פרשת ישראל-ביתנו: הפרקליטות תוקפת את גרסתו של רונן צור בנוגע לשירותים שהעניק לפאינה קירשנבאום

יועץ התקשורת הוותיק רונן צור מנסה להלבין את השימוש שנעשה במשרדו לשם מימוש עסקת שוחד – כך טוענת פרקליטות המדינה במסגרת משפטה של פאינה קירשנבאום, סגנית שר הפנים לשעבר. צור, שאינו חשוד או נאשם ב"פרשת ישראל-ביתנו", העיד במשפט על האופן שבו משרדו ייעץ לקירשנבאום ורכש למענה סיקור עיתונאי חיובי ב-ynet. המימון של שתי העסקאות הגיע מעמותת איילים, שקיבלה מיליוני שקלים על רקע קשריה עם ישראל-ביתנו. יושב הראש של העמותה כבר הורשע במתן שוחד.

המחלקה הכלכלית של פרקליטות המדינה, המאשימה במשפטה של קירשנבאום, הגישה בשבוע שעבר את הסיכומים בתיק, שהולך ומתקרב להכרעה. לטענת הפרקליטות, הכסף שהועבר למשרדו של צור היה תמורה שקיבלה קירשנבאום במסגרת עסקת שוחד – אחת מבין שורה של עבירות פליליות שבביצוען היא נאשמת. רונן צור, בעדותו, טען מנגד כי מדובר בהתנהלות שגורה של פוליטיקאים ופעילים חברתיים שכורתים יחד "ברית אינטרסים", כהגדרתו.

קירשנבאום קיבלה טובות הנאה בשווי כולל של כ-220 אלף שקל בתיווך משרדו של צור. על כך אין ויכוח. עדותו של יועץ התקשורת מסייעת לה בכך שהיא מציירת את השירותים שקיבלה כחלק טבעי ממערכת היחסים בין נבחרי הציבור לפעילים וארגונים שמקיימים עמם קשרי עבודה שוטפים. על רקע זה, בפרקליטות מעריכים כי עדותו תקבל "מקום של כבוד" בסיכומי ההגנה שיוגשו לבית-המשפט מטעמה של קירשנבאום.

הפרקליטות: "רונן צור הסביר שמשעה שהנאשמת הוגדרה כ'לידרית' של הפרויקט, הפרסום שלה, ההתחזקות שלה, היתה מטרה בפני עצמה. הקידום הפרסונלי בסולם הפוליטי היה יעד. כך תפס צור את 'הברית' בין הנאשמת לעמותות"

החוט המקשר בין העבירות שבהן מואשמת קירשנבאום הוא אופן החלוקה של כספי ציבור שהעמידה הממשלה לרשות ישראל-ביתנו על תקן "כספים קואליציוניים". על-פי כתב האישום, קירשנבאום נהגה לחלק מיליוני שקלים לגופים שונים, וחלקם התחייבו להזרים בסתר נתח מהכסף למטרות שקשורות לישראל-ביתנו – נוהג שבעגה העבריינית מכונה "קיק-בק". כך, על-פי כתבי האישום, הוזרמו מאות אלפי שקלים ל"יזרוס", שהיה אתר הבית הלא רשמי של ישראל-ביתנו.

עמותת איילים, שמקימה ומפעילה כפרי סטודנטים ברחבי הארץ, היא אחד הגופים שלקחו חלק בעסקה סיבובית מסוג זה. קירשנבאום ויד ימינה במפלגה, דאוד גודובסקי, דאגו להזרים לאיילים מיליוני שקלים מתוך הכספים הקואליציוניים של ישראל-ביתנו. לפי כתבי האישום, בתמורה לכך הם ציפו מהעמותה לתת בחזרה נתח מהכסף בצורת מימון שירותים שונים ומשכורות למקורבים.

מתוקף כך, טוענת המדינה, שילמה עמותת איילים כ-140 אלף שקל למשרדו של רונן צור, ועוד כ-77 אלף שקל עבור רכישת תוכן ב-ynet – עסקה שבוצעה בתיווך המשרד של צור. שירותי הייעוץ והכתבות הקנויות קידמו אישית את קירשנבאום, ומיצבו אותה כפוליטיקאית שדואגת לציבור בוחריה.

דאוד גודובסקי ופאינה קירשנבאום בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, 19.3.2018 (צילום: פלאש 90)

כאמור, מתן דהן, יו"ר עמותת איילים, כבר הודה והורשע בנתינת שוחד – בין היתר בגין רכישת שירותי הייעוץ והכתבות. גודובסקי, שהיה מעורב בעסקה, חתם גם הוא על עסקת טיעון שבמסגרתה הורשע בלקיחת שוחד. גם הוא אישר כי הכספים שהועברו ל-ynet ולמשרדו של רונן צור היו חלק מעסקת השוחד.

