עמוק בתוך היום השביעי לחקירתו הנגדית של עד המדינה ניר חפץ, התפרים בין התביעה להגנה החלו להיפרם. זה קרה כשהסנגור של בנימין נתניהו, עו"ד בעז בן-צור, העלה מן האוב את קאיה, הכלבה של משפחת נתניהו. ב"תיק 4000", תיק השוחד של נתניהו, מוזכר שמה של הכלבה ברשימה ארוכה של דרישות שלטענת המדינה הופנו ל"וואלה" כחלק מהמסכת הפלילית של נתניהו ושל בעלי האתר לשעבר, הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ'.

במקרה שאליו נדרש הסנגור, דובריו של נתניהו דרשו לפרסם ב"וואלה" ידיעה על פוסט מ-2015 שעלה בעמוד הפייסבוק של ראש הממשלה דאז, ובו קרא לגולשים ללכת בעקבותיו ולאמץ כלבים זקנים.

הדרישה נענתה, והולידה ידיעה מחניפה על כך ש"ביבי וקאיה איחדו את הישראלים בפייסבוק", גרפו רבבות לייקים ושיתופים וגרמו אפילו לשמאלנים לפרגן לו. "ניתן לומר שלרגע אחד, הפייסבוקספרה הישראלית לא ידעה ויכוחים בין שמאל לימין וכולם החזיקו ידיים לשירת הימנון 'תנו לחיות לחיות'", התפייט הכותב האלמוני שחיבר את הקטע הבלתי חתום. אגב, שנה אחר כך דווח שהכלבה נשכה חברת-כנסת ובעל של סגנית שר שפקדו את המעון בבלפור, וגם את נתניהו ואת אחד ממאבטחיו.

המעמד המביך של דיון בקורותיה של כלבה מתה במשפט החשוב והמתוקשר ניכר היטב באולם. "זה היה נושא חביב מאוד, בעיקר על הצד היותר רך של התקשורת", העיר עד המדינה חפץ, שהיה אז דובר משפחת נתניהו והתבקש להביע את דעתו לגבי הפרסום העיתונאי. מישהו בקדמת האולם, לא ברור מי, הרגיש צורך לציין בקול שהכלבה "עזבה אותנו לאנחות". חפץ, ברגע נדיר של בדיחות דעת, העיר: "היא לא רצתה לראות את המעמד הזה".

"כן, לא רצתה לראות", המשיך אותו סנגורו של נתניהו, ואז עקץ את עד המדינה: "אתה יודע, אם היא היתה פה היינו משסים אותה במישהו". האמירה עוררה באולם צחוקים וגיחוכים. "אוי ואבוי", הפטיר חפץ, אבל המשיך את הקו המבודח: "אל תהיה בטוח שהיא יודעת להבחין באיזה צד של הספסלים היא צריכה לנשוך".

האייטם על קאיה נתניהו הוא פריט אחד בשורה של 315 "אירועי סיקור" שנכללים בנספח שצורף לכתב האישום לאחר הגשתו. כולם יחד מרכיבים לטענת הפרקליטות את היחס החריג שקיבל נתניהו מ"וואלה" – החלק של האלוביצ'ים בעסקת השוחד, שלפי כתב האישום תמורתו סיפק להם ראש הממשלה ושר התקשורת לשעבר הטבות רגולטוריות שערכן נע בין מאות מיליוני שקלים למיליארדים.

בן-צור, הסנגור, הציג לעד המדינה חפץ שורה של פריטים מתוך הרשימה של הפרקליטות, ולגבי רובם הגיע עמו לתמימות דעים, אבל עם שתי כוכביות שהוציאו את העוקץ מתזת ההגנה. עד המדינה הסכים שהמקרים שהוצגו לו היו ידיעות שהיו יכולות להתפרסם גם בכלי תקשורת אחרים, אולם הסביר מדוע היחס החריג שנתניהו זכה לו ב"וואלה" היה רלבנטי גם במקרים כאלו.

בנספח לכתב האישום המקרים הללו מוגדרים כ"דרישות" שהוצבו למערכת "וואלה" תוך מעורבות של בני הזוג אלוביץ' והמנכ"ל אילן ישועה, אבל מבחינת בן-צור מדובר בידיעות סטנדרטיות שהתבססו על הודעות לעיתונות שהופצו בתפוצה רחבה; ובין כה, המידע שנכלל בקומוניקטים הללו היה כזה שכל עיתונאי היה רוצה לשים עליו יד, ולא משנה אם זו התפתחות משפטית ב"פרשת המעונות" או מוכרחון עבש על מסעותיה המיוחצנים של שרה נתניהו ברחבי המגזר השלישי.

