איש העסקים וולטר סוריאנו ממשיך במסע תביעות הסרק שלו במטרה להשתיק כל ביקורת עליו ועל מעשיו, כך טוענים "העין השביעית", עורך האתר שוקי טאוסיג והחתום לעיל, בתשובה לערעור שהגיש סוריאנו.

הערעור ממשיך סאגה משפטית שזו לה השנה החמישית. סוריאנו מערער על פסק-דין שקבע כי תביעה שהגיש נגד "העין השביעית" היתה תביעת השתקה וחייב אותו בתשלום הוצאות בסך עשרות אלפי שקלים.

סוריאנו, ישראלי חרדי החי בבריטניה, עוסק בתחומי האבטחה והמודיעין ומקורב לפי עדות עורך דינו לראש הממשלה בנימין נתניהו. בשנים האחרונות הגיש לפחות עשר תביעות נגד עיתונאים וכלי תקשורת במטרה למנוע סיקור שלו, בפרט בקשר לפרשת המעקבים אחרי קציני המשטרה שחקרו את פרשיותיו הפליליות של נתניהו. בישראל הגיש סוריאנו שש תביעות, ומחוץ לגבולות ישראל הגיש עוד לפחות ארבע תביעות שונות בגין פרסומים על אודותיו, בין היתר בהקשר לאותה פרשה.​

התביעה הראשונה בסדרה הוגשה נגד דרוקר בתחילת 2018, אחרי שהעיתונאי אמר בראיון ליעל דן בגלי-צה"ל כי המשטרה מתדרכת מאחורי הקלעים שסוריאנו הוא מי שהוציא לפועל את המעקבים שהמפכ"ל דאז, רוני אלשיך, טען בראיון ל"עובדה" שנעשו נגד חוקרי המשטרה בתיקיו הפליליים של נתניהו. למרות שדרוקר הדגיש בראיון כי הוא מטיל ספק באמינות הטענה הזו, סוריאנו הגיש נגדו, באמצעות עו"ד אילן בומבך, תביעה לפיצוי בסך חצי מיליון שקל (התביעה נדחתה ולאחרונה ערער סוריאנו גם על כך).

שנה לאחר מכן, ב-2019, לאחר שבאתר "העין השביעית" דווח על כתב ההגנה שהגיש דרוקר, סוריאנו תבע גם את האתר, את החתום לעיל ואת עורך האתר שוקי טאוסיג, באמצעות עורכי-הדין בומבך ויריב רונן. באופן יוצא דופן - נתבע גם דרוקר עצמו, פעם שנייה, הפעם בשל הדיווח ב"עין השביעית", הגם שלא היה אחראי לו בשום אופן וצורה. תביעה זו נגד דרוקר נדחתה על הסף וסוריאנו הגיש ערעור על כך למחוזי, שאף הוא נדחה. סוריאנו ביקש לערער גם החלטה זו, אך נדחה. בשל הליכים אלו הוטל על סוריאנו תשלום הוצאות מצטבר בסך 60 אלף שקל.

בהמשך, באופן יוצא דופן, הצטרף גם עו"ד בומבך עצמו כתובע בתביעה נגד "העין השביעית", זאת בעקבות ראיון רדיופוני משותף לעו"ד בומבך ולטאוסיג, בתוכניתו של אראל סג"ל ברדיו 103FM, בו הביע טאוסיג מחאה על טענות שהטיח בו בומבך. בומבך תבע גם בעקבות טור שהתפרסם באתר "העין השביעית" והתעמת עם טענותיו של בומבך בשירות לקוחו. סכום התביעה המתוקנת הועמד על 580 אלף שקל, 120 אלף שקלים מדרוקר (שהתביעה נגדו נדחתה על הסף, כאמור) ו-420 אלף שקלים מ"העין השביעית" ועיתונאי האתר.

בכתב ההגנה של "העין השביעית" ועיתונאיה, באמצעות עו"ד אלעד מן, נטען כי התביעה היא תביעת השתקה, חלק מסדרת תביעות שהגיש סוריאנו נגד עיתונאים וכלי תקשורת כדי להשתיק את הדיון ציבורי על אודותיו. "העין השביעית" טענה להגנתה כי הפרסומים נשואי התביעה מוגנים על פי חוק לשון הרע משום שכל כולם דיווח על הליך משפטי, ומשום שהם אמיתיים ופורסמו בתום לב, ודרשה להטיל הוצאות מוגדלות על סוריאנו ובומבך בשל "הפגנת בריונות משפטית".

בחודש אוגוסט האחרון דחה השופט רונן את תביעת סוריאנו נגד "העין השביעית" תוך שהוא מותח ביקורת נוקבת על עצם הגשתה. השופט פסק כי אין באף אחד מהפרסומים של "העין השביעית" נגד סוריאנו, שבגינם הוגשה התביעה, כל לשון הרע, והוסיף כי גם לו היו מהווים הפרסומים הללו לשון הרע נגד סוריאנו, הרי שהם מוגנים בהגנות שונות שבחוק איסור לשון הרע, כולל הגנת הפרסום המותר והגנת תום הלב.

