ביום שלישי, ה-23 ביוני 2015, הגיע מימון (מוני) שמילה למשרדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. שמילה, אז סמנכ"ל פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת, ביקש להחתים את נתניהו על אישור לפיו חברת בזק רשאית להשתלט על חברת הבת שלה yes. חתימתו של נתניהו נדרשה משום שבמקביל להיותו ראש ממשלה כיהן אז גם כשר התקשורת.

אמנם, ראש הממשלה נתניהו ורעייתו שרה היו מיודדים זה שנים ארוכות עם בעלי השליטה בחברת בזק, בני-הזוג שאול ואיריס אלוביץ', ועל כן אסור היה לו להתעסק בעניינם. אמנם, אישור העסקה בין בזק ל-yes נועד להזרים מאות מיליוני שקלים לחברה הפרטית של אלוביץ', שהיתה שרויה אז בחובות ונזקקה נואשות לכסף, כך שהחשש לניגוד עניינים התעצם. אולם דבר הידידות בין נתניהו לאלוביץ' טרם נודע בציבור הרחב והסכם ניגוד העניינים שעליו אולץ לחתום ראש הממשלה בהמשך הדרך, ואשר מנע ממנו לבצע כל פעולה במשרד התקשורת הקשורה לידידיו בעלי השליטה בקבוצת התקשורת הגדולה בישראל, טרם בא לעולם.

עבור אלוביץ', היה זה קריטי לקבל את אישור משרד התקשורת לעסקת בזק-yes עוד באותו יום, ה-23.6.2015. דירקטוריון בזק, שכנראה כלל גם חברים שלא היו להוטים לקדם עסקה שבה משתלטת החברה הציבורית על חברת-הבת ההפסדית של בעל השליטה, הקציב לוח זמנים קשיח לקבלת האישורים לביצוע העסקה ודרש עוד שהאישורים לא ילוו בתנאים מגבילים. לאלוביץ' היה חשוב אם כן לוודא כי האישור מתקבל במועד זה, וללא תנאים.

מנכ"ל משרד התקשורת שזה עתה נכנס לתפקיד, שלמה (מומו) פילבר, היה אמור להחתים את נתניהו על האישור, אך הוא בדיוק שהה בלונדון בחופשה שלא העז לדחות. כך יצא ששמילה נשלח למשימה.

נאשמים מ' 1 ו-2 במשפט המו"לים, רה"מ לשעבר בנימין נתניהו (משמאל) ובעל השליטה לשעבר בבזק וב"וואלה" שאול אלוביץ'; ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 28.3.22 (צילום: אוהד צוויגנברג)

בכתב האישום של משפט המו"לים נטען כי בפגישה שקיים נתניהו עם פילבר בסמוך לכניסתו לתפקיד מנכ"ל המשרד הנחה ראש הממשלה את פילבר, בין היתר, לקדם את עסקת בזק-yes. עוד נטען כי פילבר פעל בהנחייתו של נתניהו לזירוז ההליכים. לפי כתב האישום, נתניהו היה "מודע לכך שהאישור קודם על ידי פילבר, על פי הנחייתו, על מנת להיטיב עם הנאשם אלוביץ' ובהתאם לציפיותיו וצרכיו של הנאשם אלוביץ'".

אתמול (12.12), בחקירה הנגדית של שמילה במשפט המו"לים, התעכב בא-כוחו של נתניהו עו"ד בעז בן-צור על מעמד החתמת נתניהו על אישור העסקה ובעיקר על האופן שבו, אליבא דבן-צור, חוקרי המשטרה ניסו להטעות את שמילה כשחקרו אותו על האירוע.

"הנחתי בפניו את המסמך, שהוא אמור לאשר", שיחזר אתמול שמילה את שאירע באותו היום. "אמרתי לו שיש את המסמך של היועצת המשפטית עם כל התיאור של כל חברי המשרד שנתנו את ידם ואישרו, ומועצת הכבלים והלוויין, המסמך של יפעת בן-חי-שגב שמאשרת. הוא שאל אם יש אישורים נוספים ואמרתי שההגבלים העסקיים נתנו אישור והוא חתם".

