חברת וואלה תקשורת בע"מ, שבבעלות איל הגז והמדיה אלי עזור, תפצה בעשרות אלפי שקלים עיתונאית שפוטרה כחצי שנה לאחר שפונתה מביתה בטבח ה-7.10, כך פסק בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו.
לפי פסק הדין, הפיטורים נעשו תוך הפרה של חובת תום הלב המוגברת ובליווי התבטאויות פוגעניות.
נציג "וואלה" שהעיד מטעם החברה במשפט הוא עידן אלרום, לשעבר מנכ"ל האתר וכיום ממלא מקום מנכ"ל רשת 13. אלרום טען בעדותו כי הפיטורים נבעו מסיבות מקצועיות גרידא כגון אי עמידה ביעדים, אך בית הדין פסק כי ב"וואלה" העמידו בפני קויפמן "רף דרישות בלתי ריאלי" שהוביל ל"כישלון ידוע מראש".
מיטל קויפמן עבדה כעורכת מדור "סלבס" משנת 2021 ועד שפוטרה במרץ 2024. לאורך כל התקופה התגוררה בקיבוץ מפלסים שבנגב המערבי. ב-8.10.2023, יום לאחר טבח חמאס וג'יהאד אסלאמי ביישובים סביב רצועת עזה, פונתה קויפמן מביתה ועברה למלון בהרצליה.
במרץ 2024 זומנה קויפמן לשימוע ובהמשך פוטרה בשל טענות כי היא "נעדרת מחויבות ונקיטת יוזמה מועטת ובפרט היעדר יוזמה לעשיה מאומצת"; בשל "מיעוט נוכחות במערכת ובישיבות", וכן בשל "היעדרויות מהמערכת".
עידן אלרום (צילום: עופר חג'יוב, רשיון CC BY-SA 4.0)
קויפמן טענה, באמצעות עו"ד לירון בק, כי פיטוריה מנוגדים לחק הגנה על עובדים בשעת חירום, שקובע כי אין לפטר עובד "בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה" בתקופת חירום, בין היתר במקרה שבו העובד "התפנה ממקום מגוריו" בשל מצב החירום.
עוד טענה קויפמן כי כמה חודשים לפני פרוץ מלחמת עזה, באוגוסט 2023, זכתה לשבחים על עבודתה ו"עמידתה במדדים". ה"מדדים" או ה"יעדים" שהוזכרו לאורך כל ההליך הם מספרי אייטמים ביום ומספרי גולשים ביום שהנהלת "וואלה" החלה להציב בשנים האחרונות כיעדי חובה בפני מערכת העיתונאים באתר, כחלק משיטת העבודה באימפריית התקשורת של עזור, שמעדיפה כמות על פני איכות.
"כשנקלטה התובעת לעבודה, כלל לא היו מדדים", נטען בתביעת קויפמן, "בתחילה נדרשה להעלות 10 אייטמים יומיים ביום, אח"כ 20, 30 ואז ירד ל-12-15; בחודש פברואר 2024 הודיע מנכ"ל הנתבעת לתובעת כי מדד הטראפיק היומי שלה הועלה מ-250 אלף ל-450 אלף".
קויפמן דרשה פיצוי בסך 100 אלף שקלים.
"הייתי בטוחה שיש גופות על הכביש"
ב"וואלה" טענו להגנתם, באמצעות עו"ד טליה יונתן-דגן, כי חוק הגנה על עובדים אינו חל במקרה של קויפמן משום שהיא המשיכה לעבוד מהמלון בהרצליה וממשרדי החברה וכלל לא נעדרה מעבודתה.
אשר לנסיבות הפיטורים, ב"וואלה" טענו כי פעלו מ"טעמים ענייניים" ואף הציעו לקויפמן כמה פעמים לקבל תפקיד אחר בחברה, אך היא סירבה.
השופטת הבכירה אריאלה גילצר-כץ, יחד עם נציגת הציבור (מעסיקים) עירית פיליפ, קיבלו את התביעה באופן חלקי.
