נוני מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות", יפתח את 2021 עם אחיזה חזקה יותר בקבוצת התקשורת. העסקה שתעמיק את שליטתו ב"ידיעות אחרונות", שעמדה במרכזה של מחלוקת משפטית, אושרה אמש (30.12) על-ידי השופטת איריס לושי-עבודי – כיממה לפני המועד האפשרי האחרון.

לפי מתווה העסקה, חברת "ידיעות אחרונות" תבצע רכישה עצמית של למעלה מ-40% ממניותיה המוחזקות כיום על-ידי בנק הפועלים, בנק דיסקונט וג'ודי שלום-ניר-מוזס. מבחינה אפקטיבית, משמעות המהלך היא הגדלת חלקם של בעלי המניות הנותרים בקבוצה – ובראשם המו"ל נוני מוזס.

עד כה, אחזקות הבנקים ב"ידיעות אחרונות" אִפשרו להם להוביל מהלך להדחת מוזס, הנאשם בפלילים בגין עסקה שבה עמדה על הפרק השחתת העיתון. עם השלמת העסקה יאפסו הסיכויים שמהלך מסוג זה ייצא לפועל. כל עוד יזכה לתמיכת בעלת בריתו, מרים (מימי) נופך-מוזס, יישאר מוזס ללא אופוזיציה של ממש ויוכל להעביר בקלות החלטות בפורומים השונים של החברה – למשל, הארכת כהונתו בתפקידיו הניהוליים והרחבת המימון שהוא מקבל לשם הגנתו המשפטית.

מוזס עומד בימים אלו לדין בגין הצעת שוחד לבנימין נתניהו בפרשת "תיק 2000". לפי כתב האישום, האתנן שהציע מוזס לנתניהו היה הטיית הסיקור המערכתי בכלי התקשורת של קבוצת "ידיעות אחרונות" כך שיתאפשר לראש הממשלה לשמור על כסאו "כמה זמן שירצה". בתמורה ביקש מוזס מנתניהו לסייע לו לפגוע במתחרה העיקרי שלו, "ישראל היום" של שלדון ומרים אדלסון.

השופטת איריס לושי-עבודי (צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב של מחוז תל-אביב בלשכת עורכי-הדין)

הגילויים החמורים על התנהלותו בפרשה הפלילית, יחד עם הגילוי על כך שהפסיד כמיליארד שקל מכספי "ידיעות אחרונות" בהימורים בשוק ההון, שימשו תחמושת במאבק המשפטי נגד עסקת ההשתלטות, שאותה הובילה משפחת יודקובסקי, בעלת מניות מיעוט בקבוצת התקשורת. עם זאת, בסופו של דבר כמעט סוכלה העסקה בגלל מחלוקת על סעיף טכני בהסכמי המכירה.

העסקה בין "ידיעות אחרונות" לבנקים נחתמה בשבוע שעבר, והמתינה מאז לאישור בית-המשפט. היקפה הוא 230 מיליון שקל, שיגיעו ממקורותיה של הקבוצה, עם אופציה לתוספת בהתאם להכנסות ב-2021. עם ביצועה תיכנס לקבוצת מוזס בעלת מניות מיעוט חדשה – חברת בר הפצה, שבה מחזיקים יחד חברת "ידיעות אחרונות" ואיש העסקים עידו ברגמן, גיסו של נוחי דנקנר. העסקה משקפת לקבוצה שווי של 570 מיליון שקל לכל היותר. לשם השוואה, בסוף שנות התשעים בעלי מניות ב"ידיעות אחרונות" רכשו ומכרו את אחזקותיהם לפי שווי כולל של כ-800 מיליון דולר.

חלק הארי של המניות שיירכשו על-ידי החברה, כ-34%, מוחזק על-ידי כונסי הנכסים מטעם בנק הפועלים, שקיבלו לידיהם את המניות אחרי קריסת הבעלים הקודם שלהן, הטייקון לשעבר אליעזר פישמן. בנק הפועלים יקבל עבור מניותיו 148 מיליון שקל בלבד – כעשירית מהחוב שהותיר אחריו פישמן, שעמד במקור על כ-1.15 מיליארד שקל.

משום שעסקת המכירה היא חלק מהליכי הכינוס של פישמן, המהלך נזקק לאישור בית-המשפט. בדיונים שהתקיימו השבוע בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב נשמעו כמה התנגדויות לאישור העסקה. ההתנגדות שלה ניתן רוב המשקל בדיונים הוגשה על-ידי עו"ד יוסי בנקל, הנאמן שמונה לנכסי פישמן. אליה הצטרפו התנגדויות מטעם משפחת יודקובסקי וארגון "לובי 99".

השופטת לושי-עבודי לא מיהרה לאשר את מתווה העסקה, וקבעה כי נפלו פגמים בניסוח הסעיפים שעוסקים בוויתור של מוכרי המניות על זכויות תביעה עתידיות. אתמול תוקנו הסעיפים. בתוך שעות אחדות קבעה השופטת שהנוסח החדש תקין בעיניה – ונתנה אור ירוק לעסקה. השופטת הצהירה כי היא אינה מתכוונת לעסוק בטענות שהשמיעו מתנגדי העסקה לגבי מערכת היחסים בין בנק הפועלים לנוני מוזס, או באפשרות שהמניות יימכרו למשקיעים חיצוניים.

