העיתונאי עמית סגל, הפרשן הפוליטי של חדשות 12 ו"ידיעות אחרונות", הוא נכון להיום העיתונאי המצוטט ביותר על ידי נאשמי משפט המו"לים, שאחד מהם הוא גם מעסיקו.

שורת פרסומים של סגל, הטוענים למחדלים בחקירה הפלילית שהובילה לכתבי האישום בתיק, מוזכרים בבקשות ועתירות שהגישו כל הנאשמים: ראש הממשלה בנימין נתניהו; בעלי השליטה ב"וואלה" לשעבר, שאול אלוביץ' ובת זוגו איריס; וכן ארנון (נוני) מוזס, המו"ל והעורך האחראי של "ידיעות אחרונות".

עיון בבקשות השונות שהגישו הנאשמים חושף דפוס חוזר: פרסומים של סגל משמשים מצע לטענות של הנאשמים, הנסמכים על הפרסום בתקשורת כדי לטעון למחדלים או לדרוש מסמכים.

פרסומיו של סגל הופיעו בפנייה של מוזס לפרקליטות בבקשה לקבל פרטים בעניין ראיות שסווגו כחסויות, עתירה של שאול ואיריס אלוביץ' בבקשה לקבל חומרי חקירה בתיק, שתי פניות של של נתניהו לפרקליטות בבקשה לקבל שורה ארוכה של מסמכים, עתירה של נתניהו לגילוי ראיות חסויות ועתירה נוספת של נתניהו לקבלת חומרי חקירה מהפרקליטות.

הנאשמים מזכירים בכתבי הבקשות שלהם גם עיתונאים אחרים. כך למשל מוזכרות כתבה של דנה ויס מחדשות 12 על היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, וכתבה של חן מענית מ"גלובס" על צוות תיקי נתניהו בפרקליטות. אולם סגל גם מצוטט פעמים רבות יותר, וגם, בניגוד לפרסומים של עיתונאים אחרים, הדיווחים שלו מקבלים תפקיד מרכזי יותר בבקשות הנאשמים.

לעיתים מדובר בפינג-פונג של ממש: במקרה אחד הפרסום של סגל כלל מסמך שנמסר לנאשמים (רשימת חומרי חקירה המצויים תחת חיסיון); אותו מסמך הוגש כמה ימים לאחר מכן לבית-המשפט כנספח בעתירות שהגישו מוזס ונתניהו. במקרה אחר פרסום של סגל הסתמך על בקשה של נתניהו; אותו פרסום שימש אח"כ עילה לבקשה נוספת של ראש הממשלה מביהמ"ש.

"לאחרונה התוודענו, מתוך אמצעי התקשורת"

ב-7.9 טען סגל במהדורה המרכזית של חדשות 12 כי "טויחו חשדות לפלילים בתיקי נתניהו". סגל התייחס לחשיפה שפירסם לפני שלוש שנים רביב דרוקר (מבלי להזכיר את העיתונאי מהערוץ המתחרה), לפיה קצין ביחידה לחקירות הונאה (יאח"ה), רב-פקד אבי רוטנברג, שניהל חקירה נגד שרה נתניהו, הסתיר ממפקדיו את מערכת היחסים הרומנטית שניהל עם ג'ודי ניר-מוזס, אחותו של מוזס ובעלת מניות ב"ידיעות אחרונות", והועבר מתפקידו בשל כך.

התוספת של סגל היתה פרסום תכתובות פנימיות בין מח"ש לבין הפרקליטות, שבכיר במח"ש העביר למבקר המדינה (בפרסום מאוחר יותר הסתמך סגל על משה סעדה, סגן ראש מח"ש, הנמצא בסכסוך חריף עם ראש מח"ש קרן בר-מנחם). סגל טען שמהתכתובות עולה כי רוטנברג נחשף להקלטות השיחות בין נתניהו למוזס שעומדות בבסיס "תיק 2000" – עוד לפני שהועבר מתפקידו. וכי עולה מהן גם שמפקדיו של רוטנברג לא העבירו את סוגיית ניגוד העניינים של רוטנברג לטיפולה של המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). משתי טענות אלה גזר סגל את המסקנה כי בצמרת הפרקליטות והמשטרה מנעו ממח"ש לחקור את החשדות לניגוד עניינים בתיק. עוד טען סגל כי כי הסיבה לכך היא שבמערכת המשפט לא רצו שהדבר יסייע לנתניהו.

