אתמול (15.5) במשפט המו"לים קיבלה התביעה הזדמנות לשקם במשהו את התקוות שתלתה בעד המדינה שלמה פילבר ב"תיק 4000". תקוות ששקעו בשבועות החקירה האחרונים תחת ערימה של סתירות והתפתלויות, ותחת הצלחת סנגורי הנאשם בנימין נתניהו לשכנע את העד לסגת מנקודות מפתח בסיפורו. אבל הצלחת החקירה החוזרת שערכה לפילבר עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות המדינה היתה לכל היותר חלקית. השאלות והמסמכים שהציגה לו אמנם עוררו תרעומת מתוזמרת בקרב הסנגורים, אבל חילצו מעט מאוד תשובות מועילות מהעד עצמו.

לצד החקירה החוזרת נידונו בישיבה שתי בקשות טכניות של הסנגורים. פרקליטותיו של מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס, הנאשם בשוחד ב"תיק 2000", ביקשו צו לקבלת מועדי שיחות הטלפון שקיים מרשן עם איש העסקים ארנון מילצ'ן; ואילו פרקליטי נתניהו דרשו להסיר את החיסיון מעל החומרים המודיעיניים הקשורים בעיתונאי בן כספית - לשיטתם "מודיע משטרתי" שמסר למשטרה חומרים הקשורים בפרשת המתנות ("תיק 1000"). בשני העניינים טרם התקבלה החלטה.

רוב החקירה החוזרת של עו"ד תירוש התמקדה באיתור סדקים בטיעון הסדור של עו"ד בעז בן צור, סנגורו של נתניהו, להפרכת קיומה של "פגישת ההנחיה". בשבועות האחרונים נעזר עו"ד בן צור בניתוח מקיף של איכונים סלולריים, יומני פגישות ותכתובות במסרונים ובווטסאפ כדי לשכנע את פילבר כי "פגישת הנחיה" שבה הורה לו ראש הממשלה, לטענת פילבר, להיטיב עם חברו שאול אלוביץ', לא יכלה להתקיים באף אחד מהמועדים האפשריים לפי כתב האישום - בין מינויו הרשמי של פילבר למנכ"ל משרד התקשורת ב-7.6.2015 ובין הפגישות שקיים כעבור כשבוע עם אנשי בזק, היועץ אלי קמיר ובעל השליטה אלוביץ'. בעקבות הקשיים שעו"ד בן צור הצביע עליהם, ושפילבר לא ידע לתרץ אותם, ביקשה התביעה לתקן את כתב האישום (ונדחתה על-ידי השופטים).

אין דחליל!

בבוקר שקדם לחקירה החוזרת (14.6) השתדל עו"ד בן צור להראות לפילבר בדרך דומה שפגישת הנחיה כזו - שהעד סיפר כי הוא זוכר ב"זיכרון צילומי" אך אינו מסוגל להצמיד לה תאריך מדויק - לא יכלה להתקיים גם בין המועד שבו התבשר על מינויו הצפוי, ב-22.5.2015, ובין מינויו הרשמי. גם הפעם הסכים פילבר עם עיקרי הניתוח של עורך הדין - וכנראה הדאיג את צוות התביעה. לדברי עו"ד תירוש, היא וצוותה בפרקליטות עברו כל הלילה על החומרים שהציג בן צור כדי לגבש תשובה.

הדאגה מובנת. אף שזיכרונו של פילבר איננו הראיה היחידה של התביעה לקיומה של עסקת שוחד בין אלוביץ' לנתניהו, לפרטים שסיפר על פגישת ההנחיה יש מקום מרכזי בכתב האישום ובהחלטה להיעזר בפילבר כעד מדינה. הפגישה היא ההוכחה העיקרית לכך שפעולותיו של פילבר לטובת אלוביץ' - ובפרט אישור המיזוג בין שתי החברות שבשליטתו, בזק הציבורית ו-yes הפרטית - נעשו בהוראתו של נתניהו, לכאורה בתמורה לשוחד בדמות השפעה על הסיקור ב"וואלה". לתביעה חשוב להראות לא רק שהיתה פגישה כזו, אלא שהיא קדמה לפגישות של פילבר עם קמיר ואלוביץ', ולכן היתה כנראה הגורם להן.

