יום לאחר פשיטת רשות ניירות ערך על משרדי בזק וחשיפת החשדות נגד בעל השליטה שאול אלוביץ' פורסמה בכפולה הפותחת של "גלובס" ידיעה מאת גד פרץ שסיכמה את החשדות המרכזיים סביב עסקת בעלי העניין של בזק ו-yes. לידיעה התלוו צילומים של שלוש כותרות שהופיעו בחודשים האחרונים ב"גלובס", גם הן בחתימתו של פרץ, כתב הטלקום של העיתון. לא נדיר למצוא כלי תקשורת שמתהדר בחשיפות שלו ומבקש לקשר ביניהן ובין התפתחות שחלה במישור הפלילי, ול"גלובס" היתה הפעם גם סיבה טובה לעשות כן: בשבוע שעבר, לאחר שהחקירה נגד בזק ואלוביץ' הפכה פומבית, אפילו בעיתון מתחרה העניקו קרדיט ל"גלובס" על החשיפה הראשונה של המידע שהוביל לחקירה.
כתב "ממון" רועי ברגמן דיווח לקוראי "ידיעות אחרונות" כי "על-פי פרסום בעיתון 'גלובס' לפני כחודש דחתה yes תשלומים לספקים, לכאורה כדי לעמוד ברף העליון של תזרים המזומנים החופשי שיאפשר ליורוקום לקבל את התמורה המרבית". בהזדמנות אחרת ציין ברגמן כי בבזק הכחישו את טענת "גלובס", אך "דו"חות הרבעון הראשון של yes חשפו שינוי חד בתוצאות, וייתכן ששינוי זה הדליק נורה אדומה אצל חוקרי הרשות לניירות ערך".
אולם למרות שמדובר בנוהג מקובל, ולמרות של"גלובס" היתה סיבה טובה להתפאר הפעם, מי שהתבונן מקרוב בגליון "גלובס" מאותו יום יכול היה להבחין כי גזרי העיתון שנלוו לידיעה היו למעשה "גזרי אינטרנט". שלוש הכותרות שהוצמדו לידיעה של פרץ על בזק לא נלקחו מגליונות "גלובס" שפורסמו בשנה החולפת, אלא מהאתר המקוון של העיתון. מדוע שעיתון מודפס יימנע מלהתהדר בגרסה המודפסת של חשיפותיו ויעדיף את הגרסה המקוונת?
"גלובס", 20.6.2017
התשובה היא שלסגן העורך אלי ציפורי, מי שאחראי על עמודי החדשות ומי שפועל כבר חודשים ארוכים בעיתון ללא עורך ראשי, לא היתה ברירה אחרת: שלוש הכותרות האלה מעולם לא הופיעו בעיתון המודפס. שתיים מהן שייכות לידיעות שהופיעו רק בגרסה המקוונת, והשלישית הופיעה בעיתון המודפס בגרסה שונה. מדוע שידיעות דרמטיות שכאלה, מאת אחד הכתבים הוותיקים והמנוסים בעיתון, חשיפות שהקדימו חקירה נרחבת של רשות ניירות ערך, לא יקבלו מקום של כבוד בעיתון המודפס גם בזמן אמת?
באופן יוצא דופן, מי שמספק כעת הסבר אפשרי לכך הוא העיתונאי שחתום על הידיעות הללו, גד פרץ. פרץ שבר שתיקה ויצא פומבית נגד צנזורה שלדבריו ננקטה כלפי פרסומיו בעיתון "גלובס". במכתב שהעביר לחבריו למערכת, ושנחשף בטוויטר על-ידי כתב "דה-מרקר" נתי טוקר, טען פרץ כי בעוד שהצליח לפרסם דיווחים ביקורתיים על בזק באתר האינטרנט של "גלובס" ובמוסף "שוק ההון" של העיתון, פעם אחר פעם נמנע ממנו לפרסם דיווחים אלה בעמודי החדשות של "גלובס".
