מצבה הביטחוני והכלכלי של ישראל ספג טלטלה שלילית היסטורית בחודש האחרון, אך רה"מ בנימין נתניהו רק החריף את התנזרותו ממתן תשובות לציבור. אסטרטגיית ההתחמקות של נתניהו חריפה כל-כך שאפילו בערוץ 12, הנזהר מלנקוט בקו ביקורתי עקבי כלפי נתניהו, העירו על כך - למרות שלערוץ חלק נכבד ביכולתו של נתניהו להמשיך ולהתעלם מהעיתונות הישראלית.

נתניהו נוקט מזה שנים בחרם ראיונות על התקשורת הישראלית. גם אחרי מחדל ה-7 באוקטובר הסכים, באיחור גדול, לענות על שאלות רק במסגרת מסיבות עיתונאים המוניות. בשבועות האחרונים נמנע נתניהו גם מכך ומתקשר עם הציבור הישראלי רק באמצעות סרטונים מוקלטים.

בחמשת השבועות האחרונים נרשמו אירועים חסרי תקדים – בראשם מתקפת טילים ישירה של איראן על שטח מדינת ישראל. המלחמה ברצועת עזה קפאה ללא שהושגו מטרותיה המוצהרות, החטופים טרם שוחררו ואילו יישובי הגבול הצפון עדיין נטושים בשל התקפות טילים בלתי נפסקות מצד חיזבאללה. בנוסף, בחזית הכלכלית מסתמנת מפולת של ממש במעמדה של ישראל עת סוכנות דירוג האשראי מוד'יס הצטרפה לסוכנויות דירוג אשראי בינלאומי קודמות והורידה גם היא את דירוג האשראי של ישראל. 

ניתן היה לצפות מראש ממשלת ישראל להתייצב מול הציבור הישראלי וכלי התקשורת המובילים במדינה, לכל הפחות בפורמט של מסיבת עיתונאים, ולענות על שאלות עומק לגבי ההתרחשויות הקשות בתחום הביטחוני והכלכלי. אלא שזה למעלה מחודש, מאז ה-31 במרץ 2024, לא מצא לנכון רה"מ נתניהו לכנס ולו מסיבת עיתונאים אחת, ובוודאי שלא להתראיין לראשונה מזה שנים לכלי תקשורת ישראליים המעזים לאמץ קו ביקורתי נגד מדיניותו וממשלתו. למעשה, מאז ה-7 באוקטובר נתניהו נמנע מלהתראיין אפילו לערוץ 14, המשרת אותו בנאמנות.

הודעה מוקלטת

בלילה שבין ה-13 ל-14 באפריל התחוללה במזרח-התיכון רעידת אדמה ביטחונית – לראשונה אי-פעם תקף משטר האייתולות באיראן באופן גלוי וישיר את מדינת ישראל. בסביבות השעה 22:00 ביום שבת 13 באפריל, דווחו אזרחי ישראל על נחיל של מאות כטב"מים חמושים שיצאו מאיראן לכיוון ישראל ועתידים לתקוף את שטחה לפנות בוקר. בסביבות חצות דווח כי בנוסף האיראנים שיגרו טילים בליסטיים וטילי שיוט העושים דרכם לישראל. 

הפעם האחרונה שבה טילים בליסטיים נורו לישראל היתה בשנת 1991, במלחמת המפרץ הראשונה. במשך חודש ושבוע נורו לעבר ישראל בין 38 ל-43 טילים בליסטיים על-ידי עיראק של סדאם חוסיין. בראשות הממשלה עמד אז יצחק שמיר, שאימץ מדיניות הבלגה. נתניהו כיהן אז כסגן שר החוץ. 

ההתקפה האיראנית כללה 130 טילים בליסטיים, 185 כטב"מים ו-36 טילי שיוט, ושינתה באופן היסטורי את המשוואה האסטרטגית באיזור. ההידרדרות הביטחונית מול הרודנות האיראנית הצטרפה למחדל הביטחוני החמור בתולדות המדינה ב-7 באוקטובר וקריסת מדיניות ההרתעה של ישראל בגבולותיה. 

התייחסות ראש הממשלה נתניהו למאורע משנה המציאות הסתכמה בהודעה מוקלטת קצרצרה ששוגרה לכתבים ב-13 באפריל בשעה 22:37 בלילה, בזמן שכלי תקשורת דיווחו כי מאות כטב"מים עושים דרכם מאיראן לישראל. "קבעתי עיקרון ברור - מי שפוגע בנו, אנחנו פוגעים בו", טען נתניהו בהודעת וידיאו מוקלטת באורך 0:57 שניות. 

