"התבקשתי לענות על כמה שאלות, ובניגוד לפוליטיקאים אחרים שאוהבים לסנן את השאלות אליהם, אני לא מבקש שיסננו לי את השאלות. אתם יכולים לשאול אותי כל דבר שאתם רוצים" (נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, 27 במרץ 2026)
לפי בדיקת "העין השביעית", מיום הפתיחה במלחמה נגד איראן ב-28 בפברואר ועד להפסקת האש ב-8 באפריל, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ קיים לפחות 11 אירועים רשמיים בהם ענה בהרחבה על שאלות עיתונאים בנוגע למלחמה.
האורך הכולל של מסיבות העיתונאים הללו היה למעלה משלוש שעות, וטראמפ נשאל במהלכן עשרות רבות של שאלות על המלחמה עם איראן. בנוסף לאירועים אלה טראמפ ענה על שאלות כתבים בדרך למסוק הנשיאותי או על המטוס הנשיאותי, וקיים ראיונות טלפוניים רבים עם עיתונאים מארה"ב ומהעולם, כולל ישראל.
אין בכך כדי להעיד כי טראמפ הוא מנהיג דמוקרטי המכבד את תפקידה של עיתונות חופשית. בדומה לראש ממשלת ישראל הנאשם בנימין נתניהו הוא שוטם את התקשורת, עולב בעיתונאים, תובע תביעות דיבה קנטרניות ומנהל מערכה מקיפה שנועדה לפגוע בחופש העיתונות, תוך קידום השתלטות של בעלי הון מקורבים על כלי תקשורת מרכזיים בארה"ב.
אולם בשונה מנתניהו המפחד משאלות קשות שיופנו אליו ויפגעו בנרטיב השקרי שהוא מקדם בסוגיות שונות כגון המשפט המתנהל נגדו, טראמפ היה נגיש מאוד לשאלות עיתונאים במהלך המלחמה, גם עיתונאים מטעם כלי תקשורת שהוא סולד מהם.
רה"מ הנאשם נתניהו מוסר הצהרה מוקלטת, 17 שעות לאחר הודעת נשיא פקיסטן על הפסקת אש במלחמה עם איראן, 8.4.26 (צילום מסך)
לעומת התנהלותו של הנשיא האמריקאי, במשך 40 ימי המלחמה מול איראן, בזמן שעל ישראל נורו למעלה מאלף טילים ורקטות מאיראן ומלבנון, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו טרח לקיים רק מסיבת עיתונאים אחת בעברית - וגם היא נערכה בזום.
מסיבת העיתונאים התקיימה ב-12 במרץ, כמעט שבועיים אחרי תחילת המלחמה, וגם זאת רק אחרי ביקורת שנמתחה נגד נתניהו בנושא. החלק של שאלות העיתונאים ארך 26 דקות והותר לשאול את נתניהו שמונה שאלות בלבד.
בזאת מסתכם חלק שאלות העיתונאים בעברית של ראש ממשלת ישראל. בנוסף למסיבת העיתונאים בעברית קיים נתניהו גם מסיבת עיתונאים אחת באנגלית, ב-19 במרץ.
במקום ראיונות לעיתונאים ישראלים, מהם הוא נמנע כבר חמש שנים, ולצד מסיבת העיתונאים הבודדת, תיקשר נתניהו עם אזרחי ישראל באמצעות הצהרות מוקלטות מראש שערוצי החדשות שידרו כולם במקביל. ההצהרה הראשונה הוזרמה למערכות החדשות ביומה הראשון של המלחמה (28.2), השנייה ב-6 במרץ, והשלישית הערב (8.4), כ-17 שעות לאחר שהציבור הישראלי למד על הפסקת האש מציוץ של ראש ממשלת פקיסטן.
בעיות התקשורת של נתניהו לא נובעות מחוסר זמן. במהלך המלחמה קיים ראש הממשלה הישראלי שלוש ראיונות עומק באנגלית עם כלי תקשורת בחו"ל, שניים בארה"ב ואחד בהונגריה. שלושת הראיונות לא היו ראיונות עיתונאיים, אלא שיחות חנופה עם מראיינים שהעניקו לנתניהו בימה חופשית לשטוח את מסריו, שבמרכזם דברי תמיכה והערצה של נתניהו בטראמפ ובראש הממשלה ההונגרי ויקטור אורבן.
הראיון הראשון, ביום השלישי למלחמה (2.3), היה מול שון האניטי ברשת פוקס-ניוז הטראמפיסטית. השני, ב-25 במרץ, היה למתיו קוליפאי (Kulifai Máté) ברשת הנוצרית-הונגרית HETEK המקורבת לשלטון אורבן. השלישי התקיים ב-30 במרץ ברשת ניוזמקס האולטרה-טראמפיסטית, למנכ"ל הרשת כריס רודי.
גם אלפי הפצועים ועשרות ההרוגים בישראל לא הובילו את ראש ממשלת ישראל לחדול מחרם הראיונות נגד העיתונות הישראלית, שנמשך כאמור כבר למעלה מחמש שנים.
נתניהו לא התייצב מול הציבור הישראלי וענה על שאלות בנוגע להבטחות שמסר לאחר סיום המערכה הקודמת מול איראן ומול חיזבאללה, או ההצהרות שהצהיר עם פתיחתה של המערכה הנוכחית. הוא לא התייחס למחיר ששילמה ישראל על ההחלטה לצאת לעוד מלחמה, ברצף הנמשך כבר כשנתיים וחצי מאז טבח ה-7 באוקטובר 2023.
נתניהו לא ענה גם על שאלות הנוגעות למשפטו הפלילי, באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים. למשל: כיצד ומדוע המשיך בקמפיין לביטול משפטו גם בעת המלחמה, ומה היה משקל קמפיין החנינה והסנקציות שהוא ותומכיו מנהלים, בקשר בינו לבין הממשל האמריקאי סביב היציאה למלחמה - או היציאה ממנה.