רק פעם אחת לאורך יום העדות שלו במשפט המו"לים נראה היה שלחוקר רשות ניירות-ערך ליאור שפיץ נגמרו המילים. היה זה כשהשופטת רבקה פרידמן-פלדמן תהתה לגבי אמירה שהופנתה בחדר החקירות המשטרתי לניר חפץ, דוברו לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו שהפך לעד מדינה במשפט הפלילי נגדו.

למזלו של שפיץ, לא הוא הפנה לחפץ את האמירה הבעייתית. היה זה יניב פלג, אז חוקר זוטר ביחידת להב 433, שאמר לחפץ: "התא המשפחתי שלך נמצא כרגע בסכנה בעקבות אותה פצצה שאמרתי לך שתגיע בזמן הקרוב מאוד".

עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של נתניהו בפרשה המכונה "תיק 4000", הקריא לשפיץ את האמירה של פלג, הדגיש כי היא נאמרה בנוכחותו ותהה האין מדובר כאן באיום שנועד ללחוץ על החשוד חפץ להפוך לעד מדינה. "אתה שואל אותי על מה שיניב פלג אמר?", תהה שפיץ, טען שהוא לא משתמש בסגנון שכזה ואמר כי מעבר לזה אינו יודע להשיב על השאלה.

"השאלה אם זה איום", הבהירה השופטת פרידמן-פלדמן. "האם זה לא נשמע כמו איום?".

שפיץ, שלאורך כל יום העדות שלו השיב בזריזות לכל שאלה שהופנתה אליו, בחר הפעם לשתוק. במשך שניות ארוכות לא אמר מילה, עד שלבסוף חזר ואמר: "זה ניסוח שאני לא הייתי משתמש בו, אני לא יודע למה יניב התכוון".

"יכול להיות שזה נראה לי חריג"

מלבד השתיקה החריגה, חילופי הדברים הללו אפיינו את חקירתו של שפיץ, שהעיד היום (12.12) במשפט. עו"ד בן-צור הציב בפניו ראיות לשגגות, תקלות ופעולות שבוצעו לכאורה שלא כדין במסגרת חקירת פרשת בזק ברשות ני"ע ופרשת "תיק 4000" בצוות החקירה המשותף לרשות ולמשטרת ישראל. שפיץ הסכים לכל היותר להודות כי ראוי היה לפעול אחרת אך את האשמות המפתח הכחיש מכל וכל.

שפיץ היה חוקר מרכזי בשתיים מהפרשות הפליליות שקשורות לשאול אלוביץ', לשעבר בעל השליטה בחברת בזק. ברשות ני"ע חקר שפיץ את אלוביץ' עצמו בפרשה שכונתה פרשת בזק, ובה כמה וכמה תת-פרשיות שהמשותף לכולן הוא התנהלות חשודה בפלילים בתוך תאגיד התקשורת של אלוביץ'. אחת מתת-הפרשיות האלה נגעה ליחס חריג שקיבלה בזק ממשרד התקשורת, שבראשו עמד אז המנכ"ל שלמה פילבר. פילבר, כך התברר לחוקרים, העביר מאחורי גבם של אנשי המקצוע במשרד מסמכים פנימיים לבכירי בזק, החברה החשובה ביותר שעליה המשרד בניהולו אמור היה לפקח.

עד המדינה שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת בתקופה "תיק 4000". בית-המשפט המחוזי בירושלים, 29.6.2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

עד המדינה שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת בתקופה "תיק 4000". בית-המשפט המחוזי בירושלים, 29.6.2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

החוקרים לא הצליחו להבין מדוע פילבר פעל כפי שפעל, ומתוך חקר המניע של המנכ"ל נולדה הפרשה המכונה "תיק 4000", שבמרכזה טענה ליחסי שוחד בין אלוביץ' ובת-זוגו איריס אלוביץ' לבין ראש הממשלה ושר התקשורת דאז בנימין נתניהו. האלוביצ'ים קידמו, כך לפי כתב האישום, את האינטרסים של בני-הזוג נתניהו באתר "וואלה" בתמורה לכך שנתניהו קידם, באמצעות מנכ"ל המשרד פילבר, רגולציה מטיבה עם קבוצת בזק שהכניסה לה מאות מיליוני שקלים.

