אחרי הפסקה בת שלושה שבועות חודש הבוקר (28.2) משפט המו"לים, אף כי טרם חודשו בו חקירות העדים. הדיון שנערך היום בבית-המשפט המחוזי בירושלים הוקדש כולו לעתירתם של הסנגורים לגילוי ראיה חסויה וחומרי חקירה, זאת בעקבות חשיפתו של העיתונאי תומר גנון ב"כלכליסט", והודעת הפרקליטות בתגובה, על כך שבמשטרת ישראל הפעילו רוגלה של חברת NSO נגד שלל חשודים, כולל גורמים הקשורים לתיקי האלפים שבגינם עומדים לדין ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, בעלי השליטה בחברת בזק לשעבר שאול ואיריס אלוביץ' והבעלים של קבוצת ידיעות-אחרונות, ארנון (נוני) מוזס.

חקירת העדים במשפט נקטעה ב-7.2, ביום שבו החלה חקירתה הראשית של עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית לשעבר במשרד התקשורת. ברגע שהשאלות לנויפלד החלו לעסוק בתקשורת שקיימה עם עד המדינה שלמה פילבר, התנגדו הסנגורים להמשך חקירתה בטענה כי אפשר שחומר הראיות הושג בפעולת ריגול מנוגדת לחוק. השופטים קטעו את החקירה וביקשו מהפרקליטות הבהרות.

לפרקליטות לקח למעלה משבוע ימים עד שמסרה לבית-המשפט תגובה ולפיה אכן הופעלה רוגלה נגד פילבר אולם לדבריה, "התוצרים שהופקו כתוצאה מהפעולה שביצעה המערכת נמצאו כלא רלוונטיים, לא הופק מהם כל 'חומר חקירה' וממילא לא נעשה בתוצרים כל שימוש במסגרת החקירה".

בעקבות הודעת הפרקליטות הגישו הסנגורים עתירה לבית-המשפט בדרישה להעביר לידיהם את כל בקשות המשטרה לבית-המשפט לקבל את הצווים שמתוקפם הופעלה הרוגלה אצל פילבר ואצל איריס אלוביץ' (אצלה ניסיון החדירה לא צלח), כמו גם את פרוטוקולי הדיונים שנערכו בפני בית-המשפט המחוזי שאישר את הצווים וכן את תוצרי הצווים, כלומר את המידע שנשאב בסופו של דבר ממכשיר הטלפון של פילבר.

עוד דרשו הנאשמים לקבל פירוט לגבי זהות החוקרים שנתנו את ההוראה לבצע את הריגול נגד פילבר, כמו גם פירוט לגבי החוקרים שביצעו זאת בפועל וזהות החוקרים שניתחו את התוצרים שהופקו ממכשיר הטלפון שלו. כיוון שהפרקליטות הודתה בהודעתה כי במסגרת הריגול אחר פילבר הועתקו ממנו, באופן שחרג מתחולת הצו, גם רשימת אנשי הקשר שלו ו"פריטי מידע נוספים", הסנגורים דרשו לקבל לידיהם, בשלב זה, תיאור של אותם פריטים אם כי לא את הפריטים עצמם.

"שימוש אינצידנטלי"

הבוקר אמנם לא הגיעו עדים אל משפט המו"לים, אולם היו בו אורחים מזן אחר: שבעה שוטרות ושוטרים, שהגיעו עם חומרים הנוגעים להפעלת הרוגלה של NSO וישבו בשורה האחורית של האולם עד שהגיע תורם להציג את המידע בפני בית-המשפט, וזאת בדיון שנערך במעמד צד אחד. הללו יגיעו גם מחר להמשך הדיון במעמד צד אחד, צד התביעה.

עו"ד ד"ר חיים ויסמונסקי, מנהל יחידת הסייבר בפרקליטות (במרכז) משוחח עם שוטרים במהלך הפסקה במשפט המו"לים, 28.2.22 (צילום: אורן פרסיקו)

גם אל ספסלי הפרקליטות הצטרף נציג חדש, עו"ד ד"ר חיים ויסמונסקי, מנהל יחידת הסייבר בפרקליטות. לדברי עו"ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), ויסמונסקי הגיע כדי לקחת חלק בדיון שנערך במעמד צד אחד ולספק בו מידע על הבעיה הרוחבית שהתגלתה בשימוש משטרת ישראל ברוגלות מתוקף צווי האזנות סתר. עם זאת, ויסמונסקי תרם פריט מידע חדש לגבי הפעלת הרוגלה גם בדיון שנערך בדלתיים פתוחות.

