מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר נחקר גם היום (1.11) בידי סנגורו של שאול אלוביץ', עו"ד ז'ק חן. חלק ניכר מיום החקירה, כשעתיים לערך, הוקדש ליחסיו של ברגר עם עו"ד איתן צפריר, שכיהן כראש המטה במשרד התקשורת של ראש הממשלה והשר בנימין נתניהו.

בחקירתו הראשית העיד ברגר כי בדצמבר 2014, זמן קצר לאחר כניסת נתניהו לתפקיד שר התקשורת במקומו של גלעד ארדן, נערכה בלשכת ראש הממשלה פגישה משולשת שבה הוא השתתף לצד נתניהו ועו"ד צפריר. בפגישה זו, לדברי ברגר, הציג בפניו נתניהו את עו"ד צפריר כראש המטה החדש במשרד ואמר למנכ"ל כי עליו לבצע את כל ההוראות שיעביר דרכו.

בתחילת פרק החקירה על יחסיו של ברגר עם עו"ד צפריר שאל עו"ד חן את העד האם הוא עומד מאחורי הגרסה שמסר בחקירתו הראשונה, שלפיה "מה שראש הממשלה אמר לי זה שעו"ד איתן צפריר הופך להיות ראש המטה מטעמו במשרד התקשורת ושאני צריך לעשות מה שאיתן אומר לי". אחרי שהעד השיב בחיוב הבטיח עו"ד חן: "תכף תראה שלא עמדת במשפט הזה. רצית שנראה לך, נראה לך". חרף הצהרתו, עו"ד חן לא הצליח לקעקע את עדותו של ברגר.

סנגורו של שאול אלוביץ' בחן בפני בית-המשפט לפרטי פרטים את ההבדלים המזעריים בין הגרסאות הרבות שמסר ברגר לגבי אותה פגישה בשלל חקירותיו ברשות ניירות ערך, במשטרה ובבית-המשפט. החוקרים ביקשו ממנו שוב ושוב, לעתים כמה פעמים באותה חקירה, לתאר את הפגישה ואת מה שנאמר בה, וברגר השיב אבל לא תמיד באותן המלים ממש. עו"ד חן ניסה להטעין את ההבדלים הללו במשמעות גדולה.

בנימין נתניהו עם אשתו שרה בזמן שהיה שר התקשורת (צילום: יאיר שגיא)

בנימין נתניהו עם אשתו שרה בזמן שהיה שר התקשורת (צילום: יאיר שגיא)

כך, לדוגמה, באחת ההזדמנויות שבהן נשאל על הפגישה בחקירותיו ציין ברגר כי נתניהו הציג לו את צפריר כראש המטה ואמר לו שעבודתו כמנכ"ל תעבור דרכו, ועוד הוסיף ראש הממשלה דאז כי הוא "יעביר לו את הדברים דרך ראש המטה החדש". עם זאת, ברגר לא השתמש במלים המפורשות "ראש הממשלה אמר לי לעשות מה שאיתן אומר לי לעשות". עו"ד חן הסב את תשומת לבו של העד ושל בית-המשפט להבדל בין הגרסאות. "כל פעם אמרתי את זה בווריאציה טיפה שונה", הסביר ברגר.

בהזדמנות אחרת אמר ברגר לחוקריו: "נתניהו הבהיר לי שעבודתו מולי תיעשה דרך ראש המטה החדש איתן צפריר". בעוד עו"ד חן עומד גם על שינוי הנוסח הזה הסביר ברגר: "אתה לוקח כל פעם פסקה קצת שונה אבל רוח הדברים היא אותה רוח דברים".

לבסוף נאלץ עו"ד חן להסתפק בהישג משני: הסכמה של ברגר כי לו היה רואה בהנחיה של נתניהו לבצע את הנחיותיו של צפריר משהו "חריג בצורה קיצונית", כנראה שהיה מספר על כך ליועצת המשפטית של המשרד עו"ד דנה נויפלד או לסמנכ"ל הכלכלה הרן לבאות. שניהם, כך ציין עו"ד חן על בסיס חקירותיהם במשטרה, לא זכרו שברגר אמר להם על כך דבר.

"אתה עדיין אוחז בזה שנאמר לך שראש הממשלה אמר לך 'תעשה מה שהוא אומר'", הסכין לבסוף עו"ד חן, רק כדי לתהות מדוע, אם כך הדבר, לא מילא ברגר אחר ההוראות. מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר טען כי הפעיל חשיבה ביקורתית, ולא האמין לעו"ד צפריר כי כל ההנחיות שנתן לו ראש המטה אכן הגיעו משר התקשורת וראש הממשלה נתניהו.

