יום החקירה השלישי של ניצב משנה מומי משולם, מהחוקרים הבכירים של תיקי נתניהו, סיפק לסנגור עמית חדד הזדמנות ללהטט בין דמוניזציה של העיתונות להסתמכות עליה כעל מתעדת אמינה של ההיסטוריה הקרובה. חדד, שמייצג את בנימין נתניהו ב"תיק 1000" – תיק טובות ההנאה – הקדיש אתמול (22.2) שעות ארוכות לניסיון להוכיח שרבות מפעולות החקירה נעשו ללא רשות וללא סמכות. היועץ המשפטי לממשלה בזמן חקירות נתניהו, אביחי מנדלבליט, אמנם הצהיר בכתב שלהד"ם – והעד הנוכחי, נצ"מ משולם, חזר על כך שוב ושוב – אבל הסנגור בכל זאת ניסה.

"אנחנו סבורים שאם כל עניין המתנות נעשה בלי אישור של היועץ המשפטי לממשלה, כל המגדל יתמוטט", הסביר עו"ד חדד בתשובה לשאלה שהציג לו השופט משה בר-עם. העד משולם, בכמה וכמה הזדמנויות, סיפר שמנדלבליט קיבל עדכונים על כל אפיקי החקירה ואישר לחקור כל נושא שקשור ל"טוהר המידות". מבחינת חדד, זה לא מספיק. "האמירה לחקור עבירות של 'טוהר מידות' לא יכולה להיות אישור, היא רחבה מן הים. מה זה 'טוהר מידות'? כל נושא שבעולם, כל עבירה, תוכל להגיד שהיא עבירה של טוהר מידות".

במשך שעות ניסה עו"ד חדד למצוא הוכחות לתזה שלו בתאריכים וניסוחים שהופיעו על גבי מסמכים של רשויות החקירה, אבל בשום שלב לא הצליח לסדוק את הביטחון של העד. דרך אחרת שבה ניסה להוכיח את טענתו היא איתור רמזים בפרסומים תקשורתיים מהתקופה שבה מבקריו של נתניהו הרבו למתוח ביקורת על מנדלבליט עקב מה שהם תפסו כגרירת רגליים מצדו.

ההיגיון הפנימי פשוט: העיתונאים האלה, לשיטתו של הסנגור, ניזונים מגורמי חקירה. אם גורמי החקירה מתלוננים שהיועץ המשפטי לממשלה קושר את ידיהם – והעיתונאים מהדהדים את התלונות הללו – הרי שזו הוכחה לכך שהיועמ"ש לא אישר להם לחקור חלק מהאפיקים שבדיעבד הבשילו לכדי כתב אישום.

אחד הטקסטים שהוצגו בדיון היה טור שפִרסם העיתונאי בן כספית ב"מעריב" בספטמבר 2016. הכותרת: "מי מנסה לטייח את החשדות נגד ראש הממשלה נתניהו?". בתקופה ההיא פעולות החקירה שביצעה המשטרה בעניין נתניהו עדיין הוגדרו כ"בדיקה" בלבד, והיו מוגבלות בהיקפן. כספית לא הסתיר מקוראיו שהוא שיתף פעולה עם ה"בדיקה" הזאת, בכך שמסר מידע לחוקרים.

בטורו הִדהד כספית תחושות של תסכול שחשו גורמי אכיפת חוק. מבחינת עו"ד חדד, לתיאורים של כספית היתה משמעות כפולה: מצד אחד, הוכחה לכך שמנדלבליט לא נתן לחוקרים קארד בלאנש למיצוי כל אפיק חקירה שנראה להם רלבנטי וקשור איכשהו למושג העמום "טוהר המידות"; ומצד שני, משום שכספית הסתמך על מקורות – הרי שזו הוכחה לכך שמערכת אכיפת החוק נגועה בהדלפות פליליות, שפגעו ביכולת של נתניהו להתגונן מפני החקירה והאישומים.