בנימין ושרה נתניהו ב-2016, בתצלום של לשכת העיתונות הממשלתית (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

כמו בחלקים הקודמים של החקירה הנגדית, חפץ הרבה להתיישר לפי התזות שהציג בפניו עו"ד בן-צור. אבל במקרה הזה נראה שהיה לו חשוב לספק הקשר שדווקא פגם בקו של ההגנה. זה קרה אחרי שבן-צור הזכיר פרקטיקה נפוצה שבמסגרתה יחצן או דובר אמנם מפיץ הודעה כלשהי בתפוצה רחבה, אבל דואג שכלי תקשורת מסוים שהוא חפץ ביקרו יקבל אותה זמן קצר לפני כולם ויזכה להתהדר ב"פרסום ראשון".

כך קרה למשל כשחפץ הפיץ ב-2016 הודעה על דרישה של שרה נתניהו לפסול את השופטת דיתה פרוז'ינין מלדון בתביעות שהגישו שניים מעובדי מעון ראש הממשלה לשעבר, מני נפתלי וגיא אליהו. חפץ אמנם ניסח הודעה לעיתונות, אבל לפני הפצתה הוא שיגר מסרון למנכ"ל ישועה: "אתה הראשון שאני שולח לו. ולאבי [אלקלעי, העורך]. לפני כולם".

המהלך הזה של חפץ, לדבריו, לא היה ג'סטה אלא חלק מתמרון שנועד לוודא שהמידע יוצג לכל רוחבה של מפת התקשורת באופן שיועיל לבני הזוג נתניהו. "כאן שלחתי להם לא כדי לצ'פר אותם, אלא בגלל שידעתי שזה ייצא מה שקרוי 'כמו שאנחנו רוצים'", אמר חפץ. "כשהראשון יוצא ככה, זה משפיע גם על האחרים – זו מחשבה נכונה מבחינתי כדובר", הסביר. לפי פרקליטות המדינה, הפרסום יצא לפועל תוך מעורבות של הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ'.

על הדיווח של "וואלה", שתואם במבנהו את ההודעה לעיתונות שהפיץ חפץ, הוחתם כתב הפלילים יהושע בריינר, שעבר מאז ל"הארץ". בריינר חתום גם על עוד ידיעה שבה, לטענת חפץ, בוצע תמרון כזה – הפרסום הראשון על תביעת הדיבה שהגישו בני הזוג נתניהו נגד העיתונאי יגאל סרנה באותה שנה. חפץ העביר את ההודעה על כך לישועה, והבהיר לו שהוא הראשון לקבלה ושמדובר ב"אחלה סיפור".

"זה ניוז", העיר הסנגור בן-צור באוזני עד המדינה חפץ. "בוודאי, ניוז-ניוז", השיב חפץ. "וניוז-ניוז שכזה מופץ רוחבית", המשיך בן-צור. "כן", אישר חפץ, אבל ביקש לחדד. "יש חשיבות מאוד גבוהה לכך שבפעם הראשונה שזה יעלה, זה יעלה ללא תקלות, כמו שאתה רוצה, כי אתה יודע שכולם יעשו פולו-אפ מאוד מהר, אין להם זמן לשיקול דעת – כלי התקשורת היחיד שאתה נותן לו בלעדי ויש לו זמן להפעיל שיקול דעת, אתה רוצה שהוא יהיה כזה ש'הולך איתך', מה שקרוי. אם אתה נותן את זה נניח לחדשות 12, והם עושים לך את זה לא טוב – כולם עושים על זה פולו-אפ לא טוב, וזה אסון. אז אני הולך איפה שבטוח".

הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, בשבוע שעבר (צילום: יונתן זינדל)

כפי שקרה עם הפרסום הראשון על ההתפתחות ב"פרשת המעונות", גם כאן הסכימו חפץ ובן-צור שהדיווחים שעלו לאחר מכן בשאר האתרים היו דומים לתוכן הדיווח של "וואלה". מבחינת בן-צור, זוהי הוכחה לכך ש"וואלה" לא היה חריג. אבל לפי התיאור של חפץ, ניתן לראות בכך גם הצלחה של התמרון שביצע, שעבורו היה זקוק לאתר נאמן שיעלה ידיעה שתנוסח בדיוק כמו שהוא רוצה.

"עבור האייטם הספציפי הזה שבנימין נתניהו תובע תביעת דיבה את יגאל סרנה הייתי יכול לעשות עסקאות עם מגוון של כלי תקשורת שהיו שמחים להיענות לתנאים שלי, כל עוד זה במסגרת מה שמקובל", אמר חפץ. "אני הרגשתי שהכי בטוח לי ללכת עם 'וואלה'. אבל אם הייתי רוצה לעשות עסקה כזאת עם כלי תקשורת אחר, עם רובם הייתי מגיע לתוצאה מאוד דומה".

