עורך "וואלה" לשעבר אבירם אלעד המשיך אתמול (12.10) את עדותו במשפט המו"לים ותיאר כיצד התערב מנכ"ל האתר דאז אילן ישועה בעבודת המערכת. אחרי שביום עדותו הראשון תיאר את ההתערבויות בשנים 2013-14, בתקופה שבה היה ראש מערכת החדשות, הפעם התרכז אלעד בסיבוב השני שלו באתר, כשחזר אליו בסוף שנת 2016 כעורך ראשי.

אלעד תיאר כי התפלא כשישועה יזם עמו קשר והציע לו לשוב לאתר לתפקיד העורך הראשי. לפי עדותו, שהולמת גם את עדות ישועה על האירוע, המנכ"ל דאז אמר לו "אני יודע למה עזבת ב-2014, בגלל ההתערבויות, ואני רוצה שתחזור כי אני יודע שהדבר הזה הורס את 'וואלה' וגרוע לחברה וצריך להפסיק אותו. לצורך זה אני צריך עורך ראשי שיידע לחשק אותי, להגיד לי 'לא'. לכן אני פונה אליך".

אלעד העיד כי הבהיר לישועה שישקול חזרה למערכת "וואלה" רק בתנאי שיקבל "הבטחה ברורה ומשמעותית" כי ההתערבויות ייפסקו. אלעד אף התעקש וקיבל סעיף מיוחד בחוזה לפיו הוא יכול בשנתו הראשונה בתפקיד, בכל נקודת זמן, להתפטר "בגלל התערבויות לא נאותות" כפי שהגדיר זאת ולקבל שכר של שנה שלמה. ישועה הסכים והרגיע אותו כי לצדו יגויסו עיתונאים ותיקים ומנוסים כמו אורן נהרי ויעקב אילון, כך שאין לו סיבה לחשוש.

על אף ההבטחות, כבר עם כניסתו של אלעד לתפקיד העורך הראשי ב"וואלה" נחת עליו מטר של הוראות ודרישות, או כפי שהוא, סגן-אלוף במילואים, מכנה זאת: "פקודות".

ראש הממשלה בנימין נתניהו והצוללת "אח"י תנין", 23.9.2014 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

בערבו של ה-15.11.2016, יום העבודה הראשון של אלעד ב"וואלה", פרסם רביב דרוקר בערוץ 10 את התחקיר שיהפוך לימים לפרשת הצוללות וכלי השיט. "מבחינתנו זו חדשה דרמטית ביותר, בעלת ערך עיתונאי רב", שיחזר אלעד מעל דוכן העדים. "אני נותן הנחיה לדסק החדשות להכין את זה לכותרת הראשית, לפוש, באמת בהיקפים גדולים כי זה סיפור גדול. אילן מתקשר אלי ושואל מה אני חושב על זה, אמרתי לו שזו ידיעה שיכולה להפיל גם ממשלה. הוא אומר לי 'בסדר, אחלה, תתקדמו'.

"לא שאני צריך את האישור שלו, אבל כמה דקות אחרי זה הוא מתקשר או כותב בקבוצה ואמר לי ולמיכל [מיכל קליין, ראש מערכת החדשות; א"פ] 'עצרו את העבודה על זה, אל תפרסמו שום דבר'. אני נדהם, 'על מה אתה מדבר? לפני שנייה אמרתי לך שזו ידיעה שיכולה להפיל ממשלה'. הוא אומר לי: 'אל תפרסמו, אי אפשר לפרסם, חכו'.

בעדותו בפני חוקרי רשות ניירות ערך טען אלעד שישועה אמר לו ש"שרה עשתה עלי גוגל וחיפשה פרטים לגביי"

"לאורך כל הלילה אנחנו מגיעים לטונים מאוד גבוהים. אני אומר לו שזה בניגוד מוחלט לכל מה שסיכמנו, 'הבאת אותי בשביל החופש העיתונאי ועל היום הראשון אתה מבצע עלי צנזורה כל כך אגרסיבית?'. הוא אומר לי 'חכה, אני יודע מה אמרתי אבל כרגע זה המצב'.

