חני וייזר, פעילת ימין חרדית ומנהלת דיגיטל, תפצה את עורך הדין ופעיל המחאה גונן בן יצחק בכמה מאות שקלים אחרי שקבעה כי הוא "סוטה", כך פסק לאחרונה בית משפט לתביעות קטנות.
לפי פסיקת בית הדין, השימוש שעשתה וייזר בסמל ההאשטאג הפך את הבעת הדעה כי בן יצחק "סוטה" לקביעת עובדה לפיה הוא "סוטה", ובכך החריג את הפרסום מהגנות חוק איסור לשון הרע.
בחודש ספטמבר 2024 פרסמה וייזר, לשעבר מנהלת פעילות הרשתות החברתיות של זק"א ושל איש התקשורת עמית סגל, שרשור בחשבון הטוויטר שלה שהחל בציוץ בזה הלשון: " קחו כדור נגד בחילה, צוללים למחילת הארנב של עו"ד גונן בן יצחק הקשיש הסוטה. סטרייטים או גייז, ימנים או שמאלנים, הוא אובססיבי לחיי המין של כל מי שיש להם כאלה".
וייזר פרסמה שורה של צילומי מסך מחשבון הטוויטר של בן יצחק, כשהיא מכנה אותו בין היתר "הקשיש הסוטה" וכן "סוטה המין האובססיבי". בין היתר הציגה וייזר ציוצים של בן יצחק שבהם הוא כותב על מי שבילה "במועדוני גייז", טוען שהיה בישראל ראש מוסד "שהתקשרו אליו רק כדי לסדר זיונים בחו"ל", הזכיר את "דירת התענוגות" שבה בילה לדבריו "בן של אישיות מוכרת", כתב על חבר כנסת חרדי ש"הולך לחנויות מין לרכוש סרטוני מין לוהטים" ועוד כהנה וכהנה.
חני וייזר, כנס דיגיט, 2017 (צילום: אסנת פרלשטיין)
בהמשך צייצה וייזר "די קשה לעקוב אחר גונן הסוטה מרוב כמויות המציצנות הסוטה שלו, אז בואו נעשה את זה בהאשטג, קיי? כשתראו שהוא שוב מציץ לשירותים ציבוריים תגיבו #גונן_הסוטה". מאז נהגה מדי פעם להתייחס לפרסומים של בן יצחק בציוצים משלה, שאליהם הצמידה את ההאשטאג "#גונן_הסוטה".
בעקבות הפרסומים הגיש בן יצחק לבית משפט לתביעות קטנות בירושלים תביעה בדרישה לפיצוי בסך 38,900 שקלים בטענה כי הפרסומים של וייזר מהווים לשון הרע כלפיו. "הנתבעת לא הסתפקה בהתייחסות עניינית לדעות התובע, אלא עברה להתקפות אישיות, תוך ניסיון להציגו כאדם פגום", טען.
וייזר, שהגדירה את עצמה בכתב ההגנה שהגישה כמי ש"עוסקת בתחום הרשתות החברתיות", טענה להגנתה כי התביעה של בן יצחק נגדה היא תביעת השתקה קלאסית. עוד טענה כי עומדת לזכותה הגנת "אמת בפרסום" שכן כל פרסומיה התבססו על הפרסומים של בן יצחק עצמו, וכן הגנת תום הלב בשל היות הפרסומים הבעת דעה.
עוד טענה וייזר, בין היתר, כי הפרסומים שלה נועדו "להגן על קורבנותיו" של בן יצחק, שלדבריה את חלקם היא מכירה והם "מורתעים מלפעול נגדו מחשש ששמם יוזכר בהקשרים אינטימיים". וייזר טענה בהקשר זה כי בעקבות המתקפה שלה על בן יצחק הוא חדל, או לפחות צמצם משמעותית, הפצת פרסומים הנוגעים להתנהגות מינית, ובהתאם לכך גם היא חדלה לכתוב עליו "שכן המטרה הציבורית הושגה".
