שופטי משפט המו"לים הקשו אתמול (2.11) על אבי ברגר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, ואף העירו כי פן מסוים בהתנהלות משרדו מול חברת בזק היה בעייתי. אלא שברגר, כמובן, אינו עומד למשפט אלא עד תביעה במשפטם של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', הנאשמים בשוחד (העדויות במשפטו של הנאשם הרביעי, מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס, צפויות להישמע בהמשך).

היה זה יום החקירה הנגדית השלישי של ברגר, והראשון שבו חקר אותו עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. לאורך כל יום החקירה המשיך ברגר להתבצר בעדותו המקורית וסירב לנדוד מגרסתו כהוא זה, גם כשהוצגו בפניו עדויות שסותרות אותה לכאורה. העד שב על אותן התשובות שנתן בימים קודמים, תוך שימוש באותם הביטויים והניסוחים ממש, מה שהוביל את עו"ד בן-צור לשים אותם ללעג. רק בשתי הזדמנויות, בתגובה להערות השופטים, הודה ברגר כי יכול היה לפעול אחרת.

ברגר ניהל את משרד התקשורת בשנים 2013 -2015 תחת השר גלעד ארדן. ארדן ניסה באותה תקופה לקדם את רפורמת השוק הסיטונאי, רפורמה מקיפה בתשתית הטלפוניה בישראל אשר מימושה היה מכניס תחרות לשוק הטלפון הקווי ומסב לחברת בזק צמצום ניכר ברווחי העתק שלה. בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ' סירב לשתף פעולה עם הרפורמה והפעיל שלל לחצים על משרד התקשורת למנוע את קידומה. על פי כתב האישום בפרשה המכונה "תיק 4000", מרגע שארדן עזב את משרד התקשורת והוחלף בנתניהו עצמו, ובעיקר אחרי שברגר פוטר והוחלף בשלמה פילבר, השתנה מן הקצה אל הקצה היחס לבזק. זו, לכאורה, התמורה שסיפק נתניהו לאלוביץ' עבור האפשרות להשפיע על תכני אתר "וואלה" שהיה אז בשליטת בזק.

אחת מנקודות המפתח בעדות ברגר נוגעת להחלטה של השר ארדן לכרוך את אישור משרד התקשורת לבזק להשתלט על חברת הבת yes עם קידום הרפורמה. אישור המיזוג היה מניב לאלוביץ' רווחי עתק, ובמשרד התקשורת התעקשו כי כל עוד בזק מונעת את קידום הרפורמה, לא יקודם האישור למיזוג. אולם ההחלטה הזו לא קיבלה ביטוי רשמי פומבי.

עו"ד בן-צור הציג לעד ברגר מכתב ממנו עולה כי בחודש מאי 2014 פנה אליו יועץ השר ארדן עו"ד ניר אוגולניק וביקש כי לקראת פגישה כשבועיים לאחר מכן עם מנכ"ל חברת yes רון אילון תנוסח עמדת המשרד "בנוגע לתנאים ככל שישנם כאלו שהמשרד סבור שיש להוסיף על אלו שקבע הממונה על ההגבלים בנוגע למיזוג [בין בזק ל-yes; א"פ]".

"עד סיום תפקידך במאי 2015 הנתון הבסיסי הוא שאין תנאים", קבע עו"ד בן-צור. "לא הגענו לכדי הבשלה של תנאים או החלטה", אישר ברגר. "אין נייר אחד של תנאים", הדגיש עו"ד בן-צור. "אני לא זוכר נייר כזה", השיב ברגר.

בתשובה לשאלה מדוע לא הכינו במשרד נייר שכזה השיב ברגר כי "היו עומסים" וטען כי לא ניתן לחשוב על דבר כזה "בצורה שטחית".

"מדברים על שנה, טווח של שנה", העירה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן. "אני מדבר על ההתראה של שבועיים, להגיד לשר", הסביר ברגר. "היו פעולות כלשהן שנעשו בנידון?", תהה השופט בר-עם. "חשבו", הקניט בן-צור. "אני לא זוכר פעולות או משהו כתוב", השיב ברגר.

