כשעה לערך לפני הפסקת האש שנכנסה לתוקף בסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר (שעון ישראל) הודיע ראש ממשלת פקיסטאן, המתווכת הראשית להסדר, כי הפסקת האש תחול גם על לבנון. זמן מה לאחר מכן גם בצה"ל הבינו כך, אבל לפנות בוקר כבר הצהיר נתניהו כי המלחמה בחיזבאללה תימשך. הרמטכ"ל זמיר החרה החזיק אחריו.
צה"ל, בעיקר באמצעות חיל האוויר, הגביר מאז הבוקר את התקפותיו בלבנון. יש לכך שתי סיבות. האחת היא שמטוסי החיל התפנו מהתקיפות המסיביות באיראן. השנייה, מחשש שהפסקת האש מהר מאוד תחול גם על ישראל וחיזבאללה, למרות הצהרות נתניהו.
נתניהו והגנרלים אוהבים מלחמות, כל אחד מסיבותיו שלו, אבל עתיד המלחמה בלבנון תלוי בטראמפ. איראן תחוש לעזרת הקליינט שלה ותדרוש מטראמפ שיתבע מנתניהו להפסיקה. טראמפ הודיע הערב כי לבנון אינה כלולה בהסכם. איראן בתגובה הודיעה כי במקרה כזה לא תמשיך לכבד את הפסקת האש ותתקוף את ישראל ובסיסים אמריקאיים. בקיצור, שוב איומים וסכנה לחזור לנקודת המוצא.
אבל אפשר להניח שטראמפ לא אמר את המילה האחרונה. ואם על כף המאזניים יעמוד עתיד ההסכם כולו, אפשר להניח בסבירות גדולה שנתניהו ייאלץ שוב להיכנע לבוס בבית הלבן.
טנק ישראלי בגבול לבנון, 8.4.26 (צילום: אייל מרגולין)
בניגוד לנתניהו ולגנרלים, רוב אזרחי ישראל דווקא מרוצים מהפסקת האש. לאחר 40 ימים של לילות טרופים, התשה, עשרות הרוגים, בתים קורסים, אלפי פצועים, נזק של עשרות מיליארדים למשק - קצת נורמליות לא תזיק. לפחות לשבועיים.
מצערת העובדה שמנהיגי האופוזיציה כדי לנגח את נתניהו ממשיכים לחרחר מלחמה. הם היו יכולים לברך על הפסקת האש ולהמשיך ולהאשים את נתניהו בכישלון. בכך שהם אינם מציעים שום אלטרנטיבה הם מעמידים את הציבור בפני דילמה קשה: הם לא מציעים לו בחירה בין רע לטוב, אלא בין רע לרע יותר.
כ-25 דקות לאחר מכת הפתיחה הישראלית-אמריקאית ב-28 בפברואר כתבתי בטוויטר: "למה זה היה טוב הטרוף הזה לפתוח במלחמה?". גם כתבתי זאת במאמרי "בעין השביעית": נתניהו יצא למלחמה מיותרת, ללא אסטרטגיה, עם סיכוי קלוש להשיג את המטרה הגרנדיוזית של שינוי המשטר באיראן וכשחבית חמאה של אינטרסים פוליטיים מונחת על ראשו.
למה זה היה טוב הטרוף הזה לפתוח במלחמה?
— Yossi Melman (@yossi_melman) February 28, 2026
אבל אני גם מוכן לומר כעת, גם אם זה לא פופולרי, כי אני סבור שלמרות הכל, המלחמה הביאה לישראל הישגים: היכולות הצבאיות, המנהיגותיות והפיקודיות של איראן ספגו מכה קשה וייקח לפחות כמה שנים לשקמם. אין להקל ראש בעובדה זו, למרות העוינות המוצדקת לנתניהו והתקווה שהוא ומלחכי פנכתו יושלכו לפח הזבל של ההיסטוריה, כאמרתו של טרוצקי על יריביו.
מדוע "למרות הכל"? כמובן, משום שרוב היעדים והניצחונות שהבטיחו נתניהו, זמיר וראש המוסד ברנע, לא הושגו. המשטר באיראן לא נפל, תכנית הגרעין שלה שרדה וכך גם תכנית הטילים.
צריך להודות לטראמפ, שלמרות הצהרותיו המנותקות מהמציאות והמתלהמות, הצליח בעזרת איומו המאפיוזי והמושחת - "ציוויליזציה שלמה תמות הלילה, ולא תשוב עוד לעולם" - להטיל אימה במנהיגיה הפנאטיים של איראן ולאלצם להפסקת אש. עד אז הם סירבו לכל הצעה שלא תביא להפסקת אש קבועה.