"על פי ההלכה הפסוקה, מי שביצע את עבודתו בפועל — לרבות בעבודה מרחוק — אינו נכנס לגדר 'נעדר' החוסה תחת הגנות החוק", קבעה השופטת ודחתה את טענת קויפמן כי פיטוריה עמדו בניגוד מפורש לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום.
יחד עם זאת, כיוון שבמכתב הפיטורים הנהלת "וואלה" הזכירה "היעדרויות מהמערכת", נקבע כי החברה לא יכולה להתכחש לכך בהליך המשפטי ולכן יש לפרש את הפיטורים ככאלו שהושפעו מהפינוי, לפחות באופן חלקי.
בניין מערכת "וואלה" בתל-אביב, אוגוסט 2025 (צילום: אורן פרסיקו)
בעדותה נשאלה קויפמן מדוע אחרי ה-7.10 לא הגיעה פעמים רבות יותר למערכת "וואלה" והשיבה: "כל פעם שנכנסתי לאוטו הייתי בטוחה שיש גופות על הכביש אז לקח לי רגע לחזור".
לפי בית הדין, על מעסיק מוטל עקרון תום לב מוגבר בשעת חירום, עקרון שבהנהלת "וואלה" כשלו מלעמוד בו.
בחקירתו בבית הדין טען המנכ"ל לשעבר אלרום כי חוסר שביעות הרצון מקויפמן קדמה בחודשים רבים לפרוץ המלחמה. בא כוחה של העיתונאית שאל אותו מדוע, אם כך, החליט לפטר אותה "דווקא במצב הכי רגיש שהיא נמצאת בו בחיים שלה?". עו"ד בק אף הזכיר לאלרום כי הוא מצייר את עצמו כ"דמות רגישה, מתחשבת" ותהה איפה ההתחשבות והרגישות במקרה זה.
"אני אסביר", השיב אלרום, "מתי יצא הזימון לשימוע?".
"במרץ", השיב בא כוחה של קויפמן.
"מרץ. כמה זמן אחרי ה-7 באוקטובר?", שאל אלרום.
"כמה חודשים", השיב בא כוחה של קויפמן.
"חצי שנה אחרי", הדגיש אלרום, "זו הרגישות שלנו".
בית הדין לא ראה זאת בעין יפה. "על אף שהתובעת המשיכה לעבוד מרחוק, הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי פעלה באופן מלא ורגיש דיו בנסיבות העניין", נכתב בפסק הדין.
"זה קצת מרגיש כאילו מראש דנו אותי לכישלון"
בית הדין קבע עוד כי חוסר תום הלב המוגבר של "וואלה" ניכר גם בהחלטה להקפיץ את יעדי מדור "סלבס" בעיצומה של המלחמה.
קויפמן טענה כי בחודש פברואר 2024, כמה שבועות לפני שפוטרה, הוקפצו היעדים "באופן שרירותי" מ-250 אלף צפיות ביום במדור "סלבס" ל-450 אלף. שבוע לאחר מכן כבר קיבלה מכתב שאינה עומדת ביעדים. "זה קצת מרגיש כאילו מראש דנו אותי לכישלון", העידה.
בעדותה הוסיפה וטענה קויפמן כי עורך "וואלה" דאז ערן טיפנברון אף הצהיר בפניה כי היעדים הם חסרי משמעות.
"לפני השימוע, כשערן טיפנברון זימן אותי לשימוע, שאלתי אותו למה וציינתי שאנחנו עומדות ביעדים שלנו", העידה קויפמן, "אז הוא אמר לי 'את יודעת שהמספרים האלה הם רק כסת"ח, אין להם אף משמעות'".
טיפנברון עצמו לא זומן להעיד בהליך, החלטה שעמדה לחובת "וואלה". במקומו, כאמור, העיד המנכ"ל דאז אלרום.
