ההרעשה התחילה לעת הצהריים, דווקא כשהעד אבי ברגר התבקש לצאת לרגע מהאולם. "דרמה בבית-המשפט", הודיע דוברו של הנאשם בנימין נתניהו במסרון שהופץ לעיתונאים ותוך זמן לא רב הפך לבאנר על מסך ערוץ 20. "התיקים התפורים ממשיכים להתרסק", בישר דף הפייסבוק של נתניהו ל-2.7 מיליון עוקביו. בשלב הזה התדרוך הדוברותי כבר הספיק להשתכפל ברחבי היקום הביביסטי, אצל פרסונות תקשורתיות שקשרו את גורלן ותדמיתן בזו של המדינאי המסובך בפלילים, עם תגבורת בדמות צבא הפרופילים האנונימיים שמלווים אותו בהדהוד דף המסרים היומי.

"כן, יש דרמה בבית-המשפט", חזרה על המסר עורכת-הדין ואשת התקשורת כנרת בראשי בשידור החי של ערוץ 20. בראשי אמנם לא יושבת בבית-המשפט וצופה בדיונים במו עיניה, אבל היא מקבלת תקצירים וספינים בזמן אמת משותפיה למאבק. "למעשה", טענה בראשי, "עורכת-הדין יהודית תירוש מודה בקולה שסעיף 61 לכתב האישום נגד בנימין נתניהו בעניין פיטוריו של מנכ"ל משרד התקשורת הוא סעיף שקרי, הוא סעיף לא נכון, היא אומרת את זה בקולה בבית-המשפט". גם העד שנחקר בימים האחרונים, טענה בראשי, "יוצא כאדם שלא דובר אמת, וזאת בלשון המעטה".

מה פשר הדרמה, וכיצד התרסקו התיקים? כפי שניתן היה לשער, בפועל הדרמה היתה צנועה בממדיה והתיקים לא התרסקו. אבל כמו שקרה לא פעם במהלך המשפט, את התקרית שאִפשרה את הספין הנוכחי אפשר לייחס במידה רבה להתנהלות מסורבלת של הפרקליטות.

בעז בן-צור (מימין), עורך-דינו של בנימין נתניהו במשפט השוחד, המרמה והפרת האמונים, מסתודד עם עופר גולן, היחצן של נתניהו; בית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: אור-לי ברלב)

הדיון שהתקיים אתמול (3.11) בבית-המשפט המחוזי בירושלים הוקדש ליום החקירה האחרון של העד אבי ברגר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר. ברגר, שגויס לתפקיד ב-2013 על-ידי השר דאז גלעד ארדן, עבד תחת נתניהו במשרד התקשורת במשך כמה חודשים אך פוטר במאי 2015, שלושה ימים אחרי הקמת הממשלה שבה נתניהו שב ולקח לעצמו את תיק התקשורת.

לפי כתב האישום, הפיטורים של ברגר היו חלק מהמסכת הפלילית שלימים זכתה לשם "תיק 4000" – אבן אחת בפסיפס היחסים המניבים של נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', הבעלים דאז של קבוצת בזק, שרתמו למענו את "וואלה", אתר החדשות של הקבוצה.

בימי החקירה הקודמים, הסנגורים הטיחו בברגר שלל האשמות ותיאוריות שנועדו לשלוף אותו מדוכן העדים ולהושיבו על ספסל הנאשמים. הם טענו שברגר נשתל במשרד התקשורת על-ידי המתחרים של בזק, שהוא לא ציית להוראות מטעם נתניהו וגם עיכב ללא הצדקה את הטיפול בבקשת המיזוג של בזק עם חברת הלוויין yes – מהלך שהיה שווה לאלוביצ'ים כמיליארד שקל ועומד במרכז עסקת השוחד של "תיק 4000".

הדיון האחרון, שבו נחקר ברגר על-ידי סנגורו של נתניהו, היה מעין זנב של כמה מהנושאים שכבר נידונו קודם לכן. הסנגור, עו"ד בעז בן-צור, שב והציג לברגר שאלות על ההימנעות של משרד התקשורת מהשלמת חוות דעת כלכלית על מיזוג בזק-yes. הוא טען שבמקרה של חברת הכבלים Hot – מתחרה ישירה של בזק – המשרד דווקא פעל במהירות לאישור שינויי אחזקה (ברגר אישר, אך טען שהבקשות של הוט היו פשוטות בהרבה מאלו של בזק, וטכניות במהותן). ואז ניגש בן-צור לדון בסוגיית פיטוריו של ברגר בידי נתניהו.

