בית הדין לעבודה מחק תביעה שהגיש איש העסקים יעקב ברדוגו נגד תחנת רהדיו הצבאית גלי-צה"ל והטיל עליו הוצאות בסך 50 אלף שקלים, תוך שהוא קובע כי פעל "בחוסר תום לב קיצוני".
ברדוגו, יועצו הפוליטי של רה"מ הנאשם נתניהו ואחד מאנשי התקשורת הבולטים המקדמים אותו, הגיש בעבר באופן קבוע את "יומן הערב" של גלי צה"ל ושימש כפרשן פוליטי בתחנה. דוברו לשעבר של נתניהו, עד המדינה ניר חפץ, טען כי ברדוגו הושתל בתפקיד בהתערבות ישירה של ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו, זאת במסגרת תביעה שהסתיימה בניצחון של חפץ.
בתחילת שנת 2022 מינה שר הביטחון בני גנץ את העיתונאית גלית אלטשטיין למפקדת בפועל של גלי-צה"ל, וזו ביצעה שינויים רבים בלוח השידורים של התחנה. בין היתר בחרה להזיז את ברדוגו מתפקידו כפרשן פוליטי, לדבריה בשל סגנון מתלהם וערבוב בין דעות לעובדות. ברדוגו סירב לתפקיד אחר והפסיק לשדר בתחנה.
בעקבות זאת הגיש ברדוגו תביעה בסך כ-546 אלף שקלים נגד התחנה, שר הביטחון גנץ ואלטשטיין. יועץ התקשורת של נתניהו, שמגלם במקביל תפקיד של עיתונאי ופרשן בגופי שידור המשמשים כלי תעמולה למען ראש הממשלה, טען כי בינו לבין גלי-צה"ל התקיימו יחסי עובד-מעביד וכי פוטר ממניעים זרים.
אמנם לפי הסכם ההתקשרות עמו ברדוגו היה פרילנסר, וממילא לא התקיימו בינו לבין התחנה יחסי עובד-מעביד ולא ניתן היה לפטרו, אך בתביעתו טען כי בגלי-צה"ל ידעו שמדובר בהתקשרות פיקטיבית כשבפועל מתקיימים בינם לבינו יחסי עובד-מעביד. כדי להצדיק טענה זו ציין ברדוגו בין היתר כי היה כפוף למנהל החדשות בתחנה, כי עבד בימים ובשעות קבועות, ראשון עד רביעי ושוב ביום שישי, כי תואר במסמכים פנימיים וכלפי חוץ כ"פרשן הפוליטי של גלי-צה"ל", וכי כשיצא לחופשה התחנה דאגה למצוא לו מחליף.
ירון וילנסקי (מימין) ויעקב ברדוגו (צילום מסך מאתר גלי-צה"ל)
אשר לסיום עבודתו, טען ברדוגו כי זו נבעה מרדיפה פוליטית. "כאחרון הפוליטיקאים, שטובתם האישית לעולם תגבר על טובתו של הגוף עליו הם ממונים, הורה שר הביטחון למפקדת התחנה במינוי זמני, גב' אלטשטיין, לפטר את התובע, על אף שהתובע השיא לתחנה את אחוזי ההאזנה הגבוהים ביותר שבנמצא, רק מכיוון שהתובע זוהה על ידי שר הביטחון כבעל עמדות פוליטיות הרחוקות ממנו ולאחר שהתובע הציף ברבים התנהלות בעייתית של שר הבטחון, בין השאר בפרשת 'המימד החמישי'", נטען בתביעה שהגיש ברדוגו באמצעות עורכי-הדין לירון בק, אמיר בשה וחן ויסברג.
לדבריו, הוא לא זומן לשימוע ואף לא קיבל הודעה בכתב על סיום הגשתו את יומן הערב של גלי-צה"ל.
בגלי-צה"ל טענו להגנתם, באמצעות עורכי הדין יעל גנזר עוז ויפעת לביא, כי בשנת 2016 דווקא הציע מפקד התחנה דאז ירון דקל לברדוגו להיקלט כאזרח עובד צה"ל תמורת שכר של 10,000 שקלים בחודש אך הוא סירב.
"לא מתאים לי בשלב זה של הקריירה להפוך לשכיר של גוף כלשהו", כתב אז ברדוגו, והביע תקווה "שתמצאו פתרון אחר לסוג העסקה פחות מחייב מיחסי עובד מעביד".
