עסקת ההשתלטות של נוני מוזס על קבוצת "ידיעות אחרונות": נחשף מקור המימון לעסקה

התפתחות של הרגע האחרון מאיימת לסכל את עסקת ההשתלטות של נוני מוזס על קבוצת "ידיעות אחרונות". על השולחן מונחות כ-40% ממניות הקבוצה המוחזקות בידי בנק הפועלים ובנק דיסקונט. מוזס, האיש החזק ב"ידיעות אחרונות", מקדם עסקה שבה קבוצת התקשורת תרכוש את המניות מכספה, מהלך שצפוי לבצר את מעמדו בחברה. מעל המהלך מרחף משפטו הפלילי של מוזס, שבו הוא עומד לדין בגין הצעה להטות את הסיקור המערכתי למען ראש הממשלה, בנימין נתניהו – טובת הנאה שבגינה הוא נאשם בהצעת שוחד.

המחיר הנמוך שמבקשים הבנקים תמורת המניות מעורר מחלוקת משפטית עזה, כולל טענה שלפיה בנק הפועלים – באמצעות כונסי הנכסים, עורכי-הדין פיני רובין וירון אלכאוי – פועל יד ביד עם מוזס, ונגד האינטרס הציבורי. מידע שנחשף היום (28.12) העלה שרוכש פוטנציאלי עם כיסים עמוקים, המיליארדר קובי ריכטר, התעניין ברכישת המניות אך לא זכה לשיתוף פעולה מצד נציגי הבנק. התנהלות נציגי בנק הפועלים במקרה של ריכטר מחזקת את הטענות נגד הבנק, ועלולה להביא לדחייה ואף לביטול העסקה שמקדם מוזס.

בתוך כך, בדיונים שהתקיימו בימים האחרונים בבית-המשפט נחשף המקור שממנו מבקש נוני מוזס לשאוב סכום של כ-230 מיליון שקל שדרוש לו כדי לבצע את העסקה: קבוצת "ידיעות אחרונות" עצמה. בכירי "ידיעות אחרונות", נאמנים למסורת חוסר השקיפות של העיתון והמשפחה, מסרבים לחשוף באילו מחברות הבת בקבוצה צבור הכסף למימון העסקה. עצם הידיעה שהכסף קיים עלולה לגרום להחרפת החזית מול העיתונאים, המאוגדים בארגון העיתונאים ונאבקים בעת האחרונה בכוונות לבצע פיטורים נרחבים בקבוצה – וגם נגד עסקת ההשתלטות.

מערכת "כלכליסט" ו"ידיעות אחרונות" בעת עיצומים של ארגון העיתונאים, 9.1.2019 (צילום: דוברות ארגון העיתונאים)

לפי העסקה שמקדם מוזס, שכבר נחתמה, קבוצת "ידיעות אחרונות" תרכוש כ-40% ממניות הקבוצה שמוחזקות כיום בידי הבנקים, ונתח נוסף, קטן יותר, מתוך אחזקותיה של בעל המניות ג'ודי שלום-ניר-מוזס.

מבחינה אפקטיבית, משמעות המהלך היא הגדלת חלקם של בעלי המניות הנותרים בקבוצה – ובראשם המו"ל נוני מוזס. העסקה תחזק עוד יותר את מוזס, שכבר כעת מחזיק בכ-50% מזכויות ההצבעה בדירקטוריון החברה ובאספת בעלי המניות. כל עוד יזכה לתמיכת בעלת בריתו, מרים (מימי) נופך-מוזס, המו"ל הנאשם בפלילים יישאר ללא אופוזיציה בעלת משקל. הבנקים היו יכולים להוביל מהלך להדחת מוזס על רקע העמדתו לדין ב"תיק 2000", אך עם השלמת העסקה יאפסו הסיכויים שמהלך כזה ייצא לפועל.

קבוצת "ידיעות אחרונות" מתכוונת לממן את העסקה באמצעות רווחים שנצברו בקופתה. מקור הכספים הללו מוגדר על-ידי הקבוצה כסוד מסחרי, וכל שידוע כרגע הוא שלפחות חלק מהן יגיעו מחברות הבת של הקבוצה

שורה של הליכים משפטיים שיזמו בני משפחת יודקובסקי, בעלי מניות מיעוט ב"ידיעות אחרונות", חשפו את המאבקים העזים בתוך החברה שבעבר היטיבה לשמור על התנהלותה הפנימית מאחורי חומות של סודיות. ובכל זאת, סוגיה אחת נותרה בלתי פתורה עבור הציבור הרחב: לנוכח הקשיים הכלכליים שעליהם מצהירים ב"ידיעות אחרונות" בשנים האחרונות, ולנוכח הטענות של משפחת יודקובסקי על הפסדים עמוקים, מנין תמצא החברה רבע מיליארד שקל כדי לבצע את העסקה?