זהו בהחלט הישג של טראמפ. טראמפ הצליח לסיים מלחמה שלא היה צריך לפתוח בה, תוך שהוא מאיים בפשע מלחמה ומצליח לאחד איראנים רבים סביב משטר האייתולות הרודני והמאוס.
אז מה הלאה?
נשיא ארצות הברית אמר עם כניסת הפסקת האש לתוקף כי קיבל מאיראן (באמצעות התיווך הפקיסטני) הצעה בת 10 סעיפים שהיא "בסיס ישים לניהול משא ומתן".
אך מה כוללת התוכנית הזו מאיראן, והאם טראמפ יקבל אותה? לפי כלי תקשורת ממלכתיים באיראן, היא תסכים לסיום המלחמה רק לאחר שפרטי הפסקת האש יוסדרו בהתאם לתוכנית שהגישה.
רשימת 10 הסעיפים, שפורסמה בתקשורת האיראנית, כוללת מספר תנאים שארה"ב דחתה בעבר. התוכנית דורשת בין השאר הסרה של כל הסנקציות הראשיות והמשניות על איראן והמשך שליטה איראנית במצרי הורמוז. אם שיחות השלום ייכשלו, טהראן עשויה לנסות שוב לסגור את המצר.
שברי טיל איראני, רמת הגולן, 6.8.26 (צילום: אייל מרגולין)
שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, אמר כי תתאפשר תנועה בטוחה במצר תחת ניהול צבאי איראני. לא ברור אם המשמעות היא שאיראן תקל לחלוטין על שליטתה במעבר הימי.
איראן אינה דורשת עוד תשלום פיצויים מארצות-הברית בשל הנזקים שנגרמו לה, אבל היא דורשת לגבות מס של דמי מעבר, בסך שני מיליון דולר לכל ספינה שתעביר במיצרים, שיוקדש לשיקומה (אם כי היא כנראה מוכנה לחלוק את ההכנסה הזו עם עומאן).
הדרישה של איראן לשמור על שליטה במצרי הורמוז מעוררת דאגה מיוחדת, שכן לפני הסכסוך לא הייתה לה שליטה מלאה במצר. עוד "הישג" אדיר של הצמד טראמפ ונתניהו.
טראמפ עצמו לא התייחס ישירות לדרישות איראן, אך אמר כי ארה"ב "תסייע בפתרון עומסי התנועה במצרי הורמוז".
בדרך להסכם קבע?
דרישות נוספות של איראן הן נסיגת הצבא האמריקאי מהמזרח התיכון, הפסקת התקיפות על איראן ובעלות בריתה, שחרור נכסים איראניים מוקפאים בבנקים בארצות הברית וברחבי העולם והחלטה של מועצת הביטחון של האו"ם שתהפוך כל הסכם למחייב.
מה עם הגרעין? בגרסה של מסמך הדרישות שפורסמה בפרסית, איראן כללה גם את הביטוי "קבלת ההעשרה" עבור תוכנית הגרעין שלה, אך ביטוי זה נעדר מהגרסאות באנגלית שהופצו לעיתונאים על ידי דיפלומטים איראנים.
טראמפ אמר כי ארצות הברית ואיראן יפעלו במשותף לגילוי האורניום המועשר ברמה של 60%. מדובר בכ-480 ק"ג שאם יועשרו לרמה של חומר בקיע - 93% - ניתן לייצר מהם עד 10 פצצות גרעין. מה עלה בגורלו של החומר לא ברור. ככל הנראה הוא קבור במעבה האדמה מתחת להריסות של האתר או האתרים שהופצצו בידי ישראל וארצות-הברית.
מאז החלו המגעים בין ממשל טראמפ לאיראן בנוגע לתוכנית הגרעין של טהראן לפני כמעט שנה, הפערים הגדולים בדרישות והגבולות שכל צד מוכן לוותר עליהם, מהווים מכשול להסכם יציב.
אפשר להעריך כי הדרישות המקסימליסטיות של איראן במשא-ומתן הנוכחי לא יתקבלו כפי שהן, אלא ישמשו בסיס למשא ומתן. למרות הפערים הגדולים שנותרו בין איראן לארצות-הברית, יש לקוות שבמשא ומתן שימשך כעת (צפויות גם שיחות ישירות או לפחות שיחות קירבה), יושג הסדר לשנים ארוכות.
ישראל זקוקה נואשות להפסקת המלחמות, הנמשכות כבר שנתיים וחצי, בעידודו של ראש הממשלה האטום רגשית והגרוע ביותר בתולדותיה.