מפקד גלי-צה"ל, ירון דקל. הכנסת, 31.1.17 (צילום: יונתן זינדל)
לבסוף סוכם שהתחנה תתקשר עם ברדוגו כיועץ חיצוני דרך חברת "י.ב. פתרונות אסטרטגיים בע"מ" שבבעלותו. ברדוגו אף חתם על הודעת ויתור שבה הוא מבהיר כי אינו מעונין לשמש כעובד ולא יהיו לו טענות ביחס להתקיימותם של יחסי עבודה עם גלי-צה"ל.
בנוסף, לפי התחנה, בסופו של דבר היה זה ברדוגו שסיים את ההתקשרות עימה באופן חד צדדי. אלטשטיין שוחחה עם ברדוגו טלפונית ואמרה לו כי בכוונתה לשנות את מתכונת "יומן הערב" כך שלא יגיש אותה יותר, אך הציעה לו להופיע ברצועות פובליציסטיות. ברדוגו, בתגובה, החליט להצהיר בשידור חי כי "מדובר בהדחה פוליטית ופחדנית, שנועדה להשתיק קול ביקורתי ולא כנוע" ונטש את השידור כדי לא לשוב.
כבר לפני כשנתיים וחצי דחה בית הדין לעבודה על הסף את התביעה שהגיש ברדוגו נגד אלטשטיין וחייב אותו בהוצאות בסך 3,000 שקלים בשל התעקשותו לנהל נגדה את התביעה. התביעה נגד גנץ נמחקה באותו מועד לבקשת ברדוגו, וזה המשיך לנהל את ההליך נגד גלי צה"ל בלבד.
כעת הגיע פסק הדין שדחה גם את התביעה נגד תחנת השידור הצבאית.
התובע לא הרים את הנטל
"לטעמנו, התובע לא הרים את הנטל ולא הצליח להוכיח כי הנתבעת פעלה מתוך כוונה ברורה וחד משמעית להביא את היחסים החוזיים בינה לבין התובע לכדי סיום, עת הודיעה לו כי יפסיק לשדר את התוכנית 'יומן הערב'", פסקו השופטת שרון שביט כפתור מבית הדין האזורי לעבודה תל-אביב ונציג העובדים אברהם קמינסקי.
"אנו סבורים כי הראיות מצביעות על כך שהתובע הוא זה שבחר לסיים את היחסים עם הנתבעת, באקט ברור, בתגובה לשינויים שנערכו בלוח השידורים".
בית הדין קבע כי ניכר מהצהרת ברדוגו בשידורו האחרון בתחנה כי הוא רואה בשינויים ב"יומן הערב" החלטה פוליטית להדיחו, אולם נקבע כי "תחושתו זו, אינה מגובה בראיות כלשהן [...] למרות תחושות התובע, מן הראיות מזמן אמת, כפי המפורט לעיל, עולה כי הנתבעת לא פעלה כמי שבכוונתה להדיח את התובע מעבודתו בתחנה".
גלית אלטשטיין (צילום: גלי צה"ל)
בית הדין פסק כי העדות של אלטשטיין היתה אמינה וציין כי עוד בטרם שמע על אפשרויות להמשך דרכו בתחנה, ולמעשה יום לפני שהכריז בשידור חי על הדחה פוליטית, כבר סיכם עם ערוץ 14 על תחילת עבודתו שם.
עוד קבע בית הדין כי ברדוגו "לא הצליח להרים את הנטל ולהראות כי סיום ההתקשרות עמו נבע משיקולים פוליטיים, שלא כדין".
לפי פסק הדין, ברדוגו "לא הביא כל ראייה ו/או כל עדות נוספת לתמיכה בטענותיו לפיהן הוא פוטר בפיטורים פוליטיים על ידי גב' אלטשטיין, בהיותה הזרוע הארוכה של שר הביטחון וכמי שמונתה על ידו שלא כדין, ואף כפופה ומחויבת לו, כפי הנטען על ידו. התובע לא הצליח להוכיח כי מאחורי ההחלטה לשנות את לוח השידורים, הסתתרה הכוונה להדיחו בסופו של יום, מכלל השידורים בתחנה".