מרים (מימי) נופך-מוזס בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, השבוע (צילום: איתמר ב"ז)

נציג משפחת יודקובסקי בדירקטוריון "ידיעות אחרונות", דוד ליבר, טוען שישנה קנוניה בין הבנק למוזס סביב חובות אישיים של עשרות מיליוני שקלים שצבר המו"ל בהימורים בשוק ההון – מעבר לחובות שצבר בהימורים על כספי החברה. הנאמן, עו"ד בנקל, הגיש לשופטת לושי-עבודי התנגדות מנומקת שלפיה בנק הפועלים הסכים לקבל עבור המניות מחיר נמוך מדי.

בנקל הציע לקיים הליך פומבי שבו משקיעים מהארץ ומחו"ל יקבלו הזדמנות להציע סכומים גבוהים יותר על המניות, כפי שקרה עם מכירת השליטה בעיתון "גלובס", שגם בו החזיק פישמן בעבר. לטענת בנקל, כונסי הנכסים מטעם בנק הפועלים, עורכי-הדין פיני רובין וירון אלכאוי, לא מיצו את האפשרות למכור את המניות למשקיע מחוץ לעיתון – והציג כדוגמה שני משקיעים אפשריים שעליהם שמע.

הוא מסר לבית-המשפט שבחודש נובמבר פנה המיליארדר קובי ריכטר לעו"ד רובין והתעניין ברכישת מניות "ידיעות אחרונות", אך ויתר על העסקה אחרי שרובין הבהיר לו שהמו"ל מוזס לא יאפשר למסור לו נתונים על מצבה הפיננסי של קבוצת התקשורת.

משקיע פוטנציאלי אחר ששמו עלה הוא זאב מוזס, בן דוד ובעל ברית לשעבר של נוני מוזס, שבעבר כיהן כמנכ"ל "ידיעות אחרונות" והחזיק בנתח גדול ממניות החברה. זאב מוזס ואשתו שולה שלחו לבנקל השבוע מכתב קצרצר ובו הביעו התעניינות ברכישה.

בדיון שהתקיים שלשום התייצב נציג מטעמם, עו"ד ליפא מאיר, והצהיר שבמידת הצורך זאב מוזס וקבוצה של משקיעים שעומדים מאחוריו (שמותיהם לא הוזכרו) מוכנים לקנות את כל מניות "ידיעות אחרונות", ולא רק את אלו העומדות כעת למכירה. לדבריו, גם זאב מוזס סבור שהסכום שיקבל בנק הפועלים עבור המניות נמוך מדי.

אתי יודקובסקי-ליבר, עו"ד עפר פירט ודוד ליבר בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, השבוע (צילום: איתמר ב"ז)

השופטת לושי-עבודי לא ייחסה להצעות הללו חשיבות יתרה, וכך גם לטענות על קשרים פסולים בין נוני מוזס לנציגי בנק הפועלים. לאורך כל הדיון הבהירה כי המחלוקת היחידה שהיא מבקשת מהצדדים לפתור היא המחלוקת על ניסוח סעיפי הפטור בהסכמים שהוגשו לה לאישור.

בהחלטתה ציינה השופטת שבהילות הבקשה לאישור העסקה והאופן שבו התנהל הליך הכינוס "מעוררים שאלות", וכך גם ההחלטה למכור את המניות דווקא ל"ידיעות אחרונות" והפער הגדול בין החוב של פישמן לסכום שבסופו של דבר ישולם לבנק הפועלים. ואולם, בשורה התחתונה היא לא מצאה לנכון לעסוק בסוגיות הללו לעומק, ולא נתנה להן משקל בהחלטתה.

בנוסח המקורי של ההסכמים, נציגי בנק הפועלים ויתרו באופן גורף על זכויות תביעה נזיקיות נגד "ידיעות אחרונות" ובעלי תפקידים ומניות בחברה. השופטת הבהירה שנציגי הבנק אינם מוסמכים לוותר על זכויות מסוג זה, ששייכות לגורמים אחרים (החברות שדרכן החזיק פישמן במניות, או הנאמן בנקל). הפתרון שהציעה היה שינוי סעיפי הוויתור כך שעילות התביעה הנזיקיות יוחרגו מההסכם. משהוגשו הניסוחים החדשים, השופטת אישרה אותם וקבעה כי אין מניעה להשלים את העסקה.

במקביל להליך שנוהל על-ידי השופטת לושי-עבודי, משפחת יודקובסקי ניהלה שני הליכים מקבילים שבהם ביקשה מבית-המשפט להורות על ביטול העסקה. כתבת "גלובס" ענת ביין-לובוביץ' דיווחה היום כי השופטים בהליכים הללו, רות רונן ומגן אלטוביה, דחו את הבקשות, ובכך הסירו את המכשול האחרון שעמד בפני העסקה.

1165-09-16
22795-06-20
28531-11-20
55805-12-20

* * *

לעיון בהחלטת השופטת

להורדת הקובץ (PDF, 475KB)

לעיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים ב-29.12.2020

להורדת הקובץ (PDF, 446KB)