"אני הולך לישון בתחושה מאוד קשה, אני קם למחרת ומגיע למערכת ומחליט שאני מפרסם כתבה על נושא הצוללות. בגלל שעבר כבר זמן אני לא יכול לפרסם כתבה אז איז, כי לאתר אינטרנט זה מגוחך לעשות את זה כל כך הרבה שעות אחרי, אז אני מוצא בטוויטר מכתב שכותב עו"ד פרטי בשם גונן בן-יצחק ליועץ המשפטי לממשלה, שבו הוא דורש לפתוח בחקירה. אני נתלה במכתב הזה כדי לפרסם את הפרשה בבוקר תחת הכותרת 'דרישה מהיועמ"ש לפתוח בחקירה'.

"מיד אחרי שאני מפרסם את זה אילן קורא לי אליו למשרד ואומר לי 'אתה עשית בלאגן רציני', משהו בסגנון הזה, ושואל אותי האם אני וגונן בן-יצחק עבדנו ביחד על הסדרה 'פאודה'".

עו"ד גונן בן-יצחק (צילום: אוליבייה פיטוסי)

אלעד העיד כי הוא אכן ייעץ לאבי יששכרוף שכתב את הסדרה "פאודה", על סמך ניסיונו כקצין צה"ל. במקביל, ובלי ידיעתו, גם גונן בן-יצחק ייעץ ליוצרי הסדרה כאיש שב"כ לשעבר. בנוסף, העיד אלעד, הוא הכיר את בן-יצחק ממבצעים משותפים שעשו בתקופת שירותו הצבאי, אך לא ידע שזהו שמו שכן תמיד הוצג לו כ"קפטן לואי" מהשב"כ. "פעם אחרונה שפגשתי אותו היה בשנת 2002 במחנה פליטים אל-אמערי ברמאללה", ציין (עו"ד בן-יצחק אישר את הדברים בציוץ שפרסם במקביל לחקירת אלעד).

הגילוי כי מישהו החל לחקור על אודתיו הדהים אותו, אמר אלעד לבית-המשפט. בהמשך העיד כי לפי הרמיזות ששמע מישועה, החקירה הגיעה "מאזור משפחת נתניהו". בעדותו בפני חוקרי רשות ניירות ערך טען אלעד שישועה אמר לו ש"שרה עשתה עלי גוגל וחיפשה פרטים לגביי".

תהא זהות החוקר בגוגל אשר תהא, מלבד הקשר בין אלעד לבין בן-יצחק התברר פרט נוסף, שלפי הדברים שאמר ישועה לאלעד השחיר את דמותו בעיני משפחת נתניהו. "אילן אומר לי 'אתה שרוף אצל משפחת נתניהו, אצל שרה נתניהו. אתה כתבת מאמר בשנת 2013 על תוכנית הגרעין והיתה שם ביקורת על נתניהו". כעת, אמר לו ישועה, בני משפחת נתניהו דורשים משאול אלוביץ' לפטר אותו מתפקיד העורך הראשי.

עו"ד יהודית תירוש-גרוס, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) ומי שמובילה את חקירת "תיק 4000" מטעם הפרקליטות, שאלה את אלעד אם ישועה הסביר לו בזמן אמת מדוע אין לסקר את פרשת הצוללות. "הוא אומר שקיבל הנחיה מלמעלה לא לעשות את זה, שזה ממש לא תלוי בו. שכרגע זה זמן רגיש מאוד וזה לא זמן לעשות דברים כאלה".

בהמשך הוסיף אלעד על דברי המנכ"ל ישועה באותם הימים: "הוא אומר שיש פה אינטרסים מאוד גדולים על השולחן, אני לא זוכר אם אמר את זה באותו ערב או למחרת, אבל הוא אמר 'יש פה מיליארדים על השולחן', בהקשר של קבוצת בזק והחלטות רגולטוריות שצריכות להתקבל בקשר אליה, ולכן אנחנו צריכים לעשות כתבות או לא לעשות כתבות שקשורות לנתניהו, וזה המצב כרגע, וזה מצב נתון ואנחנו צריכים להתמודד איתו, ושהוא מקווה שבהמשך יהיה שינוי".