עו"ד יהודית תירוש, ראש צוות התביעה במשפט המו"לים, בדיון ב-1.6.2022 בבית המשפט המחוזי בירושלים (צילום: יונתן זינדל)

סדק אחד שעו"ד תירוש ניסתה לנצל נוגע לאפשרות אליה רמז עו"ד בן צור, כי הפגישה שפילבר זכר התקיימה שלושה ימים אחרי הפגישה שקיים עם אלוביץ' במשרד התקשורת ב-14.6.2015. "אני רוצה להוסיף לך כרגע מספר נתונים, נוסף לנתונים שהונחו בפניך כפרופוזיציה לכך שהפגישה היתה ב-17-15", אמרה תירוש לפילבר. "עו"ד בן צור מציג לך הנחה שהפגישה עם מר נתניהו, על נושא בזק-yes [...] היתה ב-17.6, ושאופיר אקוניס לא היה בפגישה הזאת". אקוניס שימש באותה תקופה כשר הממונה על ענייני רשות השידור, והשתתף לצדו של פילבר בכמה פגישות עם נתניהו שעסקו בהקמת תאגיד השידור הציבורי.

עו"ד תירוש ביקשה להציג לפילבר סימנים לכך שאקוניס דווקא כן נכח באותה פגישה, ושהיא התקיימה בכנסת ולא בלשכת ראש הממשלה. הטיעון המורכב - שהשופטים והסנגורים התקשו בתחילה להבינו - הלך בערך כך: אם אקוניס השתתף בפגישה ב-17.6, משמע שהיתה זו פגישה בענייני רשות השידור; ולפיכך פגישה זו לא היתה פגישת ההנחיה; ולכן פגישת ההנחיה לא באה לאחר הפגישה עם אלוביץ'; ומכאן שקיימת אפשרות שהיא קדמה לה.

הטיעון הזה קומם את הסנגורים, שלכל אורך הדיון הביעו מורת רוח מניסיונה של עו"ד תירוש לערוך "מקצה שיפורים" בגרסה הראשונה של התביעה לגבי פגישת ההנחיה. "כשחברתי אומרת שהיתה פרופוזיציה, אני רוצה שתפנה לפרוטוקול, שנראה מה הצענו", מחה ז'ק חן, פרקליטו צח-הלשון של אלוביץ', "אני נוטל את זה בקב של חומטין" (המקבילה הארמית לביטוי האנגלי grain of salt).

עו"ד בן צור הצטרף למחאות, והבהיר שמטרת ההגנה היתה לשלול לחלוטין את תזת התביעה שפגישת ההנחיה התקיימה אי-פעם. "אתמול אני אמרתי לפרוטוקול ש[פילבר] ייקח בחשבון שחלק מהסימנים שהוא נתן לפגישה ב-17 לא מתקיימים", הוא רמז לתשעת המרכיבים שפילבר ייחס, לפי מניינו של בן צור, לפגישת ההנחיה. ההצעה שהפגישה התקיימה, אם בכלל, ב-17 ביוני, היתה לדבריו "למעלה מן הצורך".

"היא מנסה להקים דחליל!", קבל בן צור על ניסיונות ההפרכה של עו"ד תירוש. "היא לא מקימה דחליל, היא מנסה להפיל דחליל", העירה ראש הרכב השופטים רבקה פרידמן-פלדמן. "אין דחליל!", ענה בן צור.

מאוחר יותר נשא עו"ד חן נאום תלונה ארוך על עצם עיסוקה של התביעה בפרטי-הפרטים של מועד הפגישה במסגרת החקירה החוזרת, לאחר שלא עשתה זאת בחקירה הראשית. "התיק הזה יש לו גם מאפיינים מיוחדים, כבודכם. זה מגה-תיק. זה דורש עבודה כבירה של נבירה בהררי חומר כדי לגבש קווי הגנה ולברר מה טוענים, ואני חושב שאנחנו עושים את עבודתנו נאמנה. לא יכול להיות שאומרים לתביעה, הניסיון הזה הלך, קחו ניסיון שני".

אבל גם השופטים תהו על ההצתה המאוחרת של התביעה. הפרטים שהציגה ההגנה לגבי פגישת נתניהו ופילבר ב-17 ביוני, הזכיר השופט משה בר-עם, הושמעו באולם כבר לפני כמה שבועות. אם היה ספק לגבי נוכחותו של אקוניס - מדוע לא פנתה התביעה לאקוניס ושאלה את פיו? תירוש הודתה שאפילו לאנשיה הנקודה לא נראתה מהותית מספיק כדי לבצע השלמות חקירה, אבל התעקשה שהיא רלבנטית ו"מותר לחקור עליה".