בן כספית, 2019 (צילום: מרים אלסטר)

"בחודשים האחרונים כמעט לא התייחסתי לבדיקה המתנהלת בעניינו של ראש הממשלה", כתב כספית. "פסלתי את עצמי. הסיבה היתה העובדה שבמהלך הבדיקה פנו אלי גורמי משטרה וביקשו סיוע וחומרים שאליהם הגעתי במהלך תחקירי העיתונאיים על הנעשה סביב נתניהו. חלק מממצאי התחקירים הללו מוכרים לקוראיו הוותיקים של המדור הזה. חלק אחר אמור לראות אור בעתיד.

"לא ששתי להיענות לבקשת החוקרים. הם הפעילו לחץ כבד. בסופו של דבר נעתרתי לחלק מהבקשות, במגבלות שונות, ומסרתי מידע שניתן היה למסור. במקביל, החלטתי להדיר את עצמי לעת עתה מסיקור החקירה. החלטתי להניח למכונות האכיפה והצדק לעשות את עבודתן בלי לדרבן אותן מהעמודים הללו. חששתי שאני עלול לזהם את החקירה. בינתיים, התברר שמישהו אכן מזהם את החקירה, אבל זה לא אני.

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט (צילום: יונתן זינדל)

"המשטרה חקרה עשרות עדים ובודקת כיוונים רבים מאוד. רוב המידע הראשוני שהגיע למשטרה נמצא מהימן ומבוסס. חלק ניכר מהעדים אישרו את החשדות. ובכל זאת, החלטה על חקירה באזהרה אין, עדיין. כפי שהדברים נראים, לא בטוח שתהיה. בצמרת גורמי האכיפה (פרקליטות ומשטרה) משוכנעים: 'סגירת התיק הזה ללא חקירה באזהרה תהיה פשע'. אני מצטט. על-פי כמה דרגים בכירים, 'אם ראש הממשלה היה ראש עירייה, הוא היה נעצר ונחקר באזהרה. מי שינסה לסגור את הדברים כפי שהם, בלי לברר את האמת ולקבל תשובות מנבחר הציבור הבכיר ביותר במדינה, מנסר את יסודות המערכת ובוגד בעקרונותיה'.

"כל המשפטים האלה לא שייכים לי, אלא לעוסקים במלאכה. הם נסערים. הם לא מאמינים שאפשר לטייח פרשות כאלה. שני הפרקליטים המלווים את החקירה סבורים שצריך לחקור באזהרה את נתניהו, ויפה שעה (או שעתיים) קודם. גורמים נוספים, בכירים, סבורים ש'העובדה שלא היתה חקירה כזו משבשת ומחבלת בחקירה, מאפשרת לנחקרים הפוטנציאליים לתאם עדויות, לשבש ולטייח'".

שמו של בן כספית, אולי העיתונאי השנוא ביותר על בני משפחת נתניהו, כבר עלה השבוע בחקירתו של משולם. כספית הסתמן כאחד הקטליזטורים לחקירת טובות ההנאה שקיבל נתניהו מהמיליארדרים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. משולם נפגש איתו כחצי שנה לפני פרסום הטור וגבה ממנו עדות. עו"ד חדד דאג להחצין את הבוז שהוא רוחש לכספית, אבל במקרה הזה ביקש להסתמך עליו כעל מקור מהימן שניתן ללמוד ממנו על הנעשה במערכת אכיפת החוק.

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, השבוע במליאת הכנסת. לצדו שר המשפטים יריב לוין (צילום: יונתן זינדל)

"מי שקורא את הכתבה מבין שלשיטתו של כספית, מי שמזהם את החקירה זה היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט", אמר עו"ד חדד לעד מומי משולם. הרקע לכך, טען חדד, הוא סירובו של מנדלבליט לאשר כמה כיווני חקירה שנזנחו ולא נכנסו לכתב האישום. משולם, בתשובה, אמר שהוא לא האדם המתאים לפרש את הכתיבה של כספית. "אני לא צריך להתייחס לכל מה שעיתונאי כותב, כבודו במקומו מונח. תשאל את בן כספית, אם הוא יהיה פה", אמר העד.

