוצים ישראלים, לדבר הזה יש אפקט מצנן".
גם באת-כוח המדינה התייחסה לטענה כי החוק אינו אפקטיבי. "כשאנחנו מדברים על אכיפה שהיא מניעתית אף פעם לא מדובר ב-100%, אבל יש משמעות לצמצום החשיפה, בטח ובטח כשמדובר בהנחה שמדובר בפגיעה ממשית בבטחון המדינה. יש לכך ערך, ובוודאי יש ערך נוסף של מניעת השידורים מישראל", אמרה.
השופט יניב התיר לנציגי אל-ג'זירה להשלים את טיעוניהם עד יום ראשון הקרוב, ולאחר מכן יקבל החלטה.
לבקשת באי-כוח האגודה לזכויות האזרח הבהירה עו"ד רום כי לפי נוסח החוק יש לבית-המשפטש סמכות לא רק לשנות את הצווים אלא גם לבטלם לחלוטין. השופט יניב אישר כי כך גם הוא מבין את נוסח החוק. עם זאת, לנוכח תוכן הדיון שהתקיים היום ספק אם במקרה זה יהיה צורך בפרשנות זו.
14866-05-24