"שנתיים קשות של מאבק כמעט יומיומי הגיעו לשיא אתמול בעקבות חקירת הרשות לניירות ערך נגד בזק", כתב פרץ לעמיתיו לעיתון. "את תלאות הכתיבה על בזק יודעים ומכירים חברי לאקווריום. בסוף 'גלובס' איפשר לי לכתוב כמעט את כל מה שרציתי, אבל זה היה בעיקר באתר 'גלובס' ועל כך אני מצר. לא באתי לסגור חשבונות ולפרט כיצד התגלגלו הדברים לידי כך שבסוף דווקא באתר 'גלובס' וב'שוק ההון' איפשרו לי לכתוב בצורה חופשית. כל החומרים שהעברתי לאתר עברו לעיתון אחד לאחד. אבל רק באתר הכירו בחשיבות המידע, ועודדו ורצו עוד ועוד, בעוד שבעיתון בקושי פרסמו".
בהמשך מכתבו הודה פרץ לעורך אתר "גלובס" דורון אביגד ולצוות שעבד תחתיו, "שדחפו כל הזמן וללא לאות, ולא פחדו ולא התקרנפו, ולא היו להם חברים בבזק, ועמדו בלחצים ואיפשרו את הפרסומים שהביאו בסוף לחקירה". עוד הודה פרץ לעורך מוסף "שוק ההון" של "גלובס", שי שלו, "שבכל פעם שבאתי אליו עם חומרים העביר אותי וייה דולורוזה, אבל בסוף פרסם".
שוקי טאוסיג ואורן פרסיקו משוחחים על הצנזורה ב"גלובס"
כיוון שפרץ הודה במייל שלו לעורכי אתר האינטרנט ש"לא פחדו ולא התקרנפו, ולא היו להם חברים בבזק, ועמדו בלחצים ואיפשרו את הפרסומים שהביאו בסוף לחקירה", עולה מעצמה השאלה מיהם אלו שפחדו והתקרנפו, מיהם אנשי "גלובס" שלהם יש חברים בבזק, אלה שלא עמדו בלחצים ומנעו את הפרסומים? פרץ עצמו סירב להתייחס לפניית "העין השביעית" בנוגע למכתבו, אולם אם הכתב משבח את עורך האתר אביגד ואת עורך מוסף "שוק ההון" שלו, ומבקר את חוסר שיתוף הפעולה של עמודי החדשות, ברור כי האצבע המאשימה שלו מופנית לאלי ציפורי, עורך חלק החדשות של "גלובס" וסגן עורך העיתון.
ציפורי אינו ידוע כמי שמקורב לאדם כזה או אחר בבזק, לא כל שכן לבעל השליטה שאול אלוביץ'. עם זאת, ציפורי תואר על-ידי חבריו למערכת כאדם בעל יחסי אנוש בעייתיים, הסובל מרגשי נחיתות ותחושת רדיפה ונוטה לנקמנות. בשנים האחרונות נקלע ציפורי לסכסוכים עם כמעט כל גורם בכיר ב"גלובס", מהעורך הראשי, דרך עורכי כל המוספים ועורך אתר האינטרנט ועד לכתבים מן המניין. "היחסים האישיים של ציפורי הם קטסטרופליים", אמר בעבר ל"עין השביעית" מי שהיה איש מערכת "גלובס". "עם חצי מהאנשים הוא לא מדבר, ועם החצי השני הוא פשוט לא הספיק עדיין להסתכסך".
מלבד הסכסוכים הפנימיים, ציפורי סימן לעצמו מטרות גם מחוץ לעיתון, ופעל כנגדן לאורך שנים. כך, לדוגמה, ביקר ציפורי בחריפות רגולטורים ופקידים בכירים כמו דרור שטרום ודידי לחמן-מסר בתקופות שבהן כיהנו כממונה על ההגבלים העסקיים והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה בתחום הכלכלי-פיסקלי וקיבלו החלטות שפגעו באינטרסים הכלכליים של בעל השליטה דאז, אליעזר פישמן. אלא שציפורי לא הסתפק בכך, והמשיך לבקרם בחריפות גם שנים אחרי שעזבו את התפקידים הללו. מסע ביקורתי דומה מנהל ציפורי זה שנים ארוכות נגד עמוס שוקן וגיא רולניק, והעיתון הכלכלי "דה-מרקר", שמתחרה ב"גלובס".