פגישה לאין קץ

עו"ד תירוש הציגה כמה רמזים לנוכחות אקוניס. אחד מהם היה דף יומן שבו נקבעה פגישה בנושא רשות השידור ב-15.6. לדבריה, תוכננו שתי פגישות כאלה, ולכן פגישה זו רלבנטית לפגישה שהתקיימה כעבור יומיים, ב-17.6. עו"ד בן צור תהה כיצד הראיה הזו מחלישה את הדברים שהציג בחקירתו. "מה הנתון השגוי בחקירה הנגדית שאותו את מבקשת לתקן?", שאלו גם השופטים. "לא אמרתי שכל נקודה כאן מתייחסת לדבר שגוי", ענתה עו"ד תירוש. השופטים עיקמו את אפם, ותירוש הודיעה שהיא מוותרת על השאלה.

רמז אחר היה חילופי מסרונים בין פילבר ובין עוזרו של אקוניס, נדב, בעניין הזמנתה של יועמ"שית משרד התקשורת דנה נויפלד לפגישה בכנסת בתאריך המדובר. בעקבות זאת כתב פילבר לנויפלד: "הוא רוצה לבדוק את התיקון להארכה לקראת פגישתנו עם רה"מ". "אתה לא זכרת שדנה היתה בפגישה עם ראש הממשלה", אמרה עו"ד תירוש לפילבר, "זה מסביר לך?".

"אין לי שום זיכרון מהאירוע הזה", אכזב פילבר.

"כשאתה כותב לדנה, על איזו פגישה אתה כותב?".

"יכול להיות שקבעו איזו פגישה. אם היא התקיימה או לא התקיימה, אני לא זוכר".

.עו"ד בעז בן צור, פרקליטו של בנימין נתניהו, עם צוות ההגנה במשפט המו"לים, בדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים ב-14.6.2022 (צילום: יונתן זינדל)

רמז שלישי היה הודעת ווטסאפ ששלח פילבר לאקוניס סמוך לאותו מועד, עם לינק לכתבה. "שלחת את הלינק, אין הודעה מוקדמת לזה, לא כתבת שום דבר - עשינו, לא עשינו - לא הקדמת לזה שום מלל!" אמרה עו"ד תירוש. מה לזה ולנוכחות אקוניס בפגישה? עו"ד תירוש ביקשה לגזור גזירה שווה מטיעון שהציג עו"ד בן צור לגבי מסרון דומה ששלח פילבר לראש הסגל של נתניהו, דוד שרן, ולפיו הוויתור על הסברים ללינק מעיד ששרן הבין את ההקשר משום שנכח בפגישה. "אם זה נכון לשרן – שאם לא הקדמת מלל הוא מבין במה מדובר – זה נכון לגבי אקוניס".

"לא", פסק פילבר.

שני המקרים לא דומים, הסביר: אקוניס לא נזקק להקדמות כי הלינק נשלח כחלק מהעדכונים השוטפים שפילבר שלח לו במסגרת שיתוף הפעולה איתו כשר הממונה. "אתה זוכר את הדברים האלה?", שאלה תירוש. "לא, אבל אני מסביר את ההיגיון".

עו"ד תירוש ביקשה להראות גם שהאיכונים הסלולריים מתיישבים עם ההנחה שהפגישה ב-17.6 אכן התקיימה בכנסת, ולא בלשכת ראש הממשלה, המקום שפילבר מייחס לפגישת ההנחיה. הסנגורים שוב התקוממו על הצגת המידע בחקירה החוזרת, שכן הוא כבר הובא בחקירתם שלהם. אי-הבהירות הגיאוגרפית נובעת מהעובדה שהכנסת סמוכה לבניין משרד ראש הממשלה, ואותן אנטנות סלולריות יכולות לשרת את שני האתרים.

עו"ד תירוש הצטדקה ואמרה שרק רצתה לוודא כי מוסכם שהפגישה יכלה להתקיים בכנסת. "אולי אני מסכים שהפגישה התקיימה ב-1 באפריל או ב-35 במאי", לעג עו"ד בן צור.

