כותרת שפורסמה בנובמבר 2016 עמדה במרכז חלק מהחקירה הנגדית שערך סניגורם של שאול ואיריס אלוביץ' לעד הרן לבאות, סמנכ"ל הכלכלה לשעבר במשרד התקשורת. האם לבאות הוא שהדליף את הידיעה לעיתון? לבאות הכחיש זאת מעל דוכן העדים, ופרקליט הנאשמים בשוחד ומרמה לא טען אחרת, ובכל זאת ניסה לבנות על גבי אותה כותרת מגדל של טענות.

ב-15.9.2016 פורסמה ב"גלובס" ידיעה מאת הכתב גד פרץ תחת הכותרת "צחי הנגבי מקדם את ביטול ההפרדה המבנית בבזק". ראש הממשלה בנימין נתניהו היה אז שר התקשורת, אך לאחר שנחשפו יחסיו החבריים עם שאול ואיריס אלוביץ', בעלי השליטה בחברת בזק, נאסר עליו לעסוק בענייניהם. הנגבי, לכן, מונה כ"שר לענייני בזק במשרד ראש הממשלה". מנכ"ל המשרד היה שלמה (מומו) פילבר, שמונה לתפקיד לאחר שעמד בראש קמפיין הבחירות המוצלח של נתניהו ב-2015.

כיום נתניהו ובני הזוג אלוביץ' נאשמים בעסקת שוחד במסגרת הפרשה המכונה "תיק 4000" ואילו פילבר הפך לעד מדינה. ביטול ההפרדה המבנית בבזק, מהלך שהיה שווה מאות מיליוני שקלים לאלוביצ'ים, הוא אחד הצעדים שעל פי כתב האישום קידם נתניהו במשרד התקשורת, בתמורה לגישה שקיבל למערכת החדשות של אתר "וואלה", שהיה אז בבעלות בזק.

בידיעה של פרץ ב"גלובס" נכתב כי "משרד התקשורת החל לזמן מפעילים לשיחות בנושא ביטול ההפרדה המבנית בבזק". פרץ הסביר כי במשרד התקשורת רוצים לשמוע בעיקר את העמדות של פרטנר וסלקום בסוגיה.

עד המדינה שלמה פילבר, בית-המשפט המחוזי בירושלים, 11.5.2022 (צילום: יונתן זינדל)

עד המדינה שלמה פילבר, בית-המשפט המחוזי בירושלים, 11.5.2022 (צילום: יונתן זינדל)

בבוקרו של אותו היום ממש, ב-15.9.2016, נפגש הרן לבאות, אז סמנכ"ל אגף הכלכלה במשרד התקשורת, עם איציק בנבנישתי מנכ"ל פרטנר, וסיפר לו כי במשרד הוחלט לקדם את ביטול ההפרדה המבנית בבזק. הפגישה הזו, והשלכותיה, הוזכרו שוב ושוב בחקירתו הנגדית של לבאות במשפט המו"לים.

עו"ד ז'ק חן, בא-כוחם של בני-הזוג אלוביץ, הציג אתמול (30.11) בבית המשפט שלל מסמכים המתעדים פגישות בנושא ביטול ההפרדה המבנית בבזק, שנערכו בתקופה שלפני ספטמבר 2016 בתוך משרד התקשורת ובין נציגי המשרד לנציגי משרד האוצר ולנציגי בזק.

הפגישות עם נציגי בזק, הכריז עו"ד חן באוזני העד לבאות, פסקו אחרי ישיבה בין הצדדים שהתקיימה ב-15.9.2016. עו"ד חן גם הציג סיבה אפשרית להפסקת רצף הפגישות. "באותו היום של הישיבה של ה-15.9 קורה פיצוץ גדול-גדול, פיצוץ ענק", אמר לעד לבאות. "זוכר? זה לא משהו ששוכחים".

"לא זוכר", השיב לבאות. "איזה פיצוץ?", שאל בחיוך ואז פרץ בצחוק. "יש לי חיים, בן אדם", אמר לעו"ד חן. "מה, אני אמור לזכור מה היה ב-15.9.16?".

"נפגשת בבית קפה עם נציגי פרטנר", הזכיר עו"ד חן ללבאות, "סיפרת להם לאן פילבר הולך עם ההפרדה המבנית, הם ראו בזה שימוע בעל פה שאתה עושה להם..".

ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לענייני בזק במשרד ראש הממשלה צחי הנגבי (צילום: מרים אלסטר)

ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לענייני בזק במשרד ראש הממשלה צחי הנגבי, 1.8.16 (צילום: מרים אלסטר)

"פשששש", השמיע לבאות מעל דוכן העדים.

"... פילבר האשים אותך", המשיך עו"ד חן, "בעקבות זה יצאה כתבה ב'כלכליסט' [הכוונה לכתבה ב"גלובס", א"פ], האשים אותך, 'מה אתה יושב איתם?', ואחר כך האשים אותך בהדלפה ל'כלכליסט' כדי לסכל את המהלך שלו".

אם לבאות התרגש לשמע ההאשמות מצד מנהלו לשעבר, הוא לא הראה זאת. בתגובה טען שאין לו מושג מה היה ב-15.9.16 אבל הוא כן זוכר שנפגש עם מנכ"ל פרטנר בנבנישתי.

"בפגישה אמרתי לו שאנחנו בוחנים את ביטול ההפרדה המבנית", סיפר לבאות מעל דוכן העדים. "הוא מאוד מאוד לא אהב את זה. אמרתי לו שאנחנו נבטל את ההפרדה המבנית אבל צריך לקבוע תנאים ושאני נפגש איתו כי אני מצפה שהוא יענה לשימוע בנושא הזה בעבודה מקצועית וראויה. זהו. זה מה שאני זוכר מהישיבה. לא קיבל פרטים ולא שום דבר".

"ואתה גם לא זוכר פיצוץ או שכן?", שאל עו"ד חן.

"לא, אני לא זוכר פיצוץ. איזה פיצוץ?", תהה לבאות.

עו"ד חן הציג בפני לבאות ובית המשפט את הכתבה של פרץ ב"גלובס". לבאות העיד כי כבר שלושה חודשים קודם לכן החלו להיפגש עם נציגי החברות המתחרות לבזק. "כן", אישר עו"ד חן, "אבל שלושה חודשים ככל הנראה לא היתה הדלפה ועכשיו אנחנו מגיעים ל-15.9 ומישהו היה לו עניין לפוצץ. המישהו הזה יכול להיות פרטנר כי נפגשת עם המנכ"ל".

"יכול להיות", השיב לבאות.

נאשמי "תיק 4000" שאול אלוביץ' (מאחור) ואיריס אלוביץ' עם עו"ד ז'ק חן, בכניסה לאולם הדיונים בבית-המשפט המחוזי בירושלים. 16.6.2021 (צילום: יונתן זינדל)

נאשמי "תיק 4000" שאול אלוביץ' (מאחור) ואיריס אלוביץ' עם עו"ד ז'ק חן, בכניסה לאולם הדיונים בבית-המשפט המחוזי בירושלים. 16.6.2021 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד חן הציג תכתובת בין יו"ר פרטנר אדם צ'זנוף למנכ"ל משרד התקשורת פילבר, שבאה בעקבות הכתבה ב"גלובס", באותו היום ממש. "שלום מומו, האם אתם מקדמים ביטול הפרדה מבנית ומתחילים שימוע?", שאל היו"ר את המנכ"ל. כמה ימים אחר כך כתב צ'זנוף לפילבר: "מסתבר שאיציק הלך ופגש סמנכ"ל שלך לאחר שקרה שביקש פגישה דחופה, וכעבור שעתיים אותו סמנכ"ל כבר הדליף לעיתונים".

"לא הדלפתי לעיתונות", העיד לבאות.

"אתה לא דיברת עם גדי פרץ?", שאל עו"ד חן.

"אני לא דיברתי עם גדי פרץ", השיב לבאות.

"מעולם?", שאל עו"ד חן.

"לא מעולם", דייק לבאות, "כשעדן בר-טל [מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, א"פ] ביקש ממני לדבר איתו דיברתי איתו, וכשאבי ברגר [מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, א"פ] ביקש ממני דיברתי איתו".

ביום רביעי אחד זימן פילבר את בכירי המשרד והודיע להם כי חיבר מסמך שכזה, כי הוא יועבר אליהם למחרת, וכי עליהם להעיר עליו את הערותיהם עד ליום ראשון שכן אז הוא מבקש להציג אותו בפני השר הנגבי

"ובתקופת פילבר?", שאל עו"ד חן.

