רוני חן, בעברה פעילת ימין קיצוני ב"נוער הגבעות", מערערת על החלטת בית משפט השלום לסלק על הסף תביעת דיבה שהגישה נגד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מחמת חסינותו הפרלמנטרית.
חן טוענת כי שופט השלום שגה כשלא לקח בחשבון שהתביעה שלה באה בתגובה לתביעה שהגיש השר נגדה, וטוענת בין היתר כי החסינות הפרלמנטרית לא נועדה לשמש כלי להשתקת מבקרים והפצת חדשות כזב.
בספטמבר 2022 הגיש בן-גביר, בעת שהיה חבר כנסת, תביעה בסך מיליון שקלים נגד שידורי קשת בע"מ, מגישת "עובדה" אילנה דיין ונגד חן שהתראיינה לכתבה ששודרה ב"עובדה". היתה זו תביעה ראשונה בסדרה של 13 תביעות שהגיש בן-גביר בתוך כמה חודשים.
על אף שחלפו קרוב לארבע שנים מאז הגיש בן-גביר את התביעה, טרם התקיים אפילו דיון מקדמי ראשון. לטענת הנתבעים, העיכוב אינו מקרי אלא תוצאה של טקטיקה מכוונת של סרבול והשהייה שנוקט בן-גביר.
כותרות הכתבה ב"עובדה" (צילום מסך)
בשנת 2024, שנתיים לאחר שנתבעה, הגישה חן תביעה בסך 550 אלף שקלים נגד פנחס בר-און, בן-גביר ובת זוגו אילה בן-גביר, בשל פרסום שפרסם בר-און בעקבות הכתבה והופץ גם על-ידי בני הזוג בן גביר. בפרסום נטען כי חן שיקרה בדבריה ל"עובדה", וזאת תמורת בצע כסף, טענה שלפי חן הינה שקרית ומכפישה.
בכתב ההגנה שהגישו בני הזוג בן-גביר ובר-און, באמצעות יוספי מזר, טענו כי הפרסומים שלהם אינם עולים לכדי לשון הרע וממילא מוגנים בהגנות חוק איסור לשון הרע. בנוסף נטען מטעמו של בן גביר כי יש לסלק את התביעה נגדו על הסף מחמת חסינותו הפרלמנטרית.
"לחבר כנסת עומדת חסינות מהותית מפני נשיאה באחריות פלילית או אזרחית בגין פעולות הקשורות בתפקידו - חסינות מוחלטת שאינה ניתנת להסרה", טען בן גביר.
השופט אמיר דהאן (צילום: הרשות השופטת)
מוקדם יותר השנה קיבל השופט אמיר דהאן מבית משפט השלום בירושלים את טענות בן-גביר וסילק את התביעה נגדו על הסף.
"לא יכולה להיות מחלוקת כי תוכן הכתבה בטלוויזיה נשא עמו אפשרות לפגיעה של ממש במעמדו הציבורי של השר בן גביר ואף היה בו כדי להעמיד בספק את יכולתו להמשיך לייצג את הציבור ולהכביד על פעילותו כמחוקק", כתב השופט.
לפי השופט דהאן, "גם אם היה הפרסום הנדון בגדר לשון הרע, וגם אם אמת לאמיתה הרי הוא, ולו מחמת הספק, בגדר שיח פוליטי, ובשים לב שחסינות ח"כ בעבירת ביטוי היא רחבה, נופל ביטוי זה, ולו מחמת הספק, לגדר 'מתחם הסיכון הטבעי' כלומר הפרסום היה הבעת דעה המבקש 'בעת מילוי תפקידו ולמען מילוי תפקידו כח"כ' לפיכך יש לחסותו תחת החסינות העניינית".
לצד החלטתו של השופט דהאן לסלק על הסף את התביעה נגד בן-גביר, הוא פנה אל השר בעצה: "אחרי הדברים האלה נותרת אי התאימות הדיונית שכפה המחוקק הינה בגדר 'דין קשה'. משכך בית המשפט מציע כי השר בן גביר יעשה לפנים משורתו של אותו דין קשה, יפריד בית מחוקקים מבית משפט, וימחק את תביעתו כנגד התובעת". השר לא שעה לעצתו, והסתפק בכך שהתביעה נגדו נמחקה.
לאחרונה הגישה חן לבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על החלטת השופט דהאן.
בין היתר טוענת חן, באמצעות עורכי הדין תומר ויסמן, אלמוג גיל-אור, יעל זעירא ותמר יחזקאלי, כי בית משפט השלום "שגה בכך שלא נתן משקל ראוי לעובדה שרוני נתבעה קודם לכן על ידי בן גביר במסגרת אותה פרשה ממש". בהקשר זה מפנה חן להחלטת המחוזי חיפה לפני שנים אחדות ולפיה אין לשרה מירי רגב חסינות פרלמנטרית מפני תביעה שהגיש אזרח שנתבע על ידה.
לפי כתב הערעור, "פסק הדין מוביל לתוצאה קשה ובלתי הוגנת שלפיה נמנע מרוני לברר את טענותיה כלפי בן גביר, בעוד שבן גביר עצמו ממשיך לנהל תביעה נגד רוני, בגין אותו עניין ממש". פסק הדין של השלום בעניינה, מוסיפה חן, יוצר "א-סימטריה דיונית חריגה, פוגע בעקרון השוויון בפני החוק, ומעודד שימוש פסול במנגנון החסינות ככלי טקטי".
לדבריה של חן, טעות נוספת של השלום נובעת מכך ש"הותיר בידי בן גביר את הבחירה אם לנהוג בהוגנות", כשהציע לו למחוק את התביעה שלו נגד חן. "לרוני אין ציפייה שבן גביר ינהג בהוגנות", נכתב בערעור, "אך מבית המשפט יש בוודאי ציפייה שלא ייתן יד לחוסר הוגנות, אלא יושיט סעד לנפגע".
עוד טוענת חן, בין היתר, כי חסינות חברי הכנסת לא נועדה "לשמש כלי להפצה מכוונת של דיבה ו'פייק ניוז' או ככלי להשתקה".
חן מדגישה כי הפרסום שבן-גביר הפיץ לא היה הבעת דעה אלא "פוסט עובדתי כוזב ומכפיש מצד בן גביר שנועד להציג לציבור מציאות אלטרנטיבית שקרית (שבה 'ארגוני שמאל' שילמו לרוני כדי שתספר שקרים בנוגע לבן גביר), לערער את מהימנותה של רוני ולהשחיר את שמה".
טרם הוגשה תשובה לערעור. את השר בן-גביר מייצג כיום בהליך זה עו"ד דוד פטר, המייצג גם את הממשלה בשלל הליכים שבהם אינה מיוצגת בידי הייעוץ המשפטי לממשלה.
78494-03-26
39076-04-24