"תראה, מר פילבר", סיכמה עו"ד תירוש, "הראיתי לך קודם שאמרת שאם הפגישה לא היתה בשבוע הראשון [לאחר הכניסה לתפקיד], היא היתה בשבוע השני. אני שואלת אותך, לנוכח העובדה ששתיהן היו בכנסת, אם זה מסתדר לך עם הפגישה שתיארת". פילבר לא זרם. "אני לא יכול לאשר ולא להכחיש. אני אמרתי מה שזכרתי, שזה היה בשבוע הראשון".

קרבות מחת"קים

אם פגישת ההנחיה לא התקיימה אחרי הפגישה עם אלוביץ', מתי כן? בעקבות ההוכחה המשכנעת של צוות ההגנה כי נתניהו ופילבר כלל לא נפגשו בשבוע שלאחר 7.6.2015, יום אישור מינויו של פילבר למנכ"ל משרד התקשורת, כפי שנטען בכתב האישום, נאלץ צוות התביעה להתפשר על מועד אפשרי אחר. המועד שעו"ד תירוש בחרה להתמקד בו הוא 27.5.2015 - חמישה ימים אחרי שנודע לפילבר על הכוונה למנותו לתפקיד.

ראוי לציין שמועד זה עומד בסתירה לכתב האישום, שקובע עדיין שהפגישה התקיימה אחרי המינוי, לאחר שהשופטים לא אישרו לתקן אותו. הוא גם סותר אמירות שהשמיע פילבר במהלך חקירותיו, ולפיהן נפגש עם נתניהו אחרי ישיבת הנהלה שנערכה במשרד התקשורת למחרת כניסתו לתפקיד. כדי להתגבר על המכשול האחרון ניסתה עו"ד תירוש במשך דקות ארוכות לשכנע את פילבר כי בשלבים מוקדמים של חקירתו לא היה בטוח כל כך שפגישת ההנחיה אירעה אחרי ישיבת ההנהלה. בן צור ביקש לפסול את קו החקירה: "ההתנגדות שלי היא שכעת חברתי מתווכחת עם עצמה. היא מציגה תאריכים שהיא לא הציגה בחקירתה ולא הוצגו בחקירה הנגדית".

קו החקירה לא נפסל, ועו"ד תירוש פתחה בניסיונות להראות כי פגישת ההנחיה יכלה להתקיים ב-27 במאי. אליבא דכולי עלמא, במועד זה התקיימו שתי פגישות בין נתניהו לפילבר; האיכונים הסלולריים מעידים על נוכחותו של פילבר באזור והפגישות מתועדות ביומנו של נתניהו. אף על פי כן, ביום שקדם לחקירה החוזרת סקר עו"ד בן צור את לוח הזמנים ואת רישומי השיחות של פילבר מאותו יום, ולכאורה שכנע את עד המדינה כי אף אחת מהפגישות לא היתה "פגישת ההנחיה". הפגישה הראשונה היתה בין 17:30 ל-18:30 בהשתתפות אקוניס ושרן, והשנייה בין 20:30 ל-21:00 בהשתתפות שרן ואמיר גילת, יו"ר רשות השידור לשעבר.

עו"ד נוית נגב, פרקליטתו של נוני מוזס, ועו"ד ז'ק חן, פרקליטו של שאול אלוביץ', בדיון במשפט המו"לים בבית המשפט המחוזי בירושלים ב-14.6.2022 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד בן-צור הציג רישומי שיחות ("מחקרי תקשורת" או "מחת"קים" בשפת הסתרים של המשפט), שלפיהם פילבר לא יזם שיחות בין השעות 16:56 לבין 18:21, ורק אחרי 18:21 השיב ברצף להודעות שקיבל. באופן דומה הופסק השימוש במכשיר בין 20:30 ל-21:00, מועדי הפגישה השנייה באותו היום. הדבר מתיישב עם העובדה שעליה העידו כמה מהעדים במשפט, כי כל הבאים ללשכת ראש הממשלה מפקידים את הטלפונים בכניסה. התכתבות עם בתו של פילבר, דנה, בקבוצה המשפחתית, הראתה שהוא אכן לא ענה לה כשהתקשרה אליו באותן שעות. לאור ההתאמה בין מועדי ההדממות ובין נושאי הפגישות ביומן, אישר פילבר שפגישות אלה "בסבירות גבוהה" עסקו ברשות השידור, בניגוד למה שזכר מפגישת ההנחיה, שהיתה קצרה יותר.

