שר הביטחון אביגדור ליברמן סידר עבודה לשגריר לשעבר שחשף בפניו בניגוד לחוק כי הוא נתון לחקירה פלילית – כך טוען חבר מערכת לשעבר באתר בשפה הרוסית "יזרוס". העיתונאי, אלכסנדר קוגן, העיד לאחרונה בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב במסגרת אחד ממשפטי "פרשת ישראל-ביתנו". לפי דבריו, "יזרוס" גייס את השגריר בעקבות בקשה של ליברמן בעת שכיהן כשר החוץ של מדינת ישראל.

אם יש ממש בדבריו העיתונאי, הדבר מחזק את הטענות שהועלו כלפי ליברמן ב"פרשת השגריר", שממנה זוכּה. "פרשת השגריר" היתה התיק היחיד שבו ליברמן עמד לדין אחרי סדרה של חקירות שהעלו חשד כי קיבל מיליוני שקלים בניגוד לדין. השגריר הוא הדיפלומט בדימוס זאב בן-אריה, שבשנת 2008, במהלך כהונתו כשגריר ישראל בבלארוס, חשף בפני ליברמן כי במשרד המשפטים ביקשו מהשגרירות סיוע באיסוף מידע עליו. מדובר היה בהליך חסוי, שאת פרטיו נאסר עליו לחשוף בפני ליברמן, מושא החקירה.

במשטרה ובפרקליטות המדינה טענו כי ליברמן גמל לבן-אריה באמצעות מינויו ליועץ בלשכתו ולאחר מכן לשגריר בלטביה ובליטא (מינוי שאושר בסוף 2009 אך לא יצא לפועל בשל החקירה) – אם כי במשפט לא הצליחו להוכיח קשר של סיבה ותוצאה בין הדברים, וליברמן זוכה מחמת הספק. בן-אריה עצמו הורשע בסוף 2012 במסגרת עסקת טיעון במסירת מידע לאדם שאינו מוסמך לכך ובעבירות נוספות, ונגזרו עליו ארבעה חודשי עבודות שירות.

בקיץ 2014, בעת שקיימה המשטרה חקירה סמויה של פרשת שחיתות שלימים תיוודע בשם "פרשת ישראל-ביתנו", בוצעו האזנות סתר לשיחות שקיימו העיתונאי אלכסנדר קוגן ודאוד גודובסקי, מנהל בכיר במפלגתו של ליברמן. מעיון בתמלילי השיחות עולה כי גודובסקי חש בנוח להנחית בקשות על העיתונאי, שפעל עמו בשיתוף פעולה הדוק.

השגריר לשעבר זאב בן-אריה מחוץ לבית-משפט השלום בירושלים, 10.10.12 (צילום: יואב ארי דודקביץ')

במהלך שיחה שניהלו בסוף אוגוסט של אותה שנה, קוגן מספר לגודובסקי שהאתר צירף לשורותיו כותב חדש: זאב בן-אריה, השגריר לשעבר. "יא אללה. בשביל מה?", תוהה גודובסקי, וקוגן משיב לו: "כי המנהל ביקש". בשיחה שהוקלטה השניים לא מפרשים מיהו בדיוק "המנהל" שבגללו נשכר בן-אריה לעבודה. זהותו של האיש התבררה לאחרונה, כשקוגן התייצב בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב כדי להעיד במסגרת משפטם של גודובסקי ושל חברת-הכנסת לשעבר פאינה קירשנבאום.

"מי ביקש שתעסיקו את זאב בן-אריה?", שאלה עו"ד נטלי קוקוי מפרקליטות המדינה בדיון שהתקיים בפני השופט ירון לוי. "למיטב זכרוני וידיעתי", השיב קוגן, "אני חושב שזו היתה הצעה של אביגדור ליברמן". עורכת-הדין שאלה אותו מיהו "המנהל" שהוזכר בשיחת הטלפון, וקוגן השיב: "המנהל כן, כפי שאני אומר, כנראה אביגדור ליברמן" – כך על-פי פרוטוקול הדיון. לדברי קוגן, בן-אריה הועסק ב"יזרוס" במשך שלושה או ארבעה חודשים. לדבריו, הוא חיבר כתבות טובות אך פרש, בין השאר, משום שלא היה יכול לעמוד בלחץ הכרוך בעבודה האינטנסיבית באתר החדשות.

במשטרה ובפרקליטות המדינה סבורים שחלק מכספי השוחד שניתנו לכאורה לפאינה קירשנבאום – קרוב ל-400 אלף שקל – הועברו ל"יזרוס" בצורת תקציבי פרסום של המועצה האזורית מגילות והחברה המרכזית לפיתוח השומרון. אחד מחשודי "פרשת ישראל-ביתנו" היה אלכסנדר גולדנשטיין, הבעלים לשעבר של "יזרוס", אך בחודש שעבר החליטה הפרקליטות לסגור את התיק. גם גולדנשטיין העיד לאחרונה במשפט, אך הקלטת עדותו כפי הנראה נמחקה.

העסקתו של בן-אריה אינה נזכרת בכתבי האישום שהוגשו במסגרת הפרשה, אך היא עשויה ללמד על מערכת היחסים הקרובה בין אנשי ישראל-ביתנו לאתר החדשות המגזרי. האתר עצמו נרכש ב-2015 על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות", אך כעבור שנתיים נסגר וכל כתבותיו נמחקו מהרשת ללא הסבר.

בן-אריה: לא ידוע לי על "פרוטקציה", הרווחתי מעט

בשיחה עם "העין השביעית" מאשר בן-אריה כי כתב בתשלום ב"יזרוס", אך לדבריו לא נחשף למעורבות כלשהי של ליברמן בגיוסו לאתר. "לי לא ידוע שום דבר על זה", אומר בן-אריה כשהוא נשאל אם יש ממש בטענה כי נשכר לעבודה לבקשת ליברמן.

"וגם אי-אפשר לקרוא לזה עבודה, כי עבודה גוררת אחריה פרנסה", הוא מוסיף. לדבריו, הוא עבד באתר כפרילנסר, השקיע בעבודתו כשעה ביום בלבד, ובימים שבהם עבד הספיק לכתוב כתבה או שתיים. בשל כך, הוא אומר, התגמול החודשי שקיבל עמד על סכום פעוט של כ-200–300 שקל בלבד. "אז לא ידוע לי על מה שנקרא 'הפרוטקציה הזאת', אבל אני רק יכול להגיד שאילו זה היה פרוטקציה – אז זה עניין ממש חלש מאוד", הוא מוסיף.

להערכתו, הוא צורף לאתר בין היתר על רקע ניסיון של למעלה מ-20 שנה בקול-ישראל, שם כיהן כעורך הראשי של השידורים ברוסית. "אני חושב שבחוגים של עיתונאים ברוסית יודעים עלי ומספיק מעריכים אותי כדי שהשם שלי יגיע לאלכס קוגן", אומר בן-אריה.

דוברו של אביגדור ליברמן, אסף זוהר, מסר כי השר אינו מתכוון להגיב לדברים.