את יום החקירה ה-21 שלו בילה העד אילן ישועה, כמו את הימים הקודמים בעדותו, באותו אולם בית-משפט עם עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של הנאשם בשוחד ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישועה ועו"ד בן-צור אפילו היו סמוכים זה לזה, החליפו מבטים ולאורך רוב הדיון דיברו האחד עם האחר. ובכל זאת, העד המרכזי במשפט המו"לים ובא-כוחו של נאשם מס' 1 התקיימו בשני יקומים מקבילים.

עו"ד בן-צור הטיח בישועה לא פחות מ-70 ידיעות שפורסמו ב"וואלה" בתקופה שבה כיהן כמנכ"ל האתר. מרביתן סביב בחירות 2015, וכולן ביקורתיות כלפי ראש הממשלה נתניהו וחיוביות כלפי מתחריו הפוליטיים. פעם אחר פעם ועוד 68 פעם ביקש בן-צור מישועה להתייחס לידיעה שהציג בפניו ולאשר כי היא ביקורתית כלפי נתניהו או חיובית כלפי יריביו.

ישועה, מצדו, אישר (ברוב המקרים) שהידיעה אכן ביקורתית כלפי נתניהו או שלילית כלפי יריביו, אך לצד זאת הדגיש בכל פעם מחדש כי לא הכיר את הידיעה שהוצגה בפניו, שהוא אינו זוכר אותה, ושבאופן כללי בתור מנכ"ל האתר ולא העורך שלו אין לו מושג איזה תוכן פורסם אז ב"וואלה", למעט אותם תכנים שלגביהם קיבל דרישות מנתניהו ומרעייתו, באמצעות מתווכים. דרישות להעלות ידיעות המחמיאות לנתניהו ומשפחתו, דרישות להצניע או למחוק ידיעות ביקורתיות כלפיהם ודרישות לפרסם ידיעות נגד יריביו הפוליטיים של נתניהו מימין ומשמאל.

השופטים, שהעירו לעו"ד בן-צור כבר בשבוע שעבר כי אין טעם להטיח בעד עשרות רבות של ידיעות שאין לו כל קשר אליהן, שוב ביקשו ממנו לשנות את אופן חקירתו

הדרישות הללו, ההיענות להן וקבלת התמורה הרגולטורית עבור היענות זו, עומדות בלב פרשת השוחד המכונה "תיק 4000". התביעה זימנה את ישועה כדי להעיד על אותן דרישות. אבל מבחינת הסנגורים, הדרישות הללו הינן לא רק בקשות לגיטימיות, אלא גם בטלות בשישים לעומת נפח הסיקור השלילי כלפי נתניהו שפורסם ב"וואלה" באותה התקופה.

בשלב מסוים במהלך הדיון שנערך היום (7.6) פנתה ראשת ההרכב, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, אל העד ישועה בשאלה שנועדה לייעל את העניינים: "חוץ ממה שהיה לך שיח לגביו, על כל היתר אתה יודע?". ישועה השיב בשלילה. עו"ד בן-צור לא התרשם. "השיח שלכם, I couldn't care less לסרטים שלכם, לכתיבות שלכם בתוך 'וואלה'. אנחנו חיים בתוצאה, במה שיש באתר".

הרכב השופטים, שהעיר לעו"ד בן-צור כבר בשבוע שעבר כי אין טעם להטיח בעד עשרות רבות של ידיעות שאין לו כל קשר אליהן, שוב ביקש מסנגורו של ראש הממשלה לשנות את אופן חקירתו. "אנחנו לא חוזרים על מה שכבר דיברנו", קבעה השופטת פרידמן-פלדמן.

"בבחירות 2015 אנחנו נלך יום-יום באתר באותם שלושה חודשים, יום-יום באתר", הודיע מנגד עו"ד בן-צור.

"לא צריך בשביל זה לעבור על כולן", ניסתה השופטת פרידמן-פלדמן לשכנע.

שופטי משפט המו"לים ונתניהו, רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם (צילום: עמית שאבי)

עו"ד בן-צור התבצר בעמדתו. "אם פונים פעם או פעמיים, וכל הזמן תוקפים ותוקפים ותוקפים, זה דבר שצריך לראות אותו כי הוא לא נטול הקשר. צריך לבסס כיוון, חריג, לא חריג, מה היה שם. ולכן בתקופה הזו אנחנו נעבור על האתר".