בתשובה לשאלות המשך של השופט בר-עם חזר ברגר על גרסתו לפיה פנה לסמנכ"ל הכלכלה במשרד הרן לבאות, שהיה עמוס מאוד במטלות אחרות, וביקש ממנו לבדוק את הנושא. בנוסף ציין כי שוחח על כך עם השר ארדן, שאמר לו כי ישנה עדיפות לסיים קודם עם הרפורמה.

"אני חושב שזה מילים מכובסות למחדל עצום בניגוד לדין", הטיח בו עו"ד בן-צור. סנגורו של נתניהו הציג מכתב ששיגרה חברת yes למשרד התקשורת ב-14.7.2014 ובו הודיעה כי בזק שוקלת לרכוש את מניותיה, ועל כן מתבקש אישור משרד התקשורת לשינוי ההחזקה. לדברי סנגורו של נתניהו, רק ביוני 2015, כמה שבועות אחרי שברגר הוחלף בפילבר, יצא מסמך קצר בן שניים וחצי עמודים ובו התייחסות לבקשת בזק ו-yes.

"שנה שלמה אתם חושבים, מתייסרים, תיעדופים, משרתים את הציבור", לגלג עו"ד בן-צור, "שנה שלמה לא מכינים מה שצריך להכין. למה?".

ברגר השיב פעם נוספת, כפי שהשיב גם בימי חקירה קודמים, כי המשרד היה עמוס בכמה וכמה רפורמות שהוביל באותם הימים, כשבכולם משמש סמנכ"ל הכלכלה לבאות תפקיד מרכזי. הוא היה "צוואר הבקבוק", כהגדרתו. הפעם, השופטים ביקשו לחדד את הסוגיה.

"אבל למה לא לתת תשובה? למה לא קורה כלום?", תהתה השופטת פרידמן-פלדמן, "אלא אם אדוני אומר שלא עשו כלום חוץ מרפורמות".

"לא", הבהיר ברגר, "עשינו עוד דברים. אני לא יודע לזכור מדוע לא נתנו תשובה. הסתכלתי על השוק בצורה כוללת, קיימתי מספר שיחות עם הרן על זה". "אדוני אומר לא עסקנו בזה כי היה לנו עומס?", חידדה השופטת פרידמן פלדמן. "זה לא אומר שלא שוחחתי עם הרן, אבל באמת היה לנו עומס", השיב ברגר.

"שנה לא נותנים תגובה, זה קצת מוזר, בעייתי משהו, לא?", העיר השופט בר-עם.

"אני לא יכול להצדיק את זה במאה אחוז", הודה ברגר, "אבל בנושא yes משרד התקשורת מסתכל בראיית שוק כוללת". עו"ד בן-צור לעג גם לביטוי זה ואמר "ההסתכלות או העיוורון".

בהמשך יצא סנגורו של נתניהו נגד עצם הכריכה של אישור המיזוג בין בזק ל-yes , ובאופן רחב יותר ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק, לבין קידום רפורמת השוק הסיטונאי. ברגר הפנה לסעיף 14 במסמך המדיניות שהוציא כבר בשנת 2012 שר התקשורת דאז משה כחלון, בעקבות ועדת חייק, ובו נכתב כי "ביטול ההפרדה המבנית בין ספקי התשתיות לבין תחום הטלוויזיה הרב ערוצית ייעשה בהינתן אפשרות סבירה לספק חבילת שידורי טלוויזיה בסיסית באמצעות רשת האינטרנט על ידי ספקים חסרי תשתית נייחת כלל ארצית".