כשאלרום נשאל מדוע להקפיץ את היעדים מ-250 ל-450 אלף צפיות ביום השיב: "לצערי אירועים מז'וריים כמו מלחמה מייצרים הרבה טראפיק לאתרי חדשות ולכן אנחנו עושים עדכון של היעדים. עם כל הצער שבדבר זה תהליך שעשינו לשורה אדירה של מדורים, המון המון מדורים, וכנראה גם למדור 'סלבס' שמיטל הייתה אמונה עליו, וצריך להתאים את היעדים של החברה למציאות שבשטח".
קויפמן אמנם לא הצליחה לעמוד ביעד החדש, שהיה גבוה כמעט פי 2 מהקודם, אך כן הציגה עלייה של 150% בכמות הצפיות ביום.
"נתון זה, המצביע על שיפור ניכר בביצועי המדור ערב פיטוריה, עומד בסתירה מובהקת לטענת הנתבעת בדבר דעיכה מקצועית מתמשכת המצדיקה פיטורים מיידיים", כתבה השופטת.
"התנהלותה של הנתבעת, אשר בחרה להכפיל את היעדים הנדרשים מהתובעת מיד לאחר אירועי השבעה באוקטובר ותוך שבוע בלבד לשלוח לה מייל התראה על אי עמידה בהם, מעידה על קביעת רף דרישות בלתי ריאלי המציב את העובדת המפונה בפני כישלון ידוע מראש", נכתב בהמשך פסק הדין, "על כן, מדובר במדדים שרירותיים שאינם משקפים נאמנה את תפקודה של התובעת, אשר בפועל אף הציגה מגמת שיפור מובהקת עם עלייה של כ-150% בכמות הצפיות במדור בחודש מרץ 2024.
"הקפצת היעדים בעיצומה של המלחמה, בשילוב הנימוק בדבר היעדרות פיזית, מלמדים כי הנתבעת לא נהגה בתום לב מוגבר ולא שקלה את מכלול נסיבות הפינוי והמצב הנפשי שנגרם בעקבותיו".
"היא חתיכת מטומטמת"
אשר לטענת "וואלה" כי הציעה לקויפמן משרה חלופית, העיתונאית העידה כי ההצעה לא היתה "רצינית".
"אני יצאתי מהשימוע, כמה דקות אחרי עמית סלונים מתקשר אלי, נציג ועד העובדים, הוא נשאר עם ערן טיפנברון לבד בחדר וערן אמר לו 'היא מטומטמת. היא חתיכת מטומטמת, היא יכולה לבקש לעבור תפקיד ואז כל זה לא יהיה'", העידה קויפמן. "[...] ככה זה הוצע לי".
ערן טיפנברון, 2023 (צילום: אורן פרסיקו)
השופטת הסכימה. "אמירה עקיפה המועברת דרך נציג ועד ומלווה בביטוי פוגעני כמו 'מטומטמת' [...] אינה מהווה הצעה רצינית העומדת בחובת תום הלב המוגברת של מעסיק", קבעה.
"הנתבעת הייתה צריכה ליזום פנייה רשמית ומסודרת, להציע חלופות קונקרטיות, ונמנעה מלעשות כן", כתבה השופטת בהמשך ופסקה כי "וואלה" לא עמדה בנטל להוכיח שאכן הוצעה לקויפמן עבודה חלופית סבירה.
בית הדין קבע כי על "וואלה" לשלם לקויפמן פיצוי בגין נזק בלתי ממוני בסך 45 אלף שקלים, "המשקף את הפגיעה הקשה שנגרמה לה עקב פיטוריה בתקופת הפינוי, תוך הפרה של חובת תום הלב המוגברת של המעסיק, היעדר פנייה רשמית ומסודרת להצעת תפקיד חלופי, וההתבטאויות הפוגעניות שליוו את הליך סיום העסקתה".
בנוסף חויבה "וואלה" לשלם לקויפמן הוצאות משפט בסך 500 שקלים וכן שכר טרחת עו"ד בסך 8,000 שקלים.
43704-05-24