"אין בעיה לעבור על האתר, אבל אין סיבה לעשות את זה מולו", אמרה השופטת פרידמן-פלדמן.

"אני אשאל שאלות קצרות", הבטיח עו"ד בן-צור.

סנגורו של ראש הממשלה אכן קיצר את שאלותיו, אולם אחרי שהציג בפני ישועה עוד עשר ידיעות מתקופת בחירות 2015 החליטה השופטת פרידמן-פלדמן לקבוע עובדה. "אם אדוני רוצה שיראה את כולן, נעשה הפסקה ויראה לו", אמרה.

"אני רוצה להראות אחד-אחד", התעקש עו"ד בן-צור. "יש מקרים שבהם אסתפק בכותרת, יש מקרים שבהם אשאל יותר".

"אדוני יציג את אלה שבהם ישאל לעומק", נסוגה השופטת פרידמן-פלדמן לעמדת פשרה.

"ואחרי זה יגידו שלא הראיתי", תירץ עו"ד בן-צור.

אילן ישועה בבית-המשפט המחוזי בירושלים, היום (צילום: יונתן זינדל)

בשלב זה התערב השופט משה בר-עם, אך גם הוא לא הצליח להזיז את עו"ד בן-צור מעמדתו. "התביעה לא ביססה כלום ובאה בטענה של היענות חריגה", אמר הסנגור. "אנחנו עושים את זה, ואני רוצה להראות את המאסה".

"לא אמרנו שלא תראה", אמרה השופטת פרידמן-פלדמן, "אמרנו שאנחנו לא צריכים לשבת פה שעתיים כדי לעבור אחד-אחד. אנחנו יודעים לקרוא לבד, ואפשר להציג לו שאלה כללית".

"אני מבקש להמשיך להגיש את זה", אמר עו"ד בן-צור.

"בשלב מסוים זה לא משנה אם זה 20 דוגמאות או 40 דוגמאות", הסביר השופט בר-עם.

עו"ד בן-צור לא השתכנע. "יש חשיבות ללכת יום-יום. יש פה טענה לעסקת שוחד ואני מציג אתר שהיה נגד ראש הממשלה", אמר.

בשלב זה ביקשה השופטת פרידמן-פלדמן לחתור לסיום הוויכוח. "תגיש הכל", אמרה, "אבל אנחנו מגבילים את הזמן. אדוני יעשה סדר בסוגיה הזו. יסיים בהפסקה את הנושא הזה. יגיש בהפסקה כמה שהוא רוצה".

"לא אוכל", התעקש עו"ד בן-צור.

"כמה זמן אדוני צריך לבחירות 2015?", תהה השופט בר-עם.

"שלוש, ארבע ישיבות", השיב עו"ד בן-צור, כלומר כ-18–24 שעות חקירה.

בנימין ושרה נתניהו מצביעים בבחירות הכלליות לכנסת, 17.3.2015 (צילום: מארק ישראל סלם)

השופטים שוב התמרמרו, אבל עו"ד בן-צור התעקש. "אני חייב להמשיך לחקור את החקירה הזו", אמר. "בדיוק כשהגענו ללב של המתת. אני לא יכול לעצור, זה חלק מהותי. לא אגיש קלסר, אשאל בקצרה. זה השוחד. אנחנו בשוחד!".

לשופטת פרידמן-פלדמן נמאס. "עו"ד בן-צור", אמרה, "אנחנו לא בוויכוח. זו החלטה שלנו. הקו הזה שבו אדוני מגיש כתבה-כתבה כדי שהעד יגיד מה דעתו על הכותרת, את הקו הזה הגבלנו. זו ההחלטה שלנו".

עו"ד בן-צור מחה נגד החלטת השופטים. "האתר הזה היה אתר עוין ולכן אין שוחד, וההמצאה הזו של סיקור אוהד והיענות חריגה, כשלא בדקו לא את האתר הזה ולא כלי תקשורת מקבילים, את זה נצטרך להראות ואת הדבר הזה לא אוכל להגביל. כי זה הדבר שאני קיבלתי, וזה שוחד מדומיין, שוחד מומצא. לא הציגו כלום לבית-המשפט בדבר הזה. את הדבר הזה צריך לקחת ולפרק אותו".