"הוא חייב להיות פה", הצליף הסנגור. "הוא כנראה האדם היחיד שמסר הודעה בתיק ולא נכלל ברשימת עדי התביעה. אפילו אני מסרתי הודעה בתיק, ואני מופיע ברשימת עדי התביעה". לעצם העניין, הוסיף עו"ד חדד, ניתן ללמוד מהטור של כספית שגורמים במשטרה חשים כעס כלפי מנדלבליט ומאשימים אותו במסמוס החקירה. "אתה זוכר את זה?", שאל.

"לא", השיב משולם. לדבריו, הוא גם לא קרא את הטור בזמן אמת.

רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים, ניסתה לתווך. "מר משולם, אם הבנתי נכון את עו"ד חדד, הוא רצה לשאול אם אתה היית משוכנע שסגירת התיק ללא חקירה תהיה פשע".

משולם לא אישר את הנוסח החריף, אבל נתן אישור עקרוני לרוח הדברים. לדבריו, הוא חשב שמנדלבליט צריך היה לתת לחוקרים להרחיב את חקירת "תיק 1000" גם למחוזות נוספים – אך נמנע מכך. "אני חושב ככה עד היום, אגב", הבהיר.

"זה גרם באמת לכעס?", תהה עו"ד חדד.

"כעס זו אינטרפרטציה, אני אומר מה היתה עמדתנו", השיב משולם. "אנחנו לא יריבים. יש דיון מקצועי, באה המשטרה ואומרת את דעתה, באה הפרקליטות ואומרת את דעתה. ויש יועץ, והוא מחליט".

מבחינת הסנגור של נתניהו, התשובה הזאת הספיקה כדי להראות שהפרסום של כספית נשען על מידע מהימן שמקורו בתוך המשטרה. "למעשה מה שבן כספית כותב זה מדויק. הוא מתאר נכון את הדברים בנקודת הזמן הזאת", אמר עו"ד חדד.

"לא, זו אינטרפרטציה שלו", חזר ואמר משולם. "אני אמרתי 'פשע'? אמרתי 'כעס'? אלו דברים שבן כספית אומר, תשאל את בן כספית. אני פעם ראשונה מעיד על כתבות בתקשורת, זה מדהים אותי".

"אתה יודע שלהדליף חומר מחקירות משטרה זו עבירה פלילית", הטיח הסנגור בעד.

"חמור מאוד", אישר משולם.

"והדלפה שנועדה להפעיל לחץ על היועץ המשפטי לממשלה – זה חמור הרבה יותר", המשיך עו"ד חדד.

"הדלפה זו עבירה פלילית, זה חמור מאוד", השיב משולם. "אגב, היא ובראש ובראשונה פוגעת בחקירה, פוגעת בחוקרים. בגלל זה אנחנו עוברים בדיקות פוליגרף, מבדקים תעסוקתיים".

העד מומי משולם לוחץ את ידו של עו"ד עמית חדד השבוע, בפתח יום חקירתו הראשון במשפט המו"לים (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד חדד חזר לנקודה הזאת גם לקראת סוף הדיון. "אני אומר לך שבתקופה הזאת יש תסיסה אצלכם ביחידה. יש כעס של המפקדים הבכירים, הם כועסים שהיועץ לא מאפשר לכם לחקור את הכיוונים האלו", אמר הסנגור.

משולם השיב בצחוק רם. "תססנו ביחידה...", הפטיר בזלזול.

עו"ד חדד התעלם, ושלף את הבסיס לקביעה שלו: ציטוט של אלדד יניב, שאותו הציג כ"עיתונאי", מנובמבר 2016. משולם המשיך לצחוק. "אלדד יניב אומר ככה: 'כל מיני אנשים כמו כורש ברנור ואחרים – אתם עוד תשמעו את השמות האלה ואתם עוד תכירו אותם מצוין, את השמות האלו. אלה האנשים שבעוד זמן לא ארוך יהפכו את השולחן על מנדלבליט. הם כבר עושים את זה עכשיו. אבל בגלל שהם אנשים רציניים וממלכתיים – הם עושים את זה בצורה מנומסת. הם ניסו להפוך על מנדלבליט את השולחן אצלו בחדר, וכשזה לא עזר אז הם מתדרכים עיתונאים בימים האחרונים – וזה מה שהם עומדים לעשות'".

