בית המשפט דחה (22.6) תביעת דיבה בת חצי מיליון שקלים שהגיש צלם האופנה וסוכן הדוגמניות לשעבר עדי ברקן נגד עיתון "הארץ" וכתבו עידו אפרתי, וקבע כי העיתון פעל באופן אחראי וזכאי להגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע.
במוקד התביעה עומדת כתבה שפרסם כתב הבריאות של העיתון במרץ 2017 תחת הכותרת "ללא הכשרה ובעזרת שיטות מפוקפקות, עדי ברקן מסב נזק לנערות עם הפרעות אכילה".
בכותרת המשנה נכתב כך: "עדי ברקן מוכר כצלם אופנה שהתפכח והפך למוביל הבולט ביותר של המאבק נגד הפרעות אכילה. אלא שבשנים האחרונות, הוא גולש לטיפול בנערות חולות, הרצאות בבתי ספר והפצת תיאוריות לא מבוססות. אנשי מקצוע בכירים טוענים שהוא מסב נזק והנערות שליווה מספרות על שיטות טיפול מפוקפקות, אבל מעמדו של ברקן נותר איתן".
ברקן, מייסד עמותת "סימפלי יו" (לשעבר "המרכז הישראלי לשינוי הרגלי אכילה") טען בתביעתו, שהוגשה באמצעות עו"ד ליאור אפשטיין (בהמשך יוצג ברקן על ידי עו"ד חיים אייזנקוט), כי מאחורי הכתבה עומד ד"ר איתן גור, מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל בשיבא, אשר לפי כתב התביעה "מנהל מלחמת חורמה כנגד התובע על גבן של נערות מסכנות והכול על מנת לשמור על ה'מונופול' הקיים לטיפול בהפרעות אכילה".
ברקן טען כי הוא עצמו "אינו פסיכיאטר ואינו מטפל כלל, אלא אדם שהקדיש את חייו ואת מלוא כישוריו ללוות נערות נפלאות שנטרפו על ידי התופעה המאוד כוללת הקרויה דימוי גוף נמוך שעלול להוביל להפרעות אכילה".
ב"הארץ" טענו להגנתם, באמצעות עו"ד טל ליבליך, כי ברקן מגדיר את עצמו שוב ושוב כמי ש"מטפל" בנערות אנוקרטיות. עוד נטען, כי העיתונאי ועורכיו פעלו בתום לב מלא, ללא מניעים זרים או בלתי עניייניים, ופרסמו את הכתבה אחרי ששוחחו עם מומחים, רופאים ומקורות ופנו לקבלת תגובת ברקן.
"תיאוריות הקונספירציה שטוען להן התובע כאילו הנתבעים שמו להם למטרה לפגוע בו, לסכל את פעולותיו, לביישו מתוך כוונה לפגוע במזיד – לא רק שאין להן בסיס אלא שהן מעידות יותר מכל על התובע ועל תפישותיו והלך רוחו", נטען בכתב ההגנה.
כותרות הכתבה ב"הארץ"
השופט גיא הימן קיבל את טענות ההגנה ודחה את התביעה.
"הכתבה אכן כוללת ביקורת רבה, ביקורת נוקבת, על התנהלותו של ברקן ועמדותיו בתחום הפרעות האכילה. גם אופן הניסוח, לעיתים, מוסיף לכך". כתב השופט בפסק דינו. "עם זאת, הכתבה מציגה תמונת מקיפה – הכוללת לצד השלילה גם את צד החיוב. אם לדייק, הכתבה מבקשת להסב את תשומת לב הציבור למעבר שעשה התובע מתרומה חיובית לבין הנזקים שמעשיו גורמים כיום".
השופט הימן דחה את טענת ברקן כאילו הכתבה מתבססת על "מספר מצומצם" של מקורות לא מהימנים, התפרסמה בלא תחקיר מספק וללא בדיקת דברי המרואיינים.
"הנתבעים מילאו ביושר את תפקידם, בדקו וחקרו כנדרש, דיווחם לא היה מסולף, ובכתבה ניכר הן ריבוי דעות והן פגיעה שאינה מעבר לנדרש בתובע. הכתבה הציגה תמונה עובדתית מדויקת ומלאה, נסמכה על מקורות מהימנים ורציניים – שמספרם הרב אפשר הצלבת מידע – וכיוצא בכך. גם זכות תגובה ניתנה לברקן טרם פרסום הכתבה וגם תגובתו של משרד הבריאות הובאה בה. על כן, הרימו הנתבעים את הנטל – שלא היה מונח עליהם – לקיומו של תום-לב ולהגנת 'העיתונאות האחראית'. על כן אני קובע כי עומדת לנתבעים הגנה זו", נכתב בפסק הדין.
השופט הימן חייב את ברקן לשלם ל"הארץ" כ-37 אלף שקלים שכר טרחת עו"ד וכן הוצאות בסך 4,500 שקלים.
בקביעת סכום ההוצאות התחשב השופט הימן בין היתר בהחלטת "הארץ" לשבץ בכתבה תצלום משנת 1996 שצילמה טלי שני, ובו נראה ברקן אוחז בראשה של צעירה כשזו משגרת מבט לעדשת המצלמה. ברקן טען כי לתמונה לא היה כל קשר לפרסום, והשופט קבע כי "לא היה כל מקום לצרפה לפרסום".
45237-09-19