"לא דיברתי", השיב לבאות.

"אף פעם?", ניסה פעם אחרונה עו"ד חן.

"אף פעם", אישר לבאות.

עו"ד חן הבהיר ללבאות כי תשובתו נאמנה עליו, אך הדגיש כי מה שחשוב מבחינתו הוא מה שחשב אז פילבר, שהיה בטוח שלבאות הוא שהדליף.

"הוא היה גם בטוח שהדלפתי ב-2015", אמר לבאות, "גם אז לא הדלפתי אבל הוא היה בטוח".

מה שחשב או לא חשב פילבר חשוב לנאשמים כדי להתמודד עם אחד המעשים היותר תמוהים שעשה כמנכ"ל משרד התקשורת: חיבור מסמך מדיניות מקיף שמשנה את כיוון הרגולציה במשרד, כל זאת בלי לשתף את הגורמים המקצועיים מאגפי הכלכלה וההנדסה במשרד, ולמעשה בלי לשתף איש מלבד העוזרת המקצועית האישית שלו עדי קאהן-גונן.

ביום רביעי אחד זימן פילבר את בכירי המשרד והודיע להם כי חיבר מסמך שכזה, כי הוא יועבר אליהם למחרת, וכי עליהם להעיר עליו את הערותיהם עד ליום ראשון שכן אז הוא מבקש להציג אותו בפני השר הנגבי. לבאות שהה אז בכלל בחופשה בחו"ל, ושמע על כך בטלפון מאחד מאנשי אגף הכלכלה.

מבחינת עו"ד חן, העובדה שפילבר חשב שסמנכ"ל הכלכלה לבאות חותר תחתיו ומדליף מידע לתקשורת כדי לסכל את מהלכיו היא אחד ההסברים להחלטתו לפעול בבידוד, ותוך מידור מרבית בכירי המשרד.

ואז מגיעה ההפתעה

בחקירתו הראשית סיפר לבאות כי המסמך שחיבר פילבר הפתיע אותו, וכי כלל לא היה מודע לכך שעומד לצאת מסמך שמקדם ביטול הפרדה תאגידית בבזק (שלב ביניים לפני הפרדה מבנית מלאה).

בחקירתו הנגדית הציג עו"ד חן ללבאות כי כבר באפריל 2016 קיבל מקאהן-גונן, העוזרת המקצועית של פילבר, מסמך שכולל בין היתר התייחסות לאפשרות של הפרדה תאגידית.

"ההפתעה בכלל לא היתה על ההפרדה התאגידית", טען לבאות, "ההפתעה היתה על כל נייר המדיניות".

"גם את זה אראה לך שזה לא נכון", הצהיר עו"ד חן, אך הניסיון לטעון כי לא היה ללבאות כל מקום להיות מופתע למראה מסמך שהוכן תוך מידורו, היה פחות משכנע.

לבאות סיפר כי בעודו נופש ברודוס קיבל טלפון מעמי גילה, סגנו באגף הכלכלה, שסיפר לו כי פילבר זימן את בכירי המשרד ובישר להם על מסמך המדיניות החדש שיוגש לשר כמה ימים אחר כך.

"אני אומר לו 'מה המסמך?' ואז מגיעה ההפתעה", העיד לבאות וסיפר כי ביום שישי של אותו שבוע, כשקיבל את מסמך המדיניות של פילבר, הבין את היקף המידור שלו במשרד. "ראיתי משהו שאתה חושב שלא הייתי אמור להיות מופתע? אני ראיתי משהו שמאוד מאוד הפתיע אותי, לא הייתי מעורב בו".

עו"ד חן טען כי פילבר הצהיר מראש בתחילת השנה על כוונתו לצאת במדיניות חדשה בסופה, הזכיר את הישיבות בנושא, הן בפורומים פנימיים והן מול בזק, את אובדן האמון של פילבר בצוותו, ואמר כי "לדבר על הפתעה מנותק מההקשר ובלי לברר אותה לפרטיה עלול לייצר רושם לא נכון".

לפי עו"ד חן, פילבר "לא מפתיע את הסמנכ"לים" שזימן לישיבה שבה בישר להם על המסמך שהכין בלעדיהם, שכן באותה ישיבה הוא מספר להם מה צפוי להיות במסמך. "הוא לא התכוון להפתיע אף אחד", טען עו"ד חן, "זימן ישיבה, דיבר על המסמך, פירש מה יהיה, קיבל הערות".