ואולם, באוקטובר 2018, חודשים אחדים לאחר ההרשעות וההודאות של דהן וגודובסקי, התייצב צור לעדות בבית-המשפט וטען כי לפי מיטב נסיונו מדובר בעצם בהתנהלות נורמלית: עמותה כורתת "ברית אינטרסים" עם חבר או חברת-כנסת כדי שיובילו קמפיין ציבורי, ובמסגרת הברית הזאת הגיוני לגמרי שהעמותה תממן מתקציבה חשיפה תקשורתית חיובית לפוליטיקאים.

התובעים בתיק שוללים לחלוטין את ההסבר של צור. "התיאור של עמותות וחברי-כנסת שחוברים יחד לקדם אג'נדה [הוא תיאור] 'מכובס' ואינו מתאים לעובדות שנחשפו בפרשה הזו", קובעים עורכי-הדין מאור אבן-חן, יונתן קרמר, יעל שחף ומשה עקירב מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות.

העתק של חשבונית המס עבור רכישת התוכן ב-ynet, שהוגש לבית-המשפט (לחצו להגדלה)

באופן רשמי, משרדו של צור נשכר כדי לייעץ למיזם משותף של שלושה ארגונים – איילים, רוח-חדשה ויחידת הצעירים בעיריית תל-אביב. בפועל, מדגישים עורכי-הדין מהפרקליטות, "השירותים ניתנו לנאשמת" – פאינה קירשנבאום. "מעמדה ומיצובה היו יעדי היח"צ. יתרה מכך, השירותים שניתנו על-ידי משרד צור היו רחבים הרבה יותר מטיפול בנושא צעירים, שלכאורה בהקשרם נכרתה ברית בין הנאשמת לארגונים", נכתב בסיכומים. "לא זו אף זו: עיון מעמיק בעדותו של צור מלמד כי למעשה הוא הודה שמי שהפעיל את שירותי היח"צ היתה הנאשמת והנציגים מטעמה, לטובתה".

בפרקליטות מציינים כי צור עצמו אישר שהעמותות כמעט לא היו מעורבות בייעוץ שנתן משרדו לקירשנבאום, אך טען כי מדובר בפרקטיקה מקובלת: העמותות הגדירו את קירשנבאום ואנשיה כ"לידרים" של הפרויקט, ולפיכך הייעוץ התמקד בה ובצרכיה התקשורתיים – למרות שמי ששילם עליו היה עמותת איילים. לפי ההיגיון הזה, אף שהמשרד נשכר כביכול כדי לקדם את ענייניהן של העמותות – הן הרוויחו גם מהעובדה שהיועצים השתמשו בכסף כדי לטפל ב"חוק חנין זועבי", שעוסק בנושא אחר לחלוטין.

"צור הסביר שמשעה שהנאשמת הוגדרה כ'לידרית' של הפרויקט, הפרסום שלה, ההתחזקות שלה, היתה מטרה בפני עצמה. הקידום הפרסונלי בסולם הפוליטי היה יעד. כך תפס צור את 'הברית' בין הנאשמת לעמותות", מפרשים עורכי-הדין. לדבריהם, גם אם מקבלים את גרסתו של צור – מדובר בתיאור של עסקת שוחד.

הקביעה הזאת, הם מציינים, מתחזקת לנוכח עדותו של ניסן זאבי, יועץ תקשורת שטיפל אישית בקירשנבאום מטעם משרדו של צור. בעדותו, זאבי הבהיר כי מבחינתו קירשנבאום היתה הלקוחה – ולא העמותה ששילמה עבור השירותים. "צור, לעומת זאבי, ביקש לייפות את התמונה ולהציג הצדקה לעובדה שהנאשמת היתה זו שהפעילה את היח"צ, לטובתה".

הפרקליטות: "מבחינת צור, אם העמותות מוכנות לשלם כדי שהוא יעניק שירותים לנאשמת, זה מצב שהוא משלים איתו, שכן אין זה מתפקידו לבדוק את מערכת היחסים בין הצדדים. כידוע מהראיות, ברקע התשלומים עמדה מערכת יחסים כספית בין איילים לבין ישראל-ביתנו"

עורכי-הדין הוסיפו: "מבחינת צור, אם העמותות מוכנות משיקולים שלהן לשלם כדי שהוא יעניק שירותים לנאשמת, זה מצב שהוא משלים איתו, שכן אין זה מתפקידו לבדוק את מערכת היחסים בין הצדדים. אולם, כידוע מהראיות, ברקע התשלומים לצור עמדה מערכת יחסים כספית בין עמותת איילים לבין מפלגת ישראל-ביתנו".

