פאינה קירשנבאום, סגנית שר הפנים לשעבר ובכירת הנאשמים ב"פרשת ישראל-ביתנו", הורשעה בשורה של עבירות שוחד, מרמה, הפרת אמונים והלבנת הון. כתב האישום ייחס לקירשנבאום קבלת טובות הנאה אסורות בשווי של למעלה מ-2 מיליון שקל – היקף גבוה שחלק לא מבוטל ממנו גולם במימון של שירותי יחסי-ציבור ופרסום, רכישת סיקור מערכתי ב-ynet ותמיכה מתמשכת ב"יזרוס", אתר החדשות הלא-רשמי של מפלגת ישראל-ביתנו.

השופט ירון לוי, בהכרעת דין שניתנה הבוקר (25.3) בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, קבע שקירשנבאום ושותפיה טוו "רשת סבוכה של קורים" שבאמצעותם ביקשו ולקחו שוחד באופן "שיטתי וערמומי" לאורך שש שנים. העברת כספי השוחד דרך גופים ומקורבים היתה אחת הדרכים שבהם הסוותה קירשנבאום את המהות המושחתת של העסקאות שכרתה. לצד ynet ו"יזרוס", גוף תקשורתי אחר שדרכו הועברו כספי השוחד הוא משרדו של רונן צור, מבכירי יועצי התקשורת בישראל. צור לא היה חשוד ולא הועמד לדין במסגרת הפרשה.

המכנה המשותף לרוב האישומים בפרשה, כתב השופט לוי בהכרעתו, הוא "דפוס פעולה מושחת של ניצול כוח שלטוני, קשרים ומעמד לצורך הפקת רווחים אישיים". קירשנבאום, לדבריו, "ניצלה את כוחה השלטוני כממונה על חלוקת הכספים הקואליציוניים של ישראל-ביתנו להפקת טובות הנאה לה, לבני משפחתה, למקורביה ולמפלגה". השופט הרשיע את קירשנבאום ב-21 עבירות שוחד, שלוש עבירות מרמה והפרת אמונים ו-21 עבירות מס והלבנת הון. קירשנבאום זוכתה מחמת הספק בחלק קטן ושולי מהאישומים שנכללו בכתב האישום.

השופט על קירשנבאום: "הנאשמת כרתה הסכמי שוחד מפורשים ומוסווים עם שלל גורמים שלהם העניקה מטובה ביד אחת בעודה נוטלת מכיסם בידה האחרת. כך הצליחה לשים ידה על תקציבי ציבור בסך של כשני מיליון שקלים באין מפריע"

יושב הראש הריכוזי של מפלגת ישראל-ביתנו, אביגדור ליברמן, הוזכר רק בחטף בדבריו של השופט; דמותו ריחפה מעל המשפט לכל אורכו. ליברמן לא נחקר או הועמד לדין בפרשה אף שהמוסכמה הבלתי מעורערת בזירה הפוליטית היא שכל הכרעה בעלת משקל במפלגה זקוקה לאישורו. במהלך המשפט התלוננה קירשנבאום על כך שהחוקרים ניסו לגרום לה להפליל את ליברמן, ומצאה לנכון להצהיר שלא נענתה להפצרותיהם.

איש מפתח אחר בפרשה הוא דאוד גודובסקי, מנהל אגף הארגון במפלגת ישראל-ביתנו ויד ימינה של קירשנבאום לשעבר. גודובסקי, שהורשע בלקיחת שוחד במסגרת עסקת טיעון ונשלח למאסר בפועל, סייע לקירשנבאום ברקימת עסקאות השוחד. איש מפלגה אחר שסייע לה במעשים הוא רמי כהן – מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר, ממייסדי ישראל-ביתנו ובעבר מועמד ברשימת המפלגה לכנסת. כהן הורשע היום בשורה של עבירות שוחד, מרמה, זיוף, שיבוש הליכים ועוד.

"ליבת פרשת השחיתות", ציין השופט לוי בהכרעת הדין, היא הרגע שבו נכנסה קירשנבאום לכנסת אחרי בחירות 2009 וקיבלה את האחריות על "קופה ציבורית עתירת ממון" – הכספים הקואליציוניים של מפלגת ישראל-ביתנו. "מאותה העת ועד לפרוץ החקירה בעניינה החזיקה הנאשמת בידיה כוח שלטוני נחשק ורב עוצמה: היכולת להקצות לפי שיקול דעתה הכמעט-בלעדי בין 80 ל-200 מיליון שקלים לשנה, ובסך הכל כ-1.2 מיליארד שקל במשך שנות כהונתה", כתב בהכרעת הדין.

