לוגו סיכוי, העין השביעית, יפעת

בראש טבלת התוכניות ברבעון הראשון של 2020 ניצבת "רינו צרור", המשודרת בגלי-צה"ל, עם שיעור ייצוג של 6.9%. שיעור הייצוג הממוצע ברבעון זה עמד על 2.8%. שיעור הערבים באוכלוסיה הוא כ-20%. את המקום השני מאכלסות תוכנית נוספת של גל"צ, "מה בוער", ואיתה "סדר יום" של כאן ב', שתיהן עם שיעור ייצוג של 6.6%. "אולפן שישי" של חדשות 12 מגיעה למקום השלישי עם 5.6%.

כך עולה מנתוני מדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

כלי התקשורת מהזרם המרכזי במדינת ישראל אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

על פי בדיקת חברת יפעת, במהלך הרבעון הראשון של השנה הופיעו בכל תוכניות החדשות והאקטואליה של רשת, קשת, כאן 11, כאן ב' וגלי-צה"ל, 38,626 דוברים. מתוכם, 1,012 היו ערבים, כ-2.6% בלבד. שיעור זה מהווה המשך לירידה שהסתמנה בשנת 2019, אז עמד שיעור הייצוג על 2.8%. עדיין מדובר בשיעור גבוה לעומת זה שנמדד בתחילת 2016 טרם השקת מדד הייצוג, 2.2%.

חוקרי חברת יפעת מציינים כי במהלך הרבעון הראשון של 2020 הסביבה התקשורתית השתנתה לגמרי. מתחילת השנה מספר הדוברים בתקשורת גבוה משמעותית, תחילה בשל הבחירות ולאחר מכן בשל התפרצות מגפת הקורונה והמשרדים המיוחדים הרבים. בחיתוך שבועי, ניכר באופן בולט כי שיא הייצוג לחברה הערבית ברבעון הראשון היה בשבוע הבחירות.

חלוקה לפי כלי תקשורת מעלה כי רשת ב' רשמה את שיעור הייצוג הגבוה ביותר, 4.2%, כשאחריה גלי-צה"ל (3%) וכאן 11 (2.8%). שני ערוצי הטלוויזיה המסחריים, רשת וקשת, הדירו את החברה הערבית כמעט לחלוטין. רק 1.8% מהדוברים בתוכניות רשת וחדשות 13, ו-1.7% מהדוברים בתוכניות קשת וחדשות 12 היו ערבים.

בראש טבלת התוכניות ברבעון הראשון של 2020 ניצבת "רינו צרור", המשודרת בגלי-צה"ל. התוכנית, בעריכת מירון ששון, סיימה את שנת 2019 במקום הראשון עם שיעור ייצוג ממוצע של 9.2%. ברבעון הראשון של 2020 שיעור הדוברים הערבים בתוכנית עמד על 6.9% בלבד אך גם בתוכניות האחרות חלה ירידה כך ש"רינו צרור" שומרת על מקומה.

במקום השני נמצאת תוכנית נוספת של גל"צ, "מה בוער", שמגיש רזי ברקאי ועורכת נורית קנטי. התוכנית סיימה את 2019 עם שיעור ייצוג ממוצע של 6.6% וכמעט שלא ירדה ברבעון הראשון של 2020. יחד איתה במקום השני, עם שיעור ייצוג של 6.6%, "סדר יום" של כאן ב', שמגישה קרן נויבך ועורכת מירית הושמנד.

"אולפן שישי" של חדשות 12, שמגיש דני קושמרו ועורך רון ירון, מגיעה למקום השלישי עם 5.6%.

כשבודקים את כל תוכניות הרדיו המרכזיות בכאן ב' וגל"צ מגלים מגמה מובהקת: בגל"צ השתתפו באופן יחסי יותר דוברים ערבים בתוכניות המרכזיות מאשר בכאן ב'. לצד "רינו צרור" ו"מה בוער" גם "וילנסקי את ברדוגו" ו"נכון להבוקר" הגיעו לתוצאות טובות יותר מאשר "שלי וגואטה", "קלמן ליברמן" ו"הבוקר הזה".

תוכנית החדשות הנצפית והמשפיעה ביותר בכל אחד מערוצי החדשות היא מהדורת החדשות המרכזית המשודרת בשעה שמונה מדי ערב. בדיקה של המהדורות מעלה כי נשמר הפער בין "חדשות הערב" של כאן 11, בהגשת דוריה למפל ובעריכת עילי לוין, לבין שתי המהדורות המרכזיות בערוצים המסחריים. עם זאת, יש לציין כי בכל הקטגוריה חלה ירידה משמעותית לעומת שנת 2019.

"חדשות הערב" ירדה מ-7.3% ל-4% בלבד. המהדורה המרכזית של חדשות 12, בהגשת יונית לוי ובעריכת גיא סודרי, ירדה מ-3.7% ל-2.3% בלבד. המהדורה המרכזית של חדשות 13, בהגשת תמר איש-שלום ואודי סגל ובעריכת ליאור לנדנברג ירדה מ-5.3% ל-2% בלבד.

הדרה כמעט מוחלטת של החברה הערבית נמצא גם אם נדליק את הטלוויזיה בשעות הפרה-פריים. דווקא בשעות הללו אפשר היה למצוא בעבר ייצוג גדול יותר לחברה הערבית, בפרט ב"לונדון את קירשנבאום", אבל גם בתוכניות אחרות. בשעות שלפני המהדורה המרכזית אפשר להרחיב על נושאים שאין להם מקום במהדורת החדשות המסכמת את היום. מנתוני מדד הייצוג עולה כי נושאים אלו הם כמעט לחלוטין נושאים המעסיקים את החברה היהודית בישראל.

בכל תוכניות הפרה-פריים כמעט ולא שולבו דוברים ערבים. המצב ב"קלמן וסג"ל", התוכנית של קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל בכאן 11, שעורך נתנאל בן-שושן, מעט טוב יותר מאשר בתוכניות האחרות, אך לא בהרבה. "חמש עם רפי רשף" של חדשות 12, שסיימה את 2019 עם שיעור ייצוג של 1% בלבד דווקא יותר מהכפילה את הייצוג והגיעה ברבעון הראשון ל-2.2%, אך גם נתון זה רחוק מלספק כשמדובר בחברה המונה כ-18% מאזרחי המדינה.

בתחתית טבלת התוכניות ניצבת "6 עם אמנון לוי" של חדשות 13. התוכנית, בעריכת אוהד כהן, כללה ברבעון הראשון קרוב ל-800 דוברים. רק שישה מהם היו ערבים, פחות מאחוז אחד.

צמודות אליה "החדשות עם יעקב אילון", אף היא משודרת בחדשות 13 ו"שש עם עודד בן-עמי" של חדשות 12. שתיהן הגיעו לשיעור ייצוג נמוך של 1.4% בלבד.

מערכת הבחירות השלישית ברצף הגדילה עוד יותר את שיעור האייטמים בהשתתפות דובר ערבי ששודרו בהקשר פוליטי-מפלגתי. למעלה ממחצית האייטמים עם דוברים ערבים היו כאלה. גם שיעור חברי-הכנסת הערבים מבין כלל הדוברים זינק ברבעון הראשון של 2020 ועמד על 38% לעומת 20%-25% בשנים 2016-2019. זינוק זה מלמד על החשיבות הרבה שניתנה לרשימה-המשותפת בסבב הבחירות האחרון.

העובדה כי ברבעון הראשון של השנה לא התנהל מבצע צבעי ולא התחולל גל מתקפות טרור הביאה לכך ששיעור האייטמים עם דובר ערבי בהקשר פלילי וביטחוני היה נמוך במיוחד, 9% בלבד. במידה רבה אפשר לראות בכך גם את הסיבה לירידה הכללית בשיעור הדוברים הערבים בתקשורת. כשאין אירוע ביטחוני, מופיעים פחות דוברים ערבים בתקשורת הישראלית.

בטבלה הכללית של התוכניות המרכזיות בולטת השליטה של ערוצי הרדיו מצד אחד, וההדרה החריפה בתוכניות של חדשות 13 מאידך. בעוד ששתי מהדורות סוף השבוע של חדשות 12, "אולפן שישי" ו"חדשות סוף השבוע", מצליחות להתברג בחלק העליון של הטבלה, כל התוכניות של חדשות 13 נמצאות בחלק התחתון.

התוכנית שהעניקה את זכות הביטוי הגדולה ביותר לחברה הערבית מבין תוכניות חדשות 13 היא התוכנית הפוליטית "המטה המרכזי", שמגישה אילה חסון ועורכת הדס ריבק, עם 3% ייצוג לחברה הערבית. כל יתר תוכניות חדשות 13 הגיעו לשיעור ייצוג של 2.2% ומטה.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה​​