"מר ברגר אתה מתעתע בבית המשפט", אמר עו"ד בן-צור, "כי מה שכתוב כאן לא קשור לשאלה אם השליטה ב-yes תהיה יורוקום [החברה הפרטית של אלוביץ'; א"פ] או בזק. מה שאתה מספר לנו כרגע זה ניסיון לאחז עיניים". ברגר התעקש כי האמת עומדת לצדו. מסמך המדיניות של כחלון, הסביר, כורך את ביטול ההפרדה המבנית בקידום רפורמת השוק הסיטונאי. העברת השליטה ב-yes אל בזק, הוסיף, משמעה "ללכת לכיוון של ביטול הפרדה מבנית".

"אתה אומר שאם יעבירו שליטה זה בחזקת ביטול הפרדה מבנית?", חידד עו"ד בן-צור. "לא, זה צעד בכיוון", הבהיר ברגר. "זה צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות", הקניט עו"ד בן-צור. "אני מתנצל על הבוטות שלי. זה לא צעד לשום דבר. הניסיון שלך להיתלות בסעיף 14 זו אחיזת עיניים".

בהמשך, בתשובה לשאלת בית-המשפט, החריף עו"ד בן-צור את דבריו. "כשבא העד ואומר 'אנחנו כרכנו בין הרפורמה לשינויי החזקות ב-yes כי זה קשור להפרדה המבנית' אלה דברי הבל. זה לא קשור. הפרדה מבנית נשארת עדיין ולכן הם החליטו לנסות לסחוט את yes, לנצל את ההזדמנות לעשות ניסיון סחיטה רגולטורי".

"מי זה הם?", שאל השופט בר-עם ועו"ד בן-צור הפנה את ידו אל עבר דוכן העדים, הצביע על מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ואמר: "הוא, בעיקר. מר ברגר. ניסיון סחטני רגולטורי".

"מר ברגר", המשיך סנגורו של ראש הממשלה לשעבר, "באיזשהו מקום אמרתם ל-yes 'שמעי גברת yes היקרה יש לנו סעיף 14 במסמך המדיניות, אנחנו מפרשים אותו כך, לכן לא נתקדם ולא נאשר, כי אנחנו חושבים שזה קשור לעניין התשתיות של בזק'?". "לא זוכר שכתבנו משהו כזה", השיב ברגר. לדבריו, הדברים נאמרו בעל פה למנכ"ל yes אילון, אך לא נמסרו בכתב. "מתי נאמר בעל-פה?", שאל עו"ד בן-צור. "אני זוכר שזה נאמר בפגישה במרץ 2015".

עו"ד בן-צור הציג בפני בית-המשפט כי בסוגיה אחרת דווקא ידע משרד התקשורת להשיב לבזק. מנכ"ל המשרד לשעבר הבדיל בין הבקשות והסביר כי במקרה שבו ניתנה תשובה היה מדובר בבקשה ממוקדת, ואילו במקרה של העברת השליטה ב-yes היה צורך גם בעמדת המועצה לשידורי כבלים ולוויין ולכן "השר החליט על ראיית שוק התקשורת הכולל, מה שנקרא כריכה".

בשלב זה התערב בדיון השופט עודד שחם. "מר ברגר", אמר, "השאלה היא זו: אתם עסוקים, הכל בסדר. אבל אפשר לכתוב: 'קיבלנו את הפניה, הנושא נמצא בבחינה, נשיבכם דבר'. ואז אפשר לקבל מענה. זה שאין שום תגובה, זו השאלה".

"אפשר היה לכתוב את זה", הודה ברגר.

"אולי אפילו צריך היה לכתוב את זה", הציע השופט שחם.

"אני לא אומר שלא היה צריך לכתוב את זה", השיב ברגר, "אבל אי אפשר היה לתת תשובה עמוקה".

משרד התקשורת מנצל את ההזדמנות

בהמשך הדיון הציג עו"ד בן-צור קטעים מחקירותיהם של עדים נוספים בפרשה, שהתייחסו לכריכה בין אישור מיזוג בזק-yes לבין קידום רפורמת השוק הסיטונאי. עו"ד איתן צפריר, ראש המטה שמינה נתניהו למשרד התקשורת כשהפך לשר במקום ארדן, העיד במשטרה כי סמנכ"ל הכלכלה במשרד לבאות אמר לו: "אנחנו בתקופה של השר גלעד ארדן חשבנו שצריך להתקדם עם השוק הסיטונאי וכל עוד השוק הסיטונאי לא מתקדם, החלטנו שזה המנוף שיש לנו על בזק על מנת לגרום להם להתקדם עם השוק הסיטונאי".