"אין מניעה משפטית לאשר את הבקשה", היתה השורה התחתונה במסמך שחיברה היועצת המשפטית של משרד התקשורת עו"ד דנה נויפלד ואשר הוגש לנתניהו לחתימה. ואולם, בשל לחץ הזמנים נשמט מהמסמך הזה תנאי מסוים שהעמידה המועצה לשידורי כבלים ולוויין בראשות ד"ר יפעת בן-חי-שגב.

יפעת בן-חי שגב (צילום: יוסי זמיר)

"עמדה זו נסמכת על התקיימות התנאים להחלטת הממונה ומוצע לקבוע, כי כל שינוי מהם יצריך בנוסף לאישור הממונה את אישור השר בהתייעצות עם המועצה", נכתב בהחלטת מועצת הכבלים והלוויין. במילים אחרות, המועצה אישרה את העיסקה אך ביקשה להבהיר כי אם ישתנה המצב כך שהוא יפר את התנאים שהציב הממונה על ההגבלים העסקיים לאישור העסקה, לא יהיה די באישור מחדש של הממונה אלא יידרש גם אישור מחדש של שר התקשורת בהתייעצות עם מועצת הכבלים והלוויין.

בשל "שגגה", כך הסבירו בהמשך במשרד התקשורת, התנאי הזה לא נכלל במסמך שהועבר לנתניהו. כי זאת יש לדעת, גם אישור מועצת הכבלים והלוויין ניתן רק ב-23.6.15, ביום האחרון שקצבו בדירקטוריון בזק לקבלת האישורים לעסקה. במשרד התקשורת מיהרו להטמיע את החלטת המועצה במסמך של עו"ד נויפלד, שהועבר על-ידי שמילה לחתימת שר התקשורת נתניהו, אך בשל הלהיטות לסיים במועד את הליך ההחתמה נשמט התנאי שהציבה מועצת הכבלים והלוויין.

למעלה מארבע שנים אחר כך, בספטמבר 2019, הורה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט על השלמות חקירה בפרשה המכונה "תיק 4000", וזאת לקראת הגשת כתב אישום בפרשה. במסגרת השלמות חקירה אלו זומן שמילה לחדר החקירות המשטרתי ונשאל שאלות רבות על החתמת נתניהו.

עו"ד בן-צור הראה לשמילה ולבית-המשפט כיצד החוקר ערן בוחניק שיטה בו, כדי לנסות לגרום לו להפליל את נתניהו. במקום להציג לשמילה את המסמכים שהיו ברשות גורמי החקירה, ומהם עולה בבירור כי התנאי של המועצה נשמט מהמסמך הסופי בשל "שגגה" שנבעה מלחץ הזמן, הציג החוקר לשמילה סיפור אחר ולפיו במסמך שקיבל נתניהו הופיע התנאי הזה אולם ראש הממשלה ביקש להסירו ורק אז חתם על האישור.

תחילה שאל בוחניק את שמילה האם התבקש להשמיט תנאי כלשהו שקבעה המועצה לפני חתימת נתניהו. "אני לא מכיר מישהו שביקש להשמיט מתנאי המועצה", השיב נחרצות.

עד המדינה שלמה פילבר בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 30.3.2022 (צילום: ראובן קסטרו)

בשלב זה הציג החוקר לשמילה תכתובת פנימית מהמחלקה המשפטית של משרד התקשורת, שמתעדת התייעצות שהתרחשה אחרי שהתברר למחלקה כי התנאי של המועצה נשמט מההחלטה הסופית.

מהתכתובת עולה כי למחרת החתמת נתניהו פנה עו"ד דוד קובסניאנו, היועץ המשפטי של המועצה לשידורי כבלים ולוויין, אל המחלקה המשפטית במשרד התקשורת כיוון שהבחין כי התנאי שהעמידה המועצה לא נכלל במסמך הסופי. "קיבלתי את החלטת שר התקשורת בנושא שבנדון", כתב קובסניאנו למחלקה המשפטית במשרד, "ולכאורה אני מבין ממנו כי הוא לא אימץ את המלצת המועצה, לפיה כל שינוי בתנאי הממונה בנושא המיזוג יצריך לעניין אישור המיזוג את אישור השר בהתייעצות המועצה. האמנם?".