אופיו הייחודי של ציפורי, שמצד אחד יש בין עיתונאי "גלובס" מי שמעידים כי הביא לכך שסייע להם להשמיע את קולם בעת שבכירים אחרים בעיתון ניסו להשתיקם, תרם מנגד להחרפת העימותים הפנימיים בעיתון ולהכנסת שיקולים זרים להחלטות העריכתיות. כך יש ב"גלובס" מי שמאמין כי בשל מחנאות זו, וכיוון שפרץ לא נחשב לאחד ממקורביו של ציפורי, נעלמו והוצנעו הפרסומים שלו על בזק.
גד פרץ (צילום מסך מתוך שידורי ערוץ 2)
תהא הסיבה אשר תהא, בדיקת הארכיון המקוון והמודפס של "גלובס", והשוואה ביניהם, מעלה כי אכן היו כמה וכמה מקרים שבהם ידיעות ביקורתית על בזק, ידיעות בעלות משקל, פורסמו רק באתר "גלובס" ולא בעיתון המודפס.
באמצע החודש שעבר עלתה באתר "גלובס" ידיעה תחת הכותרת "לקראת דו"חות בזק: הרעה צפויה בתזרים המזומנים של yes?". בידיעה כתב פרץ כי "על-פי הערכות, חברת yes דחתה השקעות ועיכבה תשלומים לספקים – הכל על מנת לשפר את תזרים המזומנים החופשי שלה, כחלק מהלחצים שהופעלו על הנהלת yes על מנת לעמוד ביעדי התזרים שנקבעו בעסקת רכישת yes על-ידי בזק".
למחרת בבוקר, לאחר פרסום הדו"חות של בזק, שבהם נרשם תזרים מזומנים שלילי של yes, עלתה באתר "גלובס" ידיעה נוספת מאת פרץ, הפעם תחת הכותרת "תרגיל חשבונאי של בזק? למה צנח תזרים המזומנים של yes". בידיעה כתב פרץ כי "יכול להיות שמישהו דאג שהדו"חות של yes יוצגו באופן כזה כך שהחברה תעמוד ביעדי תזרים המזומנים שנקבעו לה, כדי שיורוקום תוכל לקבל מאות מיליוני שקלים". זהו כמובן אחד החשדות שברשות ניירות ערך בודקים בימים אלו.
שתי הידיעות המוזכרות לעיל לא הופיעו כלל בעיתון המודפס. במקום זאת הופיעה למחרת במוסף "שוק ההון" של "גלובס", ולא בקונטרס החדשות הראשי, ידיעה שלישית, שבה נכללה ההשערה של פרץ, אולם באופן מוצנע. ההפניה מעמוד השער של מוסף "שוק ההון" לא הזכירה את הזווית שהביא פרץ. בעמודי הפנים נדחק המידע הדרמטי של כתב הטלקום לשולי הידיעה, בלי כל הבלטה. רק מי שהתעקש וקרא כל מלה ומלה נתקל בו.
הכותרת של הידיעה, כותרת המשנה ושש הפסקאות הפותחות של הידיעה עסקו בנתונים אחרים שעלו מן הדו"חות, וכללו ציטוט מאת בעל השליטה שאול אלוביץ' ("בזק מובילה את ענף התקשורת במונחים של היקף ההשקעות בתשתית, ובפערים גבוהים מול החברות האחרות הפועלות בענף, ועושה זאת מתוך ראייה ארוכת טווח לבסס את מעמדה כחברת התקשורת המובילה בישראל במונחים של תשתית טכנולוגית מתקדמת ואיכות שירות"). לידיעה, אגב, נלווה תצלום של אלוביץ' עם הכיתוב "השקעה בתשתית".