עו"ד תירוש הציגה תזה חלופית: פגישת ההנחיה קרתה אולי בהפסקות שבין הפגישות האלה. "יש שני חלונות זמן נוספים שלא תואמים את מועדי הפגישות ביומן", היא הצביעה על רישום השיחות ממכשירו של פילבר. "האחד הוא מ-16:56 והבאה ב-18:51, כך שמ-16:56 עד 17:30 [...] אתה לא בפגישה עם אופיר אקוניס ורה"מ [...] וחלון זמן נוסף שאני מציגה לך, מ-19:49 עד 20:24, שאז אתה כן מוציא שיחה, כשהשיחה עם אמיר גילת קבועה רק לתשע וחצי בערב [...] לכן אני אומרת לך שאתה לא יכול לשלול שבזמנים האלה אתה לא היית אצל מר נתניהו. גם לפי היומן של רה"מ הוא לא נמצא בשום פגישה אחרת".

עורכי הדין בן צור וחן שוב טענו שהתביעה מנצלת את החקירה החוזרת להעלאת תזות חדשות. לטענתם, רישומי השיחות הוצגו לפילבר במלואם בחקירה הנגדית, ואף על פי כן הוא הסכים שפגישת ההנחיה כנראה לא התקיימה במועדים האלה, בגלל שורה של "סימנים" אחרים שלא התאימו למה שזכר. וממילא, אמר עו"ד חן, העובדה שפילבר הפסיק להסתמס במשך חצי שעה לא מוכיחה כלום - "הוא לא צריך לסמס ולסמס כל הזמן".

עו"ד תירוש השיבה שפילבר לא בחן בעצמו את ה"מחת"ק" אחד-לאחד, והשופטת פרידמן-פלדמן הצטרפה אליה: "אולי לא הראו לו חלון מסוים, ולכן הוא שלל?". התובעת פנתה אפוא סוף-סוף לפילבר ושאלה: "מ-19:50 עד 20:24, שאז אתה חוזר להיות זמין – האם אתה יכול לשלול שבפרק הזמן הזה אתה היית אצל מר נתניהו?"

הסנגורים התנגדו לניסוח השאלה, ולפני שפילבר הספיק להשיב עליה, הוא התבקש לצאת מהדיון כדי שהמחלוקת תוכרע בהיעדרו. עוד קודם ניסתה השופטת לחדד את השאלה: האם במה שנוגע לשיחות הטלפון - ובהתעלם משאר הסימנים - פילבר שולל את האפשרות שהיתה זו ה-פגישה בה"א הידיעה. עורכי הדין לא הסתפקו בכך.

"מה שיצא מהשאלה שלה הוא שבפרק הזמן הזה הוא היה בלי הטלפון, וזו היתה שאלה מטעה", הסביר עו"ד חן. "אי-אפשר להניח לו את המבוקש בשאלה, אי-אפשר להציג לו שב-20 דקות שלא היה תקתוק של SMS הוא לא היה בפגישה". בן צור חזר והזכיר כי הוא הראה שמאפיינים רבים אחרים של הפגישה הגורלית, לשיטתו של פילבר עצמו, לא מתאימים למועד שמציעה עו"ד תירוש.

פילבר הוחזר לאולם ותירוש הציגה לו את השאלה בנוסח מסויג. "מבחינת מחקרי התקשורת אי-אפשר לשלול", הודה פילבר. "מבחינת הזיכרון, אני אמרתי לאורך כל הדרך שהפגישה לא הייתה לפני שנכנסתי לתפקיד".

כל מקרה לגופו

בנוסף למחלוקת על פגישת ההנחיה, עו"ד תירוש ביקשה להראות לפילבר כי בכמה נקודות בחקירתו הנגדית הציגו לו עורכי דינו של נתניהו תיעוד חלקי של חקירותיו, שגרם לו להודות בדברים שלא היה צריך להודות בהם. כמה מהמניפולציות, לשיטתה, נגעו לשינויי הגרסאות של פילבר בעקבות חתימתו על הסכם עד המדינה, בפרט בקשר לקיום פגישת ההנחיה. עו"ד בן צור הציג לפילבר מזכרים שכתב לעצמו בזמן המו"מ על ההסכם, לקראת פגישות עם עורכי דינו. עו"ד תירוש ביקשה להציג לפילבר מזכרים אחרים שלא הוצגו לו, ומציירים לשיטתה תמונה מעט אחרת.