בעקבות המייל הזה, כתבה ברוריה מנדלסון מהלשכה המשפטית במשרד התקשורת מייל ליועצת נויפלד וכיתבה גם עובדת נוספת במחלקה, איה בן-פורת. "רצ"ב הצעת מייל", כתבה מנדלסון לנויפלד, "מה דעתך?".

מה שמכונה "הצעת מייל" הוא טיוטת מכתב לשמילה, שכולל את הפנייה של קובסניאנו בתוספת השורות הבאות: "משיחתנו הטלפונית הבוקר אני מבינה כי התנאים שפורטו בהחלטת המועצה מיום 23 יוני 2015 הוצגו על ידיך אתמול לראש הממשלה ושר התקשורת והוא החליט לחתום על נוסח אשר אינו כולל תנאים לאישור. אציין כי הרן [לבאות, סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, א"פ] מסר לנו כי הוא אינו מעוניין לכלול את התנאי הראשון המפורט בהחלטת המועצה. לעניין יתר התנאים, אני מבינה כי שר התקשורת לא היה מעוניין לכלול אותם במסגרת האישור. אנא אישורך לאמור לעיל".

בשלב זה, כך נראה, במחלקה המשפטית טרם הבינו כי התנאי לא נכלל במסמך הסופי בשל שגגה טכנית, כתוצאה מלחץ הזמן, ואימצו את התיאוריה שהביע בזהירות קובסניאנו ולפיה התנאי נכלל אך נתניהו ביקש להשמיטו.

עו"ד בן-צור סבר אחרת והצהיר לבית-המשפט כי במחלקה המשפטית "ניסו להסדיר את הפאדיחה שלהם הקטנה". כשהשופט משה בר-עם ציין כי התכתובת במחלקה המשפטית באה בעקבות המייל של יועמ"ש המועצה קובסניאנו הבהיר עו"ד בן-צור כי היועמ"ש של המועצה "לא יודע" שלמעשה הסעיף הושמט בשל שגגה.

"גם הן לא יודעות", העירה עו"ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, לגבי עובדות המחלקה המשפטית במשרד התקשורת.

"הן יודעות הכל גברת תירוש", סנט בה עו"ד בן-צור, בלי להציג כל ראיה לכך.

"נויפלד היתה פה ואני לא זוכרת ששאלת אותה על זה", ציינה עו"ד תירוש.

עו"ד בן-צור העדיף לא להשיב להערה זו ושב לחקירת שמילה. "במסגרת המשחק חפש את הראש. מר שמילה, רוצים לשלוח את זה אליך. לא שלחו אליך, נכון?". "שלחו לי משהו אבל לא את זה", השיב העד.

חוקרי המשטרה של שנת 2019, מכל מקום, ידעו גם ידעו על הסיבה להשמטת הסעיף, ובכל זאת הציגו לשמילה בחקירה את טיוטת המייל ממנה עולה כאילו נתניהו הוא שיזם את ההשמטה.

"בהשלמת החקירה באישור היועץ המשפטי לממשלה!!", הגביר עו"ד בן-צור את קולו, "עושים פה סבוטאז'!".

בא-כוחו של נתניהו הראה כי בהמשך חקירתו של שמילה במשטרה אמר לו החוקר בוחניק: "מהמייל של ברוריה עולה כי אתה הצגת לראש הממשלה את התנאים שפורטו בהחלטת המועצה מיום 23.6.15 וראש הממשלה החליט לחתום על נוסח שאינו כולל את התנאים לאישור. תסביר את זה בבקשה".

שמילה השיב לחוקר המשטרתי כי לא זכור לו שהיו לו שני נוסחים להחתמת ראש הממשלה, אחד עם תנאים ואחד בלי, אלא נוסח אחד שעליו חתם. אולם ביטחונו התערער והוא העלה גם אפשרות כי הציג לנתניהו שלל מסמכים אבל את המסמך הסופי לחתימה שלח בהמשך במייל או בפקס, וקיבל אותו בחזרה חתום גם כן במייל או בפקס. "אבל אני לא זוכר להגיד אם זה מה שהיה במקרה הזה או שאני מתבלבל עם מקרים נוספים שהבאתי מסמכים לראש הממשלה לחתימתו בנושאים אחרים ועליהם הוא חתם בדיעבד. אני לא זוכר את זה", סייג שמילה בפני החוקר בוחניק.

