כ-116 אלף דוברים הופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה של חמשת הערוצים המרכזיים בתשעת החודשים הראשונים של 2019. מתוכם, רק 3,198 היו ערבים, כ-2.8%, כך עולה ממדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.
כלי התקשורת מהזרם המרכזי במדינת ישראל אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.
העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.
בראש טבלת התוכניות ניצבת "חדשות השבוע" של כאן 11. התוכנית, בהגשת ירון דקל ובעריכת אילן ליאור, הדיחה מראשות הטבלה את המתחרה הישירה "אולפן שישי", שהידרדרה בחודשים האחרונים עד למקום הרביעי. "חדשות השבוע", כמו תוכניות מגזין אחרות הנבדקות במסגרת המדד, מתאפיינת בשבועות עם ייצוג אפסי לחברה הערבית - לצד שבועות שבהן משודרת כתבה המתמקדת בחברה הערבית ואחוזי הייצוג נוסקים מעלה. מתחילת השנה היו לתוכנית 14 מהדורות שבהן שודרה ללא אף דובר ערבי.
שתי התוכניות שבמקום השני והשלישי, לעומת זאת, מתאפיינות במתן זכות ביטוי קבוע ומתמשך לדוברים מהחברה הערבית בישראל. "סדר יום" של כאן ב', בהגשת קרן נויבך ובעריכת מירית הושמנד-מיטרני, ו"רינו צרור" של גלי צה"ל בעריכת מירון ששון, הן תוכניות אקטואליה יומיות שמקפידות להתייחס דרך קבע לנעשה בחברה הערבית. ב"סדר יום" וב"רינו צרור" נרשמו כל אחת רק ארבעה שבועות ללא אף דובר ערבי.
העובדה ששתיים משלוש התוכניות המובילות מתחילת השנה משודרות ברדיו מדגישה את השיפור המשמעותי שחל בייצוג החברה הערבית בתוכניות הרדיו המובילות בישראל. בשנת 2018, לצורך השוואה, תוכנית הרדיו המובילה היתה "מה בוער" של גלי-צה"ל עם 4.9%. "סדר יום" ו"רינו צרור" השיגו השנה שיעור ייצוג כמעט כפול מכך (ראו פירוט על תוכניות הרדיו המובילות בהמשך).
בחינת שיעורי הייצוג לפי ערוצים מבליטה את הפער בין תאגיד השידור הישראלי לבין הערוצים המסחריים וגלי-צה"ל. שני הערוצים של תאגיד השידור, כאן 11 וכאן ב', מובילים את הטבלה וממשיכים את המסורת הציבורית של רשות השידור, שהובילה את הטבלאות במדד מתחילתו.
כאן 11 מגיעה לשיעורי הייצוג הגבוהים ביותר לא מעט בזכות הפינה הקבועה של ערן זינגר, "קול איסראיל", המשודרת במהדורת החדשות המרכזית. זינגר תורם גם לשיעורי הייצוג הגבוהים יחסית של כאן ב' באמצעות תוכניתו השבועית "מרחאבית".
בעוד הערוצים המסחריים מציגים שיעורי ייצוג נמוכים, בולטת לרעה גלי-צה"ל, זאת למרות שמדובר בתחנת שידור ציבורית הממומנת מכספי המסים של כל אזרחי ישראל, יהודים ולא יהודים כאחד. ההדרה של החברה הערבית מתוכניות החדשות והאקטואליה של גלי-צה"ל ניכרה כבר בימים הראשונים של מדד הייצוג, לפני שלוש וחצי שנים. מאז השתנו המפקדים והעורכים הבכירים בתחנה, אך ההדרה נמשכת. עם זאת, תוכניות כמו "רינו צרור" ו"מה בוער" מוכיחות כי גם בערוץ שבו ההדרה שלטת ניתן לייצר תוכנית שנותנת ביטוי נאה לחברה הערבית. הכל תלוי במגישים ובעורכים במערכת.
שלוש תוכניות החדשות והאקטואליה המרכזיות שהדירו את החברה הערבית יותר מכל היתר בשלושת הרבעונים הראשונים של 2019, שודרו בשני ערוצי הטלוויזיה המסחריים.
בולטת לרעה תוכנית הבוקר של קשת, "חדשות הבוקר עם ניב רסקין", שעורך ניר נוימן. התוכנית, ירושה ממחלקת האקטואליה של קשת כשזו רק התפצלה מערוץ 2 הישן, מתיימרת להיות תוכנית בוקר עם דגש אקטואלי. למרות זאת היא מדירה את החברה הערבית כמעט לחלוטין. פחות מאחוז מהדוברים בה מייצגים כחמישית מאזרחי המדינה.
ב"חמש עם רפי רשף" תוכנית האקטואליה היומית של חדשות 12 בעריכת דניאל בשך, רק אחוז אחד מכלל הדוברים הם ערבים. ב"לפני החדשות" של רשת 12, בהגשת אודי סגל ובעריכת תום כספי, המצב לא הרבה יותר טוב: רק 1.2% ייצוג לחברה הערבית.
התמקדות בתוכניות הרדיו המרכזיות מעלה כי "סדר יום" של רשת ב', שמגישה קרן נויבך ועורכת מירית הושמנד-מיטרני, הגיעה לשיעורי ייצוג גבוהים יותר מכל מתחרותיה. זאת ועוד, מבין הדוברים הערבים שעלו לשידור ב"סדר יום" נרשם מספר גבוה יחסית של מומחים ערבים ומספר גבוה יחסית של נשים ערביות.