לאחר שסיים עו"ד חדד להקריא, פנה אל העד: "כורש ברנור היה מעורב בתיק הזה באותו הזמן, וזה לא היה עניין שידוע לרבים, העובדה שהוא מוביל את התיק". ברנור, שהיה אז ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, אכן הוביל את החקירה בתיק – אבל בניגוד לדבריו של חדד, בנקודת הזמן ההיא כבר דווח בתקשורת שהוא עתיד לחקור את נתניהו.

"אני אומר לך שבאותו זמן אתם הרגשתם שהיועץ לא נתן לכם להמשיך עם החקירה", הטיח הסנגור בעד.

משולם שוב פרץ בצחוק. "ממש לא", השיב.

"אתה יודע שהיו הדלפות כל אותו זמן על מהות הבדיקה, שהבדיקה עוסקת בכל מיני דברים, מה היועץ מאשר ומה לא? בדקתם את ההדלפות האלה?", שאל עו"ד חדד.

"לא, ממש לא", השיב משולם. "יש אנשים ערכיים בצוות הזה. הלוואי שבכל מקום יהיה מידור כמו שדאגו אצלנו. בטח לא משהו שיפגע בחקירה. זה הזוי".

בחזרה לדירה של פאקר

מוקדם יותר, מיד אחרי החלק שעסק בבן כספית, העלה עו"ד חדד פרשת משנה שלא נכנסה לכתב האישום: השימוש שעשה יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, בדירה ששכר המיליארדר ג'יימס פאקר במלון רויאל ביץ' בתל-אביב. עו"ד חדד ציין שמשולם, בראיון העד שלו, סיפר שבאוגוסט 2016 הוא נפגש עם "אדם" מסוים שמסר לו מידע על כמה סוגיות הקשורות לראש הממשלה. אחת מהן היתה השימוש של יאיר נתניהו בדירה של פאקר – ובאופן ספציפי, אמירה שלפיה יש "אדם אחר" שמוכן להעיד על כך.

"אני יכול להניח שאותו אדם הוא עיתונאי, ואני גם יכול להניח מי העיתונאי", אמר עו"ד חדד. משולם השיב לו בלי מילים, בחיוך רחב. "אותו עיתונאי", המשיך חדד, "מסר לך שהוא יכול לתת פרטים של אחד הנהגים של ראש הממשלה – למעשה, הנהג של הבן של ראש הממשלה – שיספר על הלינה של יאיר בדירה של פאקר". לאחר מכן רמז שהעיתונאי הוא בן כספית, וציין שהנהג הוא רועי רוזן.

"אתה מבין חוק, נכון? אתה קצין חקירות בכיר", המשיך הסנגור. "אתה לא משפטן, אבל בוא תסביר לי מה העבירה שאתם חוקרים בשלב הזה, שיאיר נתניהו ישן בדירה של ג'יימס פאקר. יאיר נתניהו הוא הרי לא עובד ציבור. בוא תסביר לי, מה העבירה בזה שהוא ישן בדירה של מישהו?".

משולם השיב שהוא ועמיתיו חקרו חשדות למתן טובות הנאה מפאקר ליאיר נתניהו על רקע קשריו של פאקר עם ראש הממשלה והאינטרסים הכלכליים שהיו לו בעת ההיא בישראל.

יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה (צילום: פלאש 90)

עו"ד חדד התעקש שהשימוש של יאיר נתניהו בדירה – "הפשע המחריד", כינה זאת בלשון סגי נהור – לא מעלה כל חשד לפלילים. "בנו של ראש הממשלה הוא בגיר. נכון? הוא יכול לישון איפה שהוא רוצה. זו מדינה חופשית, נכון?", אמר הסנגור. "עכשיו תסביר לי עוד הפעם, העובדה שיאיר נתניהו ישן בבית של מישהו – וזו הדירה שלו, של ג'יימס פאקר – איזו עבירה יש בזה?".