כמו גלעד ארדן וגורמים אחרים במשרד, ברגר התנגד לעסקת המיזוג של בזק ו-yes. הוא ידע שהמהלך שווה הון לנאשמים שאול ואיריס אלוביץ', ולכן ביקש להתנות אותו בשיתוף הפעולה שלהם עם רפורמת השוק הסיטונאי – יוזמה שנועדה לאפשר למתחרות של בזק המונופוליסטית להשתמש בתשתיות התקשורת שלה, וכך לייצר תחרות שתחסוך כסף לציבור הישראלי. האינטרס של האלוביצ'ים היה כמובן לקבל אישור לעסקה המכניסה (מיזוג בזק-yes) ולדחות ככל הניתן את הרפורמה, שעתידה היתה לפגוע במעמד המונופוליסטי של בזק ולנגוס ברווחי העתק שלה.

העד אבי ברגר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, אתמול בפתח יום עדותו האחרון (צילום: יונתן זינדל)

ברגר, במובן הזה, היה אבן נגף. מיד אחרי שנתניהו פיטר אותו, הוא מינה במקומו את שלמה פילבר – עסקן פוליטי שבבחירות 2015 ניהל את קמפיין הליכוד, ואחרי שהתברר לו הממד הפלילי של המעשים שביצע בעת כהונתו כמנכ"ל משרד התקשורת הפך לעד מדינה. לפי גרסת התביעה, המסקנה המתבקשת היא שחילופי המנכ"לים היו צעד הכרחי בדרך להתיישרות של משרד התקשורת עם האינטרסים של בזק.

אתמול בדיון, הסנגור של נתניהו ביקש להפריך את הטענה הזאת. מנכ"ל של משרד ממשלתי, הזכיר לנוכחים, הוא מינוי אישי של השר – ולעתים קרובות כששר מתמנה לתפקיד הוא מפטר את המנכ"ל של השר שקדם לו וממנה במקומו אחד מאנשי אמונו. ברגר אישר שזה אכן המצב. הוא אמנם הספיק לעבוד תחת נתניהו במשך חצי שנה – אך זה היה כשנתניהו החזיק בתיק התקשורת באופן זמני, ובמהלך תקופת בחירות שבה כמעט לא ניתן להעביר מהלכים מורכבים.

"אתה העלית – לדעתך כמובן – את האפשרות הסבירה שאחרי שהשר ארדן סיים את תפקידו ימונה תחתיך מנכ"ל חדש?", שאל עו"ד בן-צור את העד ברגר.

"העליתי בדעתי, כן", השיב ברגר.

בשלב זה, בן-צור התחיל להציג לברגר ידיעות ישנות על שרים שהחליפו מנכ"לים בסמוך למועד המינוי – אבל כבר בהתחלה נבלם בידי השופטים. אם ברגר אישר את הנחת היסוד, אין טעם להציג לו מקרי עבר. בן-צור ביקש להסביר את עצמו, ולשם כך דרש שברגר יחכה בחוץ.

כשברגר יצא הקריא הסנגור את סעיף מס' 61 בכתב האישום: "ביום 17.5.2015, מיד עם כינון הממשלה החדשה בראשות הנאשם נתניהו, שבה המשיך לכהן כשר תקשורת, הודיע הנאשם נתניהו לברגר בשיחה טלפונית על פיטוריו. במועד זה ידע הנאשם נתניהו על תלונותיו של הנאשם אלוביץ' ביחס לברגר, ועל רצונו של הנאשם אלוביץ' שברגר לא ימשיך בתפקידו במשרד. זאת, בין היתר, נוכח עמדתו המקצועית של ברגר בסוגיות הקשורות לבזק".

"כלומר", אמר בן-צור, "הם טוענים שהיו תלונות של אלוביץ' ולכן ככה משתמע...".

"זה לא מה שכתוב וזה לא נאמר", קטעה אותו עו"ד יהודית תירוש, המופקדת על ניהול התביעה ב"תיק 4000" מטעם פרקליטות המדינה.

בן-צור זיהה הזדמנות. "אפשר לבצע נסיגה", אמר לתובעת, "כשאני קורא שבמועד זה ידע נתניהו על התלונות של אלוביץ' ביחס לברגר, ושאלוביץ' לא רוצה שברגר ימשיך בתפקידו במשרד בגלל עמדתו המקצועית של ברגר בסוגיות הקשורות בבזק – וזה בא מיד אחרי העובדה שהוא פוטר – אז אפשר להסיק מזה שהסיבה לפיטורים היא שידעו שיש תלונות של אלוביץ'. זה דבר שטות. אין שום קשר".