במהלך הטיעונים שהשמיעה עו"ד תירוש, טענה כי בחקירת תיקי האלפים לא נעשה כל שימוש בחומרים שהועתקו מהטלפון של עד המדינה פילבר באופן שחרג מתחולת הצו שניתן בעניינו. בשלב זה פנה אליה עו"ד ויסמונסקי ולחש לאוזנה. מיד לאחר מכן ביקשה עו"ד תירוש להבהיר כי באופן כללי אכן לא נעשה כל שימוש בחומרים שהועתקו מהטלפון של פילבר אך "בעניין אנשי הקשר נעשה שימוש אינצידנטלי".

"ביקורתיות מוגברת"

אולם עוד לפני טיעוני הפרקליטות, הדיון הבוקר החל בטיעוני הסנגורים ובראשם עו"ד ז'ק חן, בא-כוחם של הנאשמים בני-הזוג אלוביץ'. עו"ד חן חזר על חלק מהטענות שהעלה בעתירתו לגילוי ראיה חסויה וחומרי חקירה.

לדברי עו"ד חן, בתשובת הפרקליטות לשאלת השימוש ברוגלה אצל פילבר ובכלל, טמונה בעיה יסודית כיוון שהיא מתבססת כולה על בדיקות שנעשו על ידי המשטרה, שחקרה את מעשיה ומחדליה שלה.

"בנסיבות העניין שהתגלו כאן", אמר עו"ד חן, "לטעמנו מדובר בפגם מהותי של הליך החקירה שמחייב הסתכלות על תגובת המאשימה והממצאים לפחות בביקורתיות מוגברת, נקרא לזה". לדבריו, חזקת התקינות של משטרת ישראל "כבר מזמן התפוגגה לה מהחלון ולא עומדת לה יותר", וזאת לאור העובדה כי לא גילתה בזמן אמת לפרקליטות על העתקת אותם "נתונים עודפים" ממכשיר הטלפון של פילבר.

בהמשך הדיון הוסיף עו"ד חן: "אנחנו כופרים בבדיקה שנעשתה, משום שלצערי, כי זו המשטרה של כולנו ואנחנו צריכים לאהוב אותה ולכבד אותה, אין מה לעשות – היא כשלה כאן כישלון חמור והיא הכשילה גם את הפרקליטות, לשיטת הפרקליטות! הם לא גילו לפרקליטות על החריגה מהצו, אז איך אנחנו יכולים לסמוך על הבדיקה הפנימית שלה?".

נציגי המשטרה מגיעים לביהמ"ש המחוזי בירושלים לדיון במשפט המו"לים על השימוש בתוכנת "פגסוס" של NSO ע"י המשטרה, 28.2.22 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד חן מחה גם על הטרמינולוגיה שבה נעשה שימוש בתגובת הפרקליטות. במקום העתקת "נתונים עודפים" מהטלפון של פילבר, כפי שניסחה זאת הפרקליטות, בפועל מדובר לדבריו על "מעשה עברייני של שימוש ברוגלה אפילו לא במסגרת הצו על מנת לשאוב את תכולת הטלפון". לדברי עו"ד חן, במקרה כמו שהתגלה כאן "צריך היה לומר את הדברים כהווייתם, באופן הברור ביותר, הפשוט ביותר". בתגובת הפרקליטות, הוסיף, "הרושם שנוצר שמדובר בניסוח מאוד מוקפד אבל השורה התחתונה שלו שהוא מגלה טפח ומכסה טפחיים".

"איך אנחנו אמורים לחיות בשפת הסתרים הזו?", תהה עו"ד חן בהמשך דבריו. "אנחנו חיים מפי המשטרה שאותה מתרגמת לנו המאשימה בשפה שלא נדע את פישרה". בהמשך הגדיר עו"ד חן את מצבו כסנגור אל מול תעודות החיסיון שמסתירות ממנו את הראיות בפרשה כ"סיפור קפקאי" וטען ש"יוסריאן הספרותי", כלומר גיבור ספרו של ג'וזף הלר "מלכוד 22", "מתהפך בקברו".

עו"ד חן ביקש בטיעוניו להסביר מדוע הוא דורש לקבל מידע גם על נסיבות הפעלת הרוגלה אצל פילבר. "אחרי 27 שעות זה נפסק", אמר והזכיר כי צו בית-המשפט העניק למדינה חודש ימים להאזין למכשיר של פילבר. "היה לכם יותר זמן", הזכיר לפרקליטות, "למה הופסק? היתה תקלה? האם הסיבה שלשמה מלכתחילה הותקנה הרוגלה הושגה וכבר לא היה צורך להמשיך? האם השימוש ברוגלה נעשה בשילוב עם תרגיל חקירה? באותם ימים היו פרסומים בתקשורת, ממש בד בבד, על זה שנולד תיק 4000. האם רצו לראות מה זה מעורר שם? לא נדע. אנחנו רשאים לדעת".