לבאות, מנגד, התעקש כי נחרד להיווכח שמנכ"ל המשרד הפיץ עבודה מקצועית בסדר גודל שכזה, שהיתה אמורה להיעשות בהשתתפותו, כשהוא ממודר ממנה לחלוטין.

"אתה מקבל את המכתב", תיאר עו"ד חן את מהלך העניינים, "והדבר היחיד שבאמת לא נעים זה להיות בחופשה ולכתוב הערות על המסמך".

"לא", העיר לבאות, "מה שבאמת לא נעים זה לקבל משהו עב כרס שהוא עבודה שהיית אמור להיות חלק ממנה ואתה לא. זה באמת לא נעים".

למה זה התעכב

בחלקים אחרים של חקירתו הנגדית של לבאות בידי עו"ד חן, שהחלה שלשום והסתיימה אתמול, אישר העד כי אופן הניהול של פילבר לא היה שונה מקודמיו בתפקיד, רק המדיניות והסגנון היו שונים.

עוד אישר לבאות כי לא קיבל, למיטב זיכרונו, הנחיות מאיתן צפריר, ראש המטה של נתניהו במשרד התקשורת. עדות זו מנוגדת לכאורה לחלק מסעיף 58 בכתב האישום שם נטען כי צפריר פנה "מספר פעמים לברגר ולהרן לבאות" ועודד אותם לקדם את עסקת בזק-yes.

עם זאת, בחקירתו הראשית ציין כי היו פניות מצפריר, לאו דווקא הנחיות, בנוגע לקידום העסקה. "הוא שאל למה אנחנו לא עוסקים בזה ולמה זה לוקח כל כך הרבה זמן, ואני הסברתי שאנחנו מאוד מאוד עמוסים ואין לנו איך לעשות את התהליך הזה כרגע ואם רוצים לדחוק דברים אחרים ולעשות את זה צריכה להיות סיבה מאוד מאוד טובה, ואני לא רואה סיבה טובה שאנחנו נעזוב הכל ונפעל למיזוג בזק-yes", העיד לבאות בחקירתו הראשית. "אני חושב שהוא רק שאל טכנית למה זה לא קורה, לא אם הוא בעד או נגד".

בהמשך עדותו בחקירה הנגדית התייחס לבאות לעסקה זו, שהזרימה לכיסו הפרטי של אלוביץ' מאות מיליוני שקלים בתקופה שבה החברה שלו היתה שרויה בחובות כבדים, ואמר כי תחילה חשב כי יש להתנות את אישור העסקה במספר תנאים אך בהמשך נסוג בו.

לפי כתב האישום "פעל פילבר מול לבאות על מנת שזה ייתן את הסכמתו לאישור העסקה ללא תנאים". בחקירתו הראשית אישר לבאות כי הורדת התנאים נבעה מפעולת פילבר. "כשהגיע המנכ"ל החדש", אמר, "הוא שאל האם אפשר להוריד את התנאים. אמרתי שהתנאים אינם ייהרג ובל יעבור – ולכן אפשר לאשר את המיזוג ללא תנאים". בחקירה הנגדית אישר לבאות פעם אחר פעם כי התנאים שהעמיד היו תנאים "טקטיים", "טכניים", "שוליים", "לא מהותיים", "רצויים אך לא הכרחיים באותה עת", ועל כן מצא לנכון לסגת מהם. אולם אין בכך כמובן כדי לאיין את הפעולה של פילבר.

בהמשך חקר עו"ד חן את לבאות על רקע סעיף 79 בכתב האישום, שם נטען בין היתר כי פילבר פעל כדי לעכב רפורמות שונות שהיו פוגעות בבזק. עו"ד חן הציג שלל סיבות חיצוניות לפילבר שגרמו לעיכוב במימוש הרפורמה.

אחרי סדרה ארוכה של שאלות בנושא תהה לבאות: "האם אמרתי באיזשהו שלב שאני יודע למה זה התעכב?" ובכך סיים את העיסוק בכך.

ביום שני הקרוב יחקור את לבאות עו"ד בעז בן-צור, בא-כוחו של בנימין נתניהו.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.99MB)

משפט המו"לים