בפרקליטות הכחישו כל פסול בהחלטה שלא לחקור את ניגוד העניינים במקרה של רוטנברג וטענו כי ממילא לא היה מעורב בתיקי נתניהו. אולם למחרת הוסיף סגל ודיווח כי רוטנברג "גבה עדות מארי הרו", שהקליט את השיחות בין נתניהו למוזס. הפעם נסמך סגל על מסמך שהוגש לסנגורי הנאשמים במשפט המו"לים ובו פירוט של כל החומרים שמצויים תחת חיסיון בחקירה. לפי מסמך זה, בחודש מאי 2016 הכין רוטנברג מזכר שתמציתו היא: "נמסר למשטרה כי ארי הרו מוכן לדבר מבלי להיות עד מדינה ככל שיבין ש'החבל על צווארו'. להרי הרו מידע רב בכל הנושאים הרלבנטיים לביבי ושרה".

ארנון (נוני) מוזס, בעל השליטה בקבוצת "ידיעות אחרונות", באולם בית-המשפט המחוזי בירושלים עם פתיחת משפט "תיק 2000". לצדו: נוית נגב, אחת מעורכות-דינו. 24.5.2020 (צילום: עמית שאבי)

אותו מסמך חסיונות, שקטע ממנו הוצג בדיווח של סגל כעדות לניגוד העניינים של רוטנברג בשל מעורבותו בחקירת תיק 2000, הוגש כמה ימים לאחר מכן לבית-המשפט כנספח בעתירה שהגיש מוזס להסיר את תעודות החיסיון על חלק מהראיות בתיק. כאמור, במקביל לעבודתו כעיתונאי חדשות 12 מפרסם סגל טור שבועי בעיתון של מוזס, "ידיעות אחרונות".

מנספח אחר לעתירה של מוזס מתברר שב-9.9, יום אחרי הפרסום השני של סגל, פנה מוזס באמצעות באות-כוחו, עורכות-הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג, אל עורכי-הדין יהונתן תדמור ויהודית תירוש מהפרקליטות וביקש לקבל פרטים בעניין ראיות שסווגו כחסויות.

במכתב מציינות באות-כוחו של מוזס בין היתר כך: "לאחרונה התוודענו, מתוך אמצעי התקשורת, לכך שאותו חוקר [רוטנברג] קיים, לדבריו, פגישה עם ארי הרו עצמו (עמית סגל, ניוז 12 בימים 7-8.9.20). ככל שאכן האמור בסעיף זה מתייחס לפגישה בין החוקר לבין ארי הרו עצמו, לא יכולה להיות מחלוקת כי מדובר בחומר חקירה רלוונטי שצריך היה להימסר לנו במלואו, וכי אין כל יסוד לחסות את תכנו. נציין בהקשר זה, כי משהדברים נשוא סעיף זה פורסמו בתקשורת, מתעורר ביתר שאת הצורך בהבהרה ואף בבחינה מחודשת של הבסיס להטלת חיסיון, כמו גם הצורך בהבהרה לגבי יתר המסמכים הנוגעים למגעים עם ארי הרו, כאמור".

"פרסום מהימים האחרונים"

עורכות-הדין של מוזס הן לא היחידות שהסתמכו על הפרסומים של סגל.

