"מר בן-צור, לאן כל זה מוביל?", תהה בשלב מסוים השופט עודד שחם באוזני בא-כוחו של בנימין נתניהו, עו"ד בעז בן-צור. היה זה כאשר חלפו כבר למעלה משעתיים של חקירה נגדית, שבה הירבה עו"ד בן-צור להציג לעד הרן לבאות, לשעבר סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, אסמכתאות לגבי מדיניות המשרד בעשור האחרון.

עו"ד בן-צור ביקש שהעד לבאות ייצא מהאולם כדי שיוכל להסביר את ההיגיון מאחורי קו החקירה שלו. לאחר שזה סגר את הדלת מאחוריו אמר הסנגור: "מה אנחנו עושים כאן? אנחנו מנסים לברר דרך רגולציה אם היתה אולי איזושהי סטייה של פילבר, ואז זה תומך אולי באיזושהי הנחיה שאולי ניתנה. לטעמנו זה המבנה. נסיק מההתנהגות של פילבר אם זה סביר או לא סביר שהנחו אותו. נדמה לי שבסוגיה שלא הונחה דיברנו. עכשיו נסיבתית, אנחנו בוחנים האם יש הצדקה עניינית לעמדות שלו".

לפי כתב האישום בפרשה המכונה "תיק 4000", בשנת 2015, כשמנהל הקמפיין של נתניהו שלמה פילבר מונה למנכ"ל משרד התקשורת, הוא קיבל מראש הממשלה הנחייה להיטיב עם בזק, וזאת בתמורה לגישה חסרת תקדים שהעניקו לו בעלי השליטה בחברה, שאול ואיריס אלוביץ', לאתר "וואלה", שהיה אף הוא בשליטתם. בא-כוחו של נתניהו, כך הסביר לבית-המשפט, ביקש להראות כי מעשיו של פילבר כמנכ"ל משרד התקשורת היו סבירים, לכל הפחות לא חריגים במידה שיכולה להעיד כי פעל מתוך הנחייה, שממילא לשיטת הסנגורים לא ניתנה.

"אתם פורסים פה יריעה מאוד רחבה ולי לפחות קשה לראות איך הדברים נקשרים", העיר בזהירות אופיינית השופט שחם. "מה שאדוני שואל אני הבנתי, אבל לא הבנתי איך זה קשור אלינו. אם יש לכם משהו ספציפי לגבי הנושאים שפילבר דיבר עליהם יופע מיד".

"אני אתקדם", הבטיח עו"ד בן-צור, והוסיף בעוקצנות טיפוסית: "גם העד וגם הצדק יופע מיד! גם החוקרים. כולם יופיעו".

נאשם מס' 2, שאול אלוביץ', בית המשפט המחוזי בירושלים, 26.4.22 (צילום: יונתן זינדל)

חקירתו הנגדית של לבאות החלה כבר בשבוע שעבר, אז חקר את העד בא-כוחם של בני הזוג אלוביץ', עו"ד ז'ק חן. היום (5.12) הוקדש ברובו לחקירה הנגדית מטעם עו"ד בן-צור, שדילג בין מספר סוגיות שנוגעות ללבאות. על חלק נכבד מהשאלות השיב העד בטענה כי אינו זוכר. תשובה כזו עשויה ללמד על ניסיון להסתיר מידע מבית-המשפט, אך במקרה של לבאות נראית אותנטית ולו מפני שהירבה לתת אותה גם בחקירתו הראשית.

בדרך כלל השיב העד במתינות, אולם טון דבריו השתנה כשנשאל לגבי כמה סוגיות. אחת מהן היתה הטענה שהדליף מידע לכתב "גלובס" באותה תקופה גד פרץ.

עו"ד בן-צור הציג בפני העד קטעים מחקירתה ברשות ניירות ערך של עדי קאהן-גונן, העוזרת המקצועית של פילבר במשרד התקשורת, שטענה כי יום לפני ערב יום כיפור בשנת 2015 נכנס פילבר למשרד בסערה וטען כי תפס את לבאות מדליף מידע לפרץ.

