ברבעון הראשון של שנת 2020 חלה עלייה בשיעור הייצוג של החברה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה של ערוצי הרדיו, וירידה בשיעור הייצוג בערוצי הטלוויזיה. על אף ירידה בשיעור הייצוג הכללי של החברה הערבית, חלה עלייה בשיעור הנשים הערביות והמומחים הערבים מבין כלל הדוברים הערבים במדיה המשודרת המרכזית, כך עולה מנתוני מדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

כלי התקשורת מהזרם המרכזי במדינת ישראל אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

על פי בדיקת חברת יפעת, במהלך הרבעון הראשון של השנה הופיעו בכל תוכניות החדשות והאקטואליה של רשת, קשת, כאן 11, כאן ב' וגלי-צה"ל, 38,626 דוברים. מתוכם, 1,012 היו ערבים, כ-2.6% בלבד. שיעור זה מהווה המשך לירידה שהסתמנה בשנת 2019, אז עמד שיעור הייצוג על 2.8%. עדיין מדובר בשיעור גבוה לעומת זה שנמדד בתחילת 2016 טרם השקת מדד הייצוג, 2.2%.

חוקרי חברת יפעת מציינים כי במהלך הרבעון הראשון של 2020 הסביבה התקשורתית השתנתה לגמרי. מתחילת השנה מספר הדוברים בתקשורת גבוה משמעותית, תחילה בשל הבחירות ולאחר מכן בשל התפרצות מגפת הקורונה והמשרדים המיוחדים הרבים. בחיתוך שבועי, ניכר באופן בולט כי שיא הייצוג לחברה הערבית ברבעון הראשון היה בשבוע הבחירות.

חלוקה לפי כלי תקשורת מעלה כי רשת ב' רשמה את שיעור הייצוג הגבוה ביותר, 4.2%, כשאחריה גלי-צה"ל (3.0%) וכאן 11 (2.8%). שני ערוצי הטלוויזיה המסחריים, רשת וקשת, הדירו את החברה הערבית כמעט לחלוטין. רק 1.8% מהדוברים בתוכניות רשת וחדשות 13, ו-1.7% מהדוברים בתוכניות קשת וחדשות 12 היו ערבים.

למרות שהמקום הראשון שמור לכאן ב', את ההישג המשמעותי ברבעון רשמה דווקא גלי-צה"ל, שבאופן מסורתי מוקמה במקום האחרון בטבלת הערוצים. כפי שנראה בהמשך, גם בתוכניות המרכזיות של גלי-צה"ל נרשם ברבעון הראשון שיעור ייצוג גבוה ביחס למתחרים.

מבט רב שנתי מלמד עד כמה היתה משמעותית הקפיצה של גלי-צה"ל, עליה מפקד שמעון אלקבץ. העלייה בשיעור הדוברים הערבים בגל"צ התחילה בשנה שעברה, אז לראשונה בלמה תחנת השידור הצבאית את מגמת הירידה בשיעור הייצוג וקפצה מעלה, אף כי עדיין נותרה במקום האחרון ביחס לכל יתר הערוצים.

אולם ברבעון הראשון של השנה המשיכה גל"צ את הזינוק וגדלה באופן יחסי בשיעור הגדול ביותר מבין חמשת הערוצים. בעוד כל ערוצי הטלוויזיה הידרדרו, גלי-צה"ל קפצה מ-2.1% בשנת 2019 ל-3% ברבעון הראשון של שנת 2020. כאן ב' עלתה מ-3.4% ל-4.2%. ערוץ כאן 11 ירד באופן משמעותי מ-4.1% ל-2.8%, אך הוא עדיין מוביל בהפרש ניכר על שני ערוצי הטלוויזיה המסחריים, רשת וקשת, שירדו אף הם בכמחצית האחוז כל אחד. את חטיבת החדשות בתאגיד השידור הישראלי מנהל ברוך שי. את חדשות 12 מנהל ועורך אבי וייס ואילו את חדשות 13 מנהל ועורך ישראל טויטו.

אם שמים בצד את מספר הדוברים ומסתכלים עמוק יותר על מאפייניהם רואים עלייה ברבעון הראשון הן בשיעור הנשים מבין הדוברים הערבים והן בשיעור המומחים.

בכל הקשור לנשים, הרבעון הראשון של 2020 ממשיך מגמה יציבה שהחלה עם השקת המדד בשנת 2016. בשנה הראשונה למדד רק 13.5% מכלל הדוברים הערבים היו דוברות, אך מאז בכל שנה שיעור הנשים מבין המרואיינים הערבים גדל, וברבעון הראשון של 2020 הוא הגיע ל-21.5%. עדיין רחוק מ-50% הנשים בחברה הערבית, ובכל זאת סימן מעודד.

כאשר בוחנים את שיעור הנשים לפי ערוץ שידור רואים ששתי הזרועות של השידור הציבורי נמצאות בראש הטבלה. כ-25% מהדוברים הערבים בכאן ב' היו נשים, וכ-23% מהדוברים הערבים בכאן 11. קשת וגל"צ העניקו לנשים ערביות מעט פחות זכות ביטוי, רק 20% ואילו ברשת רק 18% מהדוברים הערבים היו דוברות ערביות.

על אף העלייה העקבית בשיעור הנשים מבין הדוברים הערבים בתקשורת המרכזית, התמונה הכללית נותרת בעינה: נשים ערביות מודרות פעמיים, הן כנשים והן כערביות. רק 218 מתוך 38,626 הדוברים שהשתתפו בתוכניות החדשות והאקטואליה ברבעון הראשון של השנה היו נשים, כ-0.6% בלבד.

שיעור המומחים מבין הדוברים הערבים חווה ירידה קלה בשנת 2018, אך מלבדה גם הוא נמצא במגמה של עלייה. בשנת 2016 רק 17% מהדוברים הערבים הופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה בשל תחום התמחותם. ברבעון הראשון של 2020 שיעור המומחים הגיע ל-26%.

כאשר דובר מגיע לתוכניות חדשות כמומחה, הוא זוכה בדרך כלל לזמן רב יותר להביע את דעתו, ומתקבל בסבר פנים יפות יותר. משום כך יש לעלייה בשיעור המומחים חשיבות יתרה. היא מזקקת את המטרה של מדד הייצוג: לעודד את התקשורת המרכזית בישראל להכיר לציבור היהודי את החברה הערבית על מגוון פניה.

חלוקה של המומחים לפי ערוצים מעלה כי דווקא בערוצים שבהם היו הכי הרבה דוברים ערבים, כאן ב' וגל"צ, היו באופן יחסי פחות דוברים שהופיעו בשל תחום התמחותם. בערוצים שהעניקו פחות זכות ביטוי לחברה הערבית, קשת ורשת, היו באופן יחסי יותר מומחים.

יוצא מן הכלל הוא ערוץ כאן 11. על אף שחווה ירידה בשיעור הייצוג ברבעון הראשון של 2020 הוא הגיע לשיעור גבוה משמעותית משני ערוצי הטלוויזיה המסחריים ובכל זאת הצליח לשמור גם על שיעור מומחים גבוה יחסית, כ-33%.

חוקרי יפעת מציינים כי בניגוד למה שהיה ניתן לצפות, עלייה זו נרשמה לא בשל השתלבות נציגים רפואיים של החברה הערבית בסיקור הקורונה, אלא בעיקר מאייטמים שהופיעו בהקשר הבחירות.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ויפעת מחקרי מדיה​​