שופטי משפט המו"לים ונתניהו, רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם (צילום: עמית שאבי)

שופטי משפט המו"לים ונתניהו, רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם (צילום: עמית שאבי)

הרכב השופטים, בראשות השופטת רבקה פרידמן-פלדמן ולצדה השופטים משה בר-עם ועודד שחם, מיעטו להתערב בחקירה של עו"ד חן, ורק מדי פעם עודדו אותו להזדרז או הבהירו שנקודה שביקש להדגיש הובנה. בהזדמנות אחת בכל זאת חרג אחד השופטים והעיר לסנגור גם מעבר לכך.

היה זה כשעו"ד חן תהה מדוע בחקירה במשטרה העיד ברגר כי באותה פגישה עם עו"ד צפריר לא דיבר איתו ראש הממשלה על נושא בזק, ואילו כעת הוא הוסיף לאמירה זו הערה שלפיה הוא עצמו הזכיר קרוב לוודאי את בזק שעה שסקר בפני השר החדש נתניהו את עיקרי עבודת המשרד.

עו"ד חן ראה בכך שינוי גרסה בין מה שאמר ברגר בשנת 2018 לחוקרי המשטרה לבין מה שהוא אומר כעת, כשהוא "מגיע טעון עם גדודים שדוחפים אותך לעשות שינויים". השופט שחם קטע את קו החקירה הזה והבהיר: "הוא לא שינה ממה שאמר בהודעה, אפשר להתקדם. מה שאמר בהודעה הוא אומר גם עכשיו".

כדי להמשיך ולהרחיק את מרשו אלוביץ' מטענות כתב האישום הציג עו"ד חן את המקרה של ערוץ 10 כמניע לפיטוריו של ברגר

כך או אחרת, עו"ד חן הצליח לבסס את הנקודה שלפיה עו"ד צפריר לא נקב במפורש בשמו של נתניהו כמקור ההוראות שנתן לברגר אלא במקרה אחד, שלא קשור לבזק אלא דווקא לערוץ 10. סנגורו של אלוביץ' הטיח בעד כי בכל חקירותיו, המקרה של ערוץ 10 היה היחיד שבו זכר שעו"ד צפריר אמר לו כי זו הוראה של נתניהו. "בנושאים אחרים הרבה פעמים הוא אמר לי שאני לא עושה את מה שאומרים לי", אמר ברגר, אך הוסיף: "אני לא יודע מה מההנחיות הגיע ממי". עו"ד חן ביקש לקבע את הנקודה הזו כהישג והכריז: "הגענו ליהלום שבכתר. לא בזק ולא כלום".

כדי להמשיך ולהרחיק את מרשו אלוביץ' מטענות כתב האישום הציג עו"ד חן את המקרה של ערוץ 10 (שעליו לא יכלה הפרקליטות לחקור את ברגר עקב התרשלותה בניסוח כתב האישום) כמניע לפיטוריו של ברגר. לטענתו, לא רק ההוראה של צפריר תוך אזכור נתניהו מצביעה על כך, אלא גם סמיכות הזמנים בין הדרישה לחתום על חוות הדעת שנוגעת לערוץ לבין הפיטורים; כמו גם העובדה שהדיווחים על פיטורי ברגר התמקדו בכך.

"היו מספר נושאים שעסקתי בהם באותו זמן", התעקש ברגר, והזכיר את הפגישה עם אלוביץ' שהתרחשה זמן לא רב לפני כן ונגמרה בטונים צורמים וכן את המחלוקות שהיו לו עם עו"ד צפריר לגבי דרישתו כי ייפגש עם איש העסקים ובעליהם של תחנות רדיו מקומיות דוד בן-בסט, ושיהיה "חיובי כלפיו".

הדבר הזה הרתיח אותך

הישג מסוים להגנה נרשם כשעו"ד חן הציג לברגר מכתב ששיגר לבזק מרדכי מרדכי, מנכ"ל משרד התקשורת בשנים 2006–2009, ובו הובהר כי כל עוד שיעור ההחזקה של בזק בחברת yes אינו גדל בשיעור של למעלה מ-10% אין שום צורך לקבל אישור מהמשרד לרכישת מניות yes.

ב-12.5.2015, חמישה ימים לפני פיטורי ברגר, התכנס צוות של משרד התקשורת לישיבה שבה נידונה בקשת בזק להתמזג עם חברת yes. בישיבה זו, כך לפי התרשומת שסיכמה אותה, המכתב של מרדכי הוזכר. ובכל זאת, כשברגר נשאל בחקירתו הראשית על הגדלת שיעור ההחזקה של חברת בזק בחברת yes הוא לא אמר דבר על המכתב. בתשובה לשאלה מדוע לא הזכיר את המכתב אמר ברגר כי לא זכר אותו. עו"ד חן פקפק באמינות התשובה.