"החוקר מנסה להראות שהוא הממזר [נתניהו] מחליט לא לחתום על חלק מהתנאים", אמר עו"ד בן-צור לשמילה בבית-המשפט, ושמילה אישר. "אתה היית נחרץ בהתחלה והתחלת לאבד את הביטחון פה, אמת?", הוסיף עו"ד בן צור. "כן, ועל זה התרעמתי", השיב שמילה.

לדברי העד, "לפעמים, אני מניח, שכשאתה רוצה להגיע לחקר האמת אתה עושה מעין 'תרגילי חקירה', אבל יש גבול גם מה אפשר לעשות ולא להגיע למצב שמטעים אותך ואתה בסוף אומר דבר שאינו אמת. צריך לייצר גבולות".

עו"ד בן-צור המשיך והקריא קטעים מחקירתו במשטרה של שמילה, והראה כיצד ביטחונו הלך והתערער ככל שהחוקר הציג לו עדויות מהן עולה לכאורה כי נתניהו אכן ביקש להסיר את הסעיף מהמסמך. שמילה עדיין התעקש כי ממנו נתניהו לא ביקש להסיר כל תנאי, אולם אז הציג בוחניק לשמילה דברים שאמרה עו"ד ברוריה מנדלסון, בחקירה שהיא עברה במקביל במשטרה.

"ברוריה מוסרת בהודעתה כי היא אכן שוחחה איתך בטלפון ואתה מסרת לה כי אכן הצגת בפני ראשה הממשלה את התנאים שנכללו בהחלטת המועצה מיום 23.6.15 ואילו השר החליט לחתום על נוסח שלא כולל את התנאים הללו", אמר החוקר בוחניק לשמילה וביקש את תגובתו. שמילה השיב לחוקר המשטרתי כי אכן שוחח עם מנדלסון ועדכן אותה כי נתניהו חתם על המסמך, אבל הוסיף: "אני לא מכיר ולא זוכר שאמרתי לה שראש הממשלה השמיט מהמסמך או בחר בנוסח אחר שהונח בפניו ללא אותם תנאים".

"היא שאלה אותי האם הצגתי את התנאים של המועצה ואמרת 'חיובי'", שיחזר  אתמול שמילה מעל דוכן העדים את השיחה שקיים למחרת מעמד החתימה עם עו"ד מנדלסון. "כל המסמכים היו איתי על השולחן והוא חתם על המסמך שנתנו לו לחתום. לא הוריד שום סעיף לא שינה שום סעיף, לא ביקש לשנות. חתם על המסמך שהבאתי איתי מהבית, מתל אביב, מהמשרד בתל אביב, ועליו הוא חתם בלי שום מתווכים בדרך. חתם על המסמך שיצא מבית מדרשנו, שנכתב על ידי היועצת המשפטית בתיאום עם כל הצוות המקצועי במשרד. כל מה שיש פה אפשר להתייחס אליו כעורבא פרח".

בשלב זה הציג עו"ד בן-צור את תמליל החקירה של עו"ד מנדלסון, והראה כיצד גם שם חוקרי המשטרה מוליכים אותה להצהיר כי נתניהו פעל להשמטת סעיף מהמסמך. אחרי שהציגו לה תכתובות פנימיות מאותם הימים שאל אותה החוקר "מהם התנאים שנקבעו בהחלטת מועצת הכבלים והלוויין שראש הממשלה ביקש להסיר?", שאלה שבבסיסה עומדת ההנחה כי נתניהו הוא שביקש להסיר את התנאים.

מנדלסון השיבה כי אינה זוכרת ובהמשך הסבירה: "לא הייתי נוכחת בזמן שהנושא הוצג לשר ואיני יודעת מדוע השר החליט שלא לכלול אותם בנוסח אישור המיזוג". מתשובה זו עולה כי מנדלסון אימצה את הנחת המוצא השגויה שהציג בפניה החוקר לפיה נתניהו הוא שביקש להשמיט את התנאי.

"ואז הם לא מרפים האנשים האלה", הצהיר עו"ד בעז בן-צור וציטט את המשך החקירה של מנדלסון. "מתכתובות המיילים ניתן להבין שגם את וגם אחרים מאוד מסויגים מאותה החלטה של שר התקשורת לאישור המיזוג של בזק-יס ללא תנאים שהופיעו באישור המועצה. תסבירי". על כך כבר השיבה מנדלסון: "זה היה מקרה מאוד נדיר ששר תקשורת דאז מתערב בהמלצות של הגורמים המקצועיים ומחליט שלא לכלול אותם בנוסח האישור הסופי".