משולם חזר על תשובתו. הוא ציין שהיועץ המשפטי לממשלה אישר לבדוק חשד למתן טובות הנאה מצדו של פאקר, ומשום שבנקודה ההיא לא היה ברור לגמרי מה מהות היחסים בין המיליארדר למשפחת נתניהו – מנדלבליט אישר לחוקרים לבדוק את הסוגיה לעומק.

מבחינת עו"ד חדד, פרשת הדירה של פאקר היתה תירוץ של החוקרים לשמור את התיק פתוח אחרי שנכשלו במציאת ראיות מפלילות בשאר אפיקי החקירה. כמו במקרה של כספית, הסימוכין שהציג היה טקסט עיתונאי, הפעם של דנה ויס מחדשות 12, מתוך ראיון נדיר שקיימה עם מנדלבליט בתחילת 2019. חדד הקריא מתוך דבריה של ויס: "רגע לפני שהחקירה מגיעה למבוי סתום, מני יצחקי מקבל אישור ללכת בעקבות יאיר נתניהו, ככה הוא מגיע למלון שבו התארח נתניהו ג'וניור על חשבון ג'יימס פאקר ולמי שביצעה בפועל את התשלום – הדס קליין, העוזרת של פאקר".

כפי שציין עו"ד חדד בהמשך הדיון, התיאור הזה מטעה: הוא יוצר מצג שלפיו פאקר שילם עבור אירוח של יאיר נתניהו בחדר במלון. בפועל, נתניהו הבן התארח בדירה שפאקר שכר באופן קבוע, לטווח ארוך, באגף הדירות של מלון רויאל ביץ'. לאירוח של יאיר נתניהו בדירה לא היתה עלות כספית מבחינת פאקר, מעבר לצריכת המשקאות והמזון שנשמרו בדירה ונועדו לאורחים המתחלפים שפקדו אותה. ובכל מקרה, שב וטען הסנגור, משום שיאיר נתניהו אינו עובד ציבור – לאירוח שלו בדירה של אדם אחר לא יכולה להיות משמעות פלילית.

יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר (צילום: יונתן זינדל)

בהמשך, בזהירות, ניסה עו"ד חדד לשרטט מצב שהוא כינה "אנומליה חקירתית". "יאיר הוא לא עובד ציבור", חזר ואמר, "אבל עובד ציבור אחר כן הגיע לשם, כן התארח".

"לא יודע אם ישן שם, אבל הגיע", השיב משולם.

"למה את זה לא הלכתם ובדקתם?", שאל הסנגור. "הרי יאיר הוא לא עובד ציבור, ואתם רוצים 'להעמיק' את הבדיקה אחרי שאתם מגלים שזה לא עולה לפאקר אפילו סנט – אבל ביחס לעובד ציבור שכן נמצא שם, ונמצא שם הרבה, בזה אתם מחליטים לא לגעת".

"אנחנו רואים שמגיע ראש המוסד, יוסי כהן", אמר משולם.

עו"ד חדד מיהר לקטוע אותו: "סליחה, אני נזהרתי לא לומר".

"אה, לא ידעתי שאסור להגיד", אמר משולם.

"לא אמרתי שאסור להגיד, אמרתי שאם לא צריך לפגוע למישהו בפרטיות – אז לא צריך לפגוע", אמר עו"ד חדד. יוסי כהן, ממקורביו של בנימין נתניהו, כבר אישר בעבר בקולו שהשתמש בדירה של פאקר. נדמה שהניסיון של חדד להימנע מאזכור שמו לא באמת קשור לצנעת הפרט, אלא יותר לענייני תדמית.

ואולי חדד פשוט ידע שהתשובה של משולם תביך את כהן. "אני לא יודע למה לא בדקנו את זה", אמר משולם על השימוש של כהן בדירה של פאקר. "הצגנו את זה בפני היועץ – והוא לא התייחס לנושא הזה".

"ביקשתם לבדוק את זה מהיועץ?", שאל עו"ד חדד.

"כן", השיב משולם, אך לא הרחיב.

"אז הוא החליט לבדוק את יאיר, שהוא לא עובד ציבור – ומישהו אחר, לא לבדוק", סיכם עו"ד חדד. משולם שוב ויתר על ההזדמנות להרחיב, וענה בהמהום שמשמעותו אישור.