פקפוק דומה באמינות העד הביע עו"ד חן לאור פערים בין גרסת ברגר לגרסת סמנכ"ל הכלכלה הרן לבאות לגבי פגישה שנערכה במרץ 2015 שבה נידונה האפשרות של מיזוג בין חברת בזק לחברת yes. לפי גרסת ברגר (וכתב האישום), במשרד התקשורת כרכו את ההתנגדות לאישור המיזוג, שהיה מניב לאלוביץ' רווחי עתק, בנכונות של בזק לקדם רפורמה בתשתית הטלפוניה שנועדה להכניס תחרות לשוק התקשורת בישראל. אותה רפורמה שלפי כתב האישום עוכבה על-ידי נתניהו כחלק מעסקת השוחד עם אלוביץ'.

הנאשם שאול אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 5.5.2021 (צילום: יונתן זינדל)

הנאשם שאול אלוביץ' בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 5.5.2021 (צילום: יונתן זינדל)

בחודש אוגוסט 2015, כשלושה חודשים לאחר פיטורי ברגר, שיגר סמנכ"ל הכלכלה לבאות מכתב לרשות ניירות ערך ובו העיד כי בפגישה שהתקיימה במשרד התקשורת בחודש מרץ באותה שנה הבהיר המשרד לנציגי חברת yes כי "אינו רואה מניעה באישור המיזוג אך שוקל האם יש צורך להתנות את המיזוג בתנאים נוספים על אלו שקבע הממונה". ברגר מסר בחקירתו כי באותה הפגישה המשרד הבהיר למנכ"ל yes רון אילון כי דווקא אינו חפץ לאשר את המיזוג עם בזק.

"אני לא יודע למה הרן תיאר את זה כך", אמר ברגר. "אמרנו במפורש למר אילון שאנחנו מסתכלים על השוק בראייה כוללת, ולכן יש שתי אופציות: או שלא נאשר, או שנאשר בתנאים".

לקראת סוף יום החקירה אישר ברגר כי גם בימים שלאחר שיחת הטלפון מנתניהו, שבה נמסר לו כי יחדל לכהן כמנכ"ל המשרד, המשיך לעבוד כמנכ"ל. בין היתר חתם על מסמכים וקידם גם את הרפורמה בשוק הטלפוניה. הוא עשה זאת, כך הסביר, על סמך חוות דעת שניתנה לו בעל פה מהיועצת המשפטית במשרד, עו"ד דנה נויפלד. באותם הימים ממש גם הספיק להגיע עם נציגי משרדו לרשות ההגבלים ולהגיש תלונה נגד בזק בטענה כי ביצעה הפרות שנגעו לרפורמת השוק הסיטונאי.

"לא קרה כלום עם התלונה שלך", אמר עו"ד חן לברגר, ואז העלה את טון דיבורו והטיח בו: "אם כבר היו הפרות זה אי-מילוי חובתך כמנכ"ל משרד ממשלתי שאמון על הרגולציה, ממניעים זרים, לתקוע את הטיפול (בבקשה למיזוג בזק-yes; א"פ), לשקר במשטרה שנתת הוראה להמשיך בו, שראינו שלא, לדבר על מדיניות (כריכת אישור המיזוג עם התקדמות ברפורמה; א"פ) שראינו שלא היתה. אם כבר, מה שהיה דרוש זה תלונה נגדך. כך אני אומר לך. תגובתך".

"לא מקבל אף אחד מהדברים שאתה אומר", השיב ברגר.

הניסיון של עו"ד חן למסגר את ברגר כמי שעוין את בזק מזכיר את המסגור של הסנגורים את אילן ישועה, ואתר "וואלה" בכלל, כעוינים את נתניהו

את ההאשמה החריפה הזו ביטא עו"ד חן בקול רם, כמעט כועס. אולם לאורך כל החקירה שזר סנגורו של אלוביץ' את הטענה כי היה זה דווקא ברגר שכעס – על בזק.

כשהציע ברגר לפרק את בזק בישיבה שנערכה במשרד זמן קצר לפני פיטוריו, טען עו"ד חן, הוא עשה זאת "בכעס". בהזדמנות אחרת טען עו"ד חן כי ברגר פעל מתוך "כעס ומרמור" כלפי בזק. כשמנכ"ל yes שיגר למשרד התקשורת מכתב חמישי במספר בבקשה לקדם את אישור המיזוג של בזק עם yes, הוסיף עו"ד חן, "הדבר הזה הרתיח אותך". בשלב מסוים הטיח עו"ד חן בברגר כי הוא סלד באופן כללי מבזק.