כאמור, למחרת הפרסום הראשון של סגל על "טיוח החשדות לפלילים בתיקי נתניהו" הגיע דיווח נוסף של סגל. מלבד המשך העיסוק בסיפור רוטנברג, נכללה בפרסום של סגל טענה למחדל נוסף של החוקרים בתיק: לטענת בכירים במח"ש, בתחילת 2018 פנה גורם למח"ש וסיפר על תרגיל חקירה פסול שהופעל על ניר חפץ כדי לגייסו כעד מדינה, "ניסיון סחיטה אישי" הגדיר זאת סגל. המקור, דיווח עיתונאי חדשות 12, היה מוכן לפרט בעניין בתנאי שיוכל לשמור על אנונימיות אך ראש מח"ש קרן בר-מנחם סירבה לבדוק את האירוע ללא תלונה רשמית.

כחודש לאחר מכן תחשוף הפרקליטות כי החוקר ששוחח עם אותו גורם העיד כי המידע שהעביר כלל לא היה קשור לחפץ, אולם הפרסום עורר סדרת טענות משפטיות מצד הנאשמים.

שאול אלוביץ', מלווה בעו"ד ז'ק חן, מחוץ לבית-המשפט המחוזי בירושלים, 19.7.2020 (צילום: יונתן זינדל)

כמה ימים לאחר הפרסום של סגל הגישו בני-הזוג שאול ואיריס אלוביץ', באמצעות עורכי-הדין ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, בקשה לבית-המשפט כדי לקבל חומרי חקירה בתיק. בין היתר התייחסו בני-הזוג אלוביץ' לאותו "תרגיל חקירה פסול ואכזרי", כהגדרתם, שננקט כלפי ניר חפץ ערב הסכמתו להפוך לעד מדינה בתיק: "עיכובה לחקירה של מקורבת אליו ובִּיום מפגש ביניהם במסדרונות חדרי החקירות".

בבקשתם נסמכו בין היתר על הפרסום של סגל בדבר סירובה של ראש מח"ש לפתוח בחקירת האירוע ללא תלונה רשמית: "יתר על כן ובהקשר זה, פרסום מהימים האחרונים מלמד כי [...]", נכתב בכתב הבקשה ולאחריו פירוט דיווחו של סגל. האלוביצ'ים ביקשו שורה של מסמכים, בהם "תרשומת המתעדת את אירוע התלונה במח"ש בתחילת 2018 בעניין התרגיל הפסול בעניינו של חפץ".

בהמשך יעיד סגן ראש מח"ש עצמו, סעדה, כי מעולם לא ערך תרשומת כזו.

"אמש פורסם בחדשות 12"

גם באי-כוחו של נתניהו, עורכי-הדין בועז בן-צור ועמית חדד, פעלו בעקבות הפרסומים של סגל. כבר ב-8.9, למחרת הפרסום הראשון של עיתונאי חדשות 12, פנה נתניהו באמצעות באי-כוחו אל עו"ד תירוש מהפרקליטות וכתב כך:

"אתמול פורסמה בחדשות 12 כתבה בעניין חשדות לניגוד עניינים וביצוע עבירות פליליות שהתעוררו ביחס לרב פקד אבי רוטנברג, אשר היו מעורב בחקירות תיקי ראש הממשלה, ובפרט, בעניין פעולות טיוח שנעשו לכאורה על ידי גורמים בכירים במשטרה ובפרקליטות, לאחר שנחשפו אותם חשדות חמורים, מתוך מטרה למנוע את חשיפת המידע לציבור ולראש הממשלה עצמו.

"בכתבה הוצגו נתונים ומסמכים שונים, אשר ניכר, נוכח חשיבותו המהותית של הנושא, כי מן הדין שמסמכים ונתונים אלה, יימסרו לידי ההגנה. תמוהה עד מאד העובדה, כי נתונים ומסמכים אלה לא נכללו ברשימת חומרי החקירה, לא נמסרו עד היום לידי ההגנה ואף נעשה ניסיון שלא לגלותם".