"מנוף?", שאל עו"ד בן-צור. "לכרוך", השיב ברגר.

עו"ד צפריר הוסיף ואמר בחקירתו כי ארדן אמר לאנשי המשרד לא להתקדם עם אישור המיזוג "ולתרץ את זה במגבלה של כוח אדם". ברגר השיב כי צפריר לא היה ראש מטה בתקופת ארדן וכי אכן היו אילוצי כוח אדם שמנעו טיפול בבקשה.

עוד טען צפריר בחקירתו כי כשפנה אליו מנכ"ל yes אילון ואמר לו כי המשרד מתעלם מבקשתם השיב לו ראש המטה: "אני לא מכיר דבר כזה, למה הם מחזיקים פה בביצים". עו"ד בן-צור שב ופירש את הדברים כ"סחיטה רגולטורית, לא שום דבר אחר". ברגר אמר כי אילון מעולם לא אמר לו דברים כאלה.

המשנה למנכ"ל המשרד, מימון שמילה, אמר בחקירתו: "בכל מה שקשור ברפורמה הזאת, היתה מין מדיניות שלא לחלק סוכריות למי שמערים קשיים. אם יש קח ותן אז קודם שיתנהג יפה ואז ניתן הקלות". עו"ד ברוריה מנדלסון מהמחלקה המשפטית במשרד הגדירה את הבקשה לאישור המיזוג כבקשה "רדומה".

לבאות עצמו העיד כשנחקר במשטרה: "כאשר חברה מגיעה ורוצה הקלה בתנאי הרישיון או מיזוג, אתה שופט קודם כל את הבקשה מבחינה מקצועית ואז אתה בודק אם לתת לה תנאי שהוא מבחינת ניצול הזדמנות, להגיע להסכמה עם החברה. יכול להיות שחשבנו במקרה הזה לנצל את ההזדמנות ולקבל תמורה לאישור של המיזוג אבל לא היה לתנאים האלה קשר לתחרות".

"ניצול הזדמנות?", שאל עו"ד בן-צור. "כמו שאני מבין את זה הוא התכוון לעניין הכריכה שהנחה השר", השיב ברגר.

עו"ד בן-צור המשיך והקריא מחקירת לבאות. "המנכ"ל לאחר מכן [פילבר; א"פ] לא היה מעוניין לנצל הזדמנות", אמר סמנכ"ל הכלכלה במשרד. "הוא הסתכל על דברים באופן הקר אם יש חשש לפגיעה משמעותית ואנחנו אמרנו לו שאנחנו לא סבורים כי יש חשש ולכן הוא לא ראה סיבה שלא לאשר את המיזוג. אני רוצה להעיר שבתהליך הזה התייעצנו עם הרשות להגבלים והם כל הזמן טענו שמבחינת התחרות והסטטוס המשפטי שהם תופסים, הלכה למעשה העברת אמצעי השליטה כבר אושרה מבחינתם".

בתגובה אמר ברגר כי לבאות לא אמר לו בזמן אמת את הדברים הללו.

השר ארדן התייחס גם הוא בחקירתו לעניין בקשת המיזוג ואמר: "יש לי את כל הבסיס לאשר להם את זה לכאורה, אפילו הממונה על הגבלים אמר שאין מניעה, אבל מבחינתי כיוון שהייתי לחוץ לממש את השוק הסיטונאי אז לא הסכמתי לוותר על זה". "אני לא יודע מה היו המניעים של השר ארדן", הגיב ברגר, "אבל אני יודע שהנחו אותי לכרוך את השוק הסיטונאי באישור העסקה".