שפיץ אישר, בתשובה לשאלת עו"ד בן-צור, כי כבר ביולי 2017, לפני שהחלה החקירה ב"תיק 4000", ראה על שולחנו של ראש יחידת החקירה ברשות ני"ע יריב עמיעד קלסר ובו כתבות שנשלפו מאתר "וואלה". "יכול להיות שזה נראה לי חריג כי בסוף זה תיק בזק, שהוא אצלי, וקורה משהו שאני לא יודע עליו". השופט משה בר-עם תהה אם שפיץ שאל על כך את עמיעד והעד השיב בשלילה. "די נעלבתי", הוסיף, "כי אני חוקר בתיק בזק וקורה משהו שאני לא יודע עליו".

עוד אישר שפיץ כי ביוני אותה שנה הגיש לבית-המשפט בקשה לצו חיפוש נגד אלוביץ', שבו לא נכלל כל אזכור לטענות על סיקור ב"וואלה" אלא רק החשדות בדבר עבירות דיווח שנחקרו באותה עת ברשות. עו"ד בן-צור הטיח בשפיץ כי למרות זאת החוקרים שלפו מתיבת המייל של אלוביץ' חומרים על קשריו עם שרה נתניהו ודוברים של ראש הממשלה. שפיץ השיב כי אינו יכול להתייחס למעשי חוקרים אחרים אך אישר פעם נוספת כי הדברים הללו "לא היו בסיפור המעשה שהוצג בפני בית המשפט".

נאשמים מ' 1 ו-2 במשפט המו"לים, רה"מ לשעבר בנימין נתניהו (משמאל) ובעל השליטה לשעבר בבזק וב"וואלה" שאול אלוביץ'; ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 28.3.22 (צילום: אוהד צוויגנברג)

נאשמים מ' 1 ו-2 במשפט המו"לים, רה"מ לשעבר בנימין נתניהו (משמאל) ובעל השליטה לשעבר בבזק וב"וואלה" שאול אלוביץ'; ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 28.3.22 (צילום: אוהד צוויגנברג)

באוקטובר 2017 נחקר אלוביץ' בין היתר על הקשר בין פרסום כתבות באתר "וואלה" ואינטרסים אפשריים של ראש הממשלה נתניהו. עו"ד בן-צור טען כי החקירה עסקה בחשד לשוחד ולכן צריך היה להזהיר את אלוביץ' בתחילת החקירה כי הוא חשוד בשוחד. "הוא לא הוזהר בשוחד וזה לא היה חלק מסיפור המעשה במועד הזה", טען שפיץ. עם זאת, בהמשך אישר העד כי הכתבות מאתר "וואלה", שראה בקלסר על שולחנו של ראש יחידת החקירה עמיעד ושעליהן נשאל אלוביץ', לא היו קשורות לחשדות בפרשת בזק.

"בקיצור", סיכם עו"ד בן-צור, "אם זה הולך כמו ברווז שוחד, מגעגע כמו ברווז שוחד, צריך גם שהברווז הזה יופיע באזהרה. ואם זה לא הופיע זו תקלה קשה". "לא יודע אם זו תקלה קשה", אמר שפיץ, "אבל אם הוא נחקר על שוחד צריך להזהיר אותו בשוחד".

מעולם לא קיבלתי הנחיה כזו

כאמור, במסגרת חקירת "תיק 4000" הופקד שפיץ מטעם רשות ני"ע על חקירת ניר חפץ. היום בבית-המשפט ניסה עו"ד בן-צור להוכיח כי שפיץ ועמיתיו לחקירה הפעילו לחץ חריג, ופסול, על חפץ כדי שיהפוך לעד מדינה. שפיץ הכחיש זאת מכל וכל. כשעו"ד בן-צור הקריא לשפיץ קטע מעדותו של החוקר שלומי חכמון, שבו הוא אומר כי פילבר, חפץ ואלוביץ' "סומנו" כיעד להפוך לעדי מדינה השיב שפיץ: "מעולם לא שמעתי משפט כזה, מעולם לא קיבלתי הנחיה כזו. זה מעולם לא היה יעד".