אשר להאשטאג #גונן_הסוטה, וייזר טענה כי השימוש בו "נעשה במסגרת הבעת דעה סבירה לאור תוכן פרסומיו של התובע עצמו. אין מדובר בקביעה רפואית, ואף אדם סביר גם לא יבין אותה ככזו, אלא בתיאור ערכי של התנהגותו המציצנית".
הניסוח חרג מהנדרש
הרשם הבכיר דוד ארמון קיבל באופן חלקי את התביעה.
ראשית קבע הרשם כי לא מדובר בתביעת השתקה, בין היתר משום שלדבריו התביעה של בן יצחק אינה חסרת יסוד.
עוד קבע כי לא עומדת לוייזר הגנת "אמת בפרסום". "הנתבעת לא הוכיחה כי הפרסום הוא אמת, לא בראיות שהוצגו ולא בחוות דעת כזו או אחרת שלא הוצגה", נקבע בפסק הדין. "לא הוכח כי עובדתית, התובע הוא סוטה, במשמעותו הפשוטה. לא הוכח כי התובע בעצמו ביצע מעשי תועבה בתחום המיני, או מעשים פליליים. הוכח כי התובע פרסם פרסומים מתועבים, אך לא די בפרסום שביצע כדי לייחס לו כעובדה שהוא סוטה".
הרשם ארמון קיבל את טענתה של וייזר כי שמורה לה הגנת תום הלב שכן בסך הכל הביעה את דעתה, אך הגביל זאת לתוכן הפרסומים ולא להאשטאג שיצרה.
"הפרסום 'גונן הסוטה' משקף בהקשרו הבעת דעה של הנתבעת בקשר למעשיו של התובע שהתגלו בפרסומים מטעמו. פרסומים אלו אינם מנותקים מההקשר, ומאפשרים הבחנה בין הצגתם כדעה ולא כעובדה", כתב הרשם בפסק דינו.
"הפרסום, כתגובה לציוצי התובע וכסקירה להם, מעניק משקל לסיווג הפרסום כהבעת דעה, ולא כעובדה. הדעה מנומקת על ידי הנתבעת, ומודגמת. משפורסמה הדעה באותה הבמה בה בחר התובע לפרסם את ציוציו, אין לומר כי הפרסום חורג מהסביר באותן הנסיבות או שהכוונה היתה לפגוע במידה גדולה מהסביר. ובוודאי לא באופן השולל מהנתבעת את תום הלב".
לעומת זאת, בכל הקשור להאשטאג קבע הרשם כי הניסוח "חרג מהנדרש". לפי פסק הדין, "הנתבעת יכולה היתה לבחור לנסח אחרת את התג, אך היא בחרה דווקא בצמד המילים 'גונן הסוטה', ובכך קיבעה כעובדה את דעתה. בכך ערבבה בין דעה לעובדה, ובעניין זה לא קמה לה הגנת תום הלב. בניסוח דעה באופן המציג אותה כעובדה, נטולת הקשר, ניטלת גם ההגנה. התג הוא קישור לשרשור, ואיננו כמו השרשור עצמו. ניתן למצוא אותו בהקשרים אחרים, בשרשורים אחרים, ולאו דווקא בתוך השרשור המוגן".
כיוון שמרבית פרסומיה של וייזר חסו תחנת הגנת תום הלב, ובשל אופי פרסומיו של בן יצחק עצמו, הסתפק הרשם ארמון בהטלת פיצוי בסך 900 שקלים בלבד.
לאחר קבלת פסק הדין צייצה וייזר: "עכשיו זה רשמי ובאישור ביהמ"ש: גונן הסוטה!", זאת למרות שבית המשפט, כאמור, קבע כי וייזר לא הוכיחה שהפרסום הוא אמת. לציוץ זה, שבא אחרי פסק הדין, לא צירפה וייזר את ההאשטאג הקבוע.
37160-12-25