תאגיד השידור הישראלי "כאן" החל בשבוע שעבר את שידוריו, ומבט ראשון בנתוני מדד הייצוג עשוי לעורר את הרושם כי התאגיד עשה זאת באופן שהולם שידור ציבורי, תוך מתן זכות ביטוי גם לנציגי החברה הערבית בישראל. בכל זאת, שתיים מתוך שלוש התוכניות שמדורגות בראש מדד הייצוג משודרות בו. אולם כבר במבט שני, ובוודאי שלאחר עיון במלוא הנתונים, עולה תמונה אחרת, מאכזבת.

לא רק שנתוני הייצוג של התאגיד נמוכים, בחלק ניכר מתוכניותיו המרכזיות הנתונים מאופסים לחלוטין. למעשה, בתום שבוע השידורים הראשון של התאגיד התוכנית היחידה שלו שראויה לציון לשבח היא "סדר יום", שמשודרת ברשת כאן ב'. מכל יתר התוכניות לא משתקף ניסיון לשילוב דוברים ומרואיינים ערבים במידה שאפילו מתקרבת למה שהולם חברה המונה כחמישית מאוכלוסיית ישראל.

מדד הייצוג, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי והמחלקה לתקשורת של אוניברסיטת בן-גוריון, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

בראש טבלת התוכניות ניצבת "לונדון את קירשנבאום" של ערוץ 10, התוכנית בעלת המחויבות הבולטת והעקבית ביותר לשילוב דוברים ומרואיינים ערבים. "לונדון את קירנשבאום", שמגיש ירון לונדון ועורך דרור זרסקי, כללה בשבוע שעבר שלושה דוברים ומרואיינים ערבים מתוך 26 (מספר כלל המרואיינים מתבסס על ממוצע שתי בדיקות שנעשו בחודשים ינואר 2016 וינואר 2017). במלים אחרות, כ-12% מכלל המרואיינים בתוכנית היו ערבים, יותר מכל תוכנית חדשות ואקטואליה מרכזית אחרת ששודרה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, 2 ו-10, כאן ב' וגלי-צה"ל.

דדי מרקוביץ' (צילום: "העין השביעית")

דדי מרקוביץ', עורך "סדר יום" בכאן ב' (צילום: "העין השביעית")

במקום השני בטבלת התוכניות נמצאת "סדר יום", שעברה בשבוע שעבר מרשת ב' לשידור בכאן ב'. התוכנית, שממשיכה להיות מוגשת בידי קרן נויבך אך כעת נערכת על-ידי דדי מרקוביץ', כללה ארבע דוברות ומרואיינות ערביות בארבעה אייטמים שונים, יותר מכל תוכנית רדיו מרכזית אחרת: באייטם שעסק במצבם של עובדי קבלן התראיינה עו"ד גדיר ניקולא מארגון קו-לעובד; אייטם אחר הוקדש ל"תכנית חלא"ס" (חיים ללא אלימות וסכסוכים), פרויקט משותף לתלמידי בתי-ספר ערבים ויהודים בצפון, ובמסגרתו נכלל ראיון עם תלמידה ערבייה בת 15 וחצי מאכסאל ותלמידה יהודייה מעפולה, המשתתפות בפרויקט; אייטם שלישי עסק בפרויקט חברתי לחיבור חלקי החברה הישראלית, ובמסגרתו הועלו לשידור רחלי פרנקל וד"ר ג'נאן פראג'-פלאח; וכחלק מסיקור המחלוקת סביב חוק הלאום נערך ב"סדר יום" ראיון עם ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

ברור כי השקה של תאגיד שידור חדש הוא אירוע כאוטי, מובן מאליו שיש צורך לתת 100 ואפילו 300 ימים של חסד לפני ששופטים את התאגיד ומצפים מתוכניותיו לעמוד ברף הראוי לשידור ציבורי. אולם הנתונים הנאים של "סדר יום" מוכיחים כי כשיש רצון, אפשר לדאוג לשילוב של דוברות ומרואיינות ערביות גם בשבוע ראשון של שידורים בכלי תקשורת חדש.