שעה וחצי לאחר מכן, ב-00:06 ה-14 באפריל, עדכנה לשכת נתניהו כי "ראש הממשלה בנימין נתניהו מכנס בשעה זו את קבינט ניהול המלחמה, בקריה בתל אביב". בשעה 4:16 לפנות בוקר נשלח לכתבים עדכון כי "ראש הממשלה בנימין נתניהו משוחח כעת עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. השיחה מתקיימת בתום דיוני הקבינט המדיני-ביטחוני וקבינט ניהול המלחמה", כשהדיווח לווה בתמונה בה מחזיק נתניהו אפרכסת טלפון קווי מיושן למראה.

ההודעה לכתבים הבאה, שהגיעה בשעה 7:18 בבוקר, כבר עסקה בסוגיה אחרת. משרד ראש הממשלה מסר בשם המוסד כי בחלוף למעלה משבוע ממפגש קהיר, חמאס השיב בשלילה למתווה שחרור החטופים והפסקת האש שהוצעה לו. 

בשעה 18:32 באותו יום קיבלו כתבים הודעה כי "ראש הממשלה בנימין נתניהו מכנס בשעה זו את הקבינט לניהול המלחמה, בקריה בתל אביב", בלי להסביר האם הכינוס קשור לנושא ההתקפה האיראנית החמורה. 

בכך הסתכמו כל עדכוני נתניהו הרשמיים להתדרדרות הביטחונית החמורה מזה עשורים. נתניהו לא התייצב מול עיתונאי או לפחות קבוצת עיתונאים, לא ענה על שאלות ולא סיפק תשובות. 

לקבור את הראש בחול

ארבעה יממות לאחר ההתקפה האיראנית ההיסטורית, בלילה שבין ה-18 ל-19 באפריל, דיווחו אמצעי התקשורת על הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי סוכנות הדירוג S&P, בין השאר בשל ההתדרדרות הביטחונית מול איראן.

מדובר בפעם שלישית תוך חצי שנה בה סוכנות דירוג אשראי בינלאומית מרעה את דירוג האשראי של ישראל, ואינדיקציה למגמת מפולת במעמדה הכלכלי של המדינה. מגמה שהחלה עוד לפני המלחמה והמחדל, בתגובה לחקיקת "הרפורמה המשפטית" והאיום על עצמאות מערכת המשפט, התקשורת ושומרי הסף הכלכליים. 

בדיקת ההודעות הרשמיות של לשכת נתניהו מאז תחילת הקדנציה של הממשלה הנוכחית חושפת את הטקטיקה של נתניהו להתמודדות עם בשורות בחזית דירוג האשראי: ראש הממשלה בוחר להתעלם מהתפתחויות שליליות, ולשגר הודעות רק בתגובה להתפתחויות המשרתות את הנרטיב שלו. 

ב-14 באוגוסט 2023 הצליחה ממשלת נתניהו בקרב הבלימה שלה מול סוכנות דירוג האשראי פיץ', במטרה שלא תוריד את דירוג האשראי של ישראל. לשכת נתניהו פרסמה במהירות הודעה לעיתונאים לפיה "לפני זמן קצר קיבלנו בשורה טובה מאוד. חברת הדירוג פיץ' השאירה את דירוג האשראי של ישראל ברמת A+ - זו דרגה גבוהה מאוד. זה מאשר את מה שאני אומר הרבה זמן: יש לנו כלכלה חזקה". 

הותרת דירוג האשראי זכתה לעוד שתי התייחסויות רשמיות מלשכת נתניהו. למחרת, ה-15 באוגוסט, נשלחה הצהרה מלווה בסרטון וידיאו, בה טען נתניהו כי "לא סתם סוכנות הדירוג פיץ' השאירה לנו דירוג A+. זהו דירוג פנטסטי, וזו בשעה שהיא הורידה דירוגים למדינות גדולות ומכובדות". חמישה ימים לאחר מכן לשכת נתניהו הפיצה התייחסות נוספת, מתוך דבריו בישיבת הממשלה השבועית: "בשעה שחברות הדירוג מורידות את דירוג האשראי של מעצמות גדולות, הן מאשררות את דירוג האשראי של ישראל ברמתו הגבוהה מאוד". סך הכל נשלחו שלוש התייחסויות רשמיות שונות בנוגע להתפתחות החיובית (באופן יחסי). 