בגלגול קודם של המגעים עם הבנקים, ב-2019, מוזס ו"ידיעות אחרונות" התכוונו לגייס 120 מיליון שקל מחברת הביטוח מנורה-מבטחים. העסקה ההיא נפלה, אך בשבועות האחרונים – עם חידוש המשא-ומתן – צצו ספקולציות בנוגע למקור הכסף שיממן את ההשתלטות המחודשת.

ב"גלובס" העריכו בשבוע שעבר שהכסף יתקבל מגוף פיננסי. בארגונים החברתיים "לובי 99" ו"צדק פיננסי" פנו ליאיר אבידן, המפקח על הבנקים, והתריעו מפני תרחיש שבו בנק הפועלים – אחד מהצדדים בעסקה – יספק ל"ידיעות אחרונות" הלוואה לרכישת המניות שמוחזקות כיום בידי הבנק. בדיונים שהתקיימו בימים האחרונים בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, הספקולציות הללו התפוגגו. התברר שב"ידיעות אחרונות" מתכוונים לממן את העסקה באמצעות רווחים שצברו החברות השונות שמרכיבות את קבוצת התקשורת. מקור הכספים הללו הוגדר על-ידי "ידיעות אחרונות" כסוד מסחרי.

אתי יודקובסקי-ליבר, עו"ד עפר פירט ודוד ליבר. בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, 27.12.2020 (צילום: איתמר ב"ז)

אתי יודקובסקי-ליבר, עו"ד עפר פירט ודוד ליבר, אתמול בבית-המשפט המחוזי (צילום: איתמר ב"ז)

עו"ד עפר פירט, שמייצג בהליכים את משפחת יודקובסקי, אמר בדיון שהתקיים בפני השופטת רות רונן שהכסף יגיע מרווחים שצברו "עשרות חברות בת" של קבוצת "ידיעות אחרונות", באמצעות חלוקת דיבידנדים בשיעור המקסימלי האפשרי. רשימת החברות הללו נשמרת בסוד: ברגע שבו הוזכר עצם קיומן והעובדה שמייעדים להן תפקיד במימון העסקה, עורכת-הדין שייצגה את "ידיעות אחרונות", שרון קלינמן, דרשה לקבוע שהדיון בנושא זה יתבצע בדלתיים סגורות – וכך היה.

לעובדה שקבוצת התקשורת מתכוונת לממן את העסקה ממקורותיה הקיימים עשויות להיות השלכות על שני אתגרים מורכבים שעומדים בפניה: היציאה ממשבר הקורונה וסכסוך העבודה ב"ידיעות אחרונות". קופה ריקה תקשה על "ידיעות אחרונות" לשקם את פעילותה העיתונאית (לרבות המהדורה המודפסת ורשת המקומונים, שספגו קיצוצים מרחיקי לכת בשנה האחרונה). עצם קיומם של רווחים צבורים עשוי לשפר את נקודת המוצא של העובדים במשא-ומתן מול ההנהלה – למשל, בעת גיבוש חבילות הפיצויים של אלו שיפוטרו.

קובי ריכטר וזאב מוזס נכנסים לתמונה

לעסקאות בין "ידיעות אחרונות" לבנק הפועלים ובנק דיסקונט יש עקב אכילס: סעיף שלפיו יש להשלים אותן עד סוף השנה האזרחית, כלומר בתוך שלושה ימים. במקרה כזה, גם אם יורה בית-המשפט על עיכוב קצר לשם בירור טענותיהם של מתנגדי המהלך, המכירה עלולה להתבטל.

העיכוב יכול להגיע מכמה חזיתות: בני משפחת יודקובסקי מנהלים שלושה הליכים משפטיים נפרדים נגד מוזס ו"ידיעות אחרונות". על שולחן בית-המשפט מונחות כרגע שתי בקשות מטעמם לקבלת צו מניעה שיעצור את העסקה. אף אחת מהבקשות לא נענתה עדיין, אך לפחות בנוגע לאחת מהן ניתן לשער שהיא לא תתקבל – כך לפי רמז עבה שהשמיע השופט בהליך זה, מגן אלטוביה. השופטת שתכריע לגבי הבקשה השנייה היא רות רונן.

