שופטי משפט המו"לים דחו את בקשתו של ראש הממשלה לשעבר והנאשם מספר 1 בנימין נתניהו להסיר את החיסיון שהוטל על חומרי חקירה שלפי נתניהו "נוגעים להיותו של העיתונאי בן כספית מקור משטרתי".

בעתירה של נתניהו, שהוגשה באמצעות עו"ד עמית חדד, טען ראש הממשלה לשעבר כי כספית ממילא נחשף בתקשורת כמקור משטרתי והודה בקולו ששיתף פעולה עם המשטרה ומסר לה מידע, ועל כן אין כל הצדקה לתעודת חיסיון שנועדה לכאורה להגן עליו כמקור.

נתניהו הסתמך בבקשתו על דיווח מאת אבישי גרינצייג ב"גלובס" מתחילת 2021 ובו נטען כי כספית היה "מקור מודיעיני פורה" בנוגע לחקירה ב"תיק 1000", "תיק המתנות" במסגרתו נאשם נתניהו בקבלת טובות הנאה בשווי מאות אלפי שקלים משני מיליארדרים. לאחר פרסום הכתבה ב"גלובס", פרסם כספית טור ב"מעריב" ובו טען כי המשטרה היא זו שפנתה אליו וביקשה ממנו לקבל מידע על נתניהו.

בעתירת נתניהו מצוטט גם קטע שאמר כספית בתוכנית בהגשתו ברדיו 103FM: "המשטרה פנתה אליי בעקבות פרסומים שלי. שאלה אותי אם אני מכיר את זה ואת זה. אמרתי כן. שאלה אותי אם אני מוכן לעזור ולתת להם, אמרתי כן. גם מחר אם יפנו אני אגיד להם כן. גאה בזה, אקח את זה לבית דין של מעלה. הם היו צריכים להפעיל עליי לחץ, הפעילו עליי תותחים כבדים... ובסוף נעתרתי ואני לא מתחרט על זה... בהתחלה היססתי, הפעילו עליי לחץ".

בפרקליטות טענו מנגד, באמצעות עורכי-הדין אלון גילדין, קרן צבירן-לצטר, הדר ויינשטיין וגל פורה, כי השמירה על חשאיות זהותם של מקורות משטרתיים חיונית להגנה על יכולתה של משטרת ישראל לגייס מקורות כאלה בעתיד. מעבר לכך הבהירו בפרקליטות כי אינם יכולים להתייחס לנטען בעתירה, אלא בדיון במעמד צד אחד. בפרקליטות טענו גם כי העתירה "מבוססת על צירוף של הנחות ופרשנות" וכי גם במקרים שבהם אדם גילה ששיתף פעולה עם המשטרה אין בכך כדי להעיד כי הוא חשף את עצמו כמקור משטרתי.

בדיון שנערך בפני השופטים בחודש שעבר טען עו"ד חדד כי כספית הופעל על ידי המשטרה במשך תקופה ארוכה מאוד, כבר בדצמבר 2015, כלומר עוד בטרם נתן היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אישור לחקור את נתניהו.

עוד טען חדד כי כספית מסר ידיעות שהובילו לפתיחת "תיק 1000", כשהמקורות שלו לצורך כך הם ארנון מילצ'ן והעוזרת שלו הדס קליין. חדד הפנה לעדות של קליין במשטרה שבה טענה שמילצ'ן סיפר לכספית על המתנות שהעניק לבני הזוג נתניהו כשהשניים נפגשו במסגרת עבודתו של העיתונאי על ספר שהוקדש לנתניהו.

חדד טען בנוסף כי כספית מסר למשטרה גם מידע על ארי הרו, דמות מפתח ב"תיק 2000", הוא תיק השחיתות שבו מעורב לצד נתניהו גם מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס. לפי חדד, כספית ניצל במקביל את טורו ב"מעריב" כדי לדחוק ביועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לאשר למשטרה לחקור את המידעים שסיפק לה באופן פרטי.

המדינה טענה אף היא בעל-פה נגד הסרת החיסיון, אך במעמד צד אחד. לפי החלטת השופטים, המדינה טענה בדבר חשיבות החיסיון והנזקים העלולים להיגרם מחשיפת החומר החסוי. לאחר שעיינו במסמכים החוסים תחת החיסיון, ובמידע שהועבר לגביהם להגנה ("פראפרזות"), קיבלו השופטים את עמדת המדינה ודחו את העתירה.

"נחה דעתנו כי מסירת המידע עלולה לפגוע בעניין ציבורי חשוב, ובין היתר
עלולה לפגוע בשיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה", כתבו השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם. "לא מצאנו כי יש צורך בגילוי המידע החסוי לשם עשיית צדק; ולא מצאנו כי הראיה חיונית להגנת הנאשם; ככל שיש בה תועלת כלשהי לנאשם, מידת התועלת שבה איננה עולה על העניין שיש שלא לגלותה".

לפי השופטים, "לא מצאנו, לאחר עיון בחומרים שנמסרו לנו, כי קיים מידע שהוא חיוני להגנת הנאשם אשר לא גולה בפראפרזות שנמסרו להגנה. לא מצאנו גם כי הגנת הנאשם מחייבת הרחבה, פירוט או עיבוי של הפראפרזות שנמסרו".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 423KB)