"אני לא צריכה לשחרר מה שלא מוחזק", השיבה תירוש. "יש תיאור מאוד מדויק בכתב האישום. לא כתוב בשום מקום שהוא פיטר אותו בגלל התלונות שהוא שמע. כן כתוב שבתקופה שבה הוא פיטר אותו הוא ידע על תלונות", פירטה, ואז העירה: "אנחנו לא אומרים שהמניע של נאשם 1 [נתניהו] לפיטורים הוא זה".

המשפט הזה של תירוש הוא הרגע הדרמטי שעליו חגג היקום הביביסטי. רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים, סיכמה אותו עבור הצדדים: "אפשר לסכם שאין טענה שמר נתניהו פיטר את העד [ברגר] בגלל העמדה של מר אלוביץ'. למרות העובדות על התלונות של מר אלוביץ' – אין טענה שזה עומד בבסיס ההחלטה".

מבחינת תירוש, הקביעה הזאת לא מחדשת כלום – ובטח שאינה קובעת שסעיף 61 בכתב האישום הוא סעיף שקרי, כפי שייחסה לה כנרת בראשי בערוץ 20. "אין ומעולם לא היתה טענה שזה המניע של נאשם 1", הבהירה תירוש. "ועדיין, הוא יכול לדעת שזה משביע את רצונו של נאשם 2 [שאול אלוביץ'] גם אם זה לא המניע שלו. זה משהו אחר. המניע של נאשם 1 הוא לא זה. לא התכוונו שזה ייאמר, וזה לא נאמר – ואנחנו עומדים על זה שזה לא המניע".

"התיקים התפורים ממשיכים להתרסק". בנימין נתניהו בפייסבוק, בצירוף פוסט מאת גיא לוי, חבר "פרויקט 315", מיזם שמתיימר להפריך את 315 "אירועי הסיקור" שלפי כתב האישום מרכיבים את "תיק 4000"

הסנגורים סברו אחרת. מבחינתם, האופן שבו נוסח סעיף 61 דווקא כן מתאר את פיטורי ברגר כחלק ממסכת ה"תן וקח" של נתניהו והאלוביצ'ים. "אני חושב שהתקדמנו התקדמות ממשית עם ההצהרה של התביעה. התקדמנו מאוד. ההגנה התקדמה מאוד", אמר בסיפוק עו"ד ז'ק חן, סנגורו של אלוביץ'. "אני מחבר את זה למה שהערתי אתמול על סעיפים 50 עד 61 – אותו איניואנדו שאומר שמחברים עובדות", פירט חן. "סעיף 61 מגלם בדיוק את אותו איניואנדו שאנחנו מדברים עליו".

השופטת פרידמן-פלדמן קטעה אותו ואמרה שאין צורך לפרט, אך עו"ד תירוש ביקשה להבהיר שוב למה התכוונה. "היסוד הנפשי של נאשם 1 הוא דבר שמצוי כאן להכרעת בית-המשפט. העובדה שנאשם 1 יודע על הדברים האלה שמזיקים לנאשם 2 בתקופה הזאת, ושנאשם 2 רוצה את פיטורי ברגר – היא עובדה רלבנטית מבחינתנו. לכן יש חשיבות. אני לא משנה עמדה בכלל. אני אומרת ברחל בתך הקטנה שזה לא היה המניע שלו לפיטורים. לא אמרנו מעולם שזה המניע שלו לפיטורים. העובדה שהוא יודע שלנאשם 2 יש תלונות ביחס לברגר היא עובדה רלבנטית. אבל זה לא היה המניע שלו לפיטורים".

"גברתי אומרת שזה חלק מהיסוד להוכחת היסוד הנפשי, אז איך אפשר להתעלם מזה?", שאלה השופטת פרידמן-פלדמן.

"אני אומרת שהעובדה שהוא [נתניהו] יודע שפעולה שהוא עושה, גם אם היא נובעת ממניעים משלו, יש בה כדי להשביע את רצונו של נאשם 2 – היא עובדה חשובה", השיבה תירוש.

עו"ד מיכל רוזן-עוזר, הסנגורית של איריס אלוביץ', הצטרפה לביקורת על הפרקליטות. "זו סיטואציה שבה אומרת התביעה שלמעשה אין 'תן', אבל יש משמעויות בקביעת היסוד הנפשי של נאשם 1. השמיכה כל-כך קצרה, שאפילו את כתב האישום היא לא יכולה לכסות", אמרה. "איך אפשר להתגונן מפני אמירה כזאת, שיש בה גם אחת וגם אפס, הכל בבת אחת?", שאלה. "מה אנחנו אמורים לעשות עם הדבר הזה? מול מה אנחנו צריכים להתגונן עכשיו?".