"גלובס", 18.5.2017
כמה חודשים קודם לכן דיווח פרץ כי "אלוביץ' יקבל 'מתנה' של 140 מיליון שקל ממנכ"ל משרד התקשורת". בדיווח זה הסביר פרץ כיצד "המצאה" של משרד התקשורת וראשי בזק איפשרה לחברה לעמוד בתנאים שנקבעו בהסכם הרכישה של yes, וכך להבטיח את הזרמת המיליונים לחברה של בעל השליטה. דיווח זה הופיע בקונטרס החדשות של העיתון, אולם באופן מוצנע יחסית, בעמוד 23, ללא הפניה מהשער, במסגרת מדורו של פרץ ולא כידיעה חדשותית מן המניין. גם הכותרת בגרסה המודפסת היתה קצרה יותר, והשמיטה את הצד השני במשוואה: "אלוביץ' יקבל 'מתנה' של 140 מיליון ש'".
היו פעמים נוספות שבהן הסיקור השוטף של פרץ על בזק התמצה באתר האינטרנט של העיתון. בחודש פברואר האחרון דיווח פרץ לגולשי האתר כי דירקטוריון בזק אישר עסקת בעלי עניין בין חברת הבת yes לחברת חלל-תקשורת, שגם היא בשליטת אלוביץ'. הידיעה לא פורסמה בעיתון. כמה שבועות קודם לכן דיווח פרץ לגולשי האתר על הכוונה של אלוביץ' לבצע את עסקת בעלי העניין הזו. הדיווח לא הופיע בעיתון. בשלהי 2016 דיווח פרץ לגולשי האתר על הפנייה של בזק לביטול מעמדה של חברת yes כחברה רשומה טרם קבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים לכך. הידיעה לא הופיעה בעיתון.
עם זאת, היו מקרים שבהם דיווחים משמעותיים של פרץ על בזק קיבלו במה נכבדה בעמודי החדשות של "גלובס". כך, לדוגמה, בסוף השנה שעברה, אז דיווח פרץ על מכתב ששיגר מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר בעניין ההפרדה התאגידית בבזק. הידיעה הנרחבת תפסה את כל הכפולה השלישית בעיתון המודפס וזכתה להפניה בולטת מעמוד השער. כמה שבועות קודם לכן ניתנה הפניה מעמוד השער של "גלובס" למדור של פרץ שביקר את בזק.
כמובן שלאתר אינטרנט אין את מגבלות המקום שיש לגיליון של עיתון מודפס, אולם אם רק שיקולי עריכה מקצועיים קבעו אילו ידיעות יגיעו לעיתון המודפס ואילו ייוותרו באתר בלבד, הרי שבמבט לאחור ניתן לקבוע כי שיקולים אלה היו שגויים, שכן הם הביאו לכך שאת שתי הידיעות הדרמטיות של פרץ על התרגיל החשבונאי של בזק, שנועד לאפשר לה לעמוד ביעדי תזרים המזומנים שנקבעו בעסקת בעלי העניין לרכישת yes, יכלו לקרוא רק הגולשים באתר "גלובס" ולא מנויי העיתון המודפס.
כשביקשנו מ"גלובס" להתייחס לעניין, נמסר לנו כי "אנו מסרבים להתייחס לנושאים הקשורים להתנהלות הפנימית של גלובס". זו תשובה מאכזבת במיוחד, משום ש"גלובס" החליף בעלים – מי שהיתה בעלת מניות מיעוט, אלונה בר-און, היא כעת בעלת השליטה יחד עם ענת אגמון. מהצהרותיה של בר-און אפשר היה להבין כי היא מתכוונת לכך שרוח חדשה תנשב כעת בעיתון. כעת מתברר כי בהנהלת העיתון מסרבים לפתוח את החלון.