יתרון אחר של השימוש ב"וואלה", העיד חפץ, היה שהוא לא נתפס אז ככלי תקשורת מגזרי או מזוהה פוליטית. חפץ כבר הזכיר בעבר את קבוצת כלי התקשורת שהוא הגדיר כ"ידידותיים" לנתניהו: "ישראל היום", ערוץ 20 (כיום ערוץ 14), האתר הקטן "0404" והאתר המנוח nrg. הוא כלל ברשימה הזאת את "וואלה", אבל עם הסתייגות: בניגוד לארבעת כלי התקשורת האחרים, "וואלה" ניחן לדבריו ב"די-אן-איי עוין" – ולכן כדי לקדם דרכו פרסומים היה צריך לעבור דרך הבעלים, בני הזוג אלוביץ', או המנכ"ל הכוחני ישועה, ששימש מעין עורך-על.

"את הקשר עם מר אלוביץ' אפשר להגדיר כיתרון יחסי?", שאל משה בר-עם, אחד משלושת השופטים הדנים בתיק. "כן", השיב חפץ. המשמעות: בזמן ששאר כלי התקשורת ה"ידידותיים" שירתו את נתניהו מתוך דבקות במשימה, ב"וואלה" הבחישות הגסות בוצעו בכפייה מלמעלה. "יש סיכוי טוב שהדברים היו מתפרסמים גם בלעדי", הוסיף חפץ, "אבל עצם הפנייה שלי מאותתת שזה חשוב לבנימין נתניהו – ואז תהיה תשומת לב יתרה ב'וואלה' לא לפסוח על זה, לא לפספס את זה. זה ההיגיון בצד שלנו. [...] מאחר ול'וואלה' היה די-אן-איי עוין, שם היה צריך השגחה או דחיפה, או את החסות של אלוביץ'".

ממה חושש אלוביץ'

בחקירתו במשטרה, וגם אתמול (15.12) בבית-המשפט המחוזי בירושלים, חפץ סיפר שמבחינתו ומבחינת נתניהו הדלת הפתוחה של בכירי "וואלה" הועילה בעיקר בזמן בחירות – ועם תום הקמפיינים צנחה החשיבות שיוחסה לאתר. במהלך מערכת הבחירות, היקפי הגלישה הגבוהים ב"וואלה" סייעו להפיץ מסרים במהירות ולקהל גדול, כפי שאירע עם סרטון "הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי", ששובץ בכותרת הראשית של האתר ביום הבחירות ונותר שם במשך שעות. אבל בתקופות של שגרה, ציין חפץ, קברניטי "וואלה" התקשו לתרגם את התפוצה להשפעה.

"יש פער עצום בין כמויות הגלישה ב'וואלה' לבין המשקל הסגולי האמיתי שלו בחברה, בפוליטיקה", אמר חפץ. "היכולת של 'וואלה' להניע מהלכים, אתה מבין כמה היא ממש במשקל נוצה. ומר ישועה מתמודד עם זה, הוא מדבר על הנסיונות שלו. יותר מאוחר הוא ניסה למתג את 'וואלה' (ככלי תקשורת בעל אוריינטציה חדשותית; א"ב), הקים אולפנים ועשה המון-המון צעדים כדי לפרוט את הכמות הגדולה של הגולשים להשפעה אמיתית".

מושא ההשוואה המיידי של "וואלה" היה ynet, אתר החדשות של קבוצת "ידיעות אחרונות", שהמו"ל שלה, ארנון (נוני) מוזס, הוא הנאשם הרביעי במשפט המו"לים. את היכולת של ynet להשפיע על סדר היום הציבורי הגדיר חפץ כ"מפלצתית" – שנייה רק לזו של חדשות 12, ואולי משתווה לזו של חדשות 13. ב"וואלה", כאמור, חיפשו דרך להידמות ל-ynet – אבל לא רק במונחים של השפעה. בשיח הפנימי בין בני הזוג אלוביץ' למנכ"ל ישועה עלה שוב ושוב הצורך לגייס עורך ראשי שהשתפשף ב"ידיעות אחרונות" ולמד לממש את רצון המו"ל בלי חיכוכים ובלי להותיר סימנים מרשיעים.

ניר חפץ היה אחד השמות שהועלו בהקשר זה. שם אחר היה ערן טיפנברון, עורך ynet דאז, שבסופו של דבר הוצנח ללשכת העורך הראשי רק השנה, אחרי מכירת "וואלה" לאיל התקשורת אלי עזור. חפץ היה חבר אישי של טיפנברון מהימים שבהם עבדו יחד ב"ידיעות אחרונות". בחקירתו הנגדית הוא סיפר כיצד סידר לו פגישה עם נתניהו ("אני הייתי השושבין") שבה נידונה האפשרות שיגויס ל"וואלה" של האלוביצ'ים.