לדברי עו"ד חן יש לו וליתר הסנגורים זכות לקבל מידע גם על זהות החוקרים שהפעילו את הרוגלה כדי שיוכלו לחקור אותם כראוי כשיעלו על דוכן העדים. "אני מניח שגם ביחידת הסיגינט יושבים חבר'ה צעירים, 8200 כאלה, שבאים להשתעשע, הם לא עשו גוגל בבוקר ואמרו 'אה, פילבר, זה מעניין'. מישהו נתן את ההוראה".

לטענת עו"ד חן, לא ייתכן שהפקת החומרים מהטלפון של פילבר באופן שחרג מהצו נעשתה בדרך מקרית. "לפי בירורים שאנחנו עשינו עם אנשי מקצוע רציניים ביותר אין דבר כזה, 'אופס ציפור!', 'אופס התמלא לי המיכל בחומר שלא התכוונתי אליו'. אין דבר כזה. זו פעולה מכוונת, לא יכול להיות אחרת, אחרת זה לא עובד. לכן כשמספרים לנו 'אופס טעות', 'אופס באג', אנחנו לא מקבלים את זה. אנחנו רוצים לדעת את שמות כל המעורבים כי אנחנו רוצים לחקור אותם. הם יעמדו פה על הדוכן וייחקרו. כמו השוטר שאמר פה 'כשאמרתי להחליף רופא התכוונתי שאני הרופא', שיעמוד פה עוד חוקר ויספר עוד סיפור בדים לבית המשפט, או שיגיד את האמת. גם זו אופציה".

קודש הקודשים של האדם

פרק נפרד בטיעוני עו"ד חן נגע לכך שהצווים שמתוקפם הועתקו החומרים מהטלפון של פילבר מלכתחילה לא היו חוקיים, וזאת לאור הפערים בין חוק האזנת סתר, על עדכוניו, לבין המציאות שבה יש מכשירי טלפון חכמים המכילים כמויות עתק של מידע פרטי.

"כשהוסיפו לחוק תקשורת בין מחשבים, בשנת 95', לא היה לנו טלפון חכם ולא היו ווטסאפים והרבה מאוד אפליקציות", אמר עו"ד חן, "ולכן ברור שכוונת המחוקק לא היתה צופה פני עתיד לתוך כל אותם שימושים. ממילא גם אין בחוק מערכת של איזונים ובלמים שבאה לאזן את החדירה העוצמתית הזו לתוך קודש הקודשים של האדם. בהגנה על פרטיות, בקביעת תקנות מכוח החוק, במגבלות אחרות. כי הרי אי אפשר להשוות את הפגיעה בפרטיות שנעשית בהאזנת סתר, שנחשבה לפגיעה העצומה ביותר, עד כדי כך שזה המקום היחיד שהמחוקק בחר להחיל עליה את דוקטרינת פרי העץ המורעל, אבל לא דמיינו שיש פגיעה עוד יותר חמורה, שימוש באמצעי הטכנולוגי שאת שמו אסור לומר, הפגיעה שלו איומה ונוראה והולכת הרבה יותר רחוק".

בשלב זה נפסק לרגע זרם החשמל באולם בית-המשפט, ועו"ד חן הכריז: "המערכת מזדעזעת!".

בערפל ובחושך

עו"ד חן הזכיר בטיעוניו כי עד המדינה פילבר עצמו פנה לפרקליטות בבקשה לקבל מידע על החומרים שהועתקו מהטלפון שלו, אך הפרקליטות סירבה לבקשתו בטענה לחיסיון.

לדברי עו"ד חן זהו "עוד מהלך שכל כולו ציפוף שורות, הקמת חומה בצורה כדי להשאיר מעבר לחומה, בערפל ובחושך, את מה שנעשה כאן אפילו מפני העד, שאין מחלוקת שננקטו נגדו מהלכים לא חוקיים. האדם לא זכאי לדעת במדינתנו אפילו מה גדר הפריצה של הפרטיות שלו, כי יש 'אינטרס ציבורי חשוב'. אני אומר שאני לא מוצא שום אינטרס ציבורי חשוב שבעולם שגובר על האינטרס הלגיטימי, החשוב, החיוני, של אדם לדעת אם נעשתה בו פגיעה, מה השיעור של הפגיעה, מה עומקה. זה חשוב, זה לא בשביל בכי ונהי".