ההתפתחות הבאה התרחשה ב-2 באפריל 2024 כאשר אותה סוכנות דירוג פיץ' פרסמה כי הותירה את הדירוג אשראי של ישראל בעינו, אולם הורידה את אופק הדירוג לשלילי. כבר באותו יום פירסם נתניהו בחשבונותיו ברשתות החברתיות וידיאו בן 15 שניות המדגיש את המחצית החיובית של החדשות: "סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' השאירה את דירוג האשראי של ישראל, A +, על כנו. אני מברך על כך. אומנם התחזית פחות טובה, אבל יש כלל פשוט, ננצח את החמאס – כל הדירוגים יעלו".  

ב-9 בפברואר 2024 הורידה סוכנות הדירוג מוד'יס את דירוג האשראי של ישראל, וקבעה כי גם האופק - שלילי. מדובר בהורדת דירוג ראשונה בתולדות המדינה. בהורדת הדירוג צוין כי הסיבות היחידות לאופטימיות כלשהי בדו"ח היו חוזק החברה האזרחית ועוצמת מערכת המשפט, סטירת לחי מצלצלת לנתניהו וממשלתו, והבעת אמון במחאה נגד חוקי ההפיכה המשטרית. 

לשכת נתניהו לא טרחה להגיב למאורע הכלכלי המטלטל. לא בהודעה לעיתונאים ולא בפרסום תגובה ברשתות החברתיות. דום שתיקה מכיוון ראש הממשלה. 

חודשיים לאחר מכן, ב-18 באפריל 2024, סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית S&P בחרה להצטרף למוד'יס והורידה גם היא את דירוג האשראי של ישראל. גם הורדת הדירוג של S&P לא זכתה לכל התייחסות מלשכת נתניהו או מנתניהו עצמו. 

די למונולוגים

ישראל מצויה באחד מרגעיה הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים הקשים מזה עשורים. המצב משליך באופן ישיר על מצבו הפוליטי של רה"מ נתניהו, שבמשך למעלה מחודש בו מתחוללים מאורעות בקנה מידה היסטורי, בוחר במוצא הקל – להסתתר ולנהל מול כלי התקשורת בישראל מערכת יחסים חד-כיוונית של שיגור טקסט מוכתב, ורק בנוגע למאורעות אליהם הוא בוחר להתייחס. 

מאז המחדל הביטחוני החמור בתולדות ישראל, לפני שבעה חודשים, ראש הממשלה ממשיך בחרם הענקת הראיונות ארוך השנים שהוא מנהל נגד גופי התקשורת המקומיים המעזים למתוח על מדיניותו ביקורת, בעוד שבמקביל התראיין ב-17 ראיונות לכלי תקשורת בחו"ל, באורך כולל של למעלה משלוש וחצי שעות. 

לאחרונה נמתחה ביקורת בערוץ 12 על ההתנהלות התקשורתית של נתניהו, כאשר דני קושמרו נשא ב"אולפן שישי" מונולוג בו הוא מזכיר שראשי ממשלה נהגו להעניק  ראיונות ערב הפסח, והקריא את השאלות שנתניהו אינו מוכן לענות עליהן. 

מה שהיה חסר במונולוג של קושמרו הוא התייחסות לאחריות שיש לחדשות 12 למצב הבלתי נסבל בו ראש הממשלה של מדינת ישראל אינו מוכן לתת דין וחשבון לציבור. 

התקשורת הישראלית היתה יכולה לאלץ את נתניהו לשנות את התנהלותו. היא היתה יכולה לסרב לשדר מונולוגים מוקלטים שלו או להפקיע את הפריים-טיים של מהדורות החדשות לטובת הצהרות לאומה. היא היתה יכולה להגיב בחרם נגדי מול חרם הראיונות של נתניהו, ולסרב להשתתף בהצגה של מסיבות עיתונאים מוגבלות ומעוקרות.

חדשות 12 הן מונופול רב עוצמה בשוק התקשורת, ושולטות על רוב נתח הצפייה בחדשות משודרות, במדינה בה הטלוויזיה היא עדיין מקור צריכת החדשות הראשון במעלה. המונולוג של קושמרו רק מדגיש את שיתוף הפעולה של חדשות 12 עם מדיניות החרם וההתחמקות של נתניהו בכל שאר ימות השנה.