עו"ד בן-צור הקריא לחפץ דברים שאמר טיפנברון על "וואלה" כשזומן להעיד בפני חוקרי "תיק 4000": "אני אמרתי לנתניהו ש'וואלה' לא מהווה תחרות של ממש ל-ynet של נוני מכיוון שאלוביץ' פחדן". לפי התמליל, שנחשף באתר "המקום הכי חם בגיהנום", נתניהו צחק ואישר את האבחנה. טיפנברון, ציין הסנגור, סבור שבני הזוג אלוביץ' "פועלים מתוך פחדנות", וחוששים לנהל תחרות אמיתית מול ynet של מוזס.

לפני כחצי שנה נחשף במשפט שאחד הגורמים האפשריים לחשש הזה היה מה שאילן ישועה תפס כ"יחסי סחיטה" בין כלי התקשורת של מוזס לגופים כלכליים גדולים, ובמקרה זה קבוצת בזק בתקופה שנשלטה על-ידי האלוביצ'ים. בבית-המשפט הוצגה אז התכתבות שבה ציין אלוביץ' שב"כלכליסט", העיתון הכלכלי של מוזס, דרשו מבזק חסויות בהיקף של 400 אלף שקל בשנה כתנאי להגנה מפני פרסומים שליליים (ב"כלכליסט" הכחישו בחריפות וטענו שמדובר ב"שקר מתועב, חולני והזוי").

טיפנברון התבטא בנוגע לפחדנות של אלוביץ' גם בשיח שקיים עם המנכ"ל ישועה ב-25 בנובמבר 2015, כשעוד שימש עורך ynet אבל כבר ניסה להשתחרר מקבוצת מוזס ולעבור ל"וואלה". מוקדם בבוקר, סמוך למועד חלוקת העיתונים, סימס טיפנברון לישועה: "היום כשראית את העיתון היה צריך ליפול לך האסימון. וגם לבעל הבית שלך. אתם לא צריכים לפחד ממלחמה. אתם צריכים לתת פייט".

שער "ידיעות אחרונות", 25.11.2015

בראש שער "ידיעות אחרונות" באותו בוקר התנוסס פרצופו של ינון מגל – בעת ההיא חבר-כנסת, אך קודם לכן עורך ראשי ב"וואלה" – מעל הכותרת הראשית "בושה". בקטן יותר הוצג הפירוט: "העדויות על התנהגות מגל כשהיה עורך 'וואלה' מצטברות: נגיעות, נשיקות בפה ללא הסכמה, הערות מיניות בוטות, הצעות מגונות".

"לי נפל האסימון מזמן", כתב ישועה במסרון.

"אז אתה יודע שיש לך דרך אחת לנצח. זה איתי", השיב טיפנברון.

בבית-המשפט ציין חפץ שטיפנברון דיבר גם איתו על מעבר אפשרי ל"וואלה". "הדרך של מנהל או בעלים טוב לתרגם את כמות הגלישה האדירה ב'וואלה' להשפעה היא לקחת מישהו מהמתחרה שעושה את זה – אין כמו ynet וקבוצת 'ידיעות', או קבוצת 'הארץ', שיודעים לתרגם את נתוני ההפצה שלהם להשפעה", אמר חפץ.

איך קשורה ברכת דרך מראש הממשלה לגיוס של עורך שכל תפקידו לשדרג אתר ולהפוך אותו למשפיע יותר? חפץ, וגם בן-צור כמובן, התעלמו מהקושייה המתבקשת, אך התשובה צפה בחלק אחר של הדיון, שבו גרסת עד המדינה תמכה ישירות בתזה של התביעה. זה קרה כשהסנגור של נתניהו הקרין לחפץ קטע משיחה טלוויזיונית בין העיתונאי רביב דרוקר לזמר אביב גפן, שבה דרוקר אומר שלהערכתו רוב אנשי התקשורת לא מצביעים לנתניהו – וחלקם, לעתים, חוצים קווים מקצועיים כדי למנוע ממנו להישאר בשלטון.

"זאת היתה התפיסה שלכם, נכון?", חקר בן-צור.

"של בנימין נתניהו, וגם שלי", אישר חפץ. "זו למעשה התפיסה שלו מאז ומעולם, מאז שאני מכיר אותו, ואני מכיר אותו בערך משנת 99', ובעצם לפני. [...] הוא ראה את עצמו נרדף על-ידי התקשורת, שרובה – לא כולם – ממש מגויסת כדי להפיל את הימין ואותו אישית. אני מתאר לך משהו שהוא לא משתמש בו כאיזה מטבע לשון או כמסר ציני, אלא משהו שהוא עמוק בפנים.