יתר הסנגורים טענו גם הם בפני בית-המשפט, אולם בקצרה יחסית. עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של נאשם מספר 1 ראש הממשלה לשעבר נתניהו, תהה בין היתר האם יש קשר בין פעולות הריגול נגד פילבר לבין המהפך שעבר והחלטתו להפוך לעד מדינה. "אנחנו מדברים בעד מדינה שיום יומיים לפני זה אמר לעיתונאים בשיחות שהן פרי האזנת סתר 'אני לא עד מדינה ונראה לי שהם הולכים פה לכיוונים לא נכונים'. מה קרה כאן? האם יש קשר לשיפט הזה?".

תהיה נוספת שהעלה עו"ד בן-צור נגעה לניסיון להחדיר את הרוגלה דווקא למכשיר הטלפון של נאשמת מספר 3 איריס אלוביץ'. "אנחנו צריכים להבין למה איריס אלוביץ', מכל האנשים דווקא גברת אלוביץ'? מה היתה התכלית? פילבר אני מבין. אבל למה דווקא אלוביץ'? מה רצו ללכוד אצל הגברת איריס אלוביץ' ולא אצל שאול אלוביץ' כדי להצדיק את השימוש ברוגלה. יש לנו השערות, למה רצו דווקא את הדמות הזו, נאשמת אך אין ספק שצדדית הרבה יותר מגורמים אחרים. השאלות הללו הן שאלות שהבסיסי שלהן הוא מתן גילוי נאות, סביר. ולכן אנחנו מבקשים מבית המשפט להעביר לנו את חומרי החקירה".

אין הצדקה ואין תכלית

עו"ד יהודית תירוש השיבה לטענות הסנגורים והסבירה כי השימוש ברוגלה כלל לא נעשה לצורך "ריגול" אחר החשודים. לדבריה, "על מנת להתגבר על הצפנה שקיימת בתקשורת בין מחשבים, משטרת ישראל רכשה מערכות מחברות אזרחיות והתאימה את המערכת לצרכיה". לפי תירוש, השימוש במערכת נעשה "לצורך ביצוע הצו" ולא לצורך איסוף "הנתונים העודפים".

עו"ד יהודית תירוש, התובעת ב"תיק 4000", ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 16.6.21 (צילום: יונתן זינדל)

"המערכת ישבה במטה הארצי", הסבירה עו"ד תירוש. "לצורך הפקת התוצרים מגיע איש יחידת הסיגינט של היחידה החוקרת למטה הארצי לעיין במערכת והוא מפיק את התוצרים. הוא מעבד, משקלט, ומסווג אותם רלוונטי/לא רלוונטי. הוא מביא איתו את התוצרים ליחידה החוקרת, לא את המערכת שנמצאת במטה הארצי. לו יכולתי להסביר כאן באולם לתת את המאפיינים של הנתונים העודפים היינו רואים שלא כצעקתה. אני כן יכולה לומר שאין מדובר בשאיבת תכתובות לאחור. בזה לא מדובר. נרחיב במעמד צד אחד".

עו"ד תירוש טענה כי ממילא אין היגיון בניסיון לשאוב נתונים עודפים מהטלפון של פילבר כיוון שהטלפון שלו ממילא נתפס והועתק במלואו מספר חודשים קודם לאירוע ההאזנה והיה בידי המשטרה בעת שהיא עשתה את השימוש במערכת של NSO. בנוסף, באותו המועד היה כבר בידי המשטרה צו חיפוש לטלפון של פילבר כדי שתוכל לחדור אליו עם פרוץ החקירה הגלויה בפרשה המכונה "תיק 4000", ואכן כמה ימים לאחר מכן, כשפילבר הובא לחקירה נתפס הטלפון שלו והועתק מחדש.

"אני כמובן לא אומרת שזה מאפשר את העתקת הנתונים העודפים", הבהירה עו"ד תירוש, "אבל מבחינת ההצדקה והתכלית לרגל אחרי מר פילבר – אין הצדקה ואין תכלית וזו גם סיבה לקבל את הדברים שאומרים לנו במשטרת ישראל שהתכלית היתה להאזנה בין מחשבים ולהתגברות על הצפנה. זו הסיבה ולא שום דבר שקשור באותם נתונים עודפים".

עו"ד תירוש גם דחתה את הדרישה להטיל על גוף חקירה אחר את בדיקת הפרשה. "אנחנו נמצאים בתיק פלילי רגיל", טענה עו"ד תירוש. "באופן תדיר טענות כלפי הגוף החוקר מונחות לפתחו של הגוף החוקר. כך אנחנו בודקים את הדברים. יש גם ועדת מררי שתבדוק את ההתנהלות הרוחבית, אבל אנחנו לא נמצאים שם. אנחנו בתיק הזה. כשזה המצב ומשטרת ישראל לא בחקירה אין שום סיבה לבדוק את משטרת ישראל באמצעות גוף אחר. אין לנו משטרה אחרת וזו המשטרה שלנו והיא משטרה בסדר גמור".

לא סתם מסע דיג

בהמשך הודיעה עו"ד תירוש כי לא הביאה עמה את התוצרים העודפים שהועתקו מהטלפון של פילבר, זאת על אף שבית-המשפט הורה לפרקליטות לעשות כן. לדבריה, לא ניתן היה להביא את הנתונים העודפים בלי לעיין בהם ולשיטתה של הפרקליטות אין לה רשות לעיין בהם.

חן: "יש לי יסוד סביר להאמין שביקשו לעקוב גם אחרי מייצגים בתיק, ואני מבקש שתיעשה הבדיקה לגבי כל המייצגים ההיסטוריים בתיק הזה, של כולם, של כל החשודים"

"אל תעיינו, תנו לבית המשפט", העיר עו"ד עמית חדד, מסנגוריו של נתניהו. "גם כדי להוציא אותם, זה רק באמצעות צילומי מסך, השיבה עו"ד תירוש. "חייבים לעיין בחומרים על מנת להגיש אותם".

עוד הוסיפה עו"ד תירוש, במענה לדרישת הסנגורים לקבל תשובה לשאלה האם הרוגלה הופעלה נגדם, כי מתוך באי-כוח החשודים בתיק לאורך הדרך נבדקו רק הטלפונים של חדד ועו"ד יעקב וינרוט המנוח ועו"ד דוד שמרון. "אנחנו לא מצאנו לבחון גורמים ברחבי העולם ונוספים גם לא את באי-כוחם של הנאשמים שלא היו מעורבים בתיק", הסבירה.

עו"ד חן התייחס לכך ואמר כי הוא חשב עד לרגע זה שהבדיקה נעשתה גם לגבי מכשירי הטלפון של באי-כוח הנאשמים שהחלו לייצג אותם עם תום החקירה. "אני לא סתם שואל", הבהיר, "זה לא סתם מסע דיג. עכשיו אני ממש חושש, משום שבכוונת מכוון נמנעו מלבדוק כבקשתנו את כלל השמות של המייצגים בתיק ואם יש צורך אפרט במעמד צד אחד מדוע יש לי יסוד סביר להאמין שביקשו לעקוב גם אחרי מייצגים בתיק, ואני מבקש שתיעשה הבדיקה לגבי כל המייצגים ההיסטוריים בתיק הזה, של כולם, של כל החשודים".

ארי הרו בכנסת, 2014 (צילום: מרים אלסטר)

לקראת סוף הדיון קמה לראשונה עו"ד איריס ניב-סבאג, הסנגורית של נאשם מספר 4 ארנון (נוני) מוזס, ואמרה כי בעקבות הודעת הפרקליטות על בדיקת השימוש ברוגלה במסגרת חקירת תיקי האלפים פנתה אליהם בשאלה לגבי התקנת הרוגלה בטלפונים של עד המדינה ארי הרו. בטלפון של הרו נמצאו שיחות השוחד לכאורה בין מוזס לנתניהו, שעומדות בבסיס הפרשה המכונה "תיק 2000".

"התעניינו מאוד בתהליך שנעשה לגבי ארי הרו", אמרה עו"ד ניב-סבאג, "והתשובה של המאשימה היתה שהמספרים שאנחנו פירטנו נכללים באותם 1,500 מספרים שנבדקו ולכן בעצם ניתנה תשובה בהקשר הזה גם לגבי ארי הרו. אלא שהטענות שהעלו כאן חבריי לגבי מהות התגובה וההסתפקות בהפנייה לבדיקת המשטרה חלות גם עלינו".

בשלב זה סיימו השופטים את הדיון בדלתיים פתוחות ועברו לשמוע את נציגי המשטרה בדיון בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד. דיון זה טרם הסתיים ויתחדש מחר, יחד עם דיון על בקשה נפרדת שהגישו הסנגורים לגבי צו החיפוש שבאמצעותו נחדר מכשיר הטלפון של עד המדינה שלמה פילבר. העדה נויפלד תשוב להעיד, לכל המוקדם, רק מחרתיים.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.44MB)