שפיץ הודה כי הנחקר חפץ היה לעתים עייף מאוד במהלך חקירותיו, אך טען כי לא הגיע לתשישות והפגין במשך רוב הזמן חדות מחשבה. בשיחה עם מדובב שהוכנס לתאו בבית המעצר אמר חפץ כי החביא מעט אוכל בנעל שלו אך שפיץ הכחיש כל כוונה להרעיב את הנחקר.

ניר חפץ בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 21.12.2021 (צילום: יונתן זינדל)

ניר חפץ בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 21.12.2021 (צילום: יונתן זינדל)

"זה עשוי להשפיע על החקירה? מצבו?", תהה השופט בר-עם, "על התשובות שייתן העד?" "אני לא רואה סיבה", השיב שפיץ, "זה לא שאם הוא יענה תשובות הוא יקבל אוכל". "כדי לרצות...", הדגיש השופט. "לשם אני הולך", הבהיר שפיץ, "אני לא מכיר אירוע כזה".

עם זאת, שפיץ הודה כי הטיפול הרפואי בחפץ, שסבל מעקיצות פשפשים שהפכו לשלפוחיות, היה לוקה בחסר. "אני לא התרשמתי שהעד הוא במצב שבו לחקירה אין ערך", אמר שפיץ כשהוצגו לו התחינות החוזרות ונשנות של חפץ לקבל טיפול רפואי. "לא נעשה פה דבר מכוון שבן אדם יסבול וימשיך בחקירה".

"הוא אומר 'אני מתחנן'", הדגיש השופט בר-עם. "למילה 'מתחנן' יש משמעות. ואומרים לו תגיע לשב"ס. אדוני לא חושב שצריך לעשות משהו מעבר?".

"כשמראים את זה ככה, אז פה היה צריך לעצור. לטיפול. כן", השיב שפיץ.

החשיבות בלהיות ראשון

סניגורו של נתניהו הקדיש מאמצים נוספים לעיסוק במאמץ ששפיץ הפעיל, או לא הפעיל, להפוך את חפץ לעד מדינה. שפיץ עמד על כך שבכל הפעמים שאמר לחפץ כי עליו לחשוב על בני משפחתו שידל אותו בסך הכל למסור גרסה, כלשהי, ולאו דווקא להפוך לעד מדינה. "אני חד משמעית לא דחפתי אותו לשם ולא רמזתי לו על זה", התעקש שפיץ.

עו"ד בן-צור התחיל את הפרק הזה בהצגת אמירות של שפיץ לחפץ שהיה קל יחסית להסביר. עצם אזכור המשפחה של חפץ, לדוגמה. אולם בהמשך, טען עו"ד בן-צור, הרמזים הלכו והפכו בוטים. "חלון ההזדמנויות נסגר", אמר שפיץ לחפץ. בהמשך אמר שפיץ לחפץ "ללהיות הראשון הזה יש גם משמעות שתדע, הרבה משמעות". בהזדמנות אחרת אמר: "הרכבת כבר תצא מהתחנה וכבר יהיה מאוחר מדי [...] אתה בוחר להיות האחרון שנשאר על הרצפה".

"אני לא מפנה אותו להיות עד מדינה", התעקש שפיץ. לדבריו, כל שניסה הוא להביא את חפץ למסור גרסה כלשהי, שכן אם יתמיד בשתיקתו הגרסה שימסור בבית-המשפט תיחשב כבושה, ומשקלה יהיה מועט. כך גם ביחס לדבריו על הרכבת שיוצאת מהתחנה וגם ביחס לדבריו על החשיבות ב"להיות ראשון". "ראשוניות זה עד מדינה!", הטיח עו"ד בן-צור בשפיץ, אך חוקר רשות ני"ע עמד על שלו וטען כי התכוון לגרום לחפץ למסור גרסה ותו לא.

מחר יעלה לדוכן העדים רן ברץ, יועצו לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומייסד אתר "מידה".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 681KB)

משפט המו"לים