בנימין ושרה נתניהו, 16.2.16 (צילום: עמוס בן-גרשום, לשכת העיתונות הממשלתית)

עו"ד תירוש הציגה בפני העד ובית-המשפט סדרת מסרונים ששלח ישועה באותם הימים בקבוצת ווסטאפ שהקים עם העורך אלעד וראש מערכת החדשות קליין: "אנא הורידו גם הצוללות וגם ורד מעמוד הבית ללא דיחוי נוסף" (הכוונה כנראה לראש הרשות לקידום מעמד האישה במשרד רה"מ לשעבר ורד סוויד, שידיעה על טענותיה נגד בני הזוג נתניהו פורסמה באותו היום); "לאור הפיצוצים היום מבקש לעבור על כל האייטם הקשור אליהם"; "שוב הכנסתם לידיעה את גונן?"; "אבקש שתנחו גם את צוות הפייסבוק לא להעלות אף אייטם הקשור אליהם בלי אישורכם/אישורי"; "תראו בקשתי שתתייעצו על כל אייטם הנוגע אליהם"; "ביקשתי להעביר דרכי כל אייטם", "אנא מלאו הנחייתי להעביר אלי כל אייטם", "הגונן הזה [...] "תוציאו כבר את גונן בן יצחק מהכתבות".

עו"ד יהודית תירוש, התובעת ב"תיק 4000", ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 16.6.21 (צילום: יונתן זינדל)

מלבד עצירת ידיעות על פרשת הצוללות, ישועה הנחה את אלעד וקליין לפרסם ידיעה על מכתבי תמיכה שקיבלה שרה נתניהו מעובדי מעון ראש הממשלה. "זה ירד כפקודה חד משמעית", אמר אלעד.

"מה חשבת על זה?", שאלה עו"ד תירוש.

"חשבתי שזו התערבות שאין לה שום מקום במערכת עיתונאית", השיב אלעד, "ושזה לא צריך לעבוד בצורה הזו. ייתכן והיינו עושים את הכתבה הזו בלאו הכי אבל כשזה מגיע כפקודה ממישהו שהוא לא עיתונאי, אין לזה מקום".

"מה עושים בדרך כלל עם מכתבים של עובדים שתומכים בשרה נתניהו?", שאלה עו"ד תירוש.

"עושים עבודה עיתונאית", השיב אלעד, והסביר: "פונים לכתב שמטפל בתחום, שואלים 'מה אתה חושב על המכתבים', שוקלים האם יש לזה עניין לציבור, האם התחרות כבר עלתה עם זה או לא, וגם האם זה מביא רייטינג, ומתוך מכלול השיקולים מקבלים החלטה לגבי האם להעלות או לא. יכול להיות שבמקרה הזה ההחלטה היתה בסופו של דבר חיובית, אבל פה זה התנהל כפקודה ברורה לביצוע, בלי שאלות".

רי סול ג'ו, אשת הרודן הצפון-קוריאני (צילום: Blue House, Republic of Korea)

לאייטם על טענותיה של ורד סוויד נוספה תגובה מלשכת ראש הממשלה שציטטה מכתבים שכתבה סוויד לשרה נתניהו בזמן שעבדה לצדה. "וכדי לאזן תשאירו את האייטם של סויד קצת יותר אם אפשר, שריי סול תוכל להתבשם במכתבי ההוקרה", כתב ישועה לאלעד תוך שהוא נוקב בשמה של ריי סול ג'ו, בת-זוגו של מנהיג צפון קוריאה, אחד הכינויים שהעניק לשרה נתניהו. "אילן זה סיפור מאתמול בשמונה", השיב אלעד למנכ"ל, "גם עד אחת זה מאוד מוגזם, אז אחרי זה בכלל לא נראה טוב". בהמשך הוסיף עורך "וואלה" וכתב למנכ"ל: "יש שני כלי תקשורת בישראל שפרסמו את המכתבים המגוחכים האלה: 'וואלה' ו'ישראל היום'". "נורא", השיב ישועה והוסיף: "בסדר, תורידו באחת".