כבר בשבוע שעבר הכחיש לבאות כי דיבר אי פעם עם פרץ בתקופת פילבר כמנכ"ל וטען שגם בתקופות של מנכ"לים אחרים שוחח עם העיתונאי רק לאחר קבלת אישור מדוברות המשרד.

עו"ד בן-צור המשיך והקריא מדברי קאהן-גונן, שטענה כי פילבר אמר לה שלבאות מסתובב ואומר "מצאתי את הדרך להפיל את מומו". לבאות הכחיש שהתבטא כך. "האם אמרתי שאני חסר שביעות רצון מהמנכ"ל שלי? זה יכול להיות. להפיל אותו? מה פתאום. מי אני?".

ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו עם שר התקשורת שקדם לו, גלעד ארדן. ירושלים, 23.11.15 (צילום: הדס פרוש)

גם כשפילבר העיד במשפט המו"לים הקריא בפניו עו"ד בן-צור קטע זה מחקירתה של קאהן גונן. אולם אז הדגיש בא-כוחו של נתניהו כי העוזרת המקצועית אמרה שלפי פילבר לבאות טוען כי מצא את הדרך "להפיל את מומו ואת הבוס שלו", כלומר את נתניהו. היום עו"ד בן-צור לא ביקש את התייחסותו של לבאות לטענה כאילו רצה להפיל את ראש הממשלה ושר התקשורת.

תחת זאת המשיך עו"ד בן-צור להקריא מחקירתה של קאהן-גונן, שטענה כי שוחחה עם פרץ לאחר שפילבר טען להדלפה של לבאות והעיתונאי אמר לה: "הרן בכל השיחות שלי איתו מאז שמומו הגיע אמר לי...". מכאן, המשיך עו"ד בן-צור והקריא, הסיקה קאהן-גונן כי לבאות שיקר לה כשהכחיש באוזניה כבר אז שדיבר עם פרץ.

"הוא משקר!", התפרץ לבאות לדברי הסנגור. "לא היו שיחות איתו [עם פרץ, א"פ] מאז שמומו הגיע. אפילו לא שיחה אחת!".

אלי ציפורי בביהמ"ש המחוזי בירושלים, 6.9.22 (צילום: אורן פרסיקו)

תשובה זו הובילה את שוחרי טובתו של נתניהו שמקפידים בשבועות האחרונים להגיע לדיונים במשפט המו"לים לפרוץ בצחוק.

"מהלך העניינים היה כזה", אמר עו"ד בן-צור. "היו כתבות שחשבו שזה אתה הדלפת, ואתה הכחשת". "אני עדיין מכחיש", הבהיר לבאות. "והלכו לבדוק עם העיתונאי", המשיך עו"ד בן-צור, "והוא אמר 'כל השיחות שלי עם הרן...'". "תביאו אותו לפה", דרש העד.

בהמשך עדותו טען לבאות שלא רק שלא דיבר עם פרץ בתקופת פילבר כמנכ"ל משרד התקשורת, גם לא קרא את דיווחיו. לשמע הערה זו התפקע מצחוק אלי ציפורי, כיום אחד מנאמניו הבולטים של נתניהו בשדה התקשורתי ובתקופה הרלוונטית לכתב האישום עורך עמודי החדשות של "גלובס", ומי שהצניע את הגילויים של פרץ בזמן אמת על אי סדרים בבזק, אי סדרים אשר הובילו בסופו של דבר לפתיחת חקירת רשות ניירות ערך ובהמשך לחקירה הפלילית שהובילה לכתב אישום.

הכל אפשרי

חלק ניכר מחקירתו הנגדית של לבאות בידי עו"ד בן-צור הוקדש לסוגיית הבקשה של חברת yes ממשרד התקשורת לאשר את העברת אמצעי השליטה בחברה לבזק, מהלך שנועד להזרים לכיס הפרטי של אלוביץ' מאות מיליוני שקלים.

בא-כוחו של נתניהו עמד על כך שלאורך חודשים ארוכים, ועל אף שכבר למן ההתחלה ב-yes הדגישו את דחיפות הצורך שלהם לקבל את האישור, במשרד התקשורת בוששו מלהשיב לבקשה. אמנם לאחר קבלת הבקשה הרשמית הונחה לבאות לגבש תנאים לאישורה, אולם העבודה על כך נגררה לאורך למעלה משנה.

"אפשרות אחת היא שאתה מקבל את ההנחיה לגבש תנאים ואתה פשוט שם את זה בצד במשך תקופה ארוכה כי אתה עסוק", הציע עו"ד בן-צור לעד. "אפשרות שנייה זה שניתנה לך הנחיה, מזכירים לך פעם אחר פעם אחר פעם שזה מה שצריך לעשות, ואתה לא מבצע. מה מבין שתי האפשרויות היא הנכונה?".

"האפשרות הראשונה היא בווריאציה", השיב לבאות, "אנחנו התחלנו, אבל היו לנו דברים אחרים על השולחן. המנהלים שלי אמרו לי לשים בסדר העדיפויות את השוק הסיטונאי, את הדואר, היו עוד הרבה מאוד דברים אחרים לעשות ואף אחד מהם לא שם לי בראש סדר העדיפויות את גיבוש התנאים. יכול להיות, וזה גם סביר, שאני אמרתי 'האם צריך לעשות?' והם אמרו 'אם זה נכנס לך בסדר עדיפויות תעשה, ואם לא זה לא בראש סדר העדיפויות'. גם זו אפשרות".

"הכל אפשרי", העיר עו"ד בן-צור והודיע כי הוא מתקדם לשאלה הבאה.

עו"ד בעז בן-צור, סניגורו של נתניהו (מימין) ועו"ד ז'ק חן, סניגורו של שאול אלוביץ', ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 14.6.22 (צילום: יונתן זינדל)

בהמשך החקירה הציג בא-כוחו של נתניהו לעד לבאות קטעים מעדותו של המנכ"ל במשרד התקשורת שקדם לפילבר, אבי ברגר, שאמר כי אחת לזמן מה התעניין אצל לבאות בהתקדמות העבודה על גיבוש התנאים.

"אם המנכ"ל שלי היה פונה אלי פעם אחר פעם אחר פעם כנראה שהייתי זוכר שזה היה בראש סדר העדיפויות שלנו", השיב לבאות. "אני לא זוכר".

ראש המטה של נתניהו במשרד התקשורת, איתן צפריר, טען בחקירתו במשטרה כי לבאות אמר לו שבתקופת שר התקשורת ארדן הוחלט שלא לאשר את העברת אמצעי השליטה ב-yes כל עוד בזק מטרפדת את התקדמות רפורמת השוק הסיטונאי. לפי צפריר, לבאות אף טען כי ארדן הנחה לתרץ את עיכוב האישור במגבלה של כוח אדם במשרד.

כשעו"ד בן-צור החל להקריא את טענותיו של צפריר התפרץ לבאות ואמר: "לא, לא, לא, לא, לא!". בהמשך הוסיף: "אני לא זוכר שגלעד ארדן נתן לי הנחיה כזו של תירוצים. אני חוזר ואומר, זה לא היה בראש סדר העדיפויות ואם יש דברים אחרים בסדר העדיפויות אז המנהלים שלי, ארדן וברגר, הראו לי בדיוק מה הם רוצים שיעשה קודם. וב-Capacity לא היה אפשר לעשות את זה".

"אז התיאור של המנוף ו'לא להתקדם'?", התעניין עו"ד בן-צור.

"שהשר אומר לי דבר כזה? נשמע לי מוזר מאוד", השיב לבאות.

"ברגר אומר לך דבר כזה?", שאל עו"ד בן-צור.

"ברגר לא אמר לי דבר כזה", השיב לבאות.

העד הרן לבאות. בחזית: עו"ד יהודית תירוש מהפרקליטות ועורך דינם של הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 5.12.22 (צילום: אוליביה פיטוסי)

בהמשך החקירה אישר לבאות כי אישור בקשה להעברת אמצעי השליטה של חברה מפוקחת אינה "הטבה" או "סוכריה" שמשרד התקשורת מעניק לה. עם זאת טען העד כי העניין עשוי לעתים להתברר כמורכב יותר ממה שנדמה במבט ראשו. "יש הרבה אפשרויות, זה לא שחור ולבן", אמר. ואולם כשנשאל ישירות האם משרד התקשורת יכול "למרוח" טיפול בבקשה השיב לבאות בשלילה.

"הנושא באמת לא טופל", חזר והסביר בהמשך לבאות כשנדרש פעם נוספת להתייחס לזמן הממושך שלקח למשרד התקשורת לאשר את העברת אמצעי השליטה ב-yes. "זה טופל באופן איטי יחסית כי הוקצה כוח אדם זניח. הסיבה היא שבאותו זמן היינו צריכים להקצות את כל כוח האדם שלנו לטפל בבזק ובשוק הסיטונאי. מבחינתי אם מחר באים ואומרים לי 'לא! תפסיק לטפל בבזק, תעלה את זה לראש סדר העדיפויות, תעביר את קופלוביץ' לזה', זאת 'סוכריה'. ואת הסוכריה הזאת צריך לחשוב טוב לפני שנותנים אותה כשבאותה חברה כל כוח האדם שלך מוקצה לטפל באי העמידה בהוראות או בגיבוש הוראות שהיו צריכים לעשות ולא עשו. וזו התנהלות סבירה".

עו"ד בן-צור הציג ללבאות קטעים מהודעתו של אמיר ברקן, אז סמנכ"ל הכלכלה במשרד ראש הממשלה, ששוחח טלפונית עם לבאות וברגר ונציגים אחרים במשרד כדי להבין מדוע אינו משיב ל-yes על בקשתה.

עו"ד בן-צור הקריא ללבאות את המשפט הבא מפי ברקן: "הטענה של ברגר היתה שבזק לא מקיימת אחר הוראותיו בשוק הסיטונאי ולכן כל עוד לא משתפים איתו פעולה הוא לא יתעסק בעניין הטלוויזיה, הוא ראה בזה איזה שהוא שוט על בזק". בא-כוחו של נתניהו לא הקריא ללבאות את המשפט שהופיע בסמוך לו, לפיו ברקן אומר כי אינו זוכר אם שמע זאת מברגר או מתלונות של נציגי yes על ברגר.

כשלבאות שאל את עו"ד בן-צור "זה ברקן?" השיב הסנגור: "כן. מה שהוא מתאר זה מה שברגר אומר בשיחה", אף שבקטע אחר מהודעתו של ברקן, שהוצג לרגע על המסך בבית-המשפט אך לא הוקרא בקול, טען ברקן כי אינו זוכר כלל את השיחה אך מקבל את דברי החוקרים כי אכן התקיימה.

לא עלה

בחקירה החוזרת הקצרה התייחסה בין היתר יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, לקביעה של בא-כוחם של בני-הזוג אלוביץ' ז'ק חן כי לבאות לא יכול היה להיות מופתע מכך שבמסמך מדיניות ההמשך במשרד התקשורת, שחיבר פילבר בסוף שנת 2016, נכללה התייחסות להפרדה תאגידית בקבוצת בזק. זאת, טען הסנגור, כיוון שכבר כמה חודשים קודם לכן קיבל לבאות מהעוזרת של פילבר עדי קאהן-גונן מסמך, שכלל אף הוא התייחסות להבדלים בין הפרדה תאגידית לחשבונאית.

עו"ד תירוש מנתה לפרוטוקול שורה של מסמכים שמסכמים את כל הדיונים הרלוונטיים שנעשו במשרד התקשורת בשבועות ובחודשים שלפני חיבור מסמך המדיניות, וביקשה מהעד לעיין בסיכומי הדיונים כדי לראות אם באחד מהם עלתה הסוגיה של הסכמה להפרדה תאגידית בלי קידום רפורמה בטלפוניה. עוד לפני שעו"ד חן הספיק להתנגד לשאלה השיב לבאות שהנושא "לא עלה", ובכך תמה עדותו.

מחר יעלה להעיד מימון שמילה, מי שהיה סמנכ"ל פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת בתקופה הרלוונטית לכתב האישום ולפרקים ממלא-מקומו של המנכ"ל.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.58MB)