בנוסף דחה השופט רונן גם את הטענות של עו"ד בומבך נגד "העין השביעית", העורך טאוסיג והחתום לעיל, בנוגע לדברים שאמר לו טאוסיג בעימות הרדיופוני ביניהם ובנוגע לדיווח של החתום לעיל ב"עין השביעית" על הסילופים של בומבך בעימות זה.

פרק נפרד הקדיש השופט רונן לטענת "העין השביעית" ועיתונאיה כי התביעה שהוגשה נגדם היא תביעת השתקה. השופט רונן בחן את התנאים להגדרת תביעה כתביעת השתקה וקבע כי תביעת סוריאנו נגד "העין השביעית" עומדת בכולם: סכום התביעה, העניין הציבורי בפרסום ופערי הכוח שבין הצדדים. "המסקנה בלתי נמנעת", קבע השופט רונן לאחר ניתוח הראיות שהוצגו בפניו, "תביעת סוריאנו הינה תביעת השתקה".

בשל הקביעה כי היתה זו תביעת השתקה פסק השופט רונן כי סך ההוצאות יעמוד על 20% מסכום התביעה. סוריאנו חויב לשלם הוצאות בסך 74 אלף שקלים ועו"ד בומבך חויב בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקלים נוספים.

הסאגה נמשכת

לפני כשלושה חודשים ערער סוריאנו על פסק-הדין של בית-משפט השלום. עו"ד בומבך העדיף שלא לערער על דחיית התביעה האישית שלו ולהסתפק הפעם בייצוג סוריאנו.

בערעורו טען סוריאנו כי הפרסומים באתר "העין השביעית" בעניינו אכן מהווים לשון הרע ואינם מוגנים בהגנות של חוק איסור לשון הרע שכן הם חרגו מהנכתב בכתב ההגנה המקורי של דרוקר. חלק הארי בטענות סוריאנו הוקדש לערעור על הקביעה כי התביעה שהגיש היתה תביעת השתקה.

סוריאנו טוען כי "העין השביעית" יצרה "מאזן אימה" בכך שהחליטה "'להניח על הגריל' את שמו הטוב של סוריאנו, ולהפוך אותו 66 פעמים, עד שניתן לוודא כי הוא נשרף לחלוטין".

כעת הוגשה התשובה לערעור. "העין השביעית", טאוסיג והחתום לעיל טוענים בתגובה, כי לא במקרה מתמקד סוריאנו בערעורו בקביעה כי התביעה שהגיש היא תביעת השתקה, שכן "זוהי הקביעה הקשה ביותר בעבורו במסגרת פסק הדין, שהניח חותמת כשרות על טענות המשיבים ועל טענותיהם של נתבעים אחרים מצידו של המערער".

לפי המשיבים, "עולמם של המערער ובא כוחו בתביעה זו - עולם הפוך הוא. הם מנסים להפוך ולסובב את היוצרות, בטענה כי הגנת המשיבים ודפוסי פעולתם, הינם מה שהם מכנים 'הגנת השתקה'  – מונח אבסורדי שאין לו אחיזה כלשהי בפסיקה או במציאות. ואולם לא מיניה ולא מקצתיה. השתקה וניסיונות השתקה אמנם ישנם בהליכים אלו, אך יש ליחסם באופן בלעדי לתובעים ובמיוחד למערער, סוריאנו, שהפך את נסיונות ההשתקה ללחם חוקו".

בתשובה לערעור נכתב עוד כי "התנהלותו הנמשכת של סוריאנו, כלפי המשיבים בהליך זה ובהליכים אחרים, מחזקת את הרושם כי הוא פועל באמצעות הליכים משפטיים באופן פסול ותוך ניצול לרעה שלהם, כדי להגיע לתוצאות שאינן בהכרח קשורות לסעדים המבוקשים בתביעותיו".

ממילא, כך נטען בתשובה לערעור, הסיקור של "העין השביעית" היה נחוץ, מקצועי, וענייני, ומוגן בשלל הגנות הנקובות בחוק איסור לשון הרע לרבות ההגנה המוגברת על פרסום הליך משפטי.

"כמובן שההגנה מותנית גם בהגינותו של הפרסום ואין בה כדי להוות היתר להוציא דברים מהקשרם, ליתן גרסה חד צדדית לגמרי או להציג את הדברים באופן המוציא אותם מהקשרם", נכתב בהקשר זה, "אלא שפרסומי המשיבים כלל לא מאופיינים באופן כזה, ומביאים לידי ביטוי באופן מלא ועקבי את טענות ותגובות סוריאנו ובומבך בכל פרסום ופרסום".

"העין השביעית", טאוסיג והחתום לעיל מבקשים מבית-המשפט לדחות את הערעור ולחייב את סוריאנו בהוצאות בשיעור שמתחשב במאפייני התביעה, "שהינה תביעת השתקה מובהקת ומקוממת".

13820-01-24

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 25.89MB)