את השלישייה הפותחת של טבלת התוכניות השבועית חותמת "שבע אקטואלי", תוכנית האקטואליה החדשה של כאן 11 בהגשת יועז הנדל ומיכל רבינוביץ' ובעריכת ספי אפרתי. התוכנית הציגה בשבוע הראשון לשידוריה שיעור ייצוג נמוך יחסית של 6%, שהספיק לה כדי להתברג בחלק העליון של הטבלה על רקע שפל כללי בתוכניות המרכזיות. גם את השיעור הנמוך הזה יש לקחת בעירבון מוגבל, שכן מדובר בשני אייטמים שונים ששודרו באותה התוכנית, כשבשניהם לקח חלק ח"כ עיסאווי פריג'. תחילה השתתף חבר-הכנסת בדיון שעסק בתקרית בטחונית שבסופה מתנחל הרג פלסטיני, ובהמשך התוכנית קיבל את זכות הביטוי גם בדיון שעסק באי-השמעת ההימנון באירוע שנערך באוניברסיטה העברית.

עד כאן לחדשות הטובות, יחסית, וכעת לקצה השני של הטבלה.

מתוך 11 תוכניות חדשות ואקטואליה מרכזיות ששודרו בשבוע שעבר בלי אפילו דובר או מרואיין ערבי אחד, ארבע הן תוכניות ששודרו בערוצי האקטואליה של התאגיד החדש. אלה הן גם ארבע התוכניות שכללו בשבוע שעבר יותר מרואיינים באופן כללי, כך שהפוטנציאל שאחד מהם יהיה ערבי או ערבייה היה גדול יותר, והעובדה כי בכל זאת הנתון שאליו הגיעו הוא אפס מאופס – עגומה יותר.

נראה כי בשעות הפריים ברדיו מתעקש השידור הציבורי החדש לשמור דווקא על סדר יום שאינו כולל ערבים

שתי תוכניות האקטואליה המרכזיות של כאן ב', "הבוקר הזה" ו"קלמן ליברמן", בולטות בראש טבלת האפסים. "הבוקר הזה", בהגשת אריה גולן ובעריכת ניקולא רוזנבאום כללה בשבוע הראשון לשידוריה בתאגיד החדש 70 מרואיינים. "קלמן ליברמן", בהגשת קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן ובעריכת ישי הולנדר, כללה 35 מרואיינים. מתוך למעלה ממאה המרואיינים הללו לא היה אפילו ערבי אחד. לא עורכת-דין ערבייה, לא סוציולוגית ערבייה, לא אשת חינוך ערבייה, אפילו לא אחמד טיבי. הנתון העגום הזה משמעותי במיוחד משום שבמסגרת המעבר מרשת ב' לכאן ב' נדחקה "סדר יום" של קרן נויבך אל מחוץ לפריים טיים הרדיופוני שבין שש לעשר בבוקר. נראה כי בשעות הפריים ברדיו מתעקש השידור הציבורי החדש לשמור דווקא על סדר יום שאינו כולל ערבים.

את ראש טבלת האפסים חולקות שתי תוכניות הרדיו המרכזיות של כאן ב' עם שתי תוכניות טלוויזיה של כאן 11. "שש כלכלי", התוכנית הכלכלית היומית החדשה בהגשת דב גילהר ובעריכת אילן שניג, כללה בשבוע שעבר 54 מרואיינים. "חמש מקורי", תוכנית האקטואליה בהגשת ענת קורול ודרור פויר ובעריכת גיל טבת, כללה 40 מרואיינים בשבוע הראשון לשידוריה. יחדיו, קרוב למאה מרואיינים נוספים שאף לא אחד מהם היה ערבי.

בכל הקשור לכלכלה, לא חסרים נושאים שקשורים לחברה הערבית בישראל. למעשה, החברה הערבית בישראל סובלת ממצוקה כלכלית יתרה ואפשר היה לצפות שתקבל יחס מתוכנית יומית שעוסקת בתחום. לגבי "חמש מקורי" יש לציין כי תוכנית אקטואליה ישראלית שמשודרת ברצועת פרה פריים בטלוויזיה וכוללת אך ורק מרואיינים יהודים אינה קונספט מקורי במיוחד.