השופט ירון לוי, היום בפתח הדיון בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב (צילום: מרים אלסטר)

"כוח גדול כרוך באחריות כבדה", הוסיף השופט. "בשנים שבהן החזיקה הנאשמת בכוח הקצאת הכספים, היא פיתחה במיומנות ויצירתיות אין קץ שלל דרכים ואמתלות לעקוף את כללי המינהל התקין ולעשות בכספי הציבור שעליהם הופקדה כבשלה. הנאשמת טוותה רשת סבוכה ומורכבת של קורים שבמרכזה ניצבה מוקפת בין שלל נותני ומקבלי שוחד – כולם רוצים בקרבתה, ומשוועים לתקציבי הציבור.

"הנאשמת כרתה הסכמי שוחד מפורשים ומוסווים עם שלל גורמים שלהם העניקה מטובה ביד אחת בעודה נוטלת מכיסם בידה האחרת. כך הצליחה הנאשמת לשים ידה על תקציבי ציבור בסך של כשני מיליון שקלים באין מפריע, בבחינת זה נהנה וזה לא חסר – והכל על חשבון הציבור. את השלל שחילצה מהקופה הציבורית חילקה הנאשמת ברוחב לב למקורביה, למפלגה, לבני משפחתה ואף מעצמה לא החסירה". בעגה העבריינית, שיטת הפעולה שתיאר השופט מכונה "קיקבק".

רמי כהן, מקורבה של קירשנבאום שהורשע כמוה בשוחד, היום בבית-המשפט (צילום: מרים אלסטר)

רשימת הארגונים שדרכם הועברו כספי השוחד של קירשנבאום כוללת עמותות, רשויות מוניציפליות, חברות עסקיות ושורה של מקורבים שחלקם הפכו לעדי מדינה. אחת מעסקאות השוחד הבולטות והמתוחכמות שבהן הורשעה, שלדברי השופט נחשפה רק הודות להאזנות הסתר, היא העסקה עם עמותת איילים, המפעילה כפרי סטודנטים ברחבי הארץ. עמותת איילים קיבלה מיליוני שקלים מתקציב המדינה בעקבות התערבותה של קירשנבאום – ובתמורה העבירה מאות אלפי שקלים לשורה של מטרות הקשורות לישראל-ביתנו. חלק מהכסף, כ-141 אלף שקל, מימן עבור קירשנבאום ייעוץ תקשורתי ממשרדו של היחצן רונן צור וייעוץ אסטרטגי מחברת תארא של עובד יחזקאל, מזכיר הממשלה לשעבר.

משרדו של צור השתמש בכספי עמותת איילים גם כדי לרכוש עבור קירשנבאום סיקור מערכתי באתר ynet, עסקה שהסתכמה ב-77 אלף שקל. אופן ההתנהלות של ynet סייע להסתיר את העסקה האסורה: התוכן שנרכש – שכלל ידיעה עיתונאית, טורים מאת קירשנבאום ושידור של כנס שערכה בכנסת – לא כלל אפילו רמז לכך שגורם כלשהו שילם על כך. בעמותת איילים מימנו לקירשנבאום גם חשיפה מערכתית באתר "וואלה" בכ-120 אלף שקל, אך מקרה זה נותר מחוץ לכתב האישום.

בהכרעת הדין אישרר השופט לוי קביעה קודמת שלו, שלפיה מימון שירותי הייעוץ וקניית הכתבות ב-ynet הם חלק מעסקת השוחד בין קירשנבאום ומקורבה גודובסקי לעמותת איילים. גודובסקי הודה והורשע בכך, וגם מתן דהן, יו"ר עמותת איילים. קירשנבאום טענה שגודובסקי פעל לבדו וללא ידיעתה, אך עדויות וראיות שהוצגו במשפט הוכיחו שסגנית השר לשעבר היתה מעורבת באופן פעיל בעסקאות הללו – כולל הבחירה לרכוש תוכן דווקא מ-ynet.