השופטת פרידמן-פלדמן הורתה לעו"ד בן-צור להתקדם בקו החקירה שבו התחיל, כשברקע החלטתה כי בסיום הפסקת הצהריים יעבור לקו חקירה אחר. עו"ד בן-צור שאל את ישועה על עוד 19 כתבות מאתר "וואלה" עד שהגיעה שעת הפסקת הצהריים. לאחריה שב ושאל על עוד ועוד כתבות שפורסמו באתר סביב בחירות 2015, בניגוד להחלטת השופטים. הללו לא אמרו מלה על הפרת החלטתם, ואִפשרו לסנגורו של ראש הממשלה להמשיך בקו החקירה שאותו החליטו אך שעה קלה קודם לכן לקטוע באִבו.

לאורך חקירתו נראה היה לעתים שעו"ד בן-צור מדבר עם ישועה אך בעצם מכוון לתביעה. אחרי שהציג בפני העד הודעה לעיתונות שהופצה מטעם נתניהו ופורסמה בשלל כלי תקשורת, הודעה שהפרסום על אודותיה ב"וואלה" נכלל ברשימת הדרישות בנספח כתב האישום, אמר עו"ד בן-צור לישועה: "האם אתה מבין את הנלעגות בלטעון, או להעז לטעון, שההודעה לעיתונות של הליכוד זה מתת? כשביחס לרשימה של המחנה-הציוני יש שלוש כתבות? אתה מבין שזה נלעג?".

"מה השאלה?", התערבה השופטת פרידמן-פלדמן.

"אם הוא מבין שזה נלעג", חזר עו"ד בן-צור.

"על הנוסח בכתב האישום?", תהתה השופטת פרידמן-פלדמן, "הוא יכול להגיב על העובדות. הוא לא יכול להגיד אם זה שוחד או לא שוחד".

"אבל כבודכם יכולים להגיד אם זה שוחד או לא", השיב עו"ד בן-צור.

בן-צור מציג לישועה מידע מוטעה

כמו בשבוע שעבר, גם בחקירתו היום הציג עו"ד בן-צור בפני העד ישועה תמונה חלקית של מה שפורסם באתר "וואלה". נרחבת הרבה יותר מזו שהציגה הפרקליטות, שכלל לא חקרה את ישועה על תוכן האתר אלא רק על הדרישות הספציפיות שקיבל – ובכל זאת תמונה חלקית.

בכמה הזדמנויות סנגורו של נתניהו אפילו הטעה את העד ממש, כשהציג בפניו עובדות לא מדויקות. כך, לדוגמה, הציג עו"ד בן-צור בפני ישועה שתי בדיקות שנערכו לגבי סיקור בחירות 2015 באתר "וואלה". אחת שבוצעה בידי אתר "מידה" והאחרת שבוצעה בידי אתר "העין השביעית" וצוות קרן התחקירים. "שתיהן הגיעו לתוצאות די דומות", קבע עו"ד בן-צור, ובהמשך אמר: "בשני גופי תקשורת, שנמצאים משני צדי המפה בתפיסות שלהם, עורכים בדיקה לגבי אתר 'וואלה' בתקופת הבחירות. והמנעד שהם נעים בו זה בין מאוזן לבין סיקור לא אוהד".

קביעה זו אינה מדויקת.

בעוד שבדיקת אתר "מידה" מצאה כי האתר היה ביקורתי כלפי נתניהו ואוהד כלפי יריבו הפוליטי יצחק הרצוג, הבדיקה של "העין השביעית" הגיעה למסקנה כי "היחס לנתניהו היה מאוזן עם נטייה חיובית".

בשונה מבדיקת אתר "מידה", שערך העיתונאי גלעד צוויק והתבססה על הארכיון הגלוי של אתר "וואלה", ללא נתונים על הבלטת הידיעות באתר בזמן אמת וללא נתונים שיעידו על בדיקה שיטתית של הידיעות החדשותיות, בדיקת "העין השביעית" התבססה על מאגר דפי הבית של אתר "וואלה".