עו"ד בן-צור טען בפני ברגר כי בעוד מדיניות השוק הסיטונאי היא מדיניות ברורה, פומבית וחוקית, כל עניין הכריכה בין אישור המיזוג לקידום הרפורמה הוא עסק אחר לחלוטין. "כריכה זו לא מדיניות", הכריז סנגורו של נתניהו. "כריכה, אחד היא לא חוקית, שתיים היא לא מפורסמת, שלוש היא לא נכתבת. זו לא מדיניות. נכון? כריכה. זו לא מדיניות זו בריונות, נכון?".

"המילה מדיניות משמשת בעברית בדרכים רבות", השיב ברגר, "אשתמש במילה אחרת: השר הנחה לכרוך זה בזה".

נציגו של נתניהו מטפס על הקירות

כמו בימי חקירתו הקודמים, גם אתמול נשאל המנכ"ל לשעבר במשרד התקשורת על יחסיו עם ראש המטה שמינה לו נתניהו, עו"ד איתן צפריר. על מהות הדברים שנאמרו בפגישת ההיכרות שערך ביניהם ראש הממשלה ושר התקשורת דאז בנימין נתניהו, לא למד בית-המשפט פרטים חדשים. אולם מתשובותיו של העד אתמול התברר כי בפגישה המשולשת נתניהו עישן סיגר. "זה בטח היה נינוח", העיר עו"ד בן-צור, "מעדות אישית אני יכול להגיד לך".

עו"ד בן-צור הציג את גרסת צפריר, לפיה מנכ"ל משרד התקשורת מידר אותו לחלוטין מעבודת המשרד. ברגר טען בתגובה כי כפי שראש הממשלה נתניהו הבהיר כי כל הנחיותיו למשרד יעברו דרך צפריר, כך ברגר הנחה את צפריר לפנות לעובדי המשרד אך ורק דרכו.

עו"ד בן-צור הקריא קטע מעדות עד המדינה ניר חפץ, שאמר: "אני קיוויתי שהוא  [צפריר] יהפוך לדמות מקצועית ולאיש אמון משמעותי בעבודה מול ראש הממשלה כשר התקשורת, אבל בפועל זה לא קרה. נקודה. אבי ברגר ניטרל אותו לחלוטין מכל סמכות והוא, ועל אף שמדובר בבחור מוכשר וישר ובעל כוונות טובות, הוא הפך לעציץ במשרד התקשורת. נקודה".

"הפכת אותו לעציץ. ניטרלת אותו", הדגיש עו"ד בן-צור. "לא", השיב ברגר. "עציץ פרחוני? בוגנוויליה, למה הפכת?", שאל הסנגור. ברגר השיב כי צפריר היה ראש מטה, שגם חילק לו הנחיות והוראות. "אני לא הרגשתי שהוא עציץ, ולכן ביקשתי שיעבור דרכי", אמר העד.

עו"ד בן-צור הקריא מעדות צפריר במשטרה. "ברגר, היו הרבה מקרים שבהם הוא לא ספר אותי בכלום", אמר צפריר. "אני הייתי מטפס על הקירות שם. [...] אני הייתי שם אוויר. שום גמישות. הייתי עונה על פניות הציבור ומעביר מסמכים מפה לשם".

ברגר הכחיש את התיאור הזה, ואמר כי בסך הכל הפעיל חשיבה ביקורתית כשצפריר העביר לו הנחיות. "אתה ראית בו קוץ בישבן, נכון?", שאל עו"ד בן-צור. "אני לא ראיתי אותו כך", השיב ברגר, "ראיתי אותו בתור ראש מטה".

בחקירתו במשטרה הסביר עו"ד צפריר את עזיבתו ממשרד התקשורת במילים "כי הייתי סתם". ברגר ציין כי התשובה הזו אינה משקפת את המציאות וממילא צפריר עזב לאחר שברגר פוטר, "בשיחת טלפון שארכה עשרות שניות".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 2.32MB)