נוני מוזס התייצב בביהמ"ש כדי לסכל את ההתנגדות מבית לעסקת ההשתלטות על "ידיעות אחרונות"

מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, מנסה להשלים את עסקת ההשתלטות על קבוצת התקשורת לפני פתיחת שלב ההוכחות במשפטו. מוזס עומד לדין בגין הצעת והבטחת שוחד לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפרשת "תיק 2000". אם יצליח להשלים את עסקת ההשתלטות, הוא יוכל למנוע באופן מוחלט נסיונות להדיחו על רקע האישומים הפליליים התלויים נגדו.

מוזס הוא האיש החזק ב"ידיעות אחרונות" מאז סוף שנות השמונים, אך בשנים האחרונות כ-40% ממניות הקבוצה מוחזקות בידי כונסי נכסים מטעם בנק הפועלים ובנק דיסקונט. בעבר דווח שנציגי בנק הפועלים, המחזיקים בכשליש ממניות הקבוצה, החליטו לתמוך בהדחת מוזס אם יוגש נגדו כתב אישום. בסופו של דבר האיום לא מומש, ומוזס נותר בתפקידיו חרף העמדתו לדין. בעסקה שמוזס מנסה לקדם, "ידיעות אחרונות" כחברה תרכוש את המניות שמוחזקות בידי נציגי הבנקים – מהלך שאחת מתוצאותיו תהיה ביצור מעמדו של המו"ל.

דוד ליבר, נציג משפחת יודקובסקי בדירקטוריון, מנהל בחודשים האחרונים הליך משפטי נגד שלושת הדירקטורים האחרים – נוני מוזס, מרים (מימי) נופך-מוזס ואבי פילוסוף, נציג בנק הפועלים, שפרש לאחרונה מהתפקיד. ליבר דורש להפסיק את כהונתו של מוזס בתפקידים ניהוליים בעקבות "תיק 2000" וההידרדרות במצבה הכלכלי של הקבוצה. לטענת ליבר, מוזס הפסיד כמיליארד שקל מכספי חברת "ידיעות אחרונות" בהימורים בשוק ההון. בעבר דווח כי מוזס צבר גם חוב אישי בסך עשרות מיליוני דולרים לבנק הפועלים בעקבות עסקאות מט"ח כושלות.

היום (4.11), בתום דיון שהתקיים בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, נשאל מוזס על-ידי "העין השביעית" האם אכן הפסיד מיליארד שקל בהימורי בורסה – והאם ההפסד העצום הוא הסיבה לכך שהוא מבקש לנהל את ההליך המשפטי בדלתיים סגורות. מוזס לא השיב לשאלות, והתחמק שוב ושוב מקשר עין. כעבור זמן מה, כשהגיעה המעלית, נעלם בתוכה לבדו – מותיר מאחור את פמליית עורכי-הדין שהגיעה עמו לדיון.

הדיון עצמו, שהתקיים בפני השופטת רות רונן, התרכז באפיק צדדי של ההליך המשפטי שמנהל הדירקטור ליבר – העסקה המתרקמת למכירת מניות הבנקים ב"ידיעות אחרונות" והניסיון של ליבר לקבל מידע ומסמכים בנושא.

"יש כאן עיתונאים?", שאל אחד מעורכי-הדין של מוזס, דוד לשם, כמה רגעים לפני תחילת הדיון. מימי מוזס השיבה לו: "מ'העין השביעית'". עו"ד לשם, בתגובה, טען שמדובר בדיון שיש בקשה לקיימו בדלתיים סגורות. כשנכנסה לאולם השופטת רונן, היא הבהירה כבר בפתח דבריה כי הדיון יתקיים בדלתיים פתוחות. עם זאת, רונן הדגישה בפני הצדדים שהדיון יתרכז במחלוקת לגבי מסירת המידע על העסקה, ולא בפרטי העסקה. ובכל זאת, חלק מהפרטים נחשפו.

בישיבת דירקטוריון שהתקיימה בתחילת אוגוסט 2020 התבקשו הדירקטורים לאשר באופן עקרוני את קידום העסקה. ליבר התנגד, בטענה שאינו יכול לתמוך בהצעה בלי לקבל מידע מפורט לגבי העסקה הנרקמת. השופטת רונן הביעה הסכמה עם עמדתו: "אתם מזמנים ישיבת דירקטוריון שבה אתם אומרים, 'בואו נאשר עקרונית מהלך'. במסגרת האישור העקרוני הוא רוצה לדעת האם המהלך הזה, רכישה עצמית של מניות החברה, הוא המהלך המיטבי מבחינתה. זו הרי לא האופציה היחידה – אפשר למכור את כל החברה, או למכור מניות לבעלי המניות הקיימים, או לגורם חיצוני".