בדיקת "העין השביעית" בחנה את כל עמודי הבית מ-2.12.2014, אז פוטרו השרים ציפי לבני ויאיר לפיד והכנסת עמדה בפני פיזור, ועד יום הבחירות (17.3.2015). מתוך מאגר דפי הבית כפי שהופיעו בזמן אמת באתר "וואלה" נדלו כל הכותרות הראשיות. 327 מהן עסקו בעניינים פוליטיים. 177 מהן התייחסו לראש הממשלה נתניהו באופן ישיר. מתוכן, 41 הביעו סנטימנט "שלילי", 57 הביעו סנטימנט "חיובי" ואילו 79 הביעו סנטימנט "ניטרלי". תוצאה שונה בהחלט מזו שאליה הגיעו באתר "מידה", ובפירוש לא על המנעד ש"בין מאוזן לבין סיקור לא אוהד".

שגגה נוספת שנפלה בחקירתו של עו"ד בן-צור נוגעת לידיעה שפורסמה ב"וואלה" ב-29.1.2015 תחת הכותרת "שרה נתניהו לקחה פדיון מבקבוקי מעון ראש הממשלה".

"אתה יודע כמה זמן הכתבה הזו נשארה? באתר הזה?", שאל עו"ד בן-צור את העד ישועה. "מה זאת אומרת? היא נשארת עד אינסוף. מה הכוונה נשארה?", שאל ישועה. "בהומפייג'", השיב עו"ד בן-צור. אחרי שהעד הגיב כי אינו יודע כמה זמן נשארה בדף הבית של "וואלה" אמר עו"ד בן-צור: "אגיד לך שלכל הפחות שלוש שעות. כי יש שיח פנימי בין שאול לבינך שמתייחס לכתבה הזו עד השעה שתיים". "אוקיי", השיב העד ישועה.

בשיחה הפנימית שבידי עו"ד בן-צור, אשר לא הוצגה היום לבית-המשפט, אפשר שבעל השליטה באתר והמנכ"ל אכן מדברים על הידיעה במשך למעלה משלוש שעות. אולם מבחינה עובדתית, הכתבה, שפורסמה באתר "וואלה" בשעה 10:57, לא הופיעה בעמוד הבית למשך שעות.

עו"ד בן-צור, שהציג בפני העד ישועה לאורך ימי הדיונים האחרונים כמה וכמה צילומים של דף הבית של "וואלה" מאתר Pastpages, בחר דווקא במקרה הזה לא להציג צילומים של דף הבית אלא להסתמך על התכתובת בין המנכ"ל לבעל השליטה. לו היה מציג בן-צור את צילומי המסך הרלבנטיים של דף הבית מאותו בוקר, היה ישועה רואה שלא רק שהידיעה מעולם לא הגיעה לכותרת הראשית, אלא שהיא הופיעה לראשונה בצילום המסך משעה 11:28, בתחתית מדור החדשות של דף הבית, וכבר בצילום המסך משעה 12:27 נעלמה לחלוטין מדף הבית. במלים אחרות, לכל היותר שעה וחצי.

מאגר דפי הבית של אתר "וואלה" שברשות "העין השביעית", שאינו נגיש לתביעה או לסנגוריה, מאפשר בדיקה מדויקת יותר מאשר באתר Pastpages, שכן בעוד האתר לכד את דפי הבית של "וואלה" מדי שעה, מאגר "העין השביעית" לכד את דף הבית של האתר בכל רבע שעה.

בדיקה במאגר זה מאששת את הממצאים ומעידה כי בשעה 11 בבוקר הידיעה על שרה נתניהו כבר הופיעה בדף הבית של "וואלה", כי היא נמצאה במעמקי דף הבית גם בשעה 12:15, אך בשעה 12:30 כבר נעלמה.

אגב, באותו הבוקר שבו צצה הידיעה על פרשת הבקבוקים של שרה נתניהו במורד דף הבית של "וואלה" ונעלמה כעבור כשעה וחצי, הכותרות הראשיות דווקא פוגמות בתמונת המציאות שביקש לצייר עו"ד בן-צור, שלפיה "וואלה" היה שלילי כלפי נתניהו וחיובי כלפי יריביו הפוליטיים. כך, כותרת ראשית אחת עוסקת בפרישת אלי אוחנה מרשימת הבית-היהודי, וזאת תחת כותרת הגג "הפארסה של בנט". כותרת ראשית שנייה מוקדשת לדברי נתניהו בטקס לציון שנה למות אריאל שרון ("נתניהו: 'איראן עומדת מאחורי המתקפה אתמול בצפון'") ומלווה בתצלום נאה של ראש הממשלה על רקע דגלי המדינה.

