בשבועות האחרונים למגעים הקואליציוניים, טרם הכרזה על בחירות נוספות, העניקו כלי התקשורת המרכזיים בישראל במה נרחבת לדה-לגיטימציה של הרשימה-המשותפת מצד יתר חברי-הכנסת, כך עולה מבדיקה מיוחדת שנערכה במסגרת מדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

אחת לחודש נבחנים במסגרת המדד גם ידיעות ודיווחים שעסקו בנושא רלוונטי שעמד על סדר היום. במסגרת הבדיקה הפעם נבדקו כל הידיעות והדיווחים על עמדותיהם של חברי-הכנסת ביחס לאפשרות שהרשימה-המשותפת תצטרף לקואליציה, כולל ראיונות שהעניקו חברי הכנסת והקלטות של עמדות שהביעו בפומבי. הבדיקה מקיפה את התקופה שבין ה-17.11, אז ערך הליכוד "כנס חירום" שהתריע מפני הצטרפותה של הרשימה-המשותפת לממשלת מיעוט, ועד ל-9.12, כשהמגעים לכינון ממשלה חדשה כשלו והכנסת עמדה בפני פיזור.

במהלך התקופה, יש לציין, חלק מחברי הכנסת של הרשימה-המשותפת התלוננו על הסתה נגדם ודרשו לקבל אבטחה. ח"כ אחמד טיבי אף הותקף פיזית כשהגיע לאירוע ברמת השרון.

מהבדיקה שערכה חברת יפעת מחקרי מדיה עולה כי חברי-הכנסת של מפלגות הימין נתנו את הטון בתקשורת הישראלית המשודרת (רשת, קשת, כאן 11, כאן ב' וגלי-צה"ל), כשמרבית הדיווחים בנושא כללו התבטאויות חריפות נגד הרשימה-המשותפת.

בסך הכל נספרו 203 עמדות של חברי-כנסת שהובעו בתקשורת המרכזית על אפשרות הצטרפותה של הרשימה-המשותפת לקואליציה (בספירה לא נכללו עמדות של חברי הרשימה-המשותפת עצמה). מתוך 203 העמדות הללו 133 התנגדו (65%), 46 היו ניטרליות (23%) ורק 24 חיוביות (12%).

101 עמדות, כולן מטעם מפלגות הליכוד, הימין-החדש, האיחוד-הלאומי וישראל-ביתנו, כללו דה-לגיטימציה חריפה של הרשימה המשותפת. בין היתר נטען כי חברי-הכנסת של הרשימה-המשותפת הם "תומכי טרור", "איום קיומי למדינה" ו"שוללי מדינת ישראל".

62 עמדות במהלך התקופה הנבדקת כללו הסתייגות פוליטית מהצטרפות הרשימה-המשותפת, אך ללא דברי הסתה או דה-לגיטימציה. 20 עמדות אחרות כללו פתיחות למשא ומתן עם הרשימה-המשותפת ו-20 עמדות נוספות כללו התנגדות מפורשת להסתה נגד הרשימה-המשותפת. כל חברי-הכנסת שהביעו התנגדות להסתה באו מהמפלגות כחול-לבן, המחנה הדמוקרטי והעבודה-גשר.

בחברת יפעת מחקרי מדיה מציינים כי היו 12 מקרים שבהם הודגשה ההבחנה בין חוסר הלגיטימיות של חברי-הכנסת מהרשימה-המשותפת לבין הלגיטימיות של אזרחי המדינה הערבים. ח"כ יריב לוין בלט בכך שהדגיש את ההבדל הזה בשלושה ראיונות שונים.

יצוין כי המספרים שמוזכרים לעיל עומדים ביחס הפוך למספר חברי-הכנסת ברשימות השונות. בליכוד, האיחוד הלאומי, הימין החדש וישראל-ביתנו ישנם 47 חברי כנסת, אך הם אחראים ל-78% מהעמדות שהובעו בנושא. בכחול לבן, העבודה, המחנה-הדמוקרטי, ש"ס ויהדות-התורה ישנם 60 חברי כנסת אבל הם אחראים רק ל-22% מהעמדות שהובעו.

חלוקה לפי כלי תקשורת מעלה כי ערוצי הטלוויזיה העניקו את הבמה הנרחבת ביותר לדה-לגיטימציה של הרשימה-המשותפת. 69% מהעמדות שהובעו בקשת 12, הערוץ הפופולרי ביותר בישראל, כללו דה-לגיטימציה של הרשימה-המשותפת. ברשת 13 לא נותרו הרחק מאחור. 58% מהעמדות כללו דה-לגיטימציה של הרשימה-המשותפת. בכאן 11 48% מהעמדות שהובעו בכאן 11 כללו דה-לגיטימציה של הרשימה-המשותפת. בערוצי הרדיו התמונה היתה רק מעט פחות מטרידה. 45% מהעמדות בגלי-צה"ל ו-41% מהעמדות בכאן ב' כללו דה-לגיטימציה של חברי-הכנסת מהרשימה-המשותפת.

גלי-צה"ל נתנה את הביטוי הגדול ביותר למתנגדי ההסתה (14%) ולמי שהביעו פתיחות לאפשרות של משא-ומתן קואליציוני עם הרשימה-המשותפת (10%). בקשת וברשת כמעט לא נתנו ביטוי לבעלי עמדות אלו. רק 8% מהעמדות שהושמעו בקשת הביעו התנגדות להסתה ומספר דומה הביע פתיחות למו"מ. ברשת רק 4% מהעמדות הביע פתיחות למו"מ עם הרשימה-המשותפת ולא ניתן כלל ביטוי למתנגדי ההסתה.

מעניין לציין כי כאשר מנכים את העמדות שהובעו בכלי התקשורת בעקיפין על ידי הכתבים שציטטו מדברי חברי-הכנסת, ומתמקדים רק בעמדות שהובעו באופן ישיר באמצעות ראיון עם חבר-כנסת או שידור הקלטה מדברים שנשא, התמונה משתנה מעט. במקרה כזה ערוץ כאן 11 לוקח את ההובלה בהפצת הדה-לגיטימציה של הרשימה-המשותפת, עם כ-62% מסך העמדות שקיבלו בו ביטוי.

חבר הכנסת שעמדותיו קיבלו את הביטוי הגדול ביותר בתקשורת היה ראש הממשלה בנימין נתניהו. בתקופת הנבדקת נשמעו עמדותיו 69 פעמים. 47 פעמים הביע דה-לגיטימציה מוחלטת לרשימה-המשותפת ועוד 22 פעמים הביע הסתייגות מהצטרפותה לקואליציה. ח"כ אביגדור ליברמן מישראל-ביתנו, שנחשב ללשון המאזניים במגעים האחרונים, התבטא 30 פעמים, ובמרבית ההזדמנויות הביע גם הוא דה-לגיטימציה גמורה לרשימה-המשותפת. ח"כ בני גנץ, יו"ר כחול-לבן, התבטא עשר פעמים, מתוכם הביע בתשע הזדמנויות התנגדות להסתה ופעם אחת הביע פתיחות למו"מ עם הרשימה-המשותפת.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה​​​​​​