ב"סדר יום" חלה בשנה החולפת עלייה דרמטית בשיעור הייצוג. את 2017 סיימה עם שיעור ייצוג של כ-4.1% ואילו ב-2018 ירדה ל-3.6%. מתחילת השנה כמעט ושילשה את שיעור הייצוג הממוצע שלה.
אחרי "סדר יום" ניצבות שתי תוכניות של גלי-צה"ל: "רינו צרור" ו"מה בוער". ההישג של שתי תוכניות אלה ראוי לשבח מיוחד לאור העובדה שהן משודרות בערוץ שמדיר את החברה הערבית יותר מכל ערוץ מרכזי אחר.
"רינו צרור" של גלי-צה"ל, שעורך מירון ששון, במקום השני בהפרש קטן מ"סדר יום". תוכניתו של "רינו צרור" התווספה רק השנה לרשימת התוכניות המרכזיות שנבדקות במדד, ולכן אין אפשרות להשוות לשנים קודמות.
במקום השלישי, בהפרש ניכר יותר, "מה בוער", שמגיש רזי ברקאי ועורכת נורית קנטי. בשנים קודמות היתה "מה בוער" תוכנית הרדיו המובילה במדד, אולם הירידה שלה למקום השלישי מטעה. שיעור הדוברים הערבים בתוכנית רק עלה בשנתיים האחרונות, מ4.4% ב-2017, ל-4.9% ב-2018 ועד ל-6.4% השנה.
השוואה בין מהדורות החדשות המרכזיות בשלושת הערוצים מעלה כי למהדורה של כאן 11, שמגישה דוריה למפל ועורך עילי לוין, שיעורי ייצוג גבוהים בהרבה מהמהדורות המתחרות (שוב, בזכות "קול איסראיל" של ערן זינגר). בערוצים המסחריים, שמנהלים מאבק חריף מאז האיחוד בין ערוץ עשר ורשת והרכישה של קשת את חברת החדשות, מעדיפים שלא לתת ביטוי רב לחברה הערבית בישראל.
בולטת במיוחד הירידה במהדורה המרכזית של חדשות 13. בתקופה שהמהדורה שודרה בערוץ עשר היא נהגה להוביל על פני המהדורה של חדשות 12. האיחוד עם רשת לא אמור היה להשפיע על המהדורה, גם העורכים והעיתונאים הבכירים בה לא הוחלפו, ובכל זאת ניכרת ירידה משמעותית במתן הביטוי לחברה הערבית.
השוואה בין תוכניות האקטואליה בשעות הפרה-פריים מעלה כי "קלמן וסג"ל" של כאן 11, בהגשת קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל ובעריכת נתנאל בן-שושן, מצטיינת יחסית במתן ביטוי לחברה הערבית לעומת מתחרותיה מהערוצים המסחריים, עם שיעור ייצוג של כ-4.1%, כפליים ויותר מרוב המתחרות.
במקום השני "שש עם עודד בן-עמי", של חדשות 12, שעורכת תירזה אליה-זיסמן, והגיעה לשיעור ייצוג של כ-2.4% ובמקום השלישי "החדשות עם יעקב אילון" של חדשות 13, שעורך אסף ברנע, שהגיעה לשיעור ייצוג של כ-2.0%.
באופן כללי מסתמנת ירידה בשיעור הייצוג בתוכניות האקטואליה הטלוויזיוניות של שעות הפרה-פריים, הן לעומת החציון הראשון של 2019 והן לעומת שנים קודמות, אז הובילה את הטבלה "לונדון את קירשנבאום" של חדשות 10.
בדיקה נפרדת שערכה חברת יפעת מחקרי מדיה לאיתור הדוברים הערבים שהופיעו כמומחים בתחומם העלתה כי הערוץ המוביל מבחינה זו מתחילת השנה הוא כאן ב' של תאגיד השידור הישראלי, לא מעט בזכות "סדר יום", שמרבה לארח מומחים ומומחיות מהחברה הערבית. בחודש ספטמבר, לדוגמה, 70% מכלל הדוברים הערבים בתוכנית היו מומחים, שיעור גבוה במידה יוצאת מגדר הרגיל.
בתחתית הטבלה ניצבת קשת 12. רק 17% מכלל הערבים שהופיעו בתוכניותיה.
הנשים הערביות סבלו גם בתשעת החודשים הראשונים של 2019 מהדרה כפולה, הן כנשים והן כערביות. מתוך כ-3,200 דוברים ערבים שהופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה של הערוצים המרכזיים, רק 680 היו נשים, כ-21%. מתוך כלל הדוברים שהופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה המשודרות, רק 0.6% היו נשים ערביות, למרות שהן מהוות קרוב לעשירית מאזרחי המדינה.
בחלוקה של ייצוג נשים ערביות לפי גופי שידור בולט לטובה ערוץ כאן ב' של תאגיד השידור. כ-23% מכלל הדוברים הערבים בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוץ היו נשים. בתחתית הטבלה, אם כי הפעם לא בהפרש ניכר, ניצבת גלי צה"ל. רק כ-18% מהדוברים הערבים בתוכניות התחנה היו נשים.
* * *
פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה