יום עדותו הרביעי של סנ"צ בדימוס צחי חבקין היה המשך ישיר לשלושת הקודמים. החוקר הבכיר לשעבר, שהיה מעורב עמוקות בכל אחד מהתיקים הפליליים שהבשילו לכתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, אישר היום (16.11) כי שורה ארוכה נוספת של אירועים בהליכים הללו היו חריגים, "לא תקינים" ונעשו בניגוד לעמדתו המקצועית.
התנהלות היחידות החוקרות שבהן השתתף והייעוץ המשפטי שליווה אותן, כפי שעולה מתיאוריו של חבקין, מעוררת זעזוע. עיגולי פינות, חציית קווים והתעלמות מכל מה שאינו נוח.
עם זאת, גם הפעם לא הסכים חבקין לאשר לבא כוחו של הנאשם נתניהו כי החריגות בחקירת ראש הממשלה היו "פליליות" או שנעשו ממטרה פוליטית זרה.
בנוסף, חבקין תיאר כיצד הוא עצמו השתנה במהלך שירותו, והבין שכדי להתקדם בסולם הדרגות עליו לקבל את הדין ולא לפקפק בהחלטות של מפקדיו, גם אם הן נראות לו מופרכות.
"היה זעם גדול מאוד ביחידה"
בשעתיים הראשונות של הדיון העיד חבקין בדלתיים סגורות על תרגיל החקירה שנערך לניר חפץ במעורבות של מי שלפי צו איסור פרסום ניתן להגדירה רק כ"מקורבת" לו.
כשהדלתיים נפתחו נשאל חבקין על החלטה של היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט לחקור את האירוע, לאחר שקיבל פרסום פומבי. בפרקליטות מסרו אז לכתב "הארץ" נטעאל בנדל כי לא ידעו מבעוד מועד על התרגיל וכי אילו השוטרים היו מבקשים אישור לפעולה, היו מקבלים "סירוב מוחלט".
בעקבות התנערות הפרקליטות מאחריות לתרגיל "המקורבת", העיד חבקין, "היתה תכונה רבה מאוד". השוטרים חיפשו במרץ את פרוטוקול הישיבה שהתקיימה יום לפני ביצוע תרגיל החקירה, כדי להראות שגם נציגי הפרקליטות היו באותה ישיבה.
"היה זעם גדול מאוד ביחידה, עם אמירות קשות ביחידה בעניין הזה", העיד חבקין, ואישר לעו"ד עמית חדד כי השוטרים ביחידה חשו שהפרקליטות מנסה לברוח מאחריות, להפיל את האחריות על המשטרה ולהציג מצג שקרי כאילו לא ידעו למרות שידעו גם ידעו. חבקין תיאר "חיפוש באטרף של הפרוטוקול הזה כדי להוכיח שהמשטרה לא פעלה פה על דעת עצמה ובעצם מנסים להפיל על המשטרה את התיק".

בנימין נתניהו וניר חפץ בדרכם לישיבת ממשלה, דצמבר 2009 (צילום: יוסי זמיר)
אחרי שהפרוטוקול נמצא, ועמו הראייה כי נציגי הפרקליטות היו בישיבה שקדמה לתרגיל "המקורבת", דווח כי מנדלבליט החליט להורות שלא לחקור את חוקרי חפץ. תחת זאת, הורה היועמ"ש, יש להמשיך בחקירה על סמך מסמכים בלבד.
חבקין טען כי מעולם לא נתקל במקרה שבו חקירה של חשד לביצוע עבירה מתבצעת על סמך מסמכים בלבד, ואישר כי בהחלטה לסגת מחקירת החוקרים קיים נופך של הגנה על הפרקליטות מצד היועמ"ש.
גם את מסקנות אותה בדיקה דחה חבקין. "ההפגשה בין חפץ למקורבת נערכה במטרה לייצר אצל חפץ את המחשבה כי המקורבת נחקרת ועשויה למסור מידע המצוי בידיה שאותו קיבלה מניר", נכתב בסיכום הבדיקה, אך חבקין אישר כי אין קשר בין ממצא זה לבין המציאות. גם על חלקים אחרים ממסקנות הבדיקה אמר חבקין כי הקשר בינם לבין המציאות חלקי או אף "קלוש".
בהמשך עדותו הוסיף חבקין כי כשביקש לזמן לעדות בכירים בייעוץ המשפטי לממשלה, כדי לברר פרטים על מסמכים שתפס, הבהיר לו מפקדו נעמן "שלא מזמינים את אנשי הייעוץ המשפטי למסירת הודעה".
"פרס חזק מכל מיני כיוונים"
בחלק אחר של העדות אישר חבקין כי אמירות שהטיח החוקר הזוטר יניב פלג בחשוד דאז ניר חפץ, נועדו להפעיל לחץ על החשוד כדי שיחליף את עורך דינו, במסגרת הלחצים שהופעלו עליו להפוך לעד מדינה (לבא כוחו של חפץ באותה תקופה, עו"ד ירון קוסטליץ, היה מוניטים כמי שאינו מייצג עדי מדינה).
"הופעל עליו פרס (Press) ואני לא מכחיש את זה", אמר חבקין, "הופעל עליו פרס חזק מכל מיני כיוונים, עם כל מיני היבטים, ואת המשמעות אנחנו מבינים - האיש סומן להיות עד מדינה והופעל עליו פרס גדול בכל מיני כיוונים כדי להביא אותו לנקודה הזו" .

עד המדינה ניר חפץ, 8.12.21 (צילום: אורן פרסיקו)
החוקר פלג אמר לחפץ כי אם הוא מדמה את עורך דינו לרופא, הרי שאולי הגיע הזמן להחליף את הרופא שכן ישנם רופאים שיכולים לגרום יותר נזק מתועלת. "יש פה יותר מרמז", הגדיר חבקין את דברי פלג לחפץ. חבקין גם הבהיר כי המעשים של פלג הם "משהו שגם הפריע לי בזמן אמת" והוסיף כי לא מדובר ביוזמה עצמאית של החוקר הזוטר.
"חוקרים, גם אם החוקרים זוטרים, והם נכנסים לחקירה, בטח של דמות מרכזית בתיק, כמו שיש לנו פה", אמר חבקין על פלג, "הוא יודע מה הוא צריך לעשות, הוא מונחה על ידי המפקדים שלו, ומה מותר לו ומה אסור לו, ולאיזה כיוונים ללכת. הוא לא בא לשם טבולה ראסה ומחליט על דעת עצמו מה לשאול והכל לבד".
לפי חבקין, החקירה של פלג את חפץ, "מגיעה ממשהו ולא מהאוויר". חבקין הבהיר כי הוא לא היה מי שהנחה את פלג לרמוז בבוטות לחפץ כי עליו להחליף את הייצוג כיון שלא היה מפקדו. הוא גם לא שמע ממפקדו ניר שוורץ הנחיה מפורשת לפלג לנהוג כפי שנהג, "אבל היה לי ברור כשראיתי את זה, שזה לא נולד מקפריזה של מישהו סתם".
"היתה קונסטרוקציה שיש איזה הבנה"
חבקין, שכתב את סיכום החקירה בפרשה המכונה "תיק 4000", העיד כי בהנחיית מפקדו יורם נעמן הוא נמנע מלהכניס לסיכום החקירה ספקות, פערים וקשיים ראייתיים. בין היתר נמנע מלציין את העובדה כי האיכונים של עד המדינה שלמה פילבר סתרו את גרסתו לגבי המועד שבו קיבל כביכול מראש הממשלה ושר התקשורת נתניהו הנחיה לפעול לטובת איש העסקים שאול אלוביץ'.
"זה המתווה שעבדתי עליו וזה מה שכתבתי, זה מה שהונחיתי לעשות וזה מה שעשיתי", אמר.
בדיעבד, החלטה זו גרמה נזק כבד לתביעה, מאחר שהתגלתה רק במסגרת החקירה הנגדית של עד המדינה על-ידי עורכי-דינו של נתניהו.
פרט נוסף שהפריע לחבקין בזמן אמת נוגע להיעדר ראיה ישירה למודעות של החשוד נתניהו למסכת התכתובות שהגיעו מסביבתו אל אלוביץ' ומנכ"ל אתר "וואלה" אילן ישועה.

מנכ"ל "וואלה" לשעבר אילן ישועה מחוץ לאולם משפט המו"לים. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 15.6.2021 (צילום: יונתן זינדל)
חבקין העיד כי כששוחח על כך עם מפקדיו נאמר לו כי בייעוץ המשפטי הבהירו ש"מכלול הנסיבות מעיד על ההבנה" של נתניהו כי הוא מקבל מתת מאלוביץ'. "היתה קונסטרוקציה שיש איזה הבנה", העיד חבקין, "לא בראיות, התכתבות או שיחה שנאמרה" אלא כאמור ב"מכלול הנסיבות".
כשנשאל מדוע לא התרעם על כך הסביר חבקין כי בשלב זה של הקריירה שלו כבר נמנע מכך. בישיבות קודמות העיד חבקין כי הועבר מיחידת יאחב"ל ליאל"כ על ידי מפקדו כורש ברנור משום שהיה "טראבל מייקר". כשחקר ביאל"כ, אמר, "הייתי יותר קונפורמיסט".
בהמשך עדותו הוסיף: "אני מניח שאם הייתי עושה [ביאל"כ] את מה שעשיתי בעבר [ביאחב"ל] הייתי נשאר רב פקד עד סוף ימי".
"זה צחי הצייתן, צחי הסנ"צ", עקץ אותו עו"ד חדד.
"זה צחי שהבין איפה הוא חי", אמר העד.
67104-01-20