אלי עזור (צילום: מרים אלסטר)

מניפולציה אחרת, לכאורה נגעה, למנהגו של נתניהו להפנות אל פילבר בעלי עניין אחרים בשוק התקשורת, בדומה לאלוביץ'. בן צור הציג לפילבר בחקירה הנגדית דברים שאמר בשלב מוקדם לחוקרי רשות ניירות ערך. פילבר סיפר להם כיצד נתניהו שלח אליו את אלי עזור, בעל השליטה בקבוצת ה"פוסט", שכוללת בין היתר שלל תחנות רדיו אזוריות ואת העיתונים "ג'רוזלם פוסט" ו"מעריב", זאת לצד שליטתו בערוצי הספורט של חברת צ'רלטון. הוא הסביר שמפעם לפעם אנשים "באים אליו [לנתניהו], משגעים לו את השכל" ואז "הוא מדרדר אותם, הוא מגלגל אותם".

עו"ד תירוש הראתה לפילבר שמיד בהמשך דבריו - שנאמרו עוד לפני שחתם על הסכם עם המדינה - הוא הדגיש כי היחס לאלוביץ' היה שונה. "יש פה סיפור דומה לשל שאול?", שאל אותו אז החוקר אודי אבוקסיס. "לא, בכלל לא", ענה פילבר, והסביר שמול עזור התנהלו "תהליכים מסודרים".

עו"ד תירוש ביקשה לשמוע את התייחסותו של פילבר. עד המדינה, שיום קודם התפייט בגלוי על המנהג הישראלי הרווח להעניק לאנשי עסקים בכירים "קיצור תורים", יישב את הסתירה בעמימות אופיינית: "ברור שכל מקרה לגופו וכל מקרה יש לו את הניואנסים שלו".

הסתבכות כספית

החקירה החוזרת נגדעה באבה בסביבות השעה אחת בצהריים בשל אילוצים של התובעת תירוש, ועתידה להימשך בדיון הבא. חלקו השני של יום הדיונים הוקדש להצגת שתי בקשות טכניות, האחת מטעם נאשם מס' 4 ארנון (נוני) מוזס, והאחרת מטעמו של נתניהו. הצורך להכריע בשתיהן נומק בזיקתן להדס קליין, מזכירתו של איש העסקים ארנון מילצ'ן שעתידה להעיד בשבועות הקרובים.

פרקליטתו של מוזס, עו"ד נוית נגב, ביקשה מבית המשפט להורות על קבלת תיעוד של שיחות הטלפון שהתקיימו בין מוזס ובין מילצ'ן, אשר לטענתה נעשו תמיד בתיווכה של המזכירה קליין. צוות ההגנה של מוזס מעוניין לקבל את המידע לפני שקליין תתחיל למסור את עדותה. לתהיית השופטת פרידמן-פלדמן מדוע מוזס לא ביקש את הרישומים בעצמו, שהרי מדובר במכשיר הסלולרי שלו, ענתה עו"ד נגב כי בהיעדר צו שופט מוכנות חברות הסלולר למסור למנוי רק מידע על השיחות שיזם בעצמו, ולא על שיחות שקיבל מאחרים.

הבקשה התמימה-לכאורה נתקלה בקשיים דווקא בשל מחלוקת בין נציגי הנאשמים השונים במשפט. האינטרסים של נתניהו ושל מוזס, יריבים שמצאו את עצמם יחד על ספסל הנאשמים, לא תמיד עולים בקנה אחד. היה צורך למצוא אפיק משפטי שבו, אף שהמדינה היא שתחייב את החברות למסור את המידע, החומר לא יהיה זמין באופן שווה לשימושם של כל הצדדים.