למחרת, אחרי הדיווח של סגל על הסירוב של מח"ש לחקור את תרגיל החקירה שבוצע על חפץ כדי שיהפוך לעד מדינה, שוב פנה נתניהו באמצעות באי-כוחו לעו"ד תירוש וכתב:

"אמש פורסם בחדשות 12 כי בתחילת שנת 2018 פנה גורם משטרתי למח"ש ומסר מידע על הלחצים הפסולים שהופעלו על ניר חפץ בניסיון לגייסו כעד מדינה נגד ראש הממשלה. פורסם, כי המקור ביקש בתמורה חיסיון על שמו ודרגתו.

"על פי הדיווח בחדשות 12, ראש מח"ש, בצעד חריג, סירבה לקבל את המידע ללא תלונה רשמית. המקור חשש למשרתו, התלונה לא הוגשה והמהלכים הוסתרו, עד שכזכור שנתיים מאוחר יותר נשלח המידע - בטעות (שעליה עוד ידובר בהמשך במועד ובמקום המתאימים) לידי הסנגורים. מידע זה בדבר הפנייה והסירוב לקבלה - משום מה לא מצוי בתיק החקירה. נוכח החשיבות הרבה שנודעה למהלכי החקירה ביחס להפיכתו של מר חפץ לעד מדינה בתיק זה, נבקש לקבל לידינו. ללא דיחוי", וכאן פירטו רשימה ארוכה של מסמכים.

עמית חדד, אחד מעורכי דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: הדס פרוש)

בבקשה הרשמית שהגיש נתניהו לגילוי ראיות חסויות דרש ראש הממשלה להסיר את החיסיון מעל המזכר שכתב רוטנברג על הרו. בנימוקים נכתב בין היתר כך: "לאחרונה פורסמו פרטים נוספים על אודות האירועים והבדיקות שהובילו להרחקת רפ"ק רוטנברג מחקירות העותר. בין היתר פורסם כי רוטנברג נמנע בתחילה מלדווח שהוא מצוי בניגוד עניינים; כי מפקדיו ניסו להצניע את האירוע החמור; כי נפתחה חקירה במח"ש; כי הייתה המלצה של גורמים במח"ש להעמיד לדין את רוטנברג; כי הטיפול בעניינו של רוטנברג נגרר והתעכב במשך תקופה ארוכה; וכי בסופו של יום נסגרה החקירה בעניינו".

נתניהו ציין כי בפרקליטות הכחישו כל מעורבות של רוטנברג בחקירת תיק 2000, וכי טענה זו עומדת בניגוד לנכתב במסמך החסיונות, אותו קטע שהראה סגל לצופי חדשות 12 למחרת החשיפה הראשונית, ושהופיע אח"כ בבקשה של מוזס.

"יש אמת מאחורי הפרסום בחדשות ערוץ 12"

ב-27.10 הגיש נתניהו בקשה חדשה לקבלת חומרי חקירה מהפרקליטות. כמו במקרה הקודם, גם בקשה זו באה על רקע פרסום של עמית סגל בחדשות 12. למעשה, בפרסום המדובר מזכיר סגל את הבקשה הקודמת של נתניהו, כמו גם את בקשת בני-הזוג אלוביץ', שהוגשו בעקבות פרסומיו הקודמים.

תחת הכותרת "ההתכתבויות במייל חושפות: מה ידעו על תרגיל החקירה האסור לניר חפץ?" דיווח סגל בתחילת החודש שעבר כי לפי תכתובת מייל שהגיעה לידיו, בעוד הפרקליטות הכחישה פרסום קודם שלו על טיוח חקירת העדויות על תרגיל החקירה שבוצע לעד המדינה חפץ, אחרי הפרסום התברר לפרקליטות שהתקבלו עדויות בעניין זה אבל הם לא העבירו את המידע להגנה. בפרקליטות הגיבו: "לא בזמן אמת, לא נוגע לניר חפץ, לא מטייחים ולא מסתירים".

באי-כוחו של נתניהו כתבו לבית-המשפט כי מהפרסום של סגל עולה כי "כבר ביום 15.9.2020 ידעה המשיבה [הפרקליטות] כי יש אמת מאחורי הפרסום בחדשות ערוץ 12. על אף שהבטיחה לעדכן את ההגנה בתוצאות בדיקה זו – המשיבה לא עדכנה את ההגנה בדבר תוצאות הבירור שנערך על ידה, וכל זאת כאשר כיום אנו מצויים למעלה מחודש ימים מאז שהועברה בקשת ההגנה בעניין. אף הפעם נאלצה ההגנה ללמוד על אודות ממצאי בדיקת המשיבה מהתקשורת".

עמית סגל מדווח על טענות נוספות של סגן ראש מח"ש סעדה, חדשות 12, 11.10.20 (צילום מסך)

נתניהו דרש מהפרקליטות להעביר לידיו כל תכתובת שקשורה לפרשה. "לעובדה שגורם משטרתי פנה למח"ש בזמן אמת כדי למסור מידע על פעולות חקירה פסולות שננקטות במסגרת חקירת המבקש, יש משמעות כבדת משקל להגנת המבקש", טוענים באי-כוחו. "דומה שאין צורך להכביר במילים על המשמעות שיש לכך שגורם משטרתי סבר עוד בזמן חקירת המבקש כי פעולות החקירה שבוצעו ביחס למר חפץ, בטרם חתם על הסכם עד מדינה, הן פעולות חריגות ועולות לכאורה כדי ביצוע עבירות פליליות. המבקש יטען (גם) ביחס להתנהלות זו טענת הגנה מן הצדק, וכלל החומרים הרלוונטיים דרושים לו לשם כך".

בנוסף טען נתניהו כי הפרשה הזו "מעלה חשש שמא נעשות פעולות מכוונות מצד גורמים במח"ש למניעת קבלת מידע בעניין, ומנגד לא בוצעו הפעולות המתחייבות והנדרשות לחקור את החשדות בחקירות נשוא התיק דכאן".

בפרקליטות השיבו לטענות שהעלה סגל, בסדרת ציוצים שפורסמו בחשבון פרקליטות המדינה למחרת הפרסום של סגל בחדשות 12. בפרקליטות טענו כי בניגוד לדבריו של סעדה, הרי שהחוקר עצמו, דובי שרצר, שהעביר את המידע לראש מח"ש בר מנחם, אומר כי המידע לא היה קשור לחפץ.

ראש הממשלה טוען בבקשה שהגיש כי "קו ההגנה" שהציגה הפרקליטות בטוויטר מופרך, ומדגיש: "בנסיבות אלו מתחזק עד מאד הצורך בחשיפה מלאה של מכלול ההתכתבויות בין הגורמים הרלוונטיים לשם חשיפת האמת. ממילא, העובדה שאירועים אלה לא גולו להגנה אלא נלמדו רק מפרסומים בתקשורת, מעלה חשש כבד שמא ישנם אירועים נוספים שמוסתרים מעיני ההגנה ושיש להם משמעות למשפטו של המבקש. הדברים מסתמא עוד יתבררו בהמשך".

נתניהו קובל גם על כך שהפרקליטות השיבה בטוויטר לפרסומים של סגל נגדה, וכותב בביקורת כי הפרקליטות החליטה לנהל את משפטו "דרך אמצעי התקשורת"

יום לאחר הפנייה האחרונה של נתניהו הוגשה תגובת הפרקליטות לבקשתו להסרת חיסיון, ובה נטען בין היתר במענה לעתירת מוזס כי רוטנברג כלל לא נפגש עם הרו עצמו. עוד קודם לכן הגישה הפרקליטות תגובתה לבקשתו הקודמת של נתניהו לקבלת חומרי חקירה וטענה כי בניגוד למה שניתן היה להבין מהפרסום של סגל על הסירוב לחקור את התרגיל שבוצע על חפץ, הפנייה של המקור למח"ש בוצעה בסוף 2018, זמן רב לאחר שחקירתו של חפץ הסתיימה, וכאמור, מבלי שנאמר כלל כי המידע קשור בכלל לחפץ וחקירתו.

67104-01-20