במענה לשאלות המשך אישר שמילה לעו"ד בן-צור כי כשהשוטרים הציגו בפניו את "הצעת המייל" לצד גרסת מנדלסון, התערער ביטחונו בגרסה לפיה נתניהו כלל לא פעל להשמטת סעיף מהמסמך.

עו"ד בן-צור המשיך וציטט מחקירתו של שמילה במשטרה. חוקר המשטרה בוחניק שאל את שמילה: "האם ראש הממשלה כשר התקשורת אכן נועץ במועצת הכבלים והלוויין לפני שהשמיט את שני התנאים?". שמילה השיב: "למיטב ידיעתי לא". החוקר המשטרתי שאל: "בהנחה שראש הממשלה לא נועץ איתם האם זה תקין?" ושמילה השיב: "זו סוגיה משפטית שאנחנו תמיד מתחבטים עליה במשרד. קיימת חובת היוועצות אבל ההחלטה שמורה בידי שר התקשורת".

"אתה מסכים איתי", סיכם עו"ד בן-צור, "שכל ההנחות שבשאלות הללו זה הנחות סרק? הוא לא השמיט את התנאים ולכן לא היה צריך להתייעץ. זה לא תקין מה שעשו אבל המהלך היה תקין. מסכים איתי?".

"אני יכול להסכים", השיב שמילה בבית-המשפט.

עו"ד בן-צור פנה לספסלי הפרקליטות וסינן: "מה אתם אומרים? תקין? גברת תירוש".

"שגגה", העיר בסרקזם עו"ד ז'ק חן, בא כוחם של בני-הזוג אלוביץ'.

"שגגה", החרה החזיק אחריו עו"ד בן-צור.

מוליכים אותך שולל

גם בזמן באמת, בשנת 2019, הרגיש שמילה כי השאלות שנשאל בחקירת ההשלמה שלו במשטרה היו מניפולטיביות.

"אתה מחזיר אותי לימים... כמו שהרגשתי אחרי החקירה", אמר שמילה בבית-המשפט בשלב מסוים.

"איך הרגשת?", התעניין עו"ד בן-צור.

"לא טוב, רע", השיב שמילה. "מוליכים אותך שולל".

השופט משה בר-עם התערב וביקש פירוט. "מוליכים אותך שולל?", שאל.

"מוליכים אותי שולל", השיב שמילה. "באתי להציג תמונת אמת ופתאום מנסים להוציא ממני בעורמה וטקטיקות חקירות דברים שלא היו. זה מאוד מפריע לי עד היום".

בהמשך עדותו סיפר שמילה על מצב רוחו בתום החקירה המשטרתית, שהחשוד המרכזי בה, יש לזכור, היה ראש הממשלה בנימין נתניהו. "יצאתי בכעס, בתחושה של מועקה, של לנסות לייצר דברים של משהו שלא היה", העיד. "כל התחושה בחקירה שלי היתה של לחפש משהו, איזשהו ראש".

"ראש של מי?", שאל עו"ד בן-צור.

"של ראש הממשלה", השיב שמילה.

"זה קומם אותי שלא מציגים לי דברים", הצהיר העד בשלב אחר של חקירתו בבית-המשפט. "אני משתף פעולה, אומר כל מה שאני יודע כדי להגיע לחקר האמת, ומנסים במעין טכניקות חקירה להביא אותי למשהו אחר".

לדבריו, כשיצא מהחקירה במשטרה עיין מחדש בכל התכתובות ממועד החתמת נתניהו. "עברתי על כל החומרים מהתקופה ששאלו אותי כי זה ממש הרגיש לי לא טוב, וראיתי שממש הוא הטעה אותי בחקירה", סיפר בבית-המשפט. "שלחתי לו 4-5 מיילים, לערן, מייל אחרי מייל בצורה מסודרת, מפורטת, עם הסבר על כל מה שהיה. 'אני רואה פה דברים אחרים, קח לתשומת לבך'. כתב לי 'יטופל'".

עם זאת, שמילה העיד אתמול בבית-המשפט כי עוד יותר מהתרגילים המשטרתיים, חרה לו להיווכח כי עמיתותיו מהמחלקה המשפטית התייעצו בינן לבין עצמן כיצד לשלוח לו מייל אחרי שגילו על הטעות.

"אני שואל את עצמי...", אמר, "אני הרי ממשיך לעבוד עם ברוריה [שמילה וברוריה מנדלסון עדיין עובדים במשרד התקשורת, א"פ]. מה לעשות כשאני חוזר למשרד ואני מסתכל לה בעיניים? אני מבוגר, אני אקח את זה לתשומת לבי. אני מניח שגם היא היתה בלחץ. כולם עובדים ביחד כדי לעשות טוב לציבור ודברים כאלה עושים לא טוב".

"זה הכל כדי להסביר תקלה טכנית", אמר עו"ד בן-צור.

"זה לא משנה", השיב שמילה, "אל תכניס לי מילים לפה כי אני לא איתך מלא על מלא, אבל אני בסוף שליח ציבור, שעובד מתוך מטרות מסוימות. עובד עם חברים ביום-יום ופתאום אני רואה שמאחורי גבי מתנהלת תכתובת כזו. זה גם גורם לי צער".

בתוחם חקירתו במשטרה בשנת 2019 שמילה אף שקל לפנות ליועץ המשפטי לממשלה כדי להתריע בפניו על תרגילי החקירה הפסולים שבוצעו לו במשטרה. "באותה תקופה אני ממלא מקום מנכ"ל משרד", סיפר שמילה. "אין לך עם מי לדבר. אתה מסתכל למעלה, למי תפנה? אתה פונה לאיש הכי הגיוני".

בסופו של דבר שמילה החליט לא לפנות ליועמ"ש מנדלבליט. כשעו"ד בן-צור שאל אותו על כך השיב העד: "זו שאלה .. כי סברתי שברגע שאני מניח את המסמכים עם תיאור מלא ומפורט [בפני המשטרה, א"פ] אי אפשר יהיה לקחת את האמת ולעוות אותה, ואם באיזשהו יום זה יגיע לבית המשפט הדברים ייאמרו פה. העדפתי שזה יהיה בדרך הזו".

בשלב זה העיר שמילה: "אני גם פחות סמכתי באותם ימים, לאור מה שקרה בתקשורת, על היועץ המשפטי לממשלה. אמרתי לעצמי שלא אכניס את עצמי להייוועץ עם מישהו והוא יקבל החלטה הפוכה".

"לא סמכת על היועץ המשפטי לממשלה?", תהה השופט בר-עם.

"כן, באותו רגע", השיב שמילה. "אתה קורא עיתונים, אתה רואה שהוא הצד של המאשים". מיד בהמשך הוסיף "סליחה שאמרתי את זה. אני סומך על היועץ המשפטי לממשלה, זו פונקציה חשובה, יכול להיות שטעיתי באותו זמן. צר לי, אבל אותו רגע ככה הרגשתי".

מתפרץ לדלת פתוחה

עם סיום חקירתו הנגדית של שמילה בידי עו"ד בן-צור, בא כוחו של הנאשם נתניהו, החלה חקירתו הנגדית בידי עו"ד ז'ק חן, בא כוחם של הנאשמים בני-הזוג אלוביץ'. גם חן התמקד בפרשת עסקת בזק-yes אך מזווית שונה.

סניגורם של בעלי השליטה לשעבר בבזק ביקש להראות כי כבר בשנת 2013 דנו במשרד התקשורת באפשרות לאישור העסקה ללא תנאים, וכי לקראת 2015 זירזו את ההליך עוד לפני כניסתו של פילבר לתפקיד המנכ"ל, וזאת מתוך התחשבות לגיטימית בצרכים של החברה המפוקחת בזק.

כשפילבר נכנס באופן רשמי לתפקידו, טען עו"ד חן, ופעל לזרז את אישור המשרד לעסקת בזק-yes, הוא בעצם "מתפרץ לדלת פתוחה", שכן ממילא המשרד כולו, כולל ברגר וראשי כל האגפים פועלים בכיוון עוד קודם לכן. "כן", אישר שמילה.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.95MB)