איל ההון ארנון מילצ'ן (משמאל) עם בנימין נתניהו בעת שהיה שר אוצר, 28.3.2005 (צילום: פלאש 90)

לאחר התפלפלות ארוכה בנפתולי סדר הדין הפלילי ובפירוש שחיבר עליו השופט יצחק עמית - אפיזודה שהסבה הנאה רבה לעו"ד נגב, לפרקליטו של נתניהו עמית חדד, לנציגי הפרקליטות, ובעיקר לשופט עודד שחם השתקן בדרך כלל - הוסכם על נוסחה. כיוון שהשיחות שנכנסו למכשירו אל מוזס היו כולן שיחות יוצאות ממכשירה של קליין, בית המשפט ישתמש בסמכותו לפי סעיף 108 לסדר הדין הפלילי לקבל מסמכים מעד, ויצווה על קבלת רישומי השיחות של קליין. החומר יימסר לכל הצדדים, אבל הם לא ישתמשו בו בחקירת עדים אלא בהודעה מראש לבית המשפט. לפני הוצאת הצו, תתבקש עמדתה של קליין בשאלה.

הבקשה השנייה היתה עתירה שהגישו כבר לפני שבועיים פרקליטי נתניהו, והיא נגעה להסרת החיסיון שהוטל על חומרי החקירה הנוגעים להיותו של העיתונאי בן כספית מקור משטרתי, "מודיע שהופעל בידי המשטרה", לטענת ההגנה. עתירה בנושא זה הוגשה כבר בשנה שעברה, אבל הדיון בה נדחה למועד מאוחר יותר. צוותו של נתניהו גורס שהעדות הקרובה של קליין מחייבת הכרעה זריזה בסוגיה.

"הטענה שלנו, ואת זה אנחנו נראה", אמר עו"ד חדד, "היא שהמקור של בן כספית הוא ארנון והדס, דהיינו ארנון מילצ'ן והדס קליין, ולכן יש עניין להבין מה נאמר". חדד ציטט מהודעה של קליין במשטרה ב-2017: "בן היה אצלנו, הרים טלפון, שם אותי על ספיקר, לא שעשינו משהו לא בסדר...". לטענת חדד, העובדה שקליין עצמה עומדת לספר על הדברים בקרוב באולם המשפט מסכלת את האפשרות לטעון שהחיסיון על החומר דרוש כדי להגן על חסיון המקורות של כספית.

את עיקרי הטענות של עו"ד חדד סיכם אורן פרסיקו בכתבה באתר זה. לשיטתם של פרקליטי נתניהו, כספית לא שימש רק כעיתונאי חוקר שכתב בתקשורת על הניצנים הראשונים של "פרשת המתנות", עיתונאי שאחר כך גם מסר עדות במשטרה, אלא פעל בשליחות המשטרה אחרי שהפעילו עליו לחצים, לכאורה בניגוד להוראות המשטרה האוסרות על הפעלת עיתונאים לצרכים כאלה. כספית, לטענת ההגנה, הודה ואף התגאה בכך בגלוי בשיחה עם ינון מגל בתוכניתם המשותפת בתחנת הרדיו 103FM.

"יש כאן אירוע מז'ורי בתיק", אמר עו"ד חדד. "המשטרה מפעילה לחץ על עיתונאי שימסור לה חומרים, והחומרים האלה הם החומרים שמובילים לפתיחה בתיק 1000". כיוון שתחקיריו של כספית החלו לפני שניתן אישור רשמי לפתוח בחקירה משטרתית בתיק המתנות, יוצא - לשיטתו של חדד - שבהפעלת כספית המשטרה ניהלה חקירה שלא כדין.

נציגי המדינה התנגדו להסרת החיסיון, וכנהוג במקרים כאלה, סירבו לחשוף את הנימוקים בפומבי: "לנו אין מה להשיב במעמד הצדדים. אנחנו חוזרים על עמדתנו על מסירת מקורות, נמשיך להסביר במעמד צד אחד". המשך הדיון התנהל בדלתיים סגורות. עד למועד זה טרם התקבלה החלטה.

* * *

בדיון הבא, שנדחה בינתיים בשל הידבקותו של השופט שחם בקורונה, תמשיך עו"ד תירוש בחקירה החוזרת של פילבר ב"תיק 4000". לאחר מכן תקיים חקירה חוזרת גם בסוגיות הנוגעות ל"תיק 1000". בכך יסיים פילבר סוף-סוף את תפקידו, ויפנה את דוכן העדים לשי חייק - לשעבר דובר הליכוד, שייחקר בחקירה נגדית על עדות שמסר בכתב ב"תיק 4000".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.39MB)