הבנקים חתמו על העסקה לביצור כוחו של מוזס ב"ידיעות אחרונות"; כעת מחכים הצדדים לאישור בית-המשפט

נוני מוזס קרוב להשלים את עסקת ההשתלטות על "ידיעות אחרונות" – נותר רק אישור מבית-המשפט כדי להוציאה לפועל. לפי העסקה, קבוצת "ידיעות אחרונות" תבצע רכישה עצמית של כ-40% ממניותיה, המוחזקות כיום בידי בנק הפועלים ובנק דיסקונט. ההסכמים עם נציגי הבנקים נחתמו אתמול (20.12), והם נחשפים כאן לראשונה. כדי שההסכמים ייכנסו לתוקף, הצדדים זקוקים לאישור משופטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב איריס לושי-עבודי עד סוף שנת 2020 – כלומר בתוך עשרה ימים.

העסקה, שחלקים ממנה נחשפו אתמול ב"דה-מרקר", תעלה למשפחת מוזס ולשותפיה כ-230 מיליון שקל. היא משקפת ל"ידיעות אחרונות" שווי כולל של 570 מיליון שקל לכל היותר – נתון נמוך שנובע מהמשבר הכלכלי שאליו נקלעה הקבוצה תחת הנהגתו של המו"ל מוזס והנזקים שגרם משבר הקורונה. לשם השוואה, בסוף שנות התשעים בעלי מניות ב"ידיעות אחרונות" רכשו ומכרו את אחזקותיהם לפי שווי כולל של כ-800 מיליון דולר.

אם העסקה תצא לפועל, היא תבצר את מעמדו של מוזס ברגע קריטי מבחינתו: שבועות אחדים לפני תחילת שלב ההוכחות ב"תיק 2000", שבמסגרתו עתיד מוזס להיחקר בבית-המשפט על הצעת השוחד שנתן לכאורה לראש הממשלה, בנימין נתניהו. כיום, שאר בעלי המניות ב"ידיעות אחרונות" יכולים להחליט על הדחת מוזס מתפקידיו הניהוליים – למשל, על רקע ההתפתחויות שיחולו בהליך הפלילי. אם עסקת ההשתלטות תקבל אור ירוק מהשופטת לושי-עבודי, האפשרות הזאת תרד מעל הפרק.

הסמכות לאשר או לפסול את העסקה ניתנה לשופטת במסגרת הליכי כינוס נכסים שנפתחו נגד הטייקון לשעבר אליעזר פישמן ומשפחת יודקובסקי. פישמן החזיק עד לפני שנים אחדות בכשליש ממניות "ידיעות אחרונות", אך עם קריסת עסקיו הועברו אחזקותיו לבנק הפועלים, ככיסוי חלקי לחוב עתק של כ-1.8 מיליארד שקל לבנק. בני משפחת יודקובסקי צברו חוב של כ-70 מיליון שקל לבנק דיסקונט – והעדיפו לתת לבנק להשתלט על נתח ממניות "ידיעות אחרונות" שהיו ברשותם במקום להחזיר את הכסף.

דב יודקובסקי (צילום: משה שי)

האחזקות של משפחת יודקובסקי, כ-10% ממניות הקבוצה, היו שייכות לדב יודקובסקי המנוח, העורך בפועל של "ידיעות אחרונות" עד סוף שנות השמונים, קרוב משפחה של המוזסים וממציא הנוסחה העיתונאית שהפכה את העיתון להצלחה מסחרית חסרת תקדים. לאחר מותו הועברו המניות לאלמנתו לאה יודקובסקי ולבתם, אתי ליבר-יודקובסקי. בעלה, דוד ליבר, מכהן כיום כדירקטור ב"ידיעות אחרונות" ומנהל בשם המשפחה מאבק משפטי עיקש שתכליתו הדחת מוזס מתפקידיו הניהוליים וסיכול עסקת ההשתלטות שלו על קבוצת התקשורת.

בני משפחת יודקובסקי פנו בחודש שעבר לבית-המשפט בדרישה להוציא צו שימנע את ביצוע העסקה. דיון בהליך זה צפוי להתקיים מחר בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, בפני השופט מגן אלטוביה. נוני מוזס ומרים (מימי) מוזס, עמיתיו של ליבר לדירקטוריון, אישרו את העסקה בדירקטוריון, והם מעוניינים להביאה לאישור נוסף באסיפת בעלי מניות שתתקיים מחרתיים.

אם העסקה תצא לפועל, לקבוצת התקשורת ייכנס בעל מניות חדש – איש העסקים עידו ברגמן, גיסו של נוחי דנקנר, שמחזיק יחד עם "ידיעות אחרונות" בחברת בר הפצה. לפי העסקה שנחתמה, רוב המניות המוחזקות כיום על-ידי הבנקים יירכשו על-ידי חברת "ידיעות אחרונות", אך חלק קטן מהן – כ-6.6% – יירכשו על-ידי בר הפצה. הבעלות על בר הפצה, המפיצה את עיתוני הקבוצה ומוצרים נוספים, מתחלקת שווה בשווה בין ברגמן ל"ידיעות אחרונות".

ג'ודי שלום-ניר-מוזס, אחותו של נוני מוזס ובעלת מניות ב"ידיעות אחרונות", צפויה למכור נתח קטן מאחזקותיה בתמורה ל-14.5 מיליון שקל. בנק הפועלים צפוי לקבל מ"ידיעות אחרונות" ומחברת בר-הפצה 171 מיליון שקל עבור מניותיו. בנק דיסקונט צפוי לקבל מ"ידיעות אחרונות" עוד 43 מיליון שקל. הסכומים הללו אינם סופיים: ב"ידיעות אחרונות" התחייבו לשלם לבנקים עד 35 מיליון שקל נוספים בהתאם להיקף ההכנסות שתרשום החברה ב-2021. הבנקים יקבלו סכומים נוספים במקרה שהחברה או חלקים ממנה יימכרו לפי שווי שיעלה על 900 מיליון שקל בשנתיים שלאחר השלמת העסקה.