לעסקת ההשתלטות של מוזס יש עקב אכילס: סעיף שלפיו יש להשלימה עד סוף 2020, כלומר בתוך שלושה ימים. במקרה כזה, גם אם יורה בית-המשפט על עיכוב קצר לשם בירור טענותיהם של מתנגדי המהלך, העסקאות יתבטלו

שופטת שלישית, איריס לושי-עבודי, אמורה לאשר או לפסול את העסקה עם בנק הפועלים, המחזיק בחלק הארי של המניות העומדות למכירה (שהן כשליש ממניות "ידיעות אחרונות"). אלו הן המניות שהיו שייכות בעבר לטייקון בדימוס אליעזר פישמן. לאחר קריסתו הפיננסית, נכסיו של פישמן הועברו לידי בעלי החוב שלו, ובית-המשפט מינה נאמן שיפקח על הליכי מימוש הנכסים.

הנאמן, עו"ד יוסף בנקל, התייצב אתמול באולמה של השופטת לושי-עבודי וחזר והצהיר שהוא מתנגד לעסקה משום שהמחיר שיקבל בנק הפועלים נמוך מדי לטעמו. לדבריו, ראוי לנהל הליך פומבי שבו משקיעים מהארץ ומחו"ל יגישו הצעות לרכישת המניות לאחר שייחשפו למידע פיננסי על "ידיעות אחרונות". הליך מסוג זה בוצע כבר לאחר קריסתו הפיננסית של פישמן סביב מכירת מניותיו בעיתון הכלכלי "גלובס". השופטת לושי-עבודי התייחסה לעמדתו במידה של ביטול, ואותתה לבאי הדיון שהיא מתכוונת לאשר את העסקה. עם זאת, כעבור יממה קבעה דיון נוסף וכתבה בהחלטתה שההסכמים עם הבנקים מעוררים "קשיים בלתי מבוטלים, ועל פניו נראה כי לא ניתן לאשרם כלשונם", כך על-פי דיווח שפורסם ב"גלובס". הדיון הנוסף יתקיים מחר.

השופטת איריס לושי-עבודי (צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב של מחוז תל-אביב בלשכת עורכי-הדין)

היום, כאמור, חשף עו"ד בנקל מידע חדש שעשוי לעכב את אישור העסקה. לדבריו, המיליארדר קובי ריכטר התעניין בחודש שעבר ברכישת המניות, ואף פנה לשם כך לעו"ד רובין, אחד משני כונסי הנכסים מטעם בנק הפועלים. לדברי הנאמן, עו"ד רובין אמר לריכטר שבבנק הפועלים לא מתכוונים לתת לו לבצע בדיקת נאותות ל"ידיעות אחרונות" או למסור לו מידע לגבי מצב החברה, ושאם ברצונו להגיש הצעה – עליו לעשות זאת על בסיס המידע שבידיו בלבד. ריכטר נסוג, ולא הגיש הצעה.

מבחינת הנאמן, המענה שניתן לריכטר מחזק את המסקנה שנציגי בנק הפועלים לא עשו מספיק כדי למצוא רוכשים מחוץ לקבוצת "ידיעות אחרונות". "כונסי הנכסים [עורכי-הדין רובין ואלכאוי] לא אִפשרו למתעניין אמיד ורציני לבחון את הממכר, כפי שמצופה מעסקאות מסוג זה, [...] והלכה למעשה מנעו הגשת הצעה מטעמו לרכישת המניות המשועבדות", כתב עו"ד בנקל על הצעתו של ריכטר. "התנהלות זו מבססת את החשש כי כונסי הנכסים סטו מהחובה המוטלת עליהם להשיא את תמורת הממכר שעליו הופקדו".

בנוסף לכך הגיש הנאמן לבית-המשפט מכתב שקיבל היום מעורכי-דינם של בני הזוג זאב ושולה מוזס, בני משפחתו של נוני מוזס ובעבר בעלי מניות מרכזיים ב"ידיעות אחרונות". כמו ההצעה של ריכטר, גם ההצעה של זאב ושולה מוזס אינה קונקרטית, ומותנית בביצוע בדיקת נאותות. עם זאת, ייתכן שעצם הדיון בה ובהצעה של ריכטר יגרום לדחיית אישור העסקה עם הבנקים – ואם הדחייה תימשך למעלה משלושה ימים, העסקה ממילא תתבטל.

1165-09-16
22795-06-20
28531-11-20
55805-12-20