מטריד בספסל האחורי

מדי פעם לאורך הדיון התלקחו ויכוחים בין עו"ד חדד לנציגי התביעה ולעד משולם. בשלב מסוים, כשחדד לא נתן למשולם להרחיב, משולם האשים את הסנגור שהוא "עושה פיליבסטרים" ולא נותן לו להשלים את תשובתו. מעט לאחר מכן, כשחדד קטע לא רק את העד ואת הפרקליטים אלא גם את ראש הרכב השופטים, השופטת פרידמן-פלדמן הטיחה בו: "איזו מין התנהלות זאת? אני צריכה להרים את הקול כדי להתגבר על הקול שלך?". חדד, שישב נזוף על ספסל ההגנה, התנצל.

מאוחר יותר, בתום הפסקת הצהריים, הצדדים קיבלו הזדמנות לדגמן אחדות. עו"ד אלון גילדין, שניהל את הדיון מטעם פרקליטות המדינה, עִדכן את השופטים שמשולם פנה אליו ואל עו"ד חדד במהלך ההפסקה והתלונן על הטרדה. "העד אמר שאחד האנשים שיושבים כאן באולם הטריד אותו, שהוא פנה אליו ואמר לו: 'אתה בושה למשטרת ישראל'. אני מבקש שבית-המשפט יורה להוציא אותו", אמר גילדין.

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים (צילום: אתר הרשות השופטת)

"זה קרה כשירדתי לקפיטריה בהפסקה", המשיך אותו משולם. "יושב פה אדם באולם שאמר לי שאני בושה למשטרה. אני לא מכיר אותו. אני חושב שזה לא ראוי. הוא יושב שם בסוף".

"אנחנו כמובן מתנגדים לאמירות כאלו ולכל הטרדה של עד, נמצא פה שוטר ועושה את מלאכתו", הצטרף עו"ד חדד, אבל מיד לאחר מכן ביקש להמשיך בדיון.

השופטת פרידמן-פלדמן העדיפה לעכב את הדיון ולטפל בתקרית. היא פנתה אל משולם ושאלה: "מי האדון?". משולם החווה בידו לעבר קצה האולם, אל הספסל שבו יושבים אוהדיו של נתניהו. הוא הצביע על גבר גבוה כבן שישים עם שיער לבן קצוץ וכרס. באי האולם הקבועים זוכרים אותו ממקרה קודם שבו, במהלך אחת ההפסקות, אמר לעיתונאי News1 איתמר לוין שעליו להתבייש בכיפה שלראשו. במקרה אחר אמר לנציגי הפרקליטות שמקומם בכלא. השופטת הבינה על מי מצביע משולם, אך לא שאלה לשמו או ביררה אם אכן הטריד את העד. "תתכבד ותצא", אמרה לו. הגבר ציית. הוא קם, ובדרכו החוצה הפטיר בקול רם: "הוא באמת בושה למשטרה".

לאחר מכן חידש עו"ד חדד את חקירתו. "אנחנו חולקים עליך וחושבים שאתה טועה", אמר למשולם, "אבל אמירות אישיות זה דבר שלא מקובל גם עלינו". בפועל, יש לציין, החקירות הנגדיות של סנגורי נתניהו רצופות "אמירות אישיות" בגנות העדים, כולל האשמתם בביצוע עבירות פליליות.

החקירה הנגדית של משולם תושלם בעוד כחודשיים, ותכלול גם עיסוק ב"תיק 2000". בשבוע הבא יתייצב בבית-המשפט העד שלומי חכמון, מחוקרי "תיק 4000". שניים משלושת השופטים, רבקה פרידמן-פלדמן ומשה בר-עם, ייצאו לאחר מכן לחופשה שתסתיים לאחר חג הפסח. השופט השלישי, עודד שחם, יקיים בהיעדרם רצף של דיונים טכניים בדלתיים סגורות שבהם ינסו הצדדים להגיע להסכמות לגבי זהותם וסדר התייצבותם של העדים שיזומנו בעתיד.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 2.14MB)