דף הבית של "וואלה", פרט. בתחתית מצד ימין, הכותרת על שרה נתניהו (29.1.2015, 11:28)

הטעיה בוטה עוד יותר בוצעה היום על-ידי דוברו של ראש הממשלה, עופר גולן, שישב לאורך הדיון באולם ושיגר הודעות לכתבים המסקרים את המשפט. היה זה כשהדיון נגע לידיעה שפורסמה ב"וואלה" ב-22.1.2015 תחת הכותרת "בניגוד לעמדת נתניהו: המוסד מזהיר את וושינגטון מסנקציות על איראן".

עופר גולן (צילום: אורן פרסיקו)

ידיעה זו עומדת בלב סעיף 66 בנספח מקרי ההתערבויות באתר "וואלה", שצורף לכתב האישום המתוקן. בנספח לכתב האישום נכתב כך על האירוע: "דרדור כתבה על כך שהמוסד מזהיר מסנקציות על איראן בניגוד לעמדת הנאשם נתניהו. הכתבה דורדרה במעורבות הנאשם אלוביץ'".

גולן כתב לכתבים: "אחרי שעות שהידיעה בראשית מתברר שהיא פיייק ניוז – ראש המוסד בעצמו מכחיש אותה". בפועל, הידיעה פורסמה בשעה 7:46 בבוקר. בשעה 9:00 בבוקר באותו יום, הכותרת הראשית כבר עסקה בעניין אחר. במלים אחרות, הידיעה היתה בכותרת הראשית לכל היותר שעה ורבע.

הדוגמאות הללו, ועוד כמה אי-דיוקים באופן שבו הציג עו"ד בן-צור את הסיקור באתר "וואלה", אינן מבטלות את עשרות (ולאורך ימי החקירה יצטברו בוודאי מאות) הפרסומים באתר שעוינים את נתניהו ואוהדים את יריביו. אלא שמבחינת הפרקליטות, אין טעם להתייחס לנפח הסיקור, שכן הוא אינו מעלה ואינו מוריד מהפניות הממוקדות מטעם נתניהו ומשפחתו לשינוי הסיקור ב"וואלה". מטעם הסנגורים, לעומת זאת, הנפח צובע מחדש את אותן הפניות ממש.

דף הבית של אתר "וואלה", פרט (25.1.2015)

אחרי שב"וואלה" מחקו לדרישת אלוביץ' (ונתניהו, לפי כתב האישום), ידיעה שנשאה את הכותרת "עדויות האימה" ועסקה בתצהירים של עובדות מעון ראש הממשלה על שרה נתניהו, כתב שאול אלוביץ' לישועה כך: "הוא דיבר איתי. כרגיל לא היה מודע שהסרנו, ואנחנו מותקפים על כך. התחיל מזה שאנחנו מובילים את הנושא. כשהסברתי לו מה קרה אמר 'טוב מאוד' ועבר לנושא של איראן וכו'".

"בוא נניח שראש הממשלה מיעט מאוד להתקשר לאלוביץ', 10–12 שיחות במשך 4 שנים", אמר עו"ד בן-צור ביחס למקרה הזה. "ובוא נניח שראש הממשלה התקשר להלין על סיקור שלילי שאתם מובילים אותו פעם אחר פעם. יותר כתבות מכולם, כותרות איומות. משהו פה לא תקין? לא שגרתי? לא שכיח? התקשר. מה קרה? אחרי כתבה ועוד כתבה ועוד כתבה. נניח שהוא יזם את השיחה, מה שלא משתמע, יש איזה איסור? זה לא מקובל? אנחנו ראינו שאתה הסרת כתבות בשנייה על דברים יותר אזוטריים. פה יש מסע של כתישה".

"האם זה תקין שהוא מתקשר לבקש?", ביקש העד לדייק.

"אני אומר שפנה פעם אחת, ואמר לכם: 'אתם הורגים אותנו'. נניח שעשה זאת", הסביר עו"ד בן-צור.

"כמובן שזה עניין של מינון", השיב העד. "פעם, פעמיים או שלוש לא היה קורה כלום". אלא שלפי ישועה, המאשש את מה שנטען בכתב האישום, לא מדובר בפעם או פעמיים, ואפילו לא בשלוש, אלא במאות פעמים שבהן הגיעו דרישות מכיוון ראש הממשלה ומשפחתו.

67104-01-20

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 2.03MB)