"אני זוכר כתבה ספציפית על ביקור של שרה נתניהו איפשהו שאנחנו מתבקשים לעשות כתבה בניגוד לשיקול הדעת העיתונאי שלנו", העיד אלעד בהמשך. "לא חשבנו שזה מעניין, ולא רק שאנחנו מתבקשים לעשות כתבה אלא אחרי שהיא עולה אילן מכריח אותנו להכניס חמש תמונות של שרה נתניהו לכתבה, ברמת הפירוט הזו של כמה תמונות, לא פחות מזה. וזה ממשיך. באופן יומיומי, ולעתים כמה פעמים ביום. [...] אני מוצא את עצמי, במקום לערוך את האתר, כל הזמן בפינג-פונג עם אילן בניסיון להדוף, לשכנע שלא, בצעקות, באיומים במריבות".

"באיזשהו שלב זה עלה מדרגה", הוסיף אלעד בהמשך עדותו. ישועה החל דורש, כך העיד, לקבל את הטקסטים על משפחת נתניהו במייל, לפני פרסומם, והיה מחזיר אותם עם תיקונים. "תיקונים מאוד פרטניים, שכמובן מטיבים עם נתניהו באותה כתבה, גם אם זו כתבה ביקורתית", העיד אלעד. "סוג של מה שאני עושה עם הצנזורה הצבאית על פי חוק, אני עובר לעשות עם אילן על פי דרישתו. אני לא יודע אם הוא עובר על הטקסט או מישהו אחר, מה שבטוח שהוא נערך די מקצועית. אני מזהה עריכה מקצועית של מישהו שמבין בזה ואנחנו לוקחים את זה ומפרסמים את זה כפי שהוא".

עו"ד תירוש הציגה לעד ולבית-המשפט מיילים שאותרו בטלפון של אילן ישועה במסגרת החיפוש של החומר החדש, שנערך לבקשת הסנגורים. במיילים, שהגיעו מראשת הדסק עמית אשל דרך ראש מערכת החדשות מיכל קליין, עבור באלעד ועד לישועה, נראו הוראות כגון "טעימה בלי פוש", כמו גם תיקונים: מחיקות ותוספות.

דוד שמרון, עורך דינה של משפחת נתניהו, עוזב את מסיבת העיתונאים של נציגי נתניהו בעקבות דו"ח המבקר על מעון ראש הממשלה, תל-אביב, 18.2.15 (צילום: בן קלמר)

באחד המיילים, לדוגמה, נמחקה מידיעה פיסקה שלמה שבה נכתב: "מייל שנחשף הערב בחדשות ערוץ 10 מוכיח לכאורה כי עו"ד דוד שמרון, פרקליטו הראשי של ראש הממשלה בנימין נתניהו יצר קשר עם גורם רשמי במשרד הביטחון בנוגע לעסקת הצוללות עם המספנה הגרמנית, זאת בניגוד לגרסתו הראשונית".

"ראו את התיקונים", כתב ישועה באחד המיילים. "ראו עם עריכה שלי", נכתב באחר. במייל שלישי נכתב: "כדי למנוע אי הבנות נא להעביר לי הידיעה הסופית בהתאם לשינויים שערכתי".

"עד כמה נעניתם להנחיות?", שאלה עו"ד תירוש. "בכל האמצעים העומדים לרשותנו הבענו את מחאתנו ואת התנגדותו, אני ומיכל קליין. כל מה שיכולנו כדי לשנות את רוע הגזרה. לצערי הצלחנו במספר מאוד קטן של מקרים להביא לתוצאה אחרת. בסוף אילן כמעט בכל המקרים הקשורים למשפחת נתניהו ניצח ומה שרצה שיקרה קרה. ניסינו למסמס דברים, ניסינו גם טיפה לתחמן איפה שאפשר, לגנוב סוסים איפה שאפשר, שאילן לא ישים לב. בדרך כלל זה חזר אלינו כבומרנג ואילן אמר לנו 'אני מבין שכתבה כזו או אחרת'... לפעמים חשבתי שלא הוא הבין עצמו אלא שמישהו אחר כי הרבה פעמים הוא אמר 'ביקשתי מכם ואני מבין שזה בכלל לא שם', כלומר לא אני ראיתי במו עיני אלא יידעו אותי שההחלטה שקיבלנו בינינו לא מתקיימת".