בניגוד לצור, גורמים אחרים שלקחו חלק בייעוץ לקירשנבאום דווקא הגיעו למסקנה שמשהו בעסקה הסיבובית אינו כשר. הריטיינר החודשי ששילמו אנשי איילים עמד על 23.6 אלף שקל. מתוך סכום זה, כ-8,300 שקל הועברו לחברת הייעוץ האסטרטגי תארא של עובד יחזקאל, מזכיר הממשלה לשעבר – שייעצה גם היא לקירשנבאום.

לפי עדותו של יחזקאל, כשנודע לו שהשירותים שמקבלת הפוליטיקאית ממומנים על-ידי עמותת איילים – הוא הפסיק את ההתקשרות לאלתר. "הסתבר לי שמקור הכסף הוא לא מקור תקציבי פוליטי אלא מקור תקציבי ציבורי, ושבעצם משלם אותו גורם שאנחנו לא נותנים לו שירות", העיד יחזקאל. "היו לי שיחות טלפוניות, גם עם רונן וגם עם פאינה, שבהן אמרתי להם שאני חושב שאסור להמשיך את ההתקשרות, שהיא לא תקינה".

יועץ התקשורת ניסן זאבי, שכאמור הועסק במשרדו של צור, העיד בפני בית-המשפט כי כשהחל לטפל בקירשנבאום הוא לא ידע שהמימון לכך מגיע מצד שלישי. אחרי שגילה על כך, הוא ניסה לברר מה פשר העניין עם רן לבנה, יועץ אסטרטגי מחברת תארא, שטיפל בענייניה של קירשנבאום יחד איתו. "רן הביע על זה תמיהה גדולה, ואמר לי שזה נשמע כמו משהו שיתפוצץ בפנים או משהו בסגנון הזה, ושגם הוא מאוד מוטרד מהסיפור הזה", אמר זאבי.

היכרות מוקדמת

רונן צור ציין בעדותו כי בשנים שקדמו להתקשרות נהג להיפגש עם קירשנבאום מעת לעת, למה שהגדיר כהתייעצויות לא שוטפות ולא שיטתיות. עובד יחזקאל סיפק תיאור דומה של יחסיו שלו עם הפוליטיקאית. בפרקליטות טוענים כי קירשנבאום נאלצה להפסיק את הפגישות הללו בשל "היעדר מימון" – וחידשה אותן כשעלה בידה לממן את הייעוץ באמצעות ה"קיק-בק" מעמותת איילים.

הפרקליטות: "הנאשמת הפעילה את שירותי תארא ומשרד צור כך שיעסקו בכל נושא שיכול לקדם אותה באופן פרסונלי. [...] כמעט למותר לציין כי הנאשמת הבינה ששירותי ייעוץ פוליטי ויחסי-ציבור שניתנים לה לשם קידום מעמדה מהווים מתת שוחדית"

"הנאשמת סגרה ביחד עם גודובסקי את תנאי העסקתם, וניהלה, בעצמה ובאמצעות נציגיה, את השירותים שניתנו על-ידם במשך מספר חודשים, לשם מיצוב מעמדה האישי", כתבו עורכי-הדין בסיכומים. "ויובהר: גם אם שירותי היח"צ היו מתמצים בעניינים שנוגעים לעמותות, היה מקום להרשיע את הנאשמת בעבירת שוחד, שכן היא היתה מודעת לכך ששירותי היח"צ והייעוץ הפוליטי נועדו לקדם את מעמדה שלה, ושהעמדתה כמי שמפעילה את שירותי היח"צ משרתת תכלית זו.

"אך בענייננו התנהלות שוחדית בוטה יותר. הנאשמת הפעילה את שירותי תארא ומשרד צור כך שיעסקו בכל נושא שיכול לקדם אותה באופן פרסונלי. נושא הצעירים היה רק נושא אחד מתוך שורה של נושאים שבהם טיפלו תארא ומשרד צור עבורה. כמעט למותר לציין כי הנאשמת הבינה ששירותי ייעוץ פוליטי ויחסי-ציבור שניתנים לה לשם קידום מעמדה מהווים מתת שוחדית".

הפרשנות של רונן צור, חזרו והדגישו הפרקליטים, אינה עולה בקנה אחד עם המסמכים והעדויות שהוצגו בפני בית-המשפט. "כתב האישום אינו עוסק במצב שבו מספר ארגוני צעירים התאגדו לקידום אג'נדות משותפות, העמידו בראש הפורום את הנאשמת, לבקשתה או שלא לבקשתה, ונוכח פועלה למען הצעירים חשפו את פעולותיה בתקשורת, נתנו לה קרדיט וכיוצא בזה", הם כותבים.

"הוכח במשפט כי במקום שיתוף פעולה לגיטימי לשם קידום אג'נדות משותפות, תוך גזירת קרדיט תקשורתי לגיטימי, לקחה הנאשמת מהעמותות טובות הנאה בעלות ערך כספי משמעותי".

16512-08-17