ג'ודי שלום-ניר-מוזס (צילום מסך)

כונסי הנכסים מטעם בנק הפועלים, עורכי-הדין פיני רובין וירון אלכאוי, ציינו בפני בית-המשפט כי בעסקה קודמת למכירת המניות – שלא יצאה לפועל – הבנק אמור היה לקבל כ-215 מיליון שקל. כעת מוכנים בבנק הפועלים להתפשר על 171 מיליון שקל, סכום שבתוספת הדיבידנדים שקיבל הבנק מייצג "הנחת קורונה" של 15%.

לטענת בני משפחת יודקובסקי, השלמת העסקה תגרור השלכות קשות: היא תרוקן "כמעט עד תום" את קופת המזומנים של "ידיעות אחרונות" ותביא לקשיים תזרימיים, מצב שיגרום "נזק עצום ובלתי הפיך", כהגדרתם. "החברה מפסידה עשרות מיליוני שקלים רבים לשנה, וצפויה להמשיך ולהפסיד מאות מיליוני שקלים במצטבר בשנים הבאות", טען ליבר בבקשה שהוגשה אתמול לבית-המשפט. "לחברה תזרים שלילי, והיא נאלצת לקחת אשראי לצורך ביצוע העסקה, עובדה שתעמיד בסיכון את עצם קיומה. זאת, במקום ניצול עודפי המזומן לצורך תוכנית הבראה כוללת וביצוע השקעות סינרגטיות שיעבירו אותה למסלול של צמיחה סולבנטית", טען מוקדם יותר החודש.

נציגי בנק הפועלים, מנגד, טוענים שיש בידי קבוצת התקשורת "די והותר עודפים ראויים לחלוקה", בהיקף המאפשר להשלים את עסקת המניות. לטענתם, הבהילות שבה מתבקש בית-המשפט לאשר את העסקה נובעת מ"הוראת סעיף 302 לחוק החברות, הדורשת שביצוע רכישה עצמית (שכמוה כחלוקה) יהא בהסתמך על דו"חות כספיים שנערכו למועד שאינו יותר משישה חודשים ממועד העסקה".

לדבריהם, אם העסקה לא תושלם ותאושר על-ידי בית-המשפט עד סוף השנה, "אין ודאות שהיא תמשיך להיות אקטואלית בעוד כשלושה או ארבעה חודשים, ובאותו המחיר".

במשפחת יודקובסקי מאשימים את מוזס ואת בנק הפועלים ברקימת קנוניה שפגעה קשות במצב הכלכלי של "ידיעות אחרונות". בהליך שמוביל הדירקטור דוד ליבר נחשף כי מוזס הפסיד קרוב למיליארד שקל מכספי "ידיעות אחרונות" בהימורים בשוק ההון. עוד קודם לכן חשף העיתונאי רביב דרוקר שמוזס צבר חוב אישי של כ-200 מיליון שקל לבנק הפועלים, גם כן עקב הימורים בשוק ההון.

מרים נופך-מוזס (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

לטענת ליבר, בבנק מנסים לסייע למוזס לכסות את החובות העצומים הללו בלי להתחשב בנזקים שייגרמו לקבוצת התקשורת. לדבריו, הנזקים הללו באים לידי ביטוי בעסקאות שפגעו בחברה במישור הכלכלי – וגם בהתעקשות לשמר את כוחו של מוזס ב"ידיעות אחרונות".

לדברי ליבר, בישיבת דירקטוריון שהתקיימה החודש נשאל מוזס על העסקה המתגבשת, ואמר שהיא משרתת את טובת "ידיעות אחרונות" משתי סיבות: היא מונעת אפשרות שהמניות יימכרו לגורם חיצוני, ומאפשרת לחברה לרכוש את המניות במחיר נמוך יחסית. ואולם, בני משפחת יודקובסקי מצביעים על כך שגם כונסי בנק הפועלים משערים שאם תתבצע העסקה בעוד כמה חודשים, המחיר עשוי לרדת – ולהותיר בקופת "ידיעות אחרונות" כספים שהיא זקוקה להם. לפי הניתוח הזה, ביצוע העסקה בנקודת הזמן הנוכחית מועיל כלכלית לבנק הפועלים – אך מזיק לעיתון.

מוזס ונציגי הבנק דוחים את הטענות הללו. "לכונסי הנכסים יש אינטרס לשמור על יציבות 'ידיעות אחרונות' ועל 'שקט תעשייתי' גם כדי לאפשר את מכירת מניות הכינוס", טוענים הכונסים, עורכי-הדין רובין ואלכאוי. לדבריהם, הרושם שלפיו הם מגינים על מוזס מסיבות לא ענייניות אינו נאמן למציאות.

כהוכחה לכך הם מציינים שמוקדם יותר השנה ביקש מוזס להאריך את כהונתו בתפקידיו הניהוליים בשמונה שנים. כונסי הנכסים הודיעו שהם מתנגדים לכך – וקיצרו את ההארכה לחמש שנים. לדבריהם, באותה הזדמנות הוחלט שבמקרה שמוזס יורשע ב"תיק 2000" ניתן יהיה לקצר עוד יותר את כהונתו. אם תאשר השופטת את העסקה והיא תצא לפועל, מעמדו החדש של מוזס יאפשר לו לבטל הגבלות מהסוג הזה ותותיר אותו דה-פקטו ללא אופוזיציה.

1165-09-16
47320-07-19
28531-11-20