"פעמים רבות כשהייתי בחדרו של אילן צלצל הטלפון הקווי שלו והוא אמר לי שזה שאול, או שהבנתי מהשיחה שזה שאול אלוביץ'. הרבה פעמים כשהשיחות האלה הסתיימו היה סוגר את הטלפון והיה מעביר לי הנחיות לביצוע לגבי כתבה כזו או אחרת שקשורה למר נתניהו"

"שמעת או ראית סיטואציה שההנחיות מגיעות ממר שאול אלוביץ'?", שאלה עו"ד תירוש. "לא שמעתי", השיב אלעד, "אבל פעמים רבות כשהייתי בחדרו של אילן צלצל הטלפון הקווי שלו והוא אמר לי שזה שאול, או שהבנתי מהשיחה שזה שאול אלוביץ'. הרבה פעמים כשהשיחות האלה הסתיימו היה סוגר את הטלפון והיה מעביר לי הנחיות לביצוע לגבי כתבה כזו או אחרת שקשורה למר נתניהו".

אלעד העיד כי בני-הזוג אלוביץ' היו מעורבים גם בהחלטות על מינוי כתבים. כשאמיר תיבון קיבל הצעה מגוף תקשורת מתחרה, וביקש העלאה קטנה כדי להישאר ב"וואלה", חשב אלעד שמבחינה מקצועית יש מקום להשאירו במערכת. ישועה, שלדבריו העריך בעצמו את תיבון, הסביר שאין ברירה אלא להיפטר מהעיתונאי כי "הוא יותר מדי כותב נגד ראש הממשלה וזה לא מתאים", וכן משום ש"קיבל הנחיה ברורה משאול אלוביץ' לא להעסיק אותו". לפי אלעד, ישועה הציע לו כתבים חלופיים, במקום תיבון. "הוא אמר את השם 'ארז תדמור'", נזכר אלעד ונקב בשמו של מי שעבד בצוות הקמפיין של נתניהו שנה קודם לכן, "וכשאמר את זה הבנתי שהוא לא מבין במי מדובר, הוא לא מכיר את האדם, ושהוא קיבל את זה ממישהו אחר. משאול אלוביץ'".

כשאלעד רצה לגייס את כתב ערוץ 10 אלמוג בוקר שוב פסל זאת ישועה, אף שברור היה לשניהם כי מבחינה מקצועית אין כל מניעה. " לא התקבל אישור", העיד אלעד. "אני חושב שפה אילן אמר אפילו מראש הממשלה או משפחתו".

"הרגשתי עם זה רע", העיד אלעד בבית-המשפט על מסכת ההתערבויות באותם הימים. בתשובה לשאלת עו"ד תירוש עד כמה, אם בכלל, קיבל בקשות והוראות כאלה לגבי נושאים אחרים, השיב עורך "וואלה" לשעבר כי אינו זוכר שום מקרה דומה, למעט בנושאים הקשורים לקבוצת בזק ששלטה אז ב"וואלה". "אבל זה מגיע בווליום שונה לחלוטין ולא עם שורה תחתונה שאתם חייבים לבצע את מה שאני אומר עכשיו, נקודה פקודה", הדגיש אלעד.

דוברי ראש הממשלה "לא החליפו איתי מילה. ראיתי בזה דבר חריג כי במסגרת יחסי עבודה עם אתר מרכזי מתקיימת מערכת יחסים טבעית בין דובר לעורך והם לא פנו אלי. אני לתחושתי הבנתי שהם לא עושים את זה כי הם לא צריכים אותי, כי היכולת שלהם להשפיע על האתר ולפרסם את מה שהם רוצים לא קשורה אלי"

כדוגמה סיפר אלעד על שתי פניות שקיבל דרך ישועה ממנכ"ל אל-על, על פרסומים בנוגע לחברת התעופה. במקרה אחד בירר את הטענות והתברר לו כי אכן פרט עובדתי מסוים היה לא מדויק, וכל כן הוחלט שלא לפרסם את הידיעה. במקרה אחר, שבו הבדיקה העיתונאית של אלעד העלתה כי אין ממש בטענות מנכ"ל אל-על, הידיעה פורסמה.

