בעל השליטה והעורך האחראי ב"ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס יטען לאכיפה בררנית על רקע החלטת רשויות אכיפת החוק שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד "ישראל היום" על רקע הטיית העיתון לטובת ראש הממשלה בנימין נתניהו, כך עולה משתי בקשות שהגיש אתמול (13.9) לבית-המשפט המחוזי בירושלים.

הבקשות של מוזס הוגשו במסגרת ההליך שבו הוא ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' מואשמים במתן שוחד לראש הממשלה נתניהו, בין היתר על רקע נסיונות הטיית סיקור ב"ידיעות אחרונות" ובאתר "וואלה". מוזס מבקש מבית-המשפט להורות על הסרת חיסיון מסדרה של מסמכים, שנמסרו לנאשמים במסגרת גילוי חומרי החקירה אך צונזרו בחלקם. במקביל הוא מבקש להורות לפרקליטות למסור לו חומרים שהוגדרו כ"לא רלבנטיים" עבורו.

מהמסמכים שהגיש מוזס לבית-המשפט עולה כי האופי המוטה של הסיקור ב"ישראל היום", לטובת האינטרסים הפוליטיים של נתניהו, היה בגדר הנחת עבודה במשטרה, וכי במשטרה גם פתחו בחקירה על רקע החשד כי שלדון אדלסון, הבעלים של "ישראל היום" (יחד עם אשתו מרים), העביר כספים לנתניהו דרך נתן אשל. עוד נחשד ונחקר כי אשל קיבל שוחד בקשר לערוץ 10. יצוין כי ארנון מילצ'ן, מבעלי המניות בערוץ, מעורב ב"תיק 1000" כמי שהעביר לנתניהו טובות הנאה במאות אלפי שקלים. החקירות, ככל הידוע, נסגרו בלא כלום, ומוזס טוען שהמידע בעניין יכול להועיל להגנתו המשפטית.

מימין: המקורב נתן אשל, ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו, המולטי-מיליארדר והבעלים של "ישראל היום" שלדון אדלסון, ומו"ל "ידיעות אחרונות" הנאשם בשוחד ארנון (נוני מוזס) (צילומים: פלאש 90)

מימין: המקורב נתן אשל, ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו, המולטי-מיליארדר והבעלים של "ישראל היום" שלדון אדלסון, ומו"ל "ידיעות אחרונות" הנאשם בשוחד ארנון (נוני מוזס) (צילומים: פלאש 90)

הפניות של מוזס לבית-המשפט שונות באופיין מהבקשות שהגישו אתמול הנאשמים האחרים בפרשה, ראש הממשלה נתניהו ובני הזוג-אלוביץ'. בעוד הנאשמים האחרים הגישו בקשות רחבות היקף לקבלת מספר עצום של מסמכים, ותוך הנמקה דומה, מוזס הגיש בקשה ממוקדת להעברת חומרי חקירה לצד העתירה להסרת החיסיון ממספר מצומצם של מסמכים.

בעוד שאת בקשותיהם של הזוג אלוביץ' ונתניהו אפשר לפרש כנסיונות להביא לדחייה בהמשך הדיונים בתיק, כפי שטוענים בפרקליטות, ולא כבקשות אותנטיות לחשיפת מסמכים, הרי שהבקשות של מוזס ממוקדות יותר. עובדה זו, בצירוף ההתמקדות של מוזס בחשדות שהיו במשטרה כלפי אשל ואדלסון – מהאנשים המקורבים ביותר לנתניהו, יכולה אולי להעיד על כך שקו ההגנה של הנאשם מוזס מתרחק ואולי יגיע לכדי עימות עם קו ההגנה של הנאשם נתניהו. ברקע הדברים עומדת גם תמיד האפשרות שמוזס יחתום על עסקת טיעון עם הפרקליטות ויהפוך לעד מדינה נגד נתניהו.

פרשת החקירה של נתן אשל – המקורב האולטימטיבי

מוזס מבקש בין היתר להסיר חיסיון מבקשות לצווי האזנות סתר לאשל, מהאנשים המקורבים ביותר לראש הממשלה ולרעייתו שרה ומהיחידים שנותרו בסביבתו של נתניהו במשך השנים. אשל נשא גם בתפקיד בכיר אצל משפחת אדלסון, התומכת הנדיבה ביותר בקריירה הפוליטית של נתניהו. אשל היה סמנכ"ל העיתון "ישראל היום" בשנתיים הראשונות לאחר הקמתו, ואז עבר לכהן כראש לשכת נתניהו עד שהוכרח לפרוש מתפקידו בעקבות הטרדה של עובדת בלשכה.