העד הכחיש זאת מכל וכל. הוא לא מונע מכעס ולא ממרמור, השיב, ומעולם לא סלד מבזק אלא בסך הכל רצה לעשות את מה שנכון מבחינת שוק התקשורת, לטובת הציבור כולו.

הניסיון של עו"ד חן למסגר את ברגר כמי שעוין את בזק מזכיר את המסגור של הסנגורים את אילן ישועה, ואתר "וואלה" בכלל, כעוינים את נתניהו. אם נקבל את המסגור של הסנגורים נראה בעדים, ולא בנאשמים, כמחוללי האירועים המתוארים בכתב האישום.

אך גם אם נקבל את הטענה כי העדים חשו עוינות (ישועה כלפי נתניהו וברגר כלפי בזק), גרסת הסנגורים מתעלמת לחלוטין מחלקם של הנאשמים בהיווצרותה. מנכ"ל "וואלה" והעיתונאים שהיו כפופים לו סבלו מהתערבויות חוזרות ונשנות מצד נתניהו ובני משפחתו, שראו באתר כלי לעשות בו כרצונם. באופן טבעי חשו בוודאי עוינות כלפי מי שפלש לתחומם ברגל גסה. כמנכ"ל משרד התקשורת ברגר סבל מחוסר נכונותו של המונופול המרכזי בשוק לסור למרות הריבון ולקדם רפורמה קריטית להכנסת תחרות.

לא מרגיש מאוים מאיומים

דקות אחדות לפני סוף יום החקירה הגיע עו"ד חן למקרה הדרמטי ביותר שנכלל בחקירתו הראשית של ברגר – כיצד בעל השליטה בבזק, שנואש מלנסות לשכנע את מנכ"ל משרד התקשורת לסגת מכוונתו לקדם את הרפורמה בשוק התקשורת, סיפר לו מעשייה על מנכ"ל קודם במשרד התקשורת בשם שלמה וקס, שפעל בניגוד לאינטרס של בזק ואחרי שעזב את המשרד התקשה למצוא עבודה.

בחקירתו הראשית העיד ברגר כי ראה בכך איום מרומז. בחקירתו הנגדית העלה עו"ד חן טענה שלפיה באותה פגישה סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת לבאות צרח על אלוביץ', עד כדי כך שלמחרת התקשר ברגר ליועץ של אלוביץ', אלי קמיר, כדי להתנצל על המקרה. ברגר טען בתגובה כי לא זכר שהתנצל, ושהתקשר לקמיר כדי להעיר לו על האיום ששמע מאלוביץ'.

אשר לאיום עצמו, עו"ד חן לא טען בחקירתו כי אלוביץ' מעולם לא סיפר את הסיפור, ואף לא ניסה למצוא סתירות ואי-דיוקים בפרטי הסיפור שתיאר ברגר (למעשה, עו"ד חן אישר את רוב הפרטים שמסר ברגר). תחת זאת התמקד סנגורו של אלוביץ' בעובדה שבחקירותיו במשטרה הבהיר ברגר כי לא חש מאוים.

"יש לי מספיק ביטחון עצמי ואני לא מרגיש מאוים כתפיסת עולם", הסביר מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר. "עדיין טרחתי לצלצל לשלוש עורכות-דין, לעדכן אותן במה שקרה, וכולן אמרו לי שזה איום מרומז".

"תאשר לי שבהודעות שלך אמרת שלא הרגשת מאוים", התעקש עו"ד חן.

"אני לא מרגיש מאוים מאיומים", השיב ברגר, תשובה שגרמה לצחוק בספסלי הסנגורים. "זה לא סותר את זה שזה איומים", הבהיר.

"תאשר לי גם שהקונטקסט של מה שראית וניפחת, ולא היה שום איום, לא מרומז ולא לא מרומז, היה שמר אלוביץ' כעס עליכם שהעמדה שלכם בבג"ץ היא שקרית, ובהקשר הזה הוא הזכיר לך עמדה אחרת, שקרית, שהציג לבג"ץ אותו שלמה וקס, ובהקשר הזה הוא אמר לך שהאיש לא הצליח להשתלב בשוק התקשורת".

"אני לא מבין מה זה שונה ממה שאמרתי", אמר ברגר, ועו"ד חן הסתפק בכך.

67104-01-20

משפט המו"לים: תיקי "2000" ו"4000"

להורדת הקובץ (PDF, 1.77MB)