"נתניהו מאמין שמשתמשים במתקפות על משפחתו כדי להפיל אותו, הוא מאמין בזה באמונה שלמה, וזה בוער בו יום-יום הנושא הזה. ולכן הוא גם עסק רבות במה שהוא הגדיר כ'נסיונות לאזן', להכניס גורמים ימנים וגורמים שתומכים בו לתקשורת. הוא עושה את זה שנים, ללא הפסקה. זה מאוד אינטנסיבי, וזה בא מתחושת רדיפה ממש. אם אני אגיד שהיו מאות אינטראקציות בנושא הזה אני ממש אמעיט. הוא פשוט מדבר איתי על זה בלי סוף, שנים".

חפץ העיד על עצמו שהוא היה הגורם המרכזי שאליו פנה נתניהו כשרצה לדחוף לכלי התקשורת מינויים של עיתונאים שתולים, או כפי שהוא ניסח זאת: "אנשים עם תפיסה אידיאולוגית דומה לשלנו".

המוכרחונים של שרה

חלק ניכר מהדיון עסק ביחסיו של חפץ עם שרה נתניהו. עו"ד בן-צור ניסה ליצור רושם שחלק ניכר מ"אירועי הסיקור" של חפץ מול "וואלה" לא נגעו לבנימין נתניהו אלא לרעייתו, שאינה עומדת לדין. הניסיון הזה להרחיק את הנאשם נתניהו ממסכת השוחד לא צלח. חפץ התעקש שגם כאשר דיברר את שרה נתניהו – הוא עשה זאת תוך מעורבות עמוקה של בנימין נתניהו. ככל שהדברור נגע בנושאים יותר נפיצים, ציין, גברה מעורבותו של הנאשם.

לדברי חפץ, אחרי הניצחון בבחירות 2015, הטיפול בסיקורה של שרה נתניהו הפך לאחד העיסוקים המרכזיים שלו בעבודתו עם המשפחה, ואולי אף לעיסוק המרכזי בה"א הידיעה. השופט בר-עם ביקש ממנו להרחיב: "באיזו מידה מר נתניהו היה מודע לפעילות הזאת?", שאל את חפץ.

"מודע לחלוטין", השיב עד המדינה. "זה מאוד עמוק בהוויה שלו ושל המשפחה, וזה באמת לטובה, כי זו משפחה עם הרבה ערבות הדדית פנימית, מאוד יפה, ואכפת לו באופן אמיתי לתקן את מה שהוא רואה כעוול ודמוניזציה שנעשתה לדמות שלה. הוא מעורב בזה גם כמי שמרגיש שהוא אשם בזה. ולכן המעורבות שלו מאוד גבוהה – הוא למעשה די מנסח את כל ההודעות האלה, או לפחות עובר עליהן. והוא לא עושה את זה כדי לקדם את עצמו, הוא עושה את זה כי הוא חושב שנעשה לאשתו עוול, והוא אוהב אותה. יש את כל האגדות האלה סביב הקשר שלהם. אני ראיתי את הקשר שלהם, יש לי אלפי שעות – רק מלים יפות אפשר להגיד על זה".

חלק ניכר מהאירועים הציבוריים שפקדה שרה נתניהו, ציין חפץ, זכו למעטפת היחצנית של משרד ראש הממשלה – מערך הדוברות הממשלתי היה מעורב בהפצת ההודעות לעיתונות, ואלו הסתייעו בחומרים שצולמו על-ידי אנשי לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ). מדבריו עולה שהשימוש בצלמים הממשלתיים חסך מבוכות אפשריות: במקום להזמין לאירועים את התקשורת ולהסתכן שהסיקור יתבטא ב"אמבוש", כהגדרתו, התיעוד של לע"מ אִפשר לו לשלוט בתוצאה.

השרה לשעבר מירי רגב (צילום: גרשון אלינסון)

היו גם מקרים שבהם ההודעות לתקשורת הופצו על-ידי גורמים אחרים – ארגונים שעמם עמדה שרה נתניהו בקשר או דמויות פוליטיות דוגמת השרים יעקב ליצמן או ראש עיריית לוד יאיר רביבו. אבל גם במקרים האלה, אמר חפץ, המסרים תואמו איתו והיו כפופים לאישורו, ולעתים גם נוסחו תוך מעורבות פעילה של בנימין נתניהו.