עורך "וואלה" לשעבר סיפר כי פניות מצד מושאי סיקור היו דבר שבשגרה, ובכל זאת בתקופתו כעורך "וואלה" בלטו דוברי ראש הממשלה דווקא בכך שלא פנו אליו כלל. "זה היה דבר מאוד חריג", העיד. "הם לא החליפו איתי מילה. ראיתי בזה דבר חריג כי במסגרת יחסי עבודה עם אתר מרכזי מתקיימת מערכת יחסים טבעית בין דובר לעורך והם לא פנו אלי. אני לתחושתי הבנתי שהם לא עושים את זה כי הם לא צריכים אותי, כי היכולת שלהם להשפיע על האתר ולפרסם את מה שהם רוצים לא קשורה אלי, אלא להנחיות שיורדות בדרכים אחרות".

בתשובה לשאלת עו"ד תירוש מדוע אלעד לא ניצל את הסעיף המיוחד שהכניס בחוזה שלו ועזב את האתר השיב העורך לשעבר כי אחרי שכבר הכין מכתב פיטורים התייעץ עם חבר מעולם העיתונות שייעץ לו להגדיר זמן, חודשיים נניח, ולקבוע לעצמו שאם עד אותו מועד ההתערבויות לא נפסקות הוא אכן יעזוב. אלעד החליט לחכות עד תחילת ינואר. כמה ימים קודם לכן, כך לפי עדות ישועה, זומן מנכ"ל האתר לבית משפחת אלוביץ' ושם הורו לו בני הזוג להשמיד את מכשיר הטלפון שלו. למחרת הגיע למערכת והודיע לאלעד ולקליין כי ההתערבויות פוסקות לאלתר והם חופשיים לעשות כראות עיניהם.

"אני הייתי סקפטי", מעיד אלעד על תגובתו להודעת ישועה, והוסיף כי המנכ"ל לא נתן כל הסבר לשינוי החד במדיניות. לדבריו, אמנם בהמשך הדרך היו עוד כמה מקרים של התערבויות אבל אלו היו "אירועים נקודתיים" ולא חלק מהנוהל הכללי שחייב את המערכת קודם לכן.

אחד המקרים החריגים נגע לשר התקשורת דאז איוב קרא, העיד אלעד. לדבריו, ישועה התקשר אליו מטיול בחו"ל ואמר לו: "אנחנו צריכים לשמור על איוב קרא כי זה חשוב לקבוצה". לדברי אלעד הוא ניהל שיחה ארוכה עם ישועה, "כשהוא בצד אחד צועק וצורח כמעט באיבוד עשתונות ואני אומר לו 'זה לא יקרה, זה מדרון חלקלק, אני לא עושה שום דבר שהוא לא ממסגרת העיתונות החופשית', ואני חוזר על זה שוב ושוב. אני אומר לאשתי שיושבת לידי שאני חושב שמחר הוא יפטר אותי כי מה שעשיתי זה לסרב פקודה בצורה מוחלטת, אבל הוא לא פיטר אותי'".

"מידת האגרסיבית שלו ומידת ההנחייה היתה פחותה בהרבה מאשר כשזה נגע למשפחת נתניהו. כשזה נגע לנתניהו לא היה שיח בכלל, לא היה מקום לדיון. כשזה נגע לפוליטיקאים אחרים היה מקום לדיון"

"עד כמה היו פניות של פוליטיקאים אחרים, של ישועה בעניין פוליטיקאים אחרים?", שאלה עו"ד תירוש. אלעד העיר כי אכן היו מדי פעם פניות כאלה, בעיקר בסיבוב הראשון שלו באתר כראש מערכת החדשות, ובעיקר לגבי אביגדור ליברמן, גלעד ארדן ומשה כחלון.

"בפני עצמו זה דבר לא תקין לחלוטין ואילן לא אמור לעשות דבר כזה", הדגיש אלעד בעדותו, "אבל זה התנהל בצורה אחרת לגמרי. מידת האגרסיבית שלו ומידת ההנחייה היתה פחותה בהרבה מאשר כשזה נגע למשפחת נתניהו. כשזה נגע לנתניהו לא היה שיח בכלל, לא היה מקום לדיון. כשזה נגע לפוליטיקאים אחרים היה מקום לדיון".