עו"ד שרון קלינמן, שייצגה בדיון את חברת "ידיעות אחרונות", הצהירה שכל המידע הרלבנטי יעמוד לעיון כשהעסקה תבשיל – ואז כל דירקטור יוכל לגבש את דעתו. השופטת רונן מתחה על כך ביקורת: "אם אתם מקבלים החלטה עקרונית שלדעתכם אין לה שום משמעות, אז בשביל מה קיבלתם אותה? אבל אם יש להחלטה משמעות, זו משמעות דרמטית. אי-אפשר לקבל החלטה על רכישה עצמית של המניות על פני אופציות אחרות בלי לקיים דיון מיודע בדירקטוריון".

השופטת רות רונן (צילום: הרשות השופטת)

עו"ד קלינמן הרימה את קולה: "אני רוצה להסביר לגבירתי קצת היסטוריה", אמרה לשופטת, "אנחנו לא בחלל ריק. זה לא שבאו פתאום, ביום אחד באוגוסט, ואמרו, 'בואו נקבל החלטה שהיא לא החלטה מחייבת אבל אפשר להתחיל לבחון מה יהיה'". השופטת רונן ענתה לה: "אם ההחלטה לא מחייבת, אל תקבלו אותה. אין החלטות לא מחייבות, יושב דירקטוריון ואומר, 'בואו נדון בשאלה מה העמדה העקרונית בעניין המניות שבכינוס נכסים'. אם ההחלטה לא מחייבת, תבטלו את ההחלטה. ולמה דווקא את המתווה הזה? למה לא מתווה עסקה אחר?".

עו"ד קלינמן השיבה לה שהעסקה היחידה שעומדת על הפרק היא רכישה עצמית של מניות הבנקים בידי "ידיעות אחרונות". "בין שלל העסקאות האפשריות שגבירתי הציעה אין אפשרויות של רוכש צד ג'", אמרה עורכת-הדין לשופטת. "במרץ 2020 היתה עסקה מגובשת עם הכונסים ועם משפחת יודקובסקי, המחירים היו ידועים לכולם. לא שאלו למה הכונסים לא יכולים למכור בחוץ, כי כולם ידעו למה הכונסים לא מצליחים למכור בחוץ".

לטענת עו"ד קלינמן, בעסקה ההיא אמורות היו להימכר כל המניות שמוחזקות בידי נציגי בנק הפועלים ובנק דיסקונט – וגם חלקה של משפחת יודקובסקי, שמסתכם בכ-10% מהמניות. לכן, לדבריה, סכום העסקה ההיא היה "הרבה יותר גבוה" מהסכום שעומד כיום על הפרק. "אגב, המחיר שלהם", העירה לגבי מניות משפחת יודקובסקי, "הוא לא המחיר של הכונסים, הוא גבוה בשיעור ניכר".

לדברי עורכת-הדין, העסקה ההיא לא יצאה לפועל בגלל מגפת הקורונה – וכעת נציגי הבנקים מוכנים לתת "הנחת קורונה". אף שהדבר לא נאמר במישרין, ייתכן כי המשמעות היא שהמגפה והזעזועים הכלכליים שהביאה עמה הורידו את השווי של קבוצת "ידיעות אחרונות".

בהמשך, כחיזוק לטיעון שלפיו אין למסור לדירקטור ליבר מידע על העסקה המתגבשת, עו"ד קלינמן טענה שהוא כבר גיבש עמדה שלילית בנושא. "למסור היום מידע על העסקה – המשמעות של זה, במיוחד אם העסקה לא תצא לפועל, היא נזק חמור לחברה. למה? סיבה אחת היא שתקופת הקורונה משפיעה על היחסים עם העובדים והספקים. נניח שצריך לעשות צעדי התייעלות – יש עניין שבאותו זמן יתפרסם מידע על עסקאות וכספים שהחברה שוקלת להשקיע? אין לזה שום הצדקה, חוץ מלעשות בזה שימוש לרעה".

