שופטי משפט המו"לים ניסו לקיים אתמול (7.2) את הדיון שנקבע מראש ולשמוע את העדה דנה נויפלד, לשעבר היועצת המשפטית של משרד התקשורת, אולם כעבור כמה שעות של חקירה הוחלט לשחרר את העדה לביתה ולבטל את הדיון שנועד להתקיים למחרת.

סדרת הפרסומים של תומר גנון ב"כלכליסט" על השימוש הפסול לכאורה שעשתה משטרת ישראל בתוכנת הריגול של NSO נגד אזרחים, כולל חשודים ועדים בפרשות שבגינן עומדים לדין ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו והמו"לים שאול אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס, הגיעה אתמול בבוקר לשיא חדש עם דיווח שלפיו נעשה שימוש בתוכנה נגד עיתונאים ב"וואלה" שנחקרו במשטרה ומסרו עדות על התערבות שליחי נתניהו באתר, וגם נגד הנאשמת בתיק איריס אלוביץ', אבנר נתניהו, בנו של ראש הממשלה לשעבר, וגם נגד עד המדינה שלמה פילבר, קודמו בתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר, מנכ"לית בזק סטלה הנדלר, מנכ"ל "וואלה" אילן ישועה וגורמים נוספים המעורבים בפרשות.

הטלטלה הורגשה היטב באולם בית-המשפט המחוזי בירושלים עוד בטרם החל  הדיון. העיתונאית העצמאית אור-לי ברלב, מאנשי התקשורת המזוהים ביותר עם המחאה נגד נתניהו בשנים האחרונות, מצאה עצמה מסכימה עם קביעותיו של עופר גולן, דוברו של נתניהו, בדבר חומרת הממצאים בתחקיר של גנון. לראשונה זה שבועות ארוכים התקיימה הפגנה זוטא של תומכי נתניהו מחוץ להיכל המשפט.

השיר "איזו מדינה" בביצוע אלי לוזון בקע מהרמקולים בלולאה אינסופית וסימן את שינוי המגמה. אחרי שכשל הניסיון לחלץ עסקת טיעון לפני פרישת אביחי מנדלבליט מתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שוב המחנה התומך בראש הממשלה לשעבר חש ברוח גבית.

ההצגה של ז'ק חן

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים במשפט המו"לים, התכוננה בפתח יום הדיונים להתחיל בשמיעת עדותה של נויפלד כשעו"ד ז'ק חן, הסנגור של שאול ואיריס אלוביץ', ביקש את רשות הדיבור.

"כבודכם, הבוקר נפל דבר", אמר עו"ד חן. "למזלנו יש גם תקשורת שמדווחת דברים כהווייתם, והבוקר נפל דבר דרמטי שאי-אפשר להתעלם מקיומו, דבר רציני וחמור. אם לא הספיקו כל הפרסומים שהיו עד היום והתגליות, עכשיו מסתבר שפשטה מגפה של ממש בכל מה שקשור לפעולות בלתי חוקיות שנעשו בחקירה הזו, ולא רק בזו".

שער "כלכליסט", 18.1.2022

עו"ד חן טען כי לנוכח הפרסום האחרון של גנון לא ניתן להמשיך ולשמוע עדים כמתוכנן, ויש לקיים בדיקת עומק כדי לדעת "עד היכן פשה הנגע" ו"מה עומק הזיהום והזוהמה של המשפט הזה". "קחו למשל את העדה היום", הוסיף עו"ד חן, "מדובר ביועצת משפטית של משרד התקשורת, והיא אמורה להעיד על דברים שהיו בתקופת שני מנכ"לים, המנכ"ל ברגר והמנכ"ל פילבר, והנה הבוקר אנחנו למדים ששני המנכ"לים נדבקו בפגסוס".

"בוא נדבר בזהירות, נכון לעכשיו מישהו ראה משהו בעיתון", אמרה השופטת פרידמן-פלדמן, שניכר כי הגיעה מוכנה לבקשות הסנגורים לדחות את הדיון. עו"ד חן התעקש. את הדבקת מכשיר הטלפון של פילבר המדינה לא מכחישה, אמר. ולגבי כל היתר, את ההכחשות צריך לקחת בעירבון מוגבל.

"אני סבור שאנחנו נמצאים רק בקדימון, כי מהרגלים רעים קשה מאוד להיגמל", אמר עו"ד חן, והעלה חשש כי גם מכשירי טלפון של עורכי-דין הודבקו בתוכנה. "ההצגה הזו חייבת להשהות את עצמה עד אשר בית-המשפט יקבל נתונים יותר משמעותיים, רציניים ובדוקים", הוסיף. "לא יכול להיות שהתביעה הכללית אומרת בבוקר הזה 'העד הבא', זה לא יכול להיות".

עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של ראש הממשלה לשעבר נתניהו, החרה החזיק אחר עו"ד חן. לדבריו, לא רק הפרסומים העיתונאיים עומדים לנגד עיני הסנגורים, אלא גם "אינדיקציות מסוימות" שנמצאות ברשותם. "יש בדיקות שאנחנו עושים", הוסיף, וטען כי אין להסתפק בבדיקה פנימית של הפרקליטות והמשטרה אלא יש לפנות לחברת NSO כדי לבדוק את הרישומים השמורים אצלה.

ארנון (נוני) מוזס ועו"ד נוית נגב באולם משפט המו"לים, 28.12.2021 (צילום: אורן פרסיקו)

לבקשה זו הצטרף בהמשך גם עו"ד עמית חדד, חבר נוסף בצוות הסנגורים של נתניהו. "יש להם", אמר על חברת NSO, "קובץ שנקרא audit trail log, והם יכולים לראות גם דברים שנמחקו מתוך מערכת המשטרה". עו"ד חן ביקש שוב את רשות הדיבור כדי להמליץ שהבדיקה תכלול גם טלפונים של עורכי-דין, והוסיף: "צפויות לנו הפתעות".

הסנגורים של הנאשם הרביעי, ארנון (נוני) מוזס, נכחו באולם אך לא השתתפו בדיון. מוזס, שבעיתון הכלכלי שבשליטתו נחשפה הפרשה לראשונה, ושם גם ממשיכים להתפרסם הגילויים המשמעותיים ביותר בה, מתנהל מתחילת הפרסומים כאילו הם לא נוגעים לו. ככל הידוע, הוא לא היה שותף לפניית הסנגורים של יתר הנאשמים לפרקליטות לבדיקת השימוש בתוכנה בחקירת תיקי האלפים, וגם לבקשה שהגישו הסנגורים האחרים לבית-המשפט בעניין הצטרף באיחור של כמה ימים באמצעות מסמך בן שורה אחת בלבד.

עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות מיסוי וכלכלה העירה בתשובה לדרישת סנגורי נתניהו ובני הזוג אלוביץ' כי הממצאים הראשוניים שהעלתה בדיקה שנערכה לבקשת הפרקליטות ביחידות החוקרות העלתה ש"לא נמצא שימוש בתוכנות הללו על-ידי רשות ניירות ערך בתקופה שבה הפרשה נחקרה ברשות ניירות ערך, עד ינואר 2018". אשר לעדה נויפלד, הוסיפה עו"ד תירוש, ממילא המסמכים שהוצגו לה בחקירתה במשטרה ואשר יוצגו בעדותה בפני בית-המשפט נתפסו על בסיס צווי חיפוש, כך שאין סיבה לדחות את עדותה.

השופטת פרידמן-פלדמן והשופטים משה בר-עם ועודד שחם יצאו להפסקה קצרה, ובסיומה קבעו כי בכל זאת ניתן לשמוע את עדותה הראשית של נויפלד.

בתיעדוף גבוה

נויפלד, שכיהנה כיועצת המשפטית של משרד התקשורת לאורך כמעט עשור, כולל תחת השר נתניהו ומנכ"ל המשרד שהפך לעד מדינה שלמה פילבר, תיארה בעדותה את האופן שבו התייחסו במשרד, תחת כהונת המנכ"ל ברגר, לבקשת חברת בזק לאשר לה להשתלט באופן מלא על חברת yes, ואת השינוי ביחס מרגע שהוחלף ברגר בפילבר.

לפי כתב האישום, השינוי בעמדת משרד התקשורת הוא חלק מהתמורה הרגולטורית שהעניק ראש הממשלה (ושר התקשורת) דאז נתניהו לאלוביץ', הבעלים של בזק ואתר "וואלה".

בתשובה לשאלות עו"ד ניצן וולקן מפרקליטות מיסוי וכלכלה אמרה נויפלד כי במשרד לא הסכימו עם עמדת רשות התחרות שלפיה יש לאשר את העסקה בתנאים מסוימים, וחשבו שיש להם סמכות לשקול באופן עצמאי שיקולים של הגבלים ותחרות בשוק התקשורת בטרם יאושר המיזוג.

שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, 15.5.2017 (צילום: מרים אלסטר)

בעדותו של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר התברר שהמשרד התעלם כמעט לחלוטין מבקשת בזק לקבל אישור למיזוג, מצב שהניב הערה ביקורתית מצד השופטים. נויפלד טענה כי דווקא היתה התייחסות לבקשה, אם כי גם היא הודתה שעיקר משאבי המשרד באותה תקופה הופנו לקידום רפורמת השוק הסיטונאי.