עו"ד יהודית תירוש צודקת. בכתב האישום אכן לא נכתב במישרין שפיטוריו של ברגר הם חלק מעסקת השוחד בין נתניהו לאלוביצ'ים. אבל גם הסנגור ז'ק חן צודק. מהדרך שבה נוסח ושובץ הסעיף באמת משתמע – לפחות ברמיזה, אם לא יותר – שמדובר בחלק ממסכת ה"קח ותן" של הנאשמים. מתוך הרצועה הדקה שבה שתי העמדות המנוגדות הללו חופפות זו את זו צמח הספין שאִפשר לנתניהו ואנשיו לחגוג ניצחון ולהכריז על קריסת התיקים התפורים.

המציאות כמובן מורכבת יותר. הדיונים על "תיק 1000" ו"תיק 2000" אפילו לא החלו, כך שלא היתה להם הזדמנות לקרוס. ובאשר ל"תיק 4000", הוא כמובן לא נשען על עדותו של ברגר בלבד, שהיתה עקבית וקוהרנטית. פסק הדין, אם יינתן, יתייחס אולי לסוגיה הלא-מרכזית של הפיטורים, אך מבחינת נתניהו החלק היותר מפליל בפרשת הפיטורים הוא דווקא זהות מחליפו של המנכ"ל המפוטר. סנגוריו של נתניהו יידרשו למצוא הסבר לבחירה בשלמה פילבר, שמסר עדות מפורטת על האופן שבו שירת את האלוביצ'ים למען הנאשם ובהנחייתו.

המינוי של פילבר הוא הרגע שבו הקשר הפלילי בין נתניהו לאלוביצ'ים פורח ובמהרה גם מניב פירות לקבוצת בזק. כתב האישום גורס שזמן קצר אחרי מינוי פילבר זימן אותו נתניהו לפגישה שבה הנחה אותו לפעול למימוש האינטרסים העסקיים של שאול אלוביץ'. "במסגרת פגישת ההנחיה הורה הנאשם נתניהו לפילבר באופן ספציפי להביא לאישורה של עסקת בזק-yes בהקדם. כן הנחה אותו למתן את ירידת המחירים במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי. כלומר, לגרום לכך שעל אף שהרפורמה התחרותית תישמר, המחירים שתוכל בזק לגבות עבור מתן גישה לתשתיות שלה [...] יהיו מחירים גבוהים מאלה שגובשו בעבר במשרד התקשורת, באופן שייטיב עם קבוצת בזק", נטען בכתב האישום.

"הוא אמר לי, 'אל תבטל את התחרות, אבל תראה מה אפשר לעשות בנושא של המחירים, אולי למתן את זה על יותר זמן או פחות'... הוא הראה עם היד איזו תנועה של הורדת מחירים, שבמקום שתהיה חדה וחריפה, שתהיה יותר מתונה", אמר פילבר על נתניהו בקטע מעדותו שנחשף בחדשות 12. "ואז הוא אומר גם: 'הבנתי שצריך לגמור את המיזוג של בזק ו-yes'", הוסיף.

פילבר, לפי כתב האישום, יצר אפיק תקשורת סודי עם אנשי בזק – אלוביץ', יועץ הצללים אלי קמיר ומנהלים בכירים בקבוצה – והעביר להם מידע פנימי בנוגע למהלכים שנתניהו הורה לו לקדם. הם, בתגובה, הזינו אותו בדרישות שייטיבו עם בזק. פילבר קידם את הדרישות הללו מול הדרג המקצועי במשרד התקשורת, אך הסתיר את מקורן. בהתנהלותו המושחתת דאג פילבר לא רק לכך שבזק תוכל לגבות מהמתחרות שלה מחירים גבוהים עבור השימוש בתשתיותיה במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי, הוא גם פעל לעיכוב הרפורמה – מהלך שלפי כתב האישום הניב לבזק "ערך כלכלי עצום".

בדיון שהתקיים אתמול, הפעלתנות הפלילית לכאורה של המנכ"ל שהחליף את ברגר בכלל לא הוזכרה. החקירה הנגדית הסתיימה בצהריים, שעתיים-שלוש לפני הזמן, כשעו"ד בן-צור הודיע במפתיע שנגמרו לו השאלות. עו"ד תירוש הזדרזה לסיים את החקירה החוזרת של ברגר, ובית-המשפט שִחרר אותו לביתו בפעם האחרונה. עורכי-הדין והשופטים נשארו באולם כדי לדון במועדי הדיון הבאים ובזמן המשוער שייקח לחקור את העדים הצפויים להופיע בהם.

אם מישהו מהם באמת האמין שהתיק קרס ואין יותר טעם להעמיד פנים, הוא שמר זאת לעצמו.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 735KB)