חרף הניסוח הזהיר של עורכת-הדין, לא מדובר בסוגיה היפותטית. בחודשים האחרונים, על רקע מגפת הקורונה וההרעה במצבה הכלכלי של קבוצת "ידיעות אחרונות", ההנהלה מקדמת מהלך פיטורים רחב היקף. עובדי אגפי התוכן של הקבוצה, המאוגדים בארגון העיתונאים, כבר הכריזו על סכסוך עבודה, וכעת הם נערכים לעיצומים. אם יתברר שהנהלת "ידיעות אחרונות" מוכנה להוציא עשרות ואף מאות מיליוני שקלים על רכישה עצמית של מניות הבנקים, הדבר עשוי לחזק את טענות העובדים נגד הפיטורים.

מרים נופך-מוזס (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

עו"ד קלינמן, בהמשך דבריה, האשימה את ליבר בחשיפת מידע פנימי – למשל, בנוגע לתנאי ההעסקה של מימי נופך-מוזס, שצורפו למסמכים שהגיש לבית-המשפט ולאחר מכן גם נחשפו בתקשורת. במקרה אחר, טענה עו"ד קלינמן, ליבר העביר מידע פנימי על דיוני הדירקטוריון לבנק הפועלים – כביכול כדי ללחוץ על הבנק לפעול בהתאם לאינטרסים שלו. לדבריה, חשיפת המידע על המכירה בעת שמתקיים משא-ומתן על תנאיה עלולה לטרפד את העסקה. עו"ד לשם, שמייצג בהליך את נוני מוזס, מימי נופך-מוזס ואבי פילוסוף, הצטרף לקביעה הזאת וטען שדוד ליבר מנסה לסכל את העסקה. "זה חמור מאוד, זה חוסר תום לב", אמר.

עורך-הדין שמייצג את ליבר, עפר פירט, הכחיש את ההאשמה. עו"ד פירט טען שמשום שבני משפחת יודקובסקי הם בעלי מניות מיעוט ב"ידיעות אחרונות", הם אינם יכולים לבלום את העסקה באמצעות הצבעה נגדה בדירקטוריון. "הדרך היחידה שלהם להשפיע זה לקבל את המידע מבעוד מועד, ולהכין – לדוגמה – חוות דעת כלכלית שתוצג לשאר הדירקטורים, שאומרת שהחברה תקרוס אם העסקה תצא לפועל", אמר עורך-הדין. לדבריו, גם בעבר, כשהעסקאות הקודמות כמעט יצאו לפועל, לא נמסר לידי ליבר מידע מהותי לגביהן.

כשהשופטת רונן שאלה אילו מסמכים קיימים בנוגע לעסקה הנוכחית, עורכי-הדין של "ידיעות אחרונות" טענו כי מלבד טיוטות הסכם אין בידיהם דבר – לא חוות דעת כלכליות ולא הערכת שווי של החברה. על רקע זה אמרה השופטת שייתכן שאין מקום לתת לליבר לעיין בטיוטות. היא קיבלה את עמדת "ידיעות אחרונות" שלפיה יש לחכות עד לגיבוש העסקה כדי לתת לליבר ולשאר הדירקטורים להיחשף לפרטיה – אך קבעה שליבר יקבל פרק זמן של עשרה ימים כדי לעיין במידע ולהגיש לדירקטוריון התנגדות מנומקת בגיבוי חוות דעת כלכלית.

עו"ד קלינמן, בחלק אחר של הדיון, הבהירה כי בהנהלת "ידיעות אחרונות" מנסים לסגור את העסקה בהקדם. "זה צריך להיגמר עד סוף דצמבר, מכל מיני אילוצים שאני לא מבינה אותם בכלל", אמרה עורכת-הדין ולא פירטה.

מיד אחרי סוף דצמבר, בינואר 2021, צפוי להתחיל שלב ההוכחות במשפטם של מוזס ונתניהו – בדיונים אינטנסיביים שיתקיימו שלוש פעמים בשבוע. הדיונים צפויים לחשוף את היקף המעורבות של מוזס בנעשה בכלי התקשורת שעליהם הוא שולט, ולחזק את העדויות על התנהלותו המושחתת. אחת ההשלכות האפשריות היא חידוש הקריאות והמהלכים להדחתו. אם בשלב הזה לא ישלוט מוזס בדירקטוריון באופן מוחלט, ייתכן שנציגי בנק הפועלים יממשו את האיום שיוחס להם ויתמכו במהלך.

22795-06-20