כששרה צעקה

לאחר שעו"ד תירוש סיימה לחקור את אלעד בחקירה הראשית, עלה עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של נאשם מס' 1 ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, והחל את חקירתו הנגדית. בפתח חקירתו ביסס עו"ד בן-צור את העבודה כי כל ידיעותיו של העורך לשעבר על הדרישות שקיבל כביכול ישועה הן מפי ישועה עצמו.

בהמשך הציג בפניו עו"ד בן-צור את הודעתו בחקירת רשות ניירות ערך, שם אמר כי הבין מישועה ששמע במו אוזניו צעקות של שרה נתניהו בשיחות ליליות. במציאות, הבהיר בן-צור, ישועה מעולם לא שוחח עם שרה נתניהו או שמע את צעקותיה. "אני מציע לך שאילן ישועה מפברק שיחות ליליות שכאלה כדי לייצר רושם עליך", אמר עו"ד בן-צור לאלעד. העורך לשעבר, בתגובה, השיב: "בשש השנים שעבדתי עם אילן הוא לא שיקר לי". תגובה זו גרמה לעו"ד בן-צור לפרץ של צחוק.

עו"ד בעז בן-צור (צילום: יונתן זינדל)

את המשך חקירתו הנגדית הקדיש עו"ד בן-צור למקרים שבהם, לפי עדות אלעד, התערב ישועה בעבודת מערכת "וואלה" בתקופה שלפני בחירות 2013.  אלעד מנה שישה מקרים: הסרת כתבה על דו"ח העוני, הורדת ידיעה מחמיאה על נפתלי בנט ופרסום ידיעה שלילית, דרדור כתבה מחמיאה על בנט, פרסום ידיעה על החלטת ועדת הבחירות שחייבה את הבית-היהודי להסיר שלטי תעמולה, הדגשת כתבה על ביקור נתניהו בכותל ביום הבחירות והשמטת שאלה מראיון עם נתניהו. עו"ד בן-צור הבהיר כי בכוונתו לבחון כל אירוע ואירוע ולהראות כי הכל "סערה בצלוחית" ולא יותר מכך. "נישאר בסוף עם אפס", הבטיח עו"ד בן-צור אך בסופו של דבר התייחס רק לחלק מהמקרים שאירעו סביב בחירות 2013, וגם לגביהם לא הציג ראיות ששמטו את הקרקע תחת טענת ההתערבות.

לגבי מחיקת הכתבה על דו"ח העוני אלעד ציין כבר בפתח החקירה על האירוע כי הוא עצמו שהה בחו"ל באותם הימים ורק שמע על המקרה כשחזר, אך עו"ד בן-צור בכל זאת המשיך וחקר אותו על ההתרחשויות באותם הימים. כשהשופטת רבקה פרידמן-פלדמן ביקשה לזרז את החקירה עו"ד בן-צור הסביר: "אני רוצה לעשות קו עבה ולמחוק את הפריט הראשון".

סנגורו של ראש הממשלה לשעבר ביקש לשכנע את אלעד ובית-המשפט כי המניע של ישועה להסרת הכתבה היה כלכלי גרידא. הוא הציג פנייה שקיבל מנכ"ל האתר מאיש הפרסום דורון טל, שעבד באותם הימים עם קמפיין הליכוד, ואשר כתב לישועה ביום פרסום הידיעה על דו"ח העוני: "העניין שדיברנו עליו קודם (הכתבה אצלך בעמוד הראשי) הפך להיות קריטי ודחוף!". ישועה השיב: "מטפל בדקות אלה".

עו"ד בן-צור לא גילה לעד כי באותו היום ממש פנה גם בעל השליטה אלוביץ' לישועה וכתב לו, בהקשר של הכתבה על דו"ח העוני: "תנסה להוריד לגמרי". "יורד", השיב המנכ"ל לבעל השליטה.

"אנחנו רואים שזה קורה בגלל תקציב הליכוד. מי שפונה זה גורם של קמפיין הליכוד", סיכם עו"ד בן-צור את האירוע הראשון, וכשעו"ד תירוש קמה להתנגד אמר סנגורו של ראש הממשלה כי הוא מוותר על השאלה הבאה ומבקש לעבור לאירוע הבא.