ברדוגו הפנה את בית הדין לכתבה מאת דוד ורטהיים, שפורסמה באתר "וואלה" בקיץ 2021, שם נכתב כי ההחלטה למנות את אלטשטיין תאפשר לגנץ להיפטר מברדוגו, זאת "ע"פ ההערכות". לפי בית הדין "אין די בכתבה מאתר החדשות 'וואלה' כדי לתמוך בטענות" כי גנץ מינה את אלטשטיין כדי להדיחו. ברדוגו בחר שלא להביא אף עד מטעמו להליך בבית הדין.
השופטת ונציג הציבור העדיפו את גרסת אלטשיין, שהעידה כי לא הכירה את גנץ לפני שהתראיינה לתפקיד.
"מצאנו כי גב' אלטשטיין פעלה בהתאם לתפיסותיה המקצועיות, לרבות בשינוי התוכנית 'יומן הערב' וכי היא לא פעלה באופן אישי כנגד התובע ו/או מתוך מניעים פוליטיים ו/או מתוך מניעים זרים כלשהם ו/או בהנחיית מר בני גנץ, שר הביטחון באותה עת", נכתב בפסק הדין. "לא הוכח בפנינו כל קשר בין מר גנץ לבין גב' אלטשטיין ולא הוצגה כל ראייה לחיזוק טענתו של התובע כי הוא פוטר משיקולים פוליטיים זרים".
השופטים מתחו ביקורת על ברדוגו
פסק הדין ביקר את חוסר תום לבו של ברדוגו, שלא חשף בתביעתו כי הוצע לו לעבוד כאזרח עובד צה"ל אך הוא זה שבחר לעבוד כפרילנסר, כדי להמשיך בעסקיו האחרים.
ברדוגו, שלאחרונה מכר דירת יוקרה בשדרות ח"ן בתל-אביב ב-58 מיליון שקל, העיד כי מלבד עיסוקיו התקשורתיים פעל לאורך השנים גם בתחום הנדל"ן ונמנע להיקלט כעובד בגלי-צה"ל כדי לחמוק ממגבלות החלות על עובדי מדינה. עוד עלה מעדותו של ברדוגו כי גם כיום אינו שכיר של ערוץ 14, אלא פרינלסר המגיש חשבוניות חודשיות.
כשנשאל בבית המשפט על ההצעה שקיבל מדקל להפוך לעובד שכיר סיפר ברדוגו שהשיב לו: "שמע, לא מתאים. לא בשכר שאתה מציע לי, שזה שכר עבדים' שזה מה שהיה". השופטת שביט-כפתורי יעצה לברדוגו להיזהר בדבריו, שכן מן הסתם ישנם אנשים ששכרם עומד על 10,000 שקלים בחודש "ואנחנו לא רוצים לקרוא להם" בשם שבו ברדוגו נקב.
העסקן ואיש התקשורת יעקב ברדוגו עם עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין מצוות ההגנה של בנימין נתניהו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב, 26.5.2026 (צילום: איתמר ב"ז)
לפי פרוטוקול הדיון, ברדוגו לא חזר בו מהביטוי, רק ציין כי שותפו להגשה קיבל למעלה מפי שלושה. יחד עם זאת, ברדוגו ציין כי מעבר לסוגיית השכר, השיקול שהכריע נגד קליטה כעובד צה"ל נגע למגבלות שמוטלות על עובדי מדינה.
"הנטייה שלנו היא לקבוע כי בנסיבות המקרה דנן התובע אכן פעל בחוסר תום לב קיצוני ביותר", כתבו השופטת ונציג העובדים בפסק הדין, וטענו כי "יתכן שהיה מקום לשלול את מעמדו של התובע [כעובד] בשל חוסר תום לב משווע", גם מבלי להידרש למבחנים הרגילים של יחסי עובד-מעביד..
בהמשך מובהר כי גם לו היו השופטים מכירים ביחסי עובד-מעביד בין ברדוגו לתחנה, "לא היה מקום לפסוק לתובע פיצוי לא ממוני" וזאת "לאור קביעתנו כי התובע פעל בחוסר תום לב קיצוני". אלא שממילא, לא הצליח ברדוגו לשכנע כי התקיימו בינו לבין התחנה יחסי עובד-מעביד.
בית הדין, כאמור, הטיל על ברדוגו לשלם לגלי-צה"ל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 50 אלף שקלים.
50022-10-22