אחד המקרים שהוצגו לו נגע להתבטאות של השרה דאז מירי רגב בעניין מני נפתלי. "מירי רגב לא תפרסם דבר כזה בלי אישורו", אמר חפץ. עו"ד בן-צור העיר לו שרגב התראיינה בעבר ונתנה גרסה שונה. חפץ הביע פקפוק. "אף שר לא יודה שהוא עובד לפי דף מסרים", אמר. "אני רואה את זה יום-יום בטלוויזיה, זה קורה בכל המפלגות, כולל בליכוד".

לדברי חפץ, נתניהו היה מעורב לעומק גם במאמצי היחצנות שנגעו לבנו יאיר. "במקרה של יאיר היתה הוראה תמיד לעבור דרך בנימין נתניהו", טען עד המדינה. עו"ד בן-צור הציג לו בהקשר זה "אירוע סיקור" שתואר על-ידי הפרקליטות בלשון לקונית: "דרישה למניעת העלאת כתבה הנוגעת ליאיר נתניהו", שהועברה לשאול אלוביץ' ואילן ישועה דרך ניר חפץ ונענתה תוך מעורבות של הבעלים.

בן-צור ניצל את התיאור העמום כדי לבצע מניפולציה. "היתה איזושהי כתבה של ציור בעירום של יאיר נתניהו", אמר לחפץ, וחפץ מיהר לציין שהוא זוכר את המקרה. "זה הרי דבר מזעזע מה שרצו לעשות ליאיר", אמר.

כותרות הידיעה שנמחקה מאתר "הארץ" (צילום מסך מתוך ארכיון האינטרנט)

מי שנכח בדיון יכול היה להתרשם שב"וואלה" ניסו לפרסם ציור עירום של בנו של ראש הממשלה, אבל בפועל לא היה זה כך. הכתבה המדוברת עסקה בתערוכת איורים שצונזרה בעקבות איום בתביעה מצד משפחת נתניהו. הסיבה לאיום היתה ציור של האמן יואש פלדש שבו הוצג יאיר נתניהו בפוזיציה שהתפרשה כהומואית; האמן עצמו, בראיון לכתב "הארץ" איתי שטרן, טען שהסיטואציה לא רמזה דבר על נטייתו המינית של נתניהו הבן ובסך הכל תיארה "יחסי רעות גברית שאינה כרוכה ביחסי מין".

במשפט סיפר חפץ שבעקבות הדיווח של "הארץ" הוא קישר בין בנימין נתניהו למו"ל עמוס שוקן. כתוצאה מכך צונזרה גם הידיעה שדיווחה על התערוכה המצונזרת, אם כי עותק שלה הספיק להישמר בארכיון האינטרנט.

מיה מנע, שהיתה אז כתבת במדור "וואלה ברנז'ה", ביקשה לדווח גם היא אך נחסמה. יום אחרי מחיקת הדיווח של "הארץ" שיגר חפץ מסרון לאילן ישועה: "אילן – מיה מנע רוצה לכתוב על התערוכה שרצתה לעשות אאוטינג ליאיר נתניהו בציור עירום. ערוץ 2 ו'מעריב' ו'הארץ' ירדו מזה, חבל שדווקא 'וואלה' יחזיר את זה לדיון. הבחור הצעיר סובל מאוד על לא עוול בכפו מהנסיונות לצייר אותו כהומו".

כעבור שעתיים עדכן אותו ישועה שהבקשה טופלה. הידיעה של מנע מעולם לא עלתה לאוויר.

פיגוע מתגלגל

לכל אורך החקירה הנגדית ניכר שחפץ חש נוח לחבוש את כובע מומחה התקשורת ולפענח עבור השופטים והפרקליטים את האופנים המורכבים שבהם פועלת העיתונות הישראלית. כעורך ויחצן בכיר לחפץ יש כמובן ידע רב בנושא, אבל גם פוזיציה עמוקה שנובעת מהמהלכים המושחתים שבהם נטל חלק – אלה שהובילו אותו לתאי המעצר וחדרי החקירות, ואלה שהניע עבור מוזס ונוחי דנקנר בשנותיו הארוכות ב"ידיעות אחרונות" וב"מעריב", שעליהם כבר לעולם לא ייתן את הדין. בעיני חפץ, כמו בעיני נתניהו, התקשורת הישראלית היא לא שמורת טבע שיש להגן עליה אלא מערכת מושחתת שלא נותר אלא לנצל לצרכים מתחלפים.

עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל)

על רקע זה, יש לשער, חפץ חזר והצהיר גם אתמול שמעולם לא חש שיש משהו פסול בהתנהלותו מול "וואלה". "מבחינת עבודתך כדובר, לגבי 'וואלה', לא חשבת שאתה חורג ממנדט כלשהו של דובר", אמר לו בן-צור. "חד-משמעית", אישר חפץ. "אני ממש לא חושב שיש איזשהו פגם. כאשר אתה מנהל מטה הסברה של הליכוד, אתה אמור לעשות כל מה שניתן במסגרת החוק כדי לנצח בבחירות. זה התפקיד. [...] אני רוצה לנצח בבחירות, ואם 'וואלה' מבחינת מה שאני משקף לבנימין נתניהו הוא בעדנו – אז יופי, טוב מאוד. זה מה שאני הבנתי, וזה מה שאני שיקפתי לבנימין נתניהו".

מבחינת חפץ, הוא ביצע טעות קרדינלית אחת: פגישת שיבוש החקירה עם הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ', שבה דובר על מחיקת ההתכתבויות ביניהם והשמדת הטלפונים. חוץ מזה, אמר, הוא שגה כשהעביר מסמך על רגולציה מאלוביץ' לנתניהו – אם כי במקרה הזה לא חש שחצה קו פלילי, משום שאלוביץ' אמר לו שמדובר במסמך פומבי של רשות ההגבלים העסקיים שזמין לציבור הרחב באינטרנט. בכל הנוגע לבחישה במינויים, לשתילת הידיעות והצנזורה, חפץ חש שהוא פשוט מאוד עושה את עבודתו. לדבריו, התחושה הזאת לא השתנתה גם באוקטובר 2015, שכתב "הארץ" גידי וייץ פרסם את התחקיר שתיאר את מערכת הקשרים בין נתניהו לאלוביצ'ים כבעלת אופי פלילי.

אילן ישועה אמנם תיאר את פרסום התחקיר כרגע של הארה שהוביל לחרדה עמוקה ולהפסקת שיתוף הפעולה עם הדרישות של האלוביצ'ים ואנשי נתניהו – אבל לדברי חפץ, הוא עצמו נותר שווה נפש. "גם באוקטובר 2015, כשאני מדווח לבנימין נתניהו על זה שאלוביץ' אמר לי שישועה מפסיק לשתף פעולה, לא הוא ולא אני חושבים שאנחנו נמצאים בתוך נוסחה פלילית", טען חפץ בבית-המשפט.

"חשבת לך על מה ולמה עוצרים אותך 15 יום בתנאים שבהם נעצרת אם כל מה שעשית זה להעביר פניות סיקור?", שאל עו"ד בן-צור, וחפץ השיב: "אני כבר אמרתי לאדוני שלא היה לי שום אמון בחקירה הזאת, ושחשבתי שהחקירה לא היתה צריכה לצאת לעולם".

חפץ אולי היה בטוח בחפותו, אבל כשנחקר ביחידת להב 433 של המשטרה הוא נשבר והסכים לחתום על הסכם עד מדינה. את התהליך שאירע לאחר מכן הוא מתאר כבגידה – לא מצד הנאשמים, אנשי סודו לשעבר שעליהם הסכים להעיד, אלא מצד רשויות אכיפת החוק, אלה שלהן הסכים לסייע בתמורה לחסינות מפני העמדה לדין.

ניר חפץ בראיון עם אילנה דיין, מתוך התוכנית "עובדה" בערוץ 12 (צילום מסך)

לטענת חפץ, מאז מעצרו הוא גזר על עצמו לא להדליף דבר מהחקירה לאף עיתונאי, ועמד בהבטחה הזאת באופן מלא. הוא אמנם התראיין לתוכנית התחקירים "עובדה", ולפי דיווחים אמור לקבל "מאות אלפי שקלים" עבור השתתפותו בפרויקט של התוכנית המתחרה "המקור", אבל בדיון אתמול הוא התעקש שמעולם לא הפר את ההתחייבות. "אני רוצה להבהיר, חשוב שתדע – אף שיש לי הסכם עם רשת 13 שהם עושים עלי תחקיר או איזה תוכנית תיעודית, אני לא מדבר על החקירות שלי", אמר לסנגור של נתניהו. "כשמצלמים אותי, אני לוקח את כרטיס הצילום. הוא לא נמצא אצלם. אני מקפיד על העניין הזה".

"האם אתה יודע שפרטים על חקירת המשטרה שלך הודלפו לתקשורת עוד במהלך החקירה?", שאל אותו בן-צור.

"לא, אני לא יודע, כי לא הלכתי לעשות פוסט-מורטם לדבר הזה. אבל אחרי שסיימתי להעיד, למסור את ההודעה למשטרה, היתה לי לפרקים מורת רוח גדולה מאוד מהדלפות, שאני ייחסתי אותן – לא היו לי הוכחות – למשטרה", השיב חפץ. "כשאתה עד מדינה והתחושה היא שהמדינה מפקירה אותך – במלחמות שעושים בתקשורת, כשבינתיים אני שם באמצע חוטף את האש... לעד מדינה יש כל מיני התמודדויות, וזה מקשה".

