בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה את בקשת ח"כ טלי גוטליב לסלק על הסף את תביעת הדיבה שהגישה נגדה שקמה ברסלר, בטענה שחסינותה הפרלמנטרית מגנה עליה.

"חבר כנסת אינו יכול ליטול את החוק לידיו או להפר אותו במודע, ואינו רשאי לחשוף את שמו של איש שירותי הביטחון, רק משום שחבר הכנסת סבור שיש בכך ערך ציבורי", קבע השופט חיימוביץ, בהחלטה שניתנה כשנתיים אחרי שהוגשה הבקשה, ואשר צפויות להיות לה השלכות רוחב על הליכים נוספים.

ברסלר, ממובילות המחאה נגד ההפיכה המשטרית של ממשלת נתניהו, הגישה בתחילת 2024 תביעה בסך 2.6 מיליון שקלים נגד ח"כ גוטליב ומספר אזרחים שהדהדו את דבריה, אותם הגדירה ברסלר בכתב התביעה כ"אסופת שקרים בוטה, קונספירטיבית ומעוררת חלחלה" הכוללים "עלילת דם כנגד התובעת והאשמתה בבגידה במולדת, בקשר עם ארגון הטרור חמאס, ובאחריות לטבח הנורא שביצעו מחבליו ביום 7.10.2023".

במוקד תיאוריית הקשר השקרית שהפיצה ח"כ גוטליב, בסיוע אתר הכפשות וקונספירציות בשם "עדנה קרנבל", עמדה הקביעה השקרית כי האמריקאים יירטו שיחה בין יחיא סינוואר לבן-זוגה של ברסלר ימים ספורים לפני ה-7.10 ובעקבות זאת נפגשה ברסלר עם ראש המוסד. עוד נטען בין היתר כי ברסלר ידעה מראש על טבח חמאס המתוכנן, ברחה מהמדינה לאחריו ומחקה פרסומים שלה בניסיון לטשטש "ראיות" (על הטענות השקריות שבמוקד התביעה ניתן לקרוא בהרחבה כאן).

"דומה כי אין צורך להכביר במילים עד כמה יש בכלל הפרסומים השקריים והנוראיים של הנתבעים לעשות את התובעת מטרה לשנאה מצד הבריות; וכן להשפילה ולבזותה בשל מעשים והתנהגויות שייחסו לה (לשון המעטה)", כתבה ברסלר בתביעה, שהגישה באמצעות עורכי-הדין עידן סגר ואוהד רוזן. ברסלר הכחישה מכל וכל את הטענות שהפיצה גוטליב וטענה כי מדובר במסכת שקרים מצוצים מן האצבע.

בתגובה לתביעה, ח"כ גוטליב נמנעה מלנסות לספק ראיות להשמצות וסירבה גם להגיש כתב הגנה או כל מסמך משפטי אחר. היא רק שיגרה "הודעה על חסינות אבסולוטית העומדת לנתבעת 1 חברת הכנסת טלי גוטליב ואי ויתור על החסינות", שבה טענה כי לבית-המשפט אין כלל סמכות לדון בעניינה.

ח"כ גוטליב סירבה לציית להוראות בית-המשפט ולהגיש כתב הגנה כקבוע בחוק, ושיגרה "הודעה" נוספת. תחת הכותרת "התייחסות חברת הכנסת טלי גוטליב להחלטת ביהמ"ש", טענה הנתבעת כי מאחר שהבהירה שאינה מוותרת על חסינותה "אין מוסמך בית-המשפט להידרש לתביעה בעניינה". לפי ח"כ גוטליב, השופט חיימוביץ היה צריך לפנות לברסלר, ולא אליה, ולדרוש ממנה מענה לשאלה מניין סמכותו להידרש לתביעה נגד חברת-כנסת שהבהירה שאינה מוותרת על חסינותה.

השופט חיימוביץ לא הסכים לעמדת ח"כ גוטליב. "אין בסיס בחוק או בפסיקה לטענת נתבעת 1, ח"כ גוטליב, כי לבית המשפט בישראל אין סמכות עניינית לדון בתביעה נגדה וכי צווי בית המשפט אינם חלים עליה", הבהיר בהחלטה שנתן. בהמשך הוסיף השופט כי "לפנים משורת הדין, ואף שתלויה ועומדת בקשה לקבלת פסק דין בהעדר הגנה", הרי ש"נוכח חשיבותה הרבה של חסינות חברי-הכנסת" תקבל ח"כ גוטליב אפשרות נוספת להגיש כתב הגנה או בקשות כדין.

רק אז הואילה ח"כ גוטליב להגיש "בקשה לדחיית התביעה" מתוקף חסינותה ובקשה למתן אורכה להגשת כתב הגנה והודעות צד ג' עד להכרעה בסוגיית החסינות.

בבקשתה חזרה ח"כ גוטליב, המייצגת את עצמה אך מתייחסת אל עצמה בגוף שלישי, על חלק מקביעותיה בהודעותיה הקודמות. לדבריה, בית-המשפט "אינו מוסמך להידרש להסרת חסינות חבר כנסת" שכן הסרת החסינות אפשרית אך בהתקיים הוראות חוק החסינות, מה שלדבריה אינו רלוונטי לתביעה של ברסלר.

לפי ח"כ גוטליב, לביהמ"ש יכולה להיות סמכות להידרש לתביעה אם התבקשה ועדת הכנסת להסיר את חסינותה, בהתאם לסעיף 4 לחוק חסינות חברי הכנסת, אולם ברסלר לא פנתה לוועדה. יצוין בהקשר זה כי סעיף 4 לחוק מתייחס לחסינות במקרה של הגשת כתב אישום פלילי, ולא תביעה אזרחית כמו זו שהגישה ברסלר.

