ארגון "מחאת ההייטק" ופעיל המחאה רועי נוימן מבקשים מבית המשפט המחוזי להותיר על כנו את פסק הדין של השלום שחייב את הלל ביטון-רוזן, שמוגדר בערוץ 14 כ"כתב צבאי", לפצותם ב-80 אלף שקלים. בין היתר נטען במענה לערעור כי לערוץ 14 ועובדיו לא ראוי להעניק הגנה שמוקנית לעיתונאים, שכן מדובר בכלי תעמולה.

בחודש נובמבר האחרון דחה השופט טל חבקין תביעה שהגיש ביטון-רוזן נגד "הייטק למען הדמוקרטיה", חברה לתועלת הציבור שמארגנת את "מחאת ההייטקיסטים", וכן נגד רועי נוימן, דובר המייעץ לארגוני המחאה נגד ההפיכה המשטרית בישראל.

ביטון-רוזן דרש, באמצעות עו"ד גיא צברי, פיצוי בסך 280 אלף שקלים אחרי שהנתבעים הפיצו סרטון של דיון שהתקיים בינו לבין בועז גולן בערוץ 14, ובו נרתם פיגוע קטלני בגבול הדרום כדי לקדם עמדה המתנגדת לשירות קרבי של נשים.

השופט חבקין קבע כי הביטויים שהשתמשו בהם הנתבעים, כולל "כתב" (הגרשיים במקור), "מכונת הרעל", ו"פעילי תעמולה", הן הבעת דעה מותרת.

ביטון-רוזן חויב בהוצאות כבדות, פתח בקמפיין מימון המונים ובעקבותיו הגיש ערעור.

בערעורו טען ביטון-רוזן, באמצעות עו"ד שלומי וינברג, כי השופט חבקין שגה כשקבע כי הביטויים שבמחלוקת חוסים תחת הגנת הבעת הדעה בחוק איסור לשון הרע. לטענתו, הוכח כי הסרטון של "מחאת ההייטקיסטים" נערך במגמתיות והציג תמונה עובדתית בלתי שלמה כדי לעוות ולסלף את דבריו ומכיוון שהמפרסמים לא הפרידו בין עובדה לדעה.

ב"מחאת ההייטק" השיבו לערעור, באמצעות עורכי הדין יוסי עבאדי וליאור מדוצקי, כי מי שמתעלם מהקטעים הרלבנטיים בדיון שנערך בערוץ 14 הוא ביטון-רוזן עצמו. בקטע המלא, מודגש בתשובה לערעור, נשמע גולן מזהיר מפני "אג'נדות שמאל מטורפות".

"אין דרך אחרת להבין את הביטוי 'אג'נדות שמאל מטורפות' אלא כמתייחס לדברי הביקורת של המערער על הצבת חייל וחיילת דווקא, כלומר זוג מעורב, מגדוד מעורב", נטען במענה לערעור. עוד מודגש כי ביטון-רוזן עצמו הוא שהכניס לדיון את העובדה שהחיילים באו מגדוד מעורב.

הסרטון שהפיצו ב"מחאת ההייטק", כך נטען, לא סילף את דברי ביטון-רוזן, שכן הוא "הסכים מפורשות עם דברי גולן, כששניהם מפרכסים זה את זה ומפתחים יחדיו בהסכמה מלאה את הנרטיב השוביניסטי ששירות נשים בגדוד מעורב הוא 'אג'נדות שמאל מטורפות' שגרמו למות החיילים, ולא הסתייג מהם גם לאחר מעשה על אף הביקורת הרחבה, ואף זימן את גולן כעד מטעמו בתביעה".

טיעון נפרד של "מחאת ההייטק" הוא כי "ערוץ 14 הוא כלי תעמולה נשכני וביקורתי והוא וכתביו לא זכאים להגנה כעיתונאים". בהקשר זה מוזכרת החלטתו של השופט יצחק עמית משנת 2022, אז כיהן כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, בעתירה שהגישה יש-עתיד נגד ערוץ 14.

ביש-עתיד טענו כי ערוץ 14 הוא בפועל ערוץ תעמולה ולכן חלות עליו מגבלות מחוק מימון מפלגות. השופט עמית דחה את העתירה אך נתן סימנים לזיהוי "ערוץ תעמולה":

"כאשר חברי הפאנל מפרכסין זה את זה, מסכימים זה לדעתו של זה, ו'מרימים' האחד לשני ללא קול נגדי בעל משקל אפקטיבי; כאשר העיתון או ערוץ התקשורת אינו נותן בימה של ממש או מיקרופון למרואיין מהצד השני של הקשת הפוליטית; כאשר הערוץ מרומם רשימה פלונית או אישיות אלמונית, או נלחם במתנגדיהן, ונמנע כליל מהשמעת ביקורת כלפיהן", תיאר זאת השופט עמית.

ב"מחאת ההייטק" טוענים כי ערוץ 14 "עונה על כל הסממנים של ערוץ תעמולה", שמופיעים בהחלטת השופט עמית.

נוימן מבקש אף הוא מהמחוזי לדחות את הערעור. בתשובתו, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אוהד רוזן, נתן שוורצמן ועידן סגר, נטען כי השלום שגה כשבכלל קבע כי הסרטון שהפיץ נוימן מהווה לשון הרע כלפי ביטון-רוזן, שכן הביקורת הופנתה כלפי הערוץ כולו.

נוימן גם מרחיב בטענה כי התביעה נגדו היא תביעת השתקה וטוען כי על פי הלכת וקנין, היה לפיכך מקום להטיל על ביטון-רוזן הוצאות גבוהות אף יותר מאלו שהוטלו בפועל.

54587-08-23
25337-01-26

עוד על הלל ביטון רוזן נגד מחאת ההייטקיסטים