שרה נתניהו מגיעה לדיון במשפט הפלילי נגדה ב"פרשת המעונות", אוקטובר 2018 (צילום: יונתן זינדל)

עו"ד בן-צור הציג לחפץ שורה של דיווחים שפורסמו בעת שנחקר ובחודשים שבאו לאחר מכן. פרסום אחד שלדברי חפץ הכאיב לו במיוחד הוא חשיפה של כתב חדשות 12 גיא פלג מיוני 2018, שלושה חודשים אחרי שהשתחרר לביתו, ובה עיקרי עדותו ב"פרשת המעונות" – כולל מידע שמסר על שרה נתניהו, שאליה חש קרוב במיוחד. "זה פשוט בלתי נשכח", אמר חפץ. "זה ממש אירוע מכונן מבחינתי, בחוויות שאני עברתי. ההדלפה הזאת שברה אותי, פשוט נשברתי. זה הרגע הכי קשה".

"למה?", שאל בן-צור.

"כי לי היה ברור שזה בא מרשויות האכיפה. כשאני פניתי אמרו שזה כבר הועבר לסנגורים".

"ממש לא", העיר בן-צור.

"ממש כן", השיבו מיד אנשי פרקליטות המדינה.

"אמרו לי במפורש שזה עבר לסנגורים שהגנו עליה [שרה נתניהו] ב'פרשת המעונות'", אמר חפץ. ובכל זאת, הוא לא השתכנע מההסברים. "התחושה שהמדינה גם יורה לך בגב כשאתה עד מדינה פשוט שברה אותי. אני אחר-כך פשוט נסעתי לארצות-הברית והייתי שם הרבה חודשים. זה הרג אותי. הדבר הזה הרג אותי. זה עניין סובייקטיבי. זה ברמה של ימים שלא יכולתי לצאת מהבית בגלל הדבר הזה. [...] ואין לי עבודה, ואף אחד לא מתקשר, והמצב בבית לא משהו – פשוט נורא".

כותרות הידיעה של חדשות 12 שלדברי עד המדינה ניר חפץ שברה את רוחו (צילום מסך, לחצו להגדלה)

לקראת תום הדיון שִחזר עו"ד בן-צור קו הגנה שכבר נקט בעבר ונדד למחוזות קונספירטיביים. בסוף דצמבר 2018 פוזרה הכנסת, ומדינת ישראל נשאבה לשרשרת של מערכות בחירות שהסתיימה רק ב-2021 עם נפילת שלטון נתניהו. לפי התיאוריה שהציג סנגורו של נתניהו, מערכת אכיפת החוק דאגה להדליף מידע מרעיש מתוך החקירות ברגעי מפתח בניסיון להחליש את נתניהו ולסייע ליריביו בבחירות. "זה פיגוע מתגלגל", אמר בן-צור שוב ושוב כשהציג את הכותרות, ואז ביקש לשמוע את דעתו של חפץ.

"זה מעשה נבלה", חרץ חפץ. "ההנחה הרווחת למי שמבין מערכות בחירות ומבין את המערכת הפוליטית היא שאילולא היו נמצאות פה בנוף ובשיח כלל הפרשיות האלה – 1000, 2000, 4000 – בנימין נתניהו היה איתנו עוד הרבה מאוד שנים כראש ממשלה מאוד חזק. אי-אפשר לחזות את העתיד, אבל זו ההערכה הרווחת. לכן, כאשר הדבר הזה נמצא במרכז השיח, זה בעצם הדבר המרכזי שיכול להפריד בינו לבין המשך השלטון. ולכן כמובן שהאג'נדה הזאת גרועה מאוד עבורו בתקופת בחירות".

בשולחן של פרקליטות המדינה, שאת עבודתו ריכז אתמול עו"ד אמיר טבנקין, הביעו תרעומת על קו החקירה וציינו שחפץ לא באמת יודע מי האחראים להדלפות ומה מניעיהם, כך שבכל מקרה לדעתו בנושא אין משקל. "אנחנו כרגע בדיון פיגועי, לא דיון עובדתי", השיב בן-צור לטבנקין.

ראש הרכב השופטים, רבקה פרידמן-פלדמן, לא קיבלה את השליפה הזאת וביקשה מבן-צור להמשיך הלאה. חפץ, מיוזמתו, התנדב לסכם: "ככל שתראה פרסומים קרובים למועדי בחירות שעוסקים באג'נדה של החקירות, זה lose-lose לנתניהו – אפילו מידע טוב על זה, הוא לא טוב לו. הוא צריך שהאג'נדה לא תהיה שם".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.73MB)