האירוע השני אליו התייחס עו"ד בן-צור הוא דרישה לפרסם כתבה שלילית על בנט. אלעד העיד כי במערכת מסמסו את הדרישה ועל כן היא לא מולאה. עו"ד בן-צור הסתפק בכך ועבר לאירוע השלישי, בקשה לדרדר כתבה חיובית על בנט.

"במקרה הזה גם בלי הפניה של אילן היינו עושים כתבה בוודאות. אבל הפניה של אילן מגיעה כדי להכריח אותנו לעשות כתבה. הוא לא יודע מה השיקול העיתונאי שלי, הוא מכריח אותי לעשות את הכתבה. הוא אמר יש שאת הדבר הזה, תשלחו צלם. לכן אני מתייחס לזה כהתערבות"

בהקשר זה הציג עו"ד בן-צור לעורך לשעבר ידיעות רבות שפורסמו באתר "וואלה" באותם הימים והיו לדבריו חיוביות לבנט אישית ולקמפיין הבית-היהודי. "המונח סיקור אוהד הוא מחוויר לעומת מה שהיה באתר", טען. "לא היתה שום הנחייה או שום רוח מפקד", השיב אלעד. "אני לא מצליח להבין את התזה כי בזמן שאנחנו מקבלים החלטות על בסיס עיתונאי שאומר האם ראוי לפרסם כותרת כזו, ויכול להיות שאנחנו טועים אבל זו ההחלטה שקיבלנו משיקולים עיתונאיים, בזמן הזה נכנסות הנחיות שהם לא משיקולים עיתונאיים".

עו"ד בן-צור המשיך והציג עוד ועוד כתבות שלדבריו שירתו את קמפיין בנט בבחירות 2013 עד שהשופטת רבקה פרידמן-פלדמן העירה לו והוא הזדרז לעבור לאירוע נוסף: פרסום ידיעה על החלטת ועדת הבחירות המרכזית שחייבה את הבית-היהודי להסיר שלטי תעמולה. עו"ד בן-צור הציג בפני בית-המשפט ידיעות שעלו בשלל כלי תקשורת אחרים על אותה החלטה וטען כי בכך יש לנטרל את הטיעון להתערבות שהביאה לפרסום הידיעה באתר "וואלה". אלעד פנה לבית-המשפט וביקש לעמוד על ההבדל.

"הדבר הזה הוא בעיני התערבות בסיקור כי במקרה הזה גם בלי הפניה של אילן היינו עושים כתבה בוודאות. אבל הפניה של אילן מגיעה כדי להכריח אותנו לעשות כתבה. הוא לא יודע מה השיקול העיתונאי שלי, הוא מכריח אותי לעשות את הכתבה. הוא אמר יש שאת הדבר הזה, תשלחו צלם. לכן אני מתייחס לזה כהתערבות". בהמשך אמר בחיוך: "כמו שאומרים גם שעון מקולקל מראה את השעה הנכונה פעמיים ביום".

עו"ד בן-צור עבר לאירוע הרביעי, של דרישה לפרסום בכותרת הראשית את הדיווח על ביקורו של ראש הממשלה דאז נתניהו בכותל. שוב השווה עו"ד בן-צור את סיקור הביקור של נתניהו בכותל לסיקור שהעניק אתר "וואלה" לפוליטיקאים אחרים ביום הבחירות וטען כי נתניהו לא הופלה לטובה.

בנימין ושרה נתניהו בכותל המערבי בירושלים, 18.3.2015 (צילום: יונתן זינדל)

אלעד השיב כי חשב שלא נכון מבחינה עיתונאית למקם את הדיווח על ביקור נתניהו בכותל בכותרת הראשית, אבל הוסיף: "התפיסה העיתונאית שלי היא לא העניין כאן. אני יכול גם לטעות. העניין הוא שנעשתה כאן התערבות חיצונית מוחלטת, בניגוד למה שחשבנו משיקולים עיתונאיים. ההתערבות מגיעה מגורם חיצוני למערכת שפועל משיקולים זרים. אפשר להתווכח עוד שעה אם זה נכון או לא נכון לשים את זה בכותרת הראשית, זה לא העניין בכלל".

על הדרישה להשמיט שאלה מראיון שערך ינון מגל עם נתניהו, עו"ד בן-צור לא חקר כלל.

67104-01-20

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 2.2MB)