חסינות חברי כנסת מפני הליכים אזרחיים קבועה בסעיף 1 לחוק החסינות, שגם אליו מפנה ח"כ גוטליב, בטענה כי זו "בלתי ניתנת להסרה". לדבריה, לביהמ"ש גם אין סמכות לקבוע האם הדברים שפרסמה נעשו במסגרת "מילוי תפקידה", כפי שמחייב במפורש סעיף זה בחוק.

ברסלר השיבה כי פרסומי ח"כ גוטליב אינם חוסים תחת חסינות, שכן זו אינה "אבסולוטית" או "מוחלטת" אלא מוגבלת. לפי ברסלר, "תהום פעורה בין פרסומי הנתבעת לבין תפקידו של חבר הכנסת ומתחם הסיכון הטבעי הנלווה אליו".

חסינות על דעות, לא על שקרים

על אף שהבקשה לסילוק התביעה והתשובה לה הוגשו לבית המשפט כבר באפריל 2025, ולמרות שדיון בבבקשה נערך בספטמבר אותה שנה, רק השבוע נתן השופט חיימוביץ את החלטתו, שבה דחה את בקשתה של גוטליב לדחייה על הסף של כלל התביעה, אולם קיבל את טענותיה לגבי הפרסומים שהיו בגדר הבעת דעה.

"הנתבעת, כחברת כנסת, רשאית להעביר ביקורת על התובעת, להשמיע דעה – גם דעה חריפה – לגביה ולגבי פעולותיה", קבע השופט חיימוביץ. "פרסומים מסוג זה, אשר מתמצים בהבעת דעה, זוכים, כאמור, לחסינות רחבה, גם אם נאמרו בשפה בוטה וכוללים האשמות קשות, שכן בית המשפט אינו מבקר את סגנונם של חברי הכנסת, כל עוד הדברים נאמרו במסגרת תפקידם".

ואולם, בהמשך כותב השופט כי פרסומי ח"כ גוטליב "אינם מסתפקים בהעברת ביקורת והבעת דעה, ואף לא במסירת עובדות כלליות, אלא מפרטים עובדות ספציפיות שהתובעת טוענת שהן שקריות, ושיש קושי לקבוע כי הן פרסומים מוגנים הזוכים לחסינות".

לפי השופט חיימוביץ, די בכך שח"כ גוטליב אישרה בפרסומיה שלה כי הפרה במודע את חוק השב"כ, וכי היא נסמכת על החסינות הפרלמנטרית, כדי לקבוע כי החסינות לא עומדת לה במקרה זה.

העמדה של ח"כ גוטליב, כותב השופט, "שמותירה בידי חבר הכנסת אפשרות רחבה להפר את החוק במודע או לחשוף זהותם של אנשי ביטחון, לפי שיקול דעתו, רק משום שהוא סבור שראוי לעשות זאת, נדחתה בפסיקה, היא פוגעת בשווין לפני החוק, ויש לה השלכות רוחב מרחיקות לכת".

השופט חיימוביץ מציין גם כי ח"כ גוטליב לא הבהירה "כי אכן קיבלה מידע ממשי אשר מאמת את הפרסום באתר 'עדנה קרנבל' עליו הסתמכה, וכי היה לה יסוד להאמין שתוכן הדברים הוא נכון ואמיתי כך שהפרסום אכן היה במסגרת תפקידה [...] כן עליה להסביר מדוע אינה יכולה למסור את מקור המידע ואת נסיבות קבלתו. בהעדר פירוט שכזה יש קושי ממשי בקביעה כי הנתבעת פעלה במילוי תפקידה ולמענו, ובסילוק התביעה על הסף ללא בירור נוסף".

לפיכך הותיר בית המשפט על כנה את התביעה בכל הקשור לפרסומים השקריים של גוטליב על יירוט השיחות בין סינוואר לבן זוגה של ברסלר ופגישה בין ברסלר לראש המוסד שבאה כביכול בעקבותיו.

לאחר החלטת השופט הגישה ח"כ גוטליב מסמך תחת הכותרת "התייחסות חייב טלי גוטליב להחלטת בית המשפט בעניין חסינות ח"כ טלי גוטליב" שאותו פתחה במילים "איזו הפתעה. בית המשפט בשירות המסיתה והממרידה שקמה ברסלר וחבר מרעיה".

לפי התגובה של ח"כ גוטליב, היא לא מתכוונת לחשוף את המקור שכביכול יש לה למידע בדבר ברסלר ובן זוגה, אך היא מציינת כי "המקור ביחס לפגישת ברסלר וראש המוסד הינו מקור מהימן מאד אשר גילה הדברים באוזניה, בהיותה חברת כנסת, ורק לאחר שהבהיר כי זהותו לא תחשף לעולם".

עוד טוענת ברסלר כי "המקור באשר ליירוט שיחות בין בן זוגה של ברסלר ליחייא סינוואר הינו מקור מהימן ביותר. הידהוד האמור באתר עדנה קרנבל אינו מקור יחידי".

ח"כ גוטליב טוענת כי יש בכל זאת לקבוע שמגיעה לה חסינות ביחס לפרטים אלה, והיא מסיימת במשפט "ח"כ מדגישה את חוסר נוחותה מהתחושה הקשה כי בית המשפט עובד בשירות אנשי מחאת קפלן", כך במקור.

4129-02-24

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 634KB)