ארנון (נוני) מוזס (צילום: רוני שיצר)

העסקה עם ynet אינה הקשר היחיד של קבוצת "ידיעות אחרונות" לפרשת השחיתות השלטונית. כתב האישום גולל כמה מקרים שבהם קירשנבאום הקצתה תקציבים ציבוריים לגופים שונים – בתמורה להפניית נתח מהתקציבים הללו לאתר "יזרוס", שעובדיו הועסקו בקמפיינים של ישראל-ביתנו במקביל לעבודתם העיתונאית. ב"יזרוס" קיבלו כך מאות אלפי שקלים מעמותת איילים, מהמועצה האזורית מגילות ומהחברה המרכזית לפיתוח השומרון, המוחזקת על-ידי קבוצה של התנחלויות מהאזור. בהכרעת הדין נקבע שמדובר בעסקאות פיקטיביות שהסתירו את העובדה שמדובר בכספי שוחד.

ב-2015, חודשים אחדים לאחר חשיפת פרשת השחיתות, נרכש אתר החדשות "יזרוס" בידי קבוצת "ידיעות אחרונות". ב-2017, זמן קצר לפני הגשת כתב האישום, נסגר האתר וכל תכניו נמחקו מהרשת – מהלך חריג וחסר היגיון כלכלי שהעלה תהיות לגבי האפשרות שמדובר בניסיון להעלים ראיות. אביגדור ליברמן, האיש החזק של ישראל-ביתנו, נחשב לאחד ממקורביו הוותיקים של מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס. המהלך הבלתי מוסבר לא הגיע לכדי בירור במסגרת ההליך המשפטי.

כתב האישום מונה שורה ארוכה של גופים נוספים שלקחו חלק בכיבוס כספי השוחד של קירשנבאום, גודובסקי ועמיתיהם. אחד מהם הוא חברת פרסום בשם בדק-מדיה, שהבעלים שלה, איגור קלויצקי, עבד עם ישראל-ביתנו. לפי כתב האישום, חברת הפרסום קיבלה מהחברה לפיתוח השומרון 250 אלף שקל עבור שירותים פיקטיביים – טובת הנאה שהיתה למעשה שוחד. השופט לוי קיבל את הטענה, וקבע כי גם במקרה זה מדובר בעסקה בלתי חוקית.

הכרעת הדין המלאה, שלדברי השופט משתרעת על פני כאלף דפים, טרם פורסמה. בתקציר, שאותו הקריא הבוקר בבית-המשפט, הוזכרו עוד שלל גופים שדרכם הועברו כספי השוחד שקיבלו קירשנבאום, גודובסקי וכהן. אחד הגופים שהשופט בחר להדגיש בעת ההקראה הוא תנועת עזרא, שכמו גופים רבים נעזרה בקירשנבאום כדי לקבל תקציבים ממשלתיים.

אביגדור ליברמן (צילום: באסל עווידאת)

בתמורה לכספי הציבור, תנועת עזרא מימנה לפוליטיקאית ולמשפחתה המורחבת נסיעות לחו"ל, וגם רכשה עבורה שלל מכשירי אלקטרוניקה – אייפונים, מחשב, מצלמה מקצועית וטאבלט. כמו כן מימנה התנועה לישראל-ביתנו סקר שערך יועץ התקשורת המנוח ארתור פינקלשטיין בארצות-הברית, שבחן את יחסם של יהודי אמריקה למפלגה וליושב הראש שלה, אביגדור ליברמן.

"בניסיון לטשטש את ניצול תנועת עזרא למימון נסיעות פרטיות, לרבות טיול משפחתי בהרכב מורחב להרי הרוקי בקנדה", אמר השופט לוי, "גייסה הנאשמת את אלכסנדרה גרסון, שדרנית רדיו מקומית, שמסרה שבמהלך הביקור בקנדה ריאיינה את הנאשמת וכי בעקבות הראיון נפגשה הנאשמת עם תושבי הקהילה. בעת גיוס עדת השקר ככל הנראה נשכח מלב הנאשמת שבראיון מוקלט לגרסון, ארבעה חודשים לאחר הטיול, הצרה על כך שבמהלך אותו טיול פרטי לא הזדמן לה להתראיין לתוכנית הרדיו של גרסון".

גזר דינה של קירשנבאום יינתן בעוד חודשים אחדים. על רקע עונש המאסר הממושך שנגזר על שותפה גודובסקי – שבע שנות מאסר, שהומתקו לשש שנים בעקבות ערעור שהגיש – ניתן לשער שהשופט לוי מתכוון לשלוח את סגנית שר הפנים לשעבר לבלות מספר שנים בכלא. הטיעונים לעונש יושמעו בסוף חודש מאי, לאחר שהצדדים יעיינו בהכרעת הדין המלאה ויגבשו את עמדתם לגביה.

16512-08-17

* * *

לעיון בהכרעת הדין המלאה

להורדת הקובץ (PDF, 9.46MB)