תוכניות חדשות ואקטואליה מרכזיות נוספות ששודרו בשבוע שעבר בלי אף דובר או מרואיין ערבי הן "נכון להבוקר" של גלי-צה"ל, בהגשת ניב רסקין ובעריכת דן דובין ומירון ששון; "שישי עם אילה חסון", בעריכת גילי ברוש; "אולפן שישי" של חדשות ערוץ 2, בהגשת דני קושמרו ובעריכת איתי דנקנר; "המגזין" של ערוץ 10, בהגשת אושרת קוטלר ובעריכת ניר בכר. "המטה המרכזי" של ערוץ 10, בהגשת גדי סוקניק ובעריכת הדס ריבק, "חדשות סוף השבוע" של ערוץ 2 בהגשת דנה ויס ובעריכת קלי בן-יאיר; ו"פגוש את העיתונות" של ערוץ 2, בהגשת רינה מצליח ובעריכת דן שחורי.

בדיקה נוספת שעורכת חברת יפעת מחקרי מדיה עבור מדד הייצוג מתמקדת בהרכב פאנל הפרשנים בשלוש תוכניות החדשות המרכזיות של שישי בערב. גם בבדיקה הזו לא מביא עמו תאגיד השידור החדש בשורה. ב"חדשות השבוע", שהגישו תמר אלמוג ויאיר ויינרב וערך אבי מוסקל, לא הוזמנו אף ערבי או ערבייה לקחת חלק בפאנל הפרשנים, ממש כמו ב"שישי עם אילה חסון" ו"אולפן שישי".

פילוח 22 תוכניות החדשות והאקטואליה המרכזיות לפי ערוצים מעלה כי ערוץ 10 נמצא במקום הראשון עם שיעור ייצוג (לא גבוה במיוחד) של 4%. לצד התרומה הקבועה של "לונדון את קירשנבאום", בשבוע שעבר שודר במהדורת החדשות המרכזית תחקיר שערך עמרי מניב על אפליה לרעה של ערביות הלובשות חיג'אב ברשתות הפארם.

במקום השני נמצא ערוץ כאן ב', אך ורק בשל "סדר יום" של קרן נויבך ודדי מרקוביץ'. ערוץ כאן 11, עם שיעור ייצוג נמוך של 2.2%, כעשירית מהשיעור ההולם את החברה הערבית בישראל, מתברג במקום השלישי רק משום שתוכניות החדשות והאקטואליה המרכזיות בערוץ 2 וגלי-צה"ל הציגו בשבוע שעבר שיעורי ייצוג נמוכים במיוחד.

באופן כללי היה זה שבוע שבו נקבע שפל של שילוב דוברים ומרואיינים ערבים שכמוהו לא נראה מאז נובמבר 2016. מתוך למעלה מ-3,000 דוברים ומרואיינים שהופיעו בכל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים, רק 49 היו ערבים, כ-1.6% בלבד.

זאת ועוד, לא כל התוכניות שילבו דוברים ומרואיינים ערבים באופן ובהקשר דומים לזה של "סדר יום". בתוכנית "שש עם עודד בן-עמי", למשל, שודר סינק קצר של מוסלמי מצפון המדינה שסיפר כי החליט לקרוא לבתו שזה עתה נולדה שרה, על שם שרה נתניהו, תוך שהוא מהלל את ראש הממשלה ורעייתו. אייטם כזה, קוריוז המחניף לקהל היהודי, ממשיך את המגמה של האייטם הנודע ביותר ששודר השנה ב"שש עם" בהשתתפות ערבים, הראיון שערך בן-עמי עם המורה ג'יהן ג'אבר (את "שש עם" עורכת תירזה אליה-זיסמן).

פילוח לפי נושאים של האייטמים שבהם כן הופיעו דוברים ומרואיינים ערבים מציב במקום הראשון את אפליית הערביות ברשתות הפארם, נושא שכל כולו נובע מאותו תחקיר של חדשות ערוץ 10. גם הפולמוס שהתעורר בעקבות אירוע של האוניברסיטה העברית שנערך בלא השמעת ההימנון הביא לכמה אייטמים שבהם שולבו מרואיינים ערבים.

מספר ושיעור המרואיינים הערבים בתוכניות החדשות והאקטואליה המובילות, 14-20.5. מספר כלל המרואיינים (מלבד בערוצי "כאן") מתבסס על ממוצע שתי בדיקות שנעשו בחודשים ינואר 2016 וינואר 2017

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויחד עם יפעת מחקרי מדיה