מהמסמכים שצירף מוזס לעתירתו עולה כי בתחילת מרץ 2017, שבועות אחדים לאחר התפוצצות פרשת "תיק 2000" בתקשורת, הגיש ראש יאח"ה, תנ"צ כורש ברנור, שתי בקשות לבית-המשפט כדי לקבל אישור להאזין לשיחות הטלפון של אשל. בין החשדות שעלו בבקשות גם חשד לשוחד על רקע קשריו של אשל עם שלדון אדלסון ועם בן-חסותו, ראש הממשלה נתניהו.

לפי הבקשה, אשל נחשד ב"קבלת שוחד (מכוח דיני השותפות) בעניין 'ישראל היום'". כך כתבה רס"ב מיכל אילם מיאח"ה במסגרת הנימוקים בבקשה לאישור האזנת סתר, ופירטה:

1) ממידע גלוי עולה כי עיתון 'ישראל היום', שהוקם בשנת 2007 על-ידי שלדון אדלסון וממומן באופן מלא על-ידו מוכר כעיתון אוהד לראש הממשלה. לציין כי העיתון ספג הפסדים גדולים שמומנו על-ידי אדלסון.

2) מידיעות מודיעיניות עולה כי אשל הינו איש הקשר בין נתניהו לשלדון אדלסון וכן כי שעיה סגל ונתן אשל היו בקשר עם [מושחר] מעיתון 'ישראל היום' לצורך תיאום הכתבות שיפורסמו בעיתון.

3) מידע נוסף אומר כי עורך עיתון 'ישראל היום' עמוס רגב היה מקבל טלפון על בסיס קבוע לפני ירידת העיתון לדפוס מאדם בכיר בסביבת נתניהו ובו היה מקבל הנחיות לגבי הפרסומים.

4) נתן אשל היה מקבל באופן קבוע [מושחר] לערך [מושחר] דולר [מושחר] משלדון אדלסון. הכסף היה מיועד להוצאות שוטפות של משפחת נתניהו. [מושחר]".

במסמך נפרד שהגיש מוזס לבית-המשפט מצוין כי המשטרה קיבלה בינואר 2017 מידע שלפיו אשל "היה מקבל בקביעות ובתדירות גבוהה אלפי דולרים משלדון אדלסון לצורך הוצאות שוטפות של משפחת נתניהו".

בנוסף נחשד אשל, על-פי הבקשה להאזנת סתר, ב"קבלת שוחד (מכוח דיני השותפות) בעניין ערוץ 10". השופטת רות לורך, נשיאת בית-המשפט המחוזי מרכז, אישרה את מתן צו ההאזנה. יומיים לאחר אישור הצו לטלפון הנייד של אשל, ולאחר שנקלטה שיחה שבה אמר לו בן שיחו כי יתקשר למספר הנייח בביתו, התבקש והתקבל צו האזנה גם למספר זה.

מוזס טוען, באמצעות עורכי-הדין נוית נגב, איריס ניב-סבאג, יאנה פוגל-סלוצניק ואריאל אילוז, כי הסרת ההשחרות וחשיפת מלוא הנימוקים בבקשה לאישור האזנת הסתר לטלפון של אשל עשויה להועיל להגנתו המשפטית.

"בעניין 'ישראל היום', שלטעמנו היה ועודנו מובהק ובוטה יותר מהמיוחס בענייננו, אף שהועלה על-ידי ראש יאח"ה חשד לשוחד – הוחלט שלא לנהל חקירה פלילית ולא לחקור באזהרה את הנאשם 1 [נתניהו] ואת מר שלדון אדלסון. עובדות אלה יעמדו כאחת מטענות ההגנה של נאשם 4 [מוזס]", נכתב בעתירה שהגיש המו"ל והעורך האחראי של "ידיעות אחרונות". "התוכן המלא של הבקשות להאזנת סתר בעניין זה והנימוקים המופיעים בהם – משמעותיים ואף חיוניים לביסוס טענה זו, ולהגנתו של הנאשם 4".

משפט המו"לים: תיקי "2000" ו"4000"

מלבד הסרת ההשחרות מנימוקי הבקשות להאזין לנתן אשל, מבקש מוזס להסיר את החיסיון גם על מסמכים הקשורים למשא-ומתן לקראת חתימת הסכם עד מדינה עם ארי הרו ומסמכים הנוגעים לתפיסת הקלטות שהקליט הרו את נתניהו משוחח עם מוזס. על הבקשות הנוספות של מוזס להסרת חסיונות, בין השאר על מסמכים המעלים חשדות להתנהלות מושחתת של "ידיעות אחרונות" עצמו, ניתן לקרוא בהרחבה כאן.

67104-01-20

* * *

לעיון בבקשות שהוגשו מטעם מוזס

להורדת הקובץ (PDF, 5.61MB)

להורדת הקובץ (PDF, 1.28MB)