"אני זוכרת שהתחילו דיונים", אמרה נויפלד בתשובה לשאלה על התגובה לבקשת בזק. "אני לא זוכרת מתי הם התחילו. התחלנו להעביר את הבקשה אצלנו במשרד. התחלנו לדבר על התנאים, אבל לא סיימנו את העבודה. החתימה על האישור בסופו של דבר היתה רק אחרי בואו של שלמה פילבר".

נויפלד איששה את עדות ברגר שלפיה לא חל כל שינוי בעמדתו נגד אישור המיזוג בלא תנאים עד למועד שבו נתניהו נכנס לתפקיד שר התקשורת ופיטר אותו בשיחת טלפון קצרה. מרגע שפילבר נכנס לתפקיד, העידה נויפלד, השתנתה עמדת המשרד

"מה היתה עמדת משרד התקשורת באותה נקודת זמן ביחס לבקשה?", שאלה עו"ד וולקן.

"שצריך לבחון מה ההשלכות של הבקשה הזו, ואז לראות אם אפשר לגבש תנאים בשביל להרגיע חששות תחרותיים", השיבה נויפלד. בהמשך הוסיפה כי היא עצמה השתתפה בישיבות שעסקו בתנאים שיש להציב כדי לאשר את המיזוג. נויפלד גם איששה את עדות ברגר שלפיה לא חל כל שינוי בעמדתו נגד אישור המיזוג בלא תנאים עד למועד שבו נתניהו נטל לעצמו את תיק התקשורת באופן מלא ופיטר אותו בשיחת טלפון קצרה. מרגע שפילבר נכנס לתפקיד, העידה נויפלד, השתנתה עמדת המשרד.

"מתי פילבר מתחיל לטפל בזה?", שאלה עו"ד וולקן.

"מהרגע שהוא נכנס כמעט לתפקיד. אני לא יודעת בכמה ימים, אבל זה היה מאוד סמוך", השיבה נויפלד.

"איך תתארי את היחס שלו לנושא הזה של אישור העברת השליטה?", שאלה עו"ד וולקן.

"הוא רצה לקדם את זה", השיבה נויפלד. לדבריה, כמה ימים לאחר כניסתו לתפקיד ביקש פילבר לקבל חומרים על הבקשה ולקדם את ההחלטה בה, ועשה זאת "בעצימות גבוהה, בתיעדוף גבוה".

אפשרות!

בשלב זה ביקשה עו"ד וולקן להציג לבית-המשפט תכתובת בין פילבר לנויפלד מחודש יוני 2015, זמן קצר לאחר שנכנס לתפקיד, בנושא מינוי יועץ כלכלי שילווה תהליך מקביל לאישור העסקה בין בזק ל-yes אשר נערך במועצה לשידורי כבלים ולוויין.

"מבקש לקבל עדכון עד 10:00 איפה עומדת הבדיקה שאתם עושים בנוגע ליועץ הכלכלי, תודה", כתב פילבר לנויפלד. היועמ"שית עִדכנה אותו כי מועמד אחד נפסל, שניים "נמצאו בסדר", ומעמדו של הרביעי יתברר בקרוב. "תודה. עדכון כשהבדיקה מסתיימת", השיב לה המנכ"ל.

עו"ד חן התנגד להצגת התכתובת. "הנה אנחנו מתחילים לראות איפה הדברים מתחילים להתערבב", אמר, והזכיר כי פילבר "הודבק בתוכנת ריגול". עו"ד וולקן מהפרקליטות טענה כי תכתובת ה-SMS בין פילבר לנויפלד חולצה ממכשירו הנייד בעקבות צו שנתן בית-משפט. עו"ד תירוש עִדכנה כי בינתיים קיבלה תשובה נוספת ממחלקת החקירות ברשות ניירות ערך, שם החלה להיחקר פרשת בזק, ולפיה "לא נעשה על-ידם שום שימוש בתוכנות האלו באף תיק בשום תקופה".

שער "כלכליסט", 7.2.2022

עו"ד חן לא השתכנע, והפנה את בית-המשפט לדיווח של גנון ב"כלכליסט" ולפיו יחידת המודיעין של רשות ניירות ערך נעזרה ביחידת הסייבר של המשטרה. "בסופו של דבר נגלה מה קרה שם", אמר עו"ד חן. "נעשתה חדירה על-ידי מדינת ישראל, ואנחנו לא נמצאים במקום שבו אנחנו יכולים לומר באופן מבוסס מה המשמעויות שיכול ויהיו לאותה חדירה על זיהום הראיות גם בתיק בזק וגם כאן".

השופטת פרידמן-פלדמן הקשתה על הסנגור. "עו"ד חן", אמרה, "בשלב הזה יש לנו אמירה מרשות ניירות ערך שהם לא התקינו את הרוגלה. יש לנו אמירה שהיה צו חיפוש לטלפון, יש לנו אמירה שבעקבותיה נעשה חיפוש בטלפון ויש לנו אמירה שהמסמך הזה הוא תוצר של אותו חיפוש". אולם הסנגור של בני הזוג אלוביץ' ביקש שהצו שמכוחו הושגה התכתבות יוצג בפני בית-המשפט. כשזה קרה, היו לו ולסנגורים האחרים השגות על הצו והפעולות שנעשו מכוחו.

עו"ד חן הדגיש כי הצו שניתן לתפיסת הטלפון של פילבר ולחדירה אליו הוגבל ל-30 יום, וכי החדירה בפועל בוצעה כמה חודשים לאחר מכן. עוד טען כי הצו ניתן במסגרת חקירת בזק של רשות ניירות ערך, שעסקה בחשדות שונים מהחקירה שקיבלה במשטרה את הכינוי "תיק 4000", ושהובילה בסופו של דבר למשפט המו"לים.

בפרקליטות טענו מנגד כי בחקירות בסדר גודל שכזה מקובל לבצע את החיפוש גם לאחר שתוקפו של הצו פג, שכן התוקף מתייחס לשיטתם רק לתפיסה ולהעתקה, שתי פעולות שהתבצעו בתוך מגבלת 30 הימים. אשר להבדל בין הפרשות, בפרקליטות טענו כי הפרשה המכונה "תיק 4000" צמחה מתוך פרשת בזק שנחקרה ברשות ניירות ערך, ועל כן לא מדובר בשתי פרשות שונות ולא היה צורך בכל צו הרחבה כדי להשתמש בחומרים של פרשה אחת במסגרת חקירת האחרת.

"אם היה שימוש ברוגלות זה דבר חמור, אין שאלה", אמרה עו"ד תירוש, "אבל אנחנו חושבים שהמסמכים כאן נתפסו על-פי צווי חיפוש חוקיים ולגיטימיים". ואולם, השופטים הביעו חשש לגבי האפשרות להשתמש בתוצרים שהופקו ממכשיר הטלפון של פילבר.

עורכות-הדין יהודית תירוש (מימין) וניצן וולקן מגיעות לבית-המשפט המחוזי בירושלים, 22.11.2021 (צילום: אורן בן-חקון)

"אם נעשה שימוש ברוגלות בטלפון של פילבר ויש חומרים נוספים שאתם מודעים להם, זה צריך להיות רלבנטי", אמר השופט בר-עם, והמליץ למדינה לשקול מחדש האם להציג בפני העדה את החומרים מהטלפון של עד המדינה. השופט שחם הצטרף ואמר: "דיברנו על בדיקות בקשר לעדה. עכשיו מתברר שהמעגל הוא רחב יותר. הראיות האלה שרוצים להגיש באמצעותה, זה לא רק היא. יכול להיות שיש בדיקות מעבר לעדה הזו שיש לבצע".

השופט שחם תהה האם ניתן יהיה לקבל בזמן קצר מענה לבדיקה על שימוש בתוכנה גם לגבי פילבר וגורמים נוספים הקשורים לעדותה של נויפלד. עו"ד בן-צור העיר כי יש להרחיב עוד יותר את הבדיקה, ולא לבצעה באופן מקוטע. הסנגור של נתניהו העלה גם אפשרות שלפיה יתברר כי השימוש שנעשה בתוכנה נגד מנכ"ל "וואלה" ישועה, כך לפי הדיווח ב"כלכליסט", הוא שהביא אותו בסופו של דבר להעביר את מכשיר הטלפון שלו למדינה.

"אולי הסיפור של האזרח המודאג שהגיע למשטרה ומסר את הטלפון שלו זה סיפור מצוץ מהאצבע", אמר עו"ד בן-צור, "אם היתה רוגלה אצל אילן ישועה אולי סיפור המעשה שסופר על האזרח שהגיע שמסר את החומר, בלי הסכם, מה פתאום, לא היה שום הסכם. אפשרות!".

עו"ד בן-צור המליץ כי הדיון שנועד להתקיים היום יבוטל, כי הפרקליטות תגיש עד היום מענה לבקשת הסנגורים לבדוק את השימוש שנעשה בתוכנת NSO נגד מעורבים במשפט, וכי הדיון ברביעי יוקדש למענה שיתקבל. לאחר הפסקה קלה קיבלו השופטים את עיקרי המלצתו. עד היום בצהריים אמורה הפרקליטות לספק מענה לשאלות הסנגורים, ובעקבות מענה זה יוחלט האם לקיים מחר דיון נוסף, ובמה יעסוק.

עדכון, 8.2: הפרקליטות ביקשה מבית-המשפט ארכה עד יום ראשון (13.2) למתן תגובתה. ביהמ"ש קיבל